מוזיאון ערד
דף הבית > שלבים בהיסטוריה של ערד

 א. ימים ראשונים - פתיח


הדרך הטובה ביותר ללמוד על ימים ראשונים לערד היא דרך הדוחות החודשיים שכתב
מנהל החבל הראשון מר אריה אליאב ואחריו מנהל החבל השני מר יצחק פונדק לשר
העבודה ושר המסחר והתעשיה. הדוחות בשלמותם נמצאים ברשות המוזיאון ההסטורי
לערד.

להלן תמצית הדוחות ובה גלומה ההסטוריה של הקמת העיר ערד משלב הרעיון והתכנון
בהתחלת נובמבר 1960 ועד לחודש דצמבר 1964 - חודש לאחר יום ההתנחלות הראשון.

ימים ראשונים
מתוך דוחות של אריה אליאב מנהל חבל ערד
דו"ח מס' 1 1.12.60 - נובמבר .60


1. ב-15.11.60 הוקמה יחידה מנהלית שתעסוק בתכנון ובצוע יישובו של חבל ערד.
הוועדה כוללת נציגים של משרדים ממשלתיים משרד העבודה משרד הפיתוח משרד
הפנים והחקלאות מנהל החבל ירכז את הוועדה.
2. נערכו סיורים להכרת השטח.
3. נערכו פגישות עם נציגי המשרדים וצה"ל.
4. אושר תקציב של -.50,000 לירות לארגון העבודה.
5. קם משרד ראשון לנושא בת"א.

דו"ח מס' 2 29.12.60 - דצמבר 60.

1. הוקמה הוועדה הבין משרדית לתכנון החבל.
2. התקיים סיור מקיף בכל החבל מגבול חברון ועד ים המלח עם פרופ' ד. עמירן ראש
המחלקה הגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית.
3. הוקמו 3 וועדות משנה:
1) לתכנון העיר
2) לכבישים
)3 למים.
4. אושר תקציב נוסף של -.57,000 לירות עד 1.4.61 .
5. התחיל לעבוד בחבל אדריכל אלכס שר - אדריכל החבל.
6. התחלת תכנון משרדיכם בערד.

דו"ח מס' 3 31.1.61 - ינואר 61.
1. ב-23.1.61 נקבע מיקומה של ערד 3-4 ק"מ דרומית מערבית לגבעת כידוד.
2. הוחלט על כביש מזרח מערב מכיוון ים המלח לעיר ערד וכביש חברון.
3. בוצע סקר מים ע"י מקורות והוחלט על קו מים בקוטר "8 - התחיל תכנון הקו ע"י
ת.ה.ל.
4. הוקם צוות מצומצם לצורך העברה לערד הצוות מונה 5 איש - מנהל החבל, אדריכל
החבל, מזכיר ו-21 שרטטים.





דו"ח מס' 4 3.3.61 - פברואר 61 .
1. נקבעה תכנית המתאר הראשונה בשלב ראשון 10,000 תושבים בשלב שני 20.000
תושבים.
2. התחילו בעבודות מדידה לכביש מערבי ערד - כביש חברון.
3. נפרצה דרך למכוניות לשלוחה מזרחית של אתר העיר ממנה רואים את ים המלח.
4. הוחלט על קו מים של "8 וסוכם כי יתבצעו קידוחי נסיון למציאת מים. משתתפים
מקורות ואנשי "נפטא" מים לקדוחי גז ונפט.
5. הוחל בהכנת סקר אקלימי, גיאולוגי וגיאוגרפי הסטורי.
6. הוחלט על הקמת המחנה הקדמי ומיקומו.
7. סוכם לצרף לצוות את הדריכלית אילנה ברנדון.

דו"ח התקדמות מס' 5 - חודש מרץ 61.
1. נתקבלו המפות של תכנית המתאר.
2. עובדי מע"צ מסמנים את תוואי הכביש ערד חברון.
3. נקבע כביש נוסף שנקרא הכביש המזרחי כביש ערד סדום ניגשים לתכנון התוואי.
4. הצנורות למי השתיה יילקחו מקו הנפט אחרי שטיפה וטיפול.
5. נערכו בדיקות קרקע לבניית המחנה הקידמי בערד.

דו"ח מס' 6 1.5.61 - אפריל 61.
1. הוגשה בקשה לתקציב בסך 1.400,000 לירות לבניית המחנה הקידמי לסקרים
ומפות.
2. נתקבל אישור לבצוע הכביש המערבי כבר נמדדו התוואי מתל שוקת ועד כסיפה.
3. נמשכים הסקרים בכל התחומים:
א. סקר תעשייתי של משרד המסחר והתעשיה.
ב. סקר גאולוגי של המחצבים באיזור.
ג. סקר אקלימי.
ד. סגר גאוגרפי ארכיאולוגי.
ה. חשיבה בנושא חשמל לעיר.
ו. חשיבה בנושא טלפון לעיר.
4. אותרה "גבעת אילנה" - עליה יבנה המחנה הקידמי שבו תרוכז עבודת ההקמה של
העיר ערד.

דו"ח מס' 8 3.7.61 יוני 61.
1. אושר תקציב בניה בסך 450,000 לירות ועוד 400,000 לירות לכבישים ועוד
450,000 לירות להקמת המחנה הקידמי.
2. קרן קיימת מתחילה לבצע עבודות עפר לכביש ערד ים המלח.
3. קו המים מאיזור תל אל מלח לערד מתוכנן לפתיחה ל10.7.61 הצינורות יהיו
צנורות נפט שיישטפו במים.
4. בוצע סקר הידרולוגי וסומנו 4 נקודות קידוח למים בנחל אפעה, מצפון לכידוד ליד
תל אל מילח ובביר מישאש.
5. הוחל בתכנון הבאת החשמל לערד ע"י חברת החשמל.





דו"ח מס' 9 - חודש יולי 61.
1. ב-16.7.61 הוחל בסלילת הכביש ב"ש-ערד מצומת תל שוקת ביצוע ע"י מע"צ.
2. בסוף החודש נחת מטוס ראשון בערד לאחר הכשרת מסלול.
3. התחילו לתכנן 200 יח' בתי אזבסט ועוד 300 יח' בבנייה קשיחה.
4. ממשיכים בפריצת תוואי כביש המזרחי.
5. הוקם המחנה הקדמי הכולל 6 צריפי משרדים ומגורים.
6. חברת נפטא סוללת קו מתוח גבוה מגנרטור שיופעל ע"י נפטא לערד.
7. עובדים חדשים מהנדס צבי שושני ומר סקופ גזבר.

דו"ח חס' 10 - אוגוסט 61.
1. החודש הגיעו המים הראשונים לערד ע"י חברת מקורות.
2. נמסר תכנון המים הביוב והנקוז בערד למשרד איחוד המנהדסים גולדברג ועמוס רון.
3. בוצע סקר ניצול מי שטפונות ופיתוח מי תהום.
4. התחילו לתכנן מפעל מלט לבן בערד.
5. בחברת סולל בונה הוחל בתכנון מפעלים לחומרי בנין במקום.

דו"ח מס' 11 - ספטמבר 61.
1. הוחלט להקים מלון בערד.
2. הוחלט להקים מפעל סריגה בערד.
3. הוחלט להקים בריכת אגירה בגבעת כידוד בקבול 1,000 מ"ק.
4. הושלם תכנון 200 יח' אזבסט.
5. הוחלט על בצוע קו מתח גבוה של חשמל מאיזור עין בוקק לערד.

דו"ח מס' 12 - אוקטובר 61.
1. ממשיכים בסלילת הכביש המערבי והמזרחי.
2. הוגשה תכנית כללית לבצוע מערכות מים וביוב בערד.
3. הוחלט על 2 טיפוסי בתי אזבסט האחד בגודל סטנדרטי 40 מ"ר והשני מוגדל 48 מ"ר.
4. הוחלט על השם לרובע הבניה הראשון - "יעלים".
5. הושלם סקר גיאולוגי לבדיקת חומרי גלם באיזור בעיקר פוספטים.

דו"ח מס' 13 - נובמבר 61.
1. התחיל המעבר למחנה הקדמי בערד.
2. הוחלט על ניצול שדה הגז בערד וסביבתה.
3. הוגש תקציב להמשך בסך 2.400,000 לירות.
4. עובדים ביישור שכונת הצריפים.
5. סוכם על 500 יח' ראשונית בבניה קשיחה ברובע יעלים.
6. הוקם גנרטור במחנה הקדמי לאספקת חשמל.
7. קו רדיו טלפון מב"ש לערד - התחיל לפעול.
8. הוחלט על נטיעת מטעי אגבות באיזור ערד.







דו"ח מס' 14 - חודש דצמבר 61.
1. ב-10.12.61 עבר כל הצוות לערד.
2. התחילו בחפירות יסודות לבתי האזבסט.
3. אושרה תכנית המיתאר לעיר ערד.
4. ראובני מסו"ב התמנה למרכז פעולות הבניה.
5. נמצאו מים בקידוח תל אל מילח.
6. נמצא גז בקידוח נפטא.

דו"ח מס' 15 - ינואר 62.
1. הוחל בקידוח מים בנחל אפעה.
2. נטעו העצים הראשונים בחורשת ערד.
3. ממשיכים בעבודת הכבישים.
4. יצקו יסודות לבתי האזבסט.
5. ב-23.1.62 בוצעו נטיעות ט"ו בשבט הביאו 1,000 תלמידים מכל רחבי הארץ.
6. לוי ארגוב מונה לסגן מנהל החבל.
7. צוות העובדים הורחב עד 25 עובדים.

דו"ח מס' 16 - פברואר 62.
1. הופעל שרות אוטובוס של אגד מב"ש דרך תל אל מילח לערד כל יום אוטובוס אחד
הלוך וחזור.
2. נתגלו מים בקדוח אפעה אבל בכמות קטנה.
3. מתקדמות עבודות הכבישים המערבי והמזרחי.
4. תכנון רובע יעלים מבוצע ע"י צוות התכנון של חבל ערד.

דו"ח מס' 12 - מרץ 62.
1. הוחלט על כביש נוסף לכיוון דימונה דרך אזור הפוספטים.
2. מבוצע סקר ארכיאולוגי וחפירות בתל ערד הקדומה משתתפים 40 חברי משלחת
100 גדענים ו-50 בדואים נתגלה חרס ועליו כתוב "ערד" בעברית עתיקה.
3. מתקדמות התכניות לרובע יעלים בניה קשיחה.

דו"ח מס' 18 - יוני 62.
1. מדווח זה הדווח הוא של יצחק פונדק שנכנס לעבודה כמנהל בחבל ב-3.6.62 והחליף
את אריה אליאב.
2. מוחלט להגדיל את המחנה הקדמי בעוד 3 צריפים בניין המשרדים הולך ונשלם.
בונים חדר אוכל ומועדון.
3. בניית בתי האזבסט בשלוחת יעלים מתקדמת ו-132 יח' יהיו מוכנים לאכלוס בחודש
אוקטובר כולל מוסדות ציבור, בית ספר, מרפאה, חנויות גן ילדים.
4. הושלם תכנון של בתי הפטיו ברובע יעלים ע"י צוות תכנון חבל ערד.
5. סוכם על התקשרות עם דוד בסט לתכנון הבתים ברובע יעלים.
6. אושרה הקמת תחנת דלק ע"י אמנון איש שלום וחברת "פז".
7. נמשכים הסקרים השונים: גיאולוגי, סוציולוגי, מקורות מים, ארכיאולוגי.




דו"ח מס' 20 - חודשים יולי-ספטמבר 62.
1. אושר תקציב 1.700,000 לירות לבניית ערד.
2. התקיימה הגרלה למתישבים הראשונים בבניין ,עמידר" ב"ש.
3. כביש תל שוקת ערד הושלמו עבודות התשתית.
4. קרן קיימת משלימה את פריצת הכביש ערד סדום.
5. 300 פניות לאיכלוס בתי האזבסט.
6. סוכם על פתיחת לשכת עבודה בערד.
7. ב-24.9.62 נורתה אבן הפינה למלון דן ערד של פדרמן שמעולם לא התממש.
8. ב-1.9.62 נכנס לתפקידו יונה פייטלסון אדריכל ראשי של החבל.
9. בתאונת דרכים ראשונה לערד נהרג יצחק שחם שהיה מנהל המחנה הקדמי.

דו"ח מס' 21 - חודשים אוקטובר - דצמבר 62.
1. חגיגות ההתנחלות התקיימו ב-21.11.62 בהשתתפות בן גוריון ראש הממשלה ושר
העבודה השכון והפיתוח.
2. חברת אמישרגז זכתה במכרז לאספקת גז לבתי האסבסט.
3. בתחילת נובמבר עברו המשרדים במחנה הקדמי לבניין החדש.
4. במכרז להפעלת חדר האוכל והמלון זכה ברוך נויברג ז"ל.
5. כביש תל שוקת ערד עדיין לא הושלם.
6. 70 משפחות נקלטו בבתי האסבסט עד 11.11.62 שלב ב' יתחיל ב-11.63 עם גמר
הכנת הבתים ישנם 500 מועמדים והביקוש הוא עצום.
תעסוקת המשפחות הראשונות סדום סי.א.סי - 20
צוות ערד 13
בניין 15
פתוח 9
שרותים 14
70
7. במקום נפתחו 3 חנויות, מרפאה, סניף עמידר, דואר, גן ילדים, בי"ס יסודי.
בפברואר 63 ייפתח בנק.
8. נבחרו וועדות ליישוב והוחלט להוציא ידיעון רושם סקירה א' אורי פרי הגיע
לערד בשלב ב' 11.1.63.

סקירה א' נשענת על חומר כתוב הנמצא ברשות המספרים מייצגים את המוזיאון המספר הקטלוגי של המוצגים כפי שממוספרים בקטלוג - מוצגים.

1. הדוחות המלאים של מנהלי החבל.
2. מאמר קווי תכנון לחבל ערד אריה אליאב (21).
3. מחשבות יסוד תכנון העיר ערד - של האדריכל הראשי הראשון אלכס שר (21).
4. מאמר ימים ראשונים בערד מתוך ספר של אריה אליאב (185).
5. ספורי ראשונים בקלטת שמע כולל ספרים של לובה אליאב, בייגה, פונדק 81() .
6. סרט משנת 1964 10 חודשים ראשונים (74).
7. ידיעון מה נשמע בערד מגליון מס' 1 עד הסוף (5) + (4) + (3) .
8. אלבום ערד - סיפורה של העיר (6).





9. תוכנית מיתאר ראשונה (23) + (197).
10. פרוטוקול קליטת משפחות ראשונות (37).
11. מאמר ערד עיר מבחנה - עירית ארטל (111).
12. ראשוני ערי הפיתוח בנגב ערד תמונות שונות (118).
 

ב. רקע גיאוגרפי


העיר הכנענית ערד זכורה לנו עוד מתקופה קדומה. תל ערד העיר העתיקה נמצאת כ-10
ק"מ מערבה לערד החדשה אלה השיקולים לבניית ערד - החדשה במקומה הנוכחי:

1. קרבתה לעיר ערד העתיקה.
2. נמצאת במרכז השטח המדברי שלא היה מאוכלס יישוב יהודי מב"ש בואכה
לים-המלח.
3. נופים עוצרי נשימה שנשקפו מרמת כידוד 610 מ' מעל פני הים לכיוון בקעת
חתרורים וים המלח.
4. קרבת המקום לאזור עשיר יחסית במחצבים.
א) כריית אשלג מגנזיום ועוד בים המלח.
ב) גז טבעי - באיזור זוהר וכידוד.
ג) פופסטים באיזור מישור רותם.
ד) מלט לבן - באיזור ערד.
ה) כריית שייש אדום - בערד.
ו) פצלי שמן - באזור זוהר.
.5 אקלים מדברי יבש שעוזר לרפוי מחלות נשימה.
6. ערד תגרום לטפוח התיירות המדברית בהיותה קרובה למצדה, ואיזור ים המלח
ותוכל להוות בסיס לטיולים מדבריים בנופים עוצרי נשימה במדבר יהודה.

חומר נלווה
1. סקר גיאוגרפי של מירון בנבנישתי.
2. סקר גיאוגרפי של צבי רון.
3. סקר הסטורי גאוגרפי של ד"ר אהרוני
4. מאמר ימים ראשונים בערד של אריה אליאב (185).
5. ערד עיר במדבר מחקרים של דבורה שמר (45) + (215) .
6. פרופיל ערד באנגלית (59) .
7. סרט על ערד מחגיגות ה-20 לערד (76) .
8. מחקרים בנושא ערד (30) של דבורה שמר.





י. ראשונים
יא. מייסדים

הראשון שנבחר על ידי המוסדות לתכנן ולהקים את העיר ערד היה אריה ליובה אליאב
ב-15.11.60 הוקמה ע"י שר העבודה יגאל אלון יחידה מינהלית לתכנון והקמת ערד
ובראשה ליובה אליאב. בשלב זה החלו החיפושים לאיוש צוות ההקמה ובסופו של דבר
נכנס לעבודה ב-15.12.60 אדריכל אלכסנדר שר - מתאם התכנון הפיזי בתקופה זו כבר
עבד צוות לחיפושי גז ונפט במחנה נפטא הסמוך לראס זוערא היא ראש זוהר העברית
הבולט במחנה נפטא היה ברוך נויברג ז"ל שפתח במקום מסעדת פועלים והאכיל את כל
העובדים בתחילת ינואר נוספו לצוות מזכירה ושני שרטטים. לאחר מכן הצטרפה לצוות
האדריכלית אילנה ברנזין שעל שמה גבעת המחנה הקידמי "גבעת אילנה" עם סיום השנה
הראשונה בינואר 62 מונה צוות ההקמה 25 עובדים.
במהלך שנת 62 נפתחה הרשמה לקליטת המשפחות הראשונות. בשלב ראשון היו יותר
מ-300 מועמדים וועדת קבלה בראשותה של תמה שוחט וזוהר גינצל מיינו את המועמדים
לפי הקריטריונים שנקבעו רובם היו ילידי הארץ, חלקם עוזבי קבוצים בעלי משפחות או
רווקים שמצאו מקום עבודה בערד, בעלי המשפחות קבלו דירות של 48 מ"ר ורווקים 40
מ"ר. ההגרלה לדירות נתקיימה במשרדי "עמידר" ב"ש והחוזים נחתמו ב-11.10.62 עם
החברה.
במהלך נובמבר 62 התיישב הגל הראשון ובתחילת שנת 63 - הגל השני בעלי תפקידים
מרכזיים:
פונדק יצחק - מנהל החבל השני
יונה פיטלסון - אדריכל החבל
אברהם שוחט - מהנדס החבל
צבי אהרוני - הגנן הראשון
גרוסקופ חיים וכהן אברהם - חנות כלבו
נח גרוס - חנות מכולת ראשונה
יבין כץ - מנהל עמידר
סוזי עמר שרה רינן, ומרגלית טביב - צוות המרפאה
חיה גרוסקופ - גננת ראשונה
רותי נחמני - מורה ראשונה
רחמים נתנאל - אחראי בית כנסת ראשון.




חומר נלווה מאוסף המוזיאון ההסטורי לערד.
1. ספורי ראשונים על דיסק - אלבום המייסדים.
2. לזכרם על דיסק - אלבום המייסדים.
3. פורמט נתונים של כולם - אלבום המייסדים.
4. פרוטוקול קליטת משפחות ראשונות (37).
5. רשימת וותירי ערד (45).
6. רשימת תושבים לפי צריפים (63).
7. חידון וותיקי ערד (109).
8. חלוקת תושבים (114).
9. 20 לערד - סרט על וותיקי ערד (76).
10. חלוצים בנגב (89).
11. מאמר על אריה אליאב (241).
12. מאמר על יצחק פונדק (242).
13. חוברת ליום ההתנחלות הראשון (148).
14. תמונות שונות בנושא.


יב. ראשי ערים

היישוב ערד בראשיתו נקרא חבל ערד. כוונת הממשלה היתה להקים לא רק את ערד אלא
גם את האזור הקרוב מסביב. בשנת 1960 מינתה הממשלה צוות מוביל להקמת החבל
שמנה את נציגי המשרדים הממשלתיים משרד העבודה משרד הפנים ומשרד המסחר
והתעשיה.

1. ליובה אליאב
לראש הצוות נבחר אריה ליובה אליאב. הבחירה לא היתה מקרית אריה אליאב או
כפי שכונה ליובה אליאב הקים בשנות החמישים את חבל לכיש ובמרכזו העיר קרית
גת הוא גם היה נציג ישראל בפתוח חבל ארשר חדש בפרס לאחר גמר עבודתו בערד.
בהיותו חבר מפלגת העבודה ובגלל הכישורים האישיים נבחר ליובה לתפקיד. ליובה
אליאב ניהל את חבל ערד והיה הגורם העיקרי ביישוב ערד החל משלב התכנון,
קביעת המתיישבים הראשונים ועד לסיום תפקידו בחודש יוני 1962 את ליובה
אליאב החליף בתפקיד פונדק יצחק אשר שימש בתפקיד עד לבחירת זאב חיימוני
כראש המועצה הממונה הראשונה לערד.












2. פונדק יצחק
יצחק פונדק בא לערד ממשרד העבודה בשנת 1963 ממשרד העבודה לאחר שנים
רבות עם רקע צבאי מפקד הנחל ומפקד בכיר בצה"ל במשך הרבה שנים. בתקופת
פונדק יצחק איכלסו לראשונה את ערד.
פונדק ביסס את היישוב בראשיתו ופעל בראש צוות חבל ערד שכלל גם את זאב
חיימוני ז"ל ואת אברהם שוחט (בייגה) ששימש מהנדס קונסטרוקטור בצוות פונדק
חי בערד באזבסטון כ- 5 שנים עד לשלב ההחלטה הממשלתית לבטל את הצוות של
חבל ערד ולמנות מועצה ממונה במקום הנהלת החבל. הוא שימש כשנה כראש
המועצה ממונה עד שבשנת 1966 גמר את תפקידו. ראש המועצה הממונה הראשונה
נבחר זאב חיימוני שהיה נציג מפלגת מפ"ם בערד.

3. זאב חיימוני
זאב ז"ל שימש בתפקידו החל מ-1966 ועד 1967.
הוא דאג לבסס את המפעלים באיזור לבסס את ערד כמקום יישוב איכותי ולטפל
בכל בעיות התושבים שהתעוררו בערד.
עוד לפני כן התייקמו בחירות דמוקרטיות לוועד התושבים ולראש הוועד נבחר
בייגה שוחט.
בבחירות המוניציפליות הראשונות שהתקיימו בערד בשנת 1966 נבחר אברהם
בייגה שוחט מטעם מפלגת העבודה להיות ראש המועצה הנבחרת הראשון.

4. אברהם שוחט (בייגה)
אברהם שוחט למד הנדסה אזרחית בטכניון בחיפה והגיע לערד בשנת 1961 כחבר
בצוות ההקמה של חבל ערד.
בתוך הצוות עבד שוחט בתכנון בתי הפטיו ברובע יעלים בערד.
אברהם שוחט נבחר ב-12.9.63 לעמוד בראש וועד התושבים בשלב פרוק צוות
ההקמה חבל ערד עבר שוחט לעבוד בסניף סולל בונה בערד וניהל את הסניך מסוף
1963 ועד להבחרו לראש המועצה הנבחרת הראשונה בשנת 1967.
אברהם שוחט (בייגה) כיהן כראש המועצה הנבחרת הראשונה ועד לרביעית 4
קדנציות סך הכל 22 שנים בתקופתו התפתחה ערד והיתה לדוגמא בכל הארץ
אברהם שוחט קיבל את התמיכה הגדולה ביותר מכל היישובים בארץ כאשר תמכו
בו להמשך כהונתו למעלה מ-%85 מתושבי העיר.
בשנת 1986 העביר בייגה את שרביט ניהול העיר לסגנו בצלאל טביב והפך להיות
חבר כנסת מטעם מפלגת העבודה.

5. בצלאל טביב
בצלאל טביב ניהל את העיר ערד משנת 1986 ועד אוקטובר 2003 כנציג מפלגת
העבודה בתקופה של 3 קדנציות בגלל צמצום ההקצבות הממשלתיות לאיזור הנגב
וערד התחיל תהליך של דירדור העיר תקופת בצלאל טביב בייחוד בקדנציה
האחרונה התאפינה בתהפוכות רבות של השלטון בכל מה שקשור לקואליציה
ואופוזיציה אשר גם היא גרמה לירידה באיכות החיים של ערד.

בצלאל סיים את תפקידו בסוף אוקטובר 2003 עת נבחר ראש עיר חדש.





חומר נלווה
1. ימים ראשונים בערד - ליובה אליאב (185).
2. ערד שנים ראשונות (14) מזכרת מפונדק.
3. תולדות יצחק פונדק (186).
4. קריאה למייסדי ערד - פונדק יצחק (186).
5. קטעי קלטות שמע ראיון עם ליובה אליאב פונדק ובייגה (81).
6. מאמר על ליובה אליאב (241).
7. מאמר על יצחק פונדק (242).
8. חוברת שיצאה ליום ההתתנחלות הראשון (148).
9. ערד סיפורה של עיר (6).
10. ערד - חבל ערד הסטוריה (47).
11. העתון מה נשמע בערד 3 + 4 + 5
12. ערד שנים ראשונות - 69.
13. תמונות ושקופיות שונות.

 

ג. תיירות


איזור ערד והעיר ערד הם פוטנציאל עצום לנושא התיירות זו היתה גם הסיבה מדוע
הקימו את העיר במקומה הנוכחי.
תרומת העיר ערד לנושא התיירות בארץ בכלל ובנגב בפרט היא ייחודית מהסיבות
כדלקמן:

1. ערד ממוקמת בלב מדבר יהודה ויכולה לשמש בסיס מוצק לכל טיולי המדבר שהם
מסורת עוד מתקופת ייסוד המדינה בשנים הראשונות היו מפותחים הטיולים
הרגליים אך עם התפתחות המוטורית יש היום אפשרות להגיע ברכב כמעט לכל
מקום באיזור מדבר יהודה.
2. ערד קרובה לאתרים הסטוריים ממלכתיים ובראשם אתר המצדה ערד נמצאת
מרחק של 22 ק"מ ממצדה מערב כיוון הסוללה או 44 ק"מ ממצדה מזרח דרך ים
המלח.
3. ערד קרובה לאתרים הסטוריים נוספים כמו העיר הכנענית ערד, הר הקנאים, מיצד
זהר ועוד.
4. ערד קרובה לים המלח (26 ק"מ) מאיזור בתי המלון והיא בסיס קדמי למגורים לכל
אלה העובדים בים המלח כמן הן האקלים היבש והקריר מאפשר מגורים בערד
ועריכת טיולים בכל איזור ים המלח, איזור סדום ומפעלי ים המלח.
5. בין השנים 1967-69 הוקם הקואופרטיב תור ערד ע"י מיסדיה ומקימיה של ערד.
תור ערד היתה למעשה החברה הראשונה שעסקה בתיירות מדברית לשמה מטיילים
מכל העולם שרצו להכיר את מדבר יהודה ואיזור מצדה עשה זאת בעזרת הרכבים
הפתוחים והמדריכים המצויינים של תור ערד שהיו יוצאים לטיולים חד יומיים וגם
יותר באיזור מדבר יהודה.

להלן חומר רקע נלווה השמור באוסף המוזיאון ההיסטורי לערד.
1. סרטים על תיירות ערד - ערד פרח במדבר (79).
2. סרט 20 לערד של גדעון גנני (76).
3. ערד כמרכז תיירות המדבר חוברת באנגלית (26).
4. אלבום פורח במדבר 1989 (71).
5. מאסף בינה יסינובסקי על תור ערד (163) (159).
6. מאמר ימים ראשונים בערד של לובה אליאב.
7. תמונות שונות.

 

ד. תעשייה ומסחר


כבר מראשית רעיון הקמתה של העיר ערד הובא בחשבון תרומתה של העיר ערד לנושא
התעשייה והמסחר במישור הלאומי וביחוד בכל הקשור לנגב ולאיזור ים המלח.
עוד בסוף שנת 1960 נתקיימו דיונים של מנהל חבל ערד אריה אליאב עם שר המסחר
והתעשיה פנחס ספיר והמנהל הכללי של משרדו על מהות התעשייה בחבל ערד.

שר המסחר והתעשייה הטיל על גורמים להגיש לו תכנית וחוות דעת על אפשרות בניית
תעשיות בערד שתתבססנה על חומרי גלם מסביב.
המכון הגיאולוגי ביצע סקר על איזור ערד בנושאים שונים. צוות מהנדסים של דשנים
וחומרים כימיים התחילו לבצע סקר על כריית פוספטים באיזור ערד. התקיימה שיחה עם
רב אלוף מקלף מנהל מפעלי ים המלח על נושא התרומה של ערד לאיזור ים המלח.
נתקיימה פגישה עם מיכאלי מסולל בונה על כריית שייש מאזור ערד לצרכים השונים
במדינה. בחודש ספטמבר 61 נוצר הקשר הראשון עם אמנון איש שלום להקמת תחנת דלק
פז בערד ועם קבוצת מסגרים להקמת קופרטיב מסגרות בערד.

מפעלי פדרמן פרסמו תכנית להקמת מפעל סריגה בערד ואכן הוקם מפעל סריגה בו עבדו
נשות ערד אשר בשלב ראשון נסעו לצרפת ללמוד את המקצוע מטעם המפעל.
בסקר גיאולוגי שהתבצע בערד נתגלו מרבצי חצץ וחול במספר מקומות אשר יוכלו לשמש
לתעשיית הבניה בערד.
נתגלו מרבצי פוספטים באיכות גבוהה בנחל אפעה נתגלה גז טבעי באיזור ערד וניתן זכיון
לחברת נפטא להשתמש בו לצרכי תעשייה ומגורים .

בשלב הקמת העיר ומעבר התושבים הראשונים למגורי קבע קמו המפעלים האלה:
1. מסגרית מתכת ערד - קואופרטיב.
2. חברה לתיירות מדברים - תור ערד.
3. חברת הובלות לעבודות עפר.
4. מפעל סריגה ערד, באיזור התעשייה שאחר כך נהפך למוצרי מזון -תלמה .
5. מפעל מגבות ערד מיסודו של משפחת היימן מארצות הברית.
6. קואופרטיב מובילי ערד לאספקת מוצרי בניין ושרותי ציוד מכני.
7. מפעל לייצור שייש וחיתוכו.
8. מפעל סובטרום להקמת בתים מוכנים לבניה.

חומר ביבליוגרפי נלווה ברשות המוזיאון ההסטורי בערד כדלקמן:
1. סרט על התעשיה שהופק בחגיגות ה-20 לערד (76).
2. מפעלי הסכרים - ים המלח (50) + (55).
3. מחצבים באיזור (65).
4. חומר באנגלי לגיוס יזמים (103).
5. מאמר ימים ראשונים בערד - אריה אליאב (185).
6. תמונות שונות.
 

ה. חינוך תרבות וספורט


בבסיס רעיון הקמתה של ערד עמד העיקרון של הקמת עיר מתוכננת מראש שלא דוגמת
כל עיירות הפיתוח בנגב שקמו בצורה בלתי מתוכננת. העיקרון של תכנון העיר על כל
מרכיביה היה מרכזי ועל כן גם כל תהליך קליטת המשפחות הראשונות כלל בתוכו מענה
מתוכנן ומסודר להקמת מוסדות חינוך, תרבות וספורט בעיר.
נקלטו מורות וגננות אשר בנו את מערכת החינוך מראשיתה. הוקצבו מספר אזבסטונים
אשר שימשו לקריית החינוך הראשונה.
בחודש ספטמבר 61 התחיל ש.נ. איזנשטט ראש המחלקה לסוציולוגיה של האוניברסיטה
העברית בחקר בעיות חברתיות הכרוכות באיכלוס ערד.
ב-1.11.61 התקיימה פגישה עם המנהל הכללי של משרד החינוך ד"ר מ. סמילנסקי בנושא
פתיחת מוסדות חינוך בערד. בחודש דצמבר 61 נוצר הקשר עם מרכז ההסברה והוועדה
הפועל של ההסתדרות וסוכם על תכנון קולנוע בידור וספורט בערד.
ב-23.2.61 התקיימה הנטיעה הראשונה של טו בשבט וגוייסו למבצע 1000 תלמידים
ממקומות שונים בארץ.
למתיישבים הראשונים היו בשלב ראשון 45 ילדים בגיל גן, בי"ס ב-13.11.62 נפתח הגן
הראשון ובית הספר יומיים אחרי בוא המשפחות הראשונות התחילה התארגנות חברתית
ונבחרו וועדות כדלקמן:
וועדת תרבות וועדת חינוך - ההסתדרות עזרה בטיפוח חיי התרבות בערד.
התקיימו סרטים, הרצאות, 2 הצגות תיאטרון חוגים למינהם ונפתח ידיעון מקומי בשם
"מה נשמע בערד" כל הגליונות שמורים באוסף המוזיאון ההיסטורי של ערד.
הסרטים הוצבו בשלב ראשון בחדר האוכל במחנה הקדמי. רק בשנת 66 נפתח הקולנוע
בשכונת הראשונים המשמש היום כמקום לתערוכה ומוזיאון ונקרא "בית המייסדים".

חומר נלווה קיים ברשות המוזיאון.
1. פרוטוקול קליטת משפחות ראשונות (37).
2. ספר הקולנוע הראשון (34).
3. מכרז הקולנוע הראשון (98).
4. קטעים מעתונות מקומית (90).
5. הודעות על אירועי תרבות (91).
6. דבורה שמר מחקרים בנושא ערד - תכנית למודים ערד עיר במדבר (130) + (131) + 215().
7. תמונות רבות של גני ילדים ובית הספר הראשון וגם פוסטרים מאירועי תרבות (228).
 

ו. עליה וקליטה

בשלב התחלתי של תכנון העיר הוחלט להקים וועדת קליטה אשר תמיין ותקלוט את
המשפחות הראשונות סוכם על מספר עקרונות להחלטה חיובית.

א. משפחות או רווקים אשר יש להם מקומות עבודה מסודרים בערד.
ב. משפחות או רווקים שיוכלו לאייש את המשרות הרבות המחכות להפעלה עם
התחלת הקמת העיר בתחום חינוך, תעשייה שרותים ועוד.

בוועדת קבלה שהוקמה רבים שרצו לעבור לערד לא אושרו זו הסיבה שקראו אחר כך
לעניין זה "סלקציה". גישה זו נתגלתה בשלב יותר מאוחר כנכונה כי גרעין המשפחות
הראשונות היה גרעין איתן ומוצק שעליו נבנתה ופרחה העיר ערד על כל שלוחותיה
המוסד הקולט היה משרד עמידר שדרכו נתקבלו הדירות בשכירות בבתי האזבסט.
קליטת העליה מחו"ל התחילה למעשה עם גמר הבניה של הבתים הראשונים ברובע
יעלים שכנויים - בתי "בסט" תושבי ערד הוותיקים קלטו עולים חדשים מהעיר "ארד"
אשר ברומניה קבלו את העולים בפרחים בשדה התעופה נתב"ג והביאו אותם לערד.
העולים החדשים נקלטו בבתי בסט ובתי הפטיו בתי אבן מסודרים ומרווחים בעוד
הוותיקים שהגיעו לערד בנובמבר 1962 המשיכו להתגורר בבתי אסבסט של 40 ו-48 מ"ר
רק כעבר 6 שנים התחילו ראשוני הוותיקים לעזוב את הצריפים ולעבור לבתים פרטיים
שבנו או לדירות בבתים משותפים.

חומר נלווה מאוסף המוזיאון ההסטורי בערד.
1. משפחות בערד - חוברת עיירות הפיתוח (127).
2. ערד שנים ראשונות מזכרת מפונדק (14).
3. ערד - משרד השיכון טיפוסי דירות חוברת (33).
4. פרוטוקול קליטת משפחות ראשונות (37).
5. הכר את עירך אלבום (56).
6. משרד השיכון ערד (58).
7. תמונות בנושא עליה וקליטה.
8. קלטת לחיות בערד משנת 1972 קליטת עליה.
ז. איכות סביבה.
 
מהיום הראשונן להקמתה של ערד היתה שאיפת המייסדים ליצור עיר שתהיה דוגמא
ומופת לאיכות חיים ואיכות סביבה. לערד היו נתונים טבעיים שהוכיחו כי היא יכולה
להיות הראשונה והמובילה בנושא איכות חיים ואיכות סביבה מכמה סיבות:

1. מיקומה הגיאוגרפי ונתוני האקלים של ערד היו כאלה שתרמו לתודעה שזוהי עיר
עם אוויר יבש ומצויין מתאים לחולי (אסטמה) קצרת הוקם במקום בית מיוחד
לחולי אסטמה שנקרא בית מזור באדיבותו הרבה של פנחס ספיר שאף קרא לבית
מזור על שם אשתו שושנה. בבית זה נקלטו עשרות ילדים וילדות אשר סבלו מבעיות
נשימה ותוך מספר חודשים עד שנה מצבם הוטב עד לבלי הכר ונרפאו מהמחלה.
בנוסף לכך הוחלט להגביל את האוכלויס בנטיעת עצים ושיחים אשר גורמים
למחלות אלרגיות רבות ופורסמה רשימה של עצים שאסור לשתול בערד. התכנון
האורבני של העיר לקח בחשבון אלמנטים שהיו אמורים לתרום רבות להגברת
איכות החיים לתושבים כמו למשל:

)1 בתי הפטיו תוכננו כך שבקומות הקרקע נבנו מעברים מוצלים לכל אורך
הרחוב אשר מנעו סבל מהתושבים באקלים החם של המדבר.
2) העיר תוכננה כך שהילדים יוכלו להגיע למוסדות הציבור לא דרך כבישים
ראשיים אשר יסכנו את הליכתם אלא שבכל שכונה אשר היו בה הכבישים
הקפיים בתוכה היו בתי הספר והגנים טיפות חלב והחנויות שלא דרשו מעבר
מסוכן בכבישים ראשיים בכל מקום נבנו חניות (קילדסקים) אשר איפשרו
בנוחיות חניות הרכבים לפי הצורך.
העיר נבנתה לפי חלקים המתאימים לנושא איכות החיים. איזור הנופש
והתיירות נקבע לחלק הצפוני של העיר המשקיף על בקעת ים המלח ואיזור
הר הקנאים ומצדה איזור המגורים נקבע במרכז והאיזור התעשיה נקבע
בחלק הדרומי של העיר ומופרד לחלוטין מאיזור המגורים והתיירות.
כמו כן רוכזו כל מוסדות העיר למרכז מסחרי אחד הכולל את כל מרכיבי
המסחר והקניות כך שכל התושבים יוכלו להסדיר את הקניות במרוכז באיזור
אחד ללא מעבר דרך כבישים מסוכנים למספר מקומות.
נושא נוסף שתרם להגדלת איכות החיים והסביבה בערד היתה העובדה כי
מלכתחילה הוחלט כי כל מתכנני העיר חברי צוות התכנון לחבל ערד יגורו
במקום ולא יבואו מבחוץ האחראים בנושא התכנון בהיותם תושבי ערד הכירו
את הבעיות השונות הקשורות בחיים במקום בעיות אקלים, טופוגרפיה, ועוד
ועובדה זו גרמה להצלחה בתכנון ובהפיכתה של ערד לדוגמא ומופת לאיכות חיים.

חומר נלווה מאוסף המוזיאון ההסטורי של ערד
1. חוברת באנגלית של שר הבריאות (24).
2. בית מזור כחברת הסברה באנגלית ( 3) (27).
3. מאמר של ד"ר פרנק בנושא שתיה (29).
4. חוברת בעברית על אסטמה (30).
5. חוברת רפואית של ד"ר פרנק.
6. רשימת עצים שאסור לשתול בערד (34).
7. ערד כמרכז בריאותי (35).
8. ערד עיר של איכות חיים סרט לחגיגות ה-20 לערד (76).
9. חלוצים בנגב מוסף עיירות הפיתוח (89).
10. ערד עיר במדבר תכנית לימודים של דבורה שמר (215).
11. קריאה למייסדי ערד של יצחק פונדק (186).
12. תמונות שונות מאוסף המוזיאון.
ח. עיר מדברית


ערד מכונה גם לעיתים השער למדבר יהודה.
מיקומה הגיאוגרפי של ערד מקנה לה את הכנוי הזה בהיותה ממוקמת בגבול הדרומי של
מדבר יהודה הגובל באיזור רמת זוהר בדרום ירושלים בצפון ים המלח במזרח והרי חברון
במערב.
לערד יש תכונות רבות של עיר מדברית בדומה לערים רבות בעולם אקלים יבש מאוד
בחורף ובקיץ רוחות שרביות (שרקיה) לעיתים בעונות שונות של השנה. סופות חול
מדבריות הגורמות לעיתים לסחרור של הרוח בצורה של (טורנדו) הבדלי טמפרטורה
קיצונית בקיץ בין יום ולילה ובין חורף וקיץ. כמות מזערית של משקעים עד 200 מ"מ
בשנה שגורמים לחוסר צמחיה בשטח וגבעות חשופות.
חוסר מקורות מים למעט שטפונות בנחלים וובגאיות הנמוכים. השטפונות גרמו לא אחת
לניתוק הכביש לערד.
בשנת 1961 הוכן סקר אקלימי ע"י מר רוזנן מהשרות המטאורולוגי שליד משרד
התחבורה תחנה מטאורולוגית בערד נפתחה עם קליטת המתיישבים הראשונים ומר
אקרמן התמנה למנהל התחנה. תופעה של שטפונות היא אופיינית לאזור המדברי כאשר
אדמת הליס אינה סופגת את מי הגשמים תופעה זו איפשרה חפירת מאגרים למים
בחורשות השונות ובזמן הגשמים המים נאספים ונשארים זמן ממושך להשקיית העצים.
לאקלים המדברי ישנה השלכה על כמויות השתיה שצורכים התושבים . בתחילת האכלוס
נערך מחקר של ד"ר פרנק מבי"ח בילינסון על כמויות השתיה שצריך לשתות במדבר
במשך 3 חודשים הסתובבו תושבי ערד עם בקבוקים ואסור היה להטיל שתן אלא בבקבוקים
אלה הבקבוקים הועברו למרפאה ושם נשקלו ונחקרו גם תושבים בדואים השתתפו
במחקר בסיכומו של דבר נקבע כי מנת השתיה היומית צריכה להיות בין 8-12 ליטר מים
או נוזלים כל יום.

חומר נלווה מאוסף המוזיאון ההסטורי לערד (2).
1. חוברת ערד מרכז תיירות המדבר באנגלית (26).
2. מאמר של ד"ר פרנק בנושא שתיה (29).
3. חוברת רפואית של ד"ר פרנק (31).
4. ערד כמרכז בריאותי (35).
5. עיר במדבר ספר לימוד עירייה של דבורה שמר (40) + (215).
6. פורח במדבר אלבום (71).
7. תמונות שונות מהמדבר.

ט. ראשונים

י. מייסדים

הראשון שנבחר על ידי המוסדות לתכנן ולהקים את העיר ערד היה אריה ליובה אליאב
ב-15.11.60 הוקמה ע"י שר העבודה יגאל אלון יחידה מינהלית לתכנון והקמת ערד
ובראשה ליובה אליאב. בשלב זה החלו החיפושים לאיוש צוות ההקמה ובסופו של דבר
נכנס לעבודה ב-15.12.60 אדריכל אלכסנדר שר - מתאם התכנון הפיזי בתקופה זו כבר
עבד צוות לחיפושי גז ונפט במחנה נפטא הסמוך לראס זוערא היא ראש זוהר העברית
הבולט במחנה נפטא היה ברוך נויברג ז"ל שפתח במקום מסעדת פועלים והאכיל את כל
העובדים בתחילת ינואר נוספו לצוות מזכירה ושני שרטטים. לאחר מכן הצטרפה לצוות
האדריכלית אילנה ברנזין שעל שמה גבעת המחנה הקידמי "גבעת אילנה" עם סיום השנה
הראשונה בינואר 62 מונה צוות ההקמה 25 עובדים.
במהלך שנת 62 נפתחה הרשמה לקליטת המשפחות הראשונות. בשלב ראשון היו יותר
מ-300 מועמדים וועדת קבלה בראשותה של תמה שוחט וזוהר גינצל מיינו את המועמדים
לפי הקריטריונים שנקבעו רובם היו ילידי הארץ, חלקם עוזבי קבוצים בעלי משפחות או
רווקים שמצאו מקום עבודה בערד, בעלי המשפחות קבלו דירות של 48 מ"ר ורווקים 40
מ"ר. ההגרלה לדירות נתקיימה במשרדי "עמידר" ב"ש והחוזים נחתמו ב-11.10.62 עם
החברה.
במהלך נובמבר 62 התיישב הגל הראשון ובתחילת שנת 63 - הגל השני בעלי תפקידים
מרכזיים:
פונדק יצחק - מנהל החבל השני
יונה פיטלסון - אדריכל החבל
אברהם שוחט - מהנדס החבל
צבי אהרוני - הגנן הראשון
גרוסקופ חיים וכהן אברהם - חנות כלבו
נח גרוס - חנות מכולת ראשונה
יבין כץ - מנהל עמידר
סוזי עמר שרה רינן, ומרגלית טביב - צוות המרפאה
חיה גרוסקופ - גננת ראשונה
רותי נחמני - מורה ראשונה
רחמים נתנאל - אחראי בית כנסת ראשון.



חומר נלווה מאוסף המוזיאון ההסטורי לערד.
1. ספורי ראשונים על דיסק - אלבום המייסדים.
2. לזכרם על דיסק - אלבום המייסדים.
3. פורמט נתונים של כולם - אלבום המייסדים.
4. פרוטוקול קליטת משפחות ראשונות (37).
5. רשימת וותירי ערד (45).
6. רשימת תושבים לפי צריפים (63).
7. חידון וותיקי ערד (109).
8. חלוקת תושבים (114).
9. 20 לערד - סרט על וותיקי ערד (76).
10. חלוצים בנגב (89).
11. מאמר על אריה אליאב (241).
12. מאמר על יצחק פונדק (242).
13. חוברת ליום ההתנחלות הראשון (148).
14. תמונות שונות בנושא.

יב. ראשי ערים

היישוב ערד בראשיתו נקרא חבל ערד. כוונת הממשלה היתה להקים לא רק את ערד אלא
גם את האזור הקרוב מסביב. בשנת 1960 מינתה הממשלה צוות מוביל להקמת החבל
שמנה את נציגי המשרדים הממשלתיים משרד העבודה משרד הפנים ומשרד המסחר
והתעשיה.

1. ליובה אליאב
לראש הצוות נבחר אריה ליובה אליאב. הבחירה לא היתה מקרית אריה אליאב או
כפי שכונה ליובה אליאב הקים בשנות החמישים את חבל לכיש ובמרכזו העיר קרית
גת הוא גם היה נציג ישראל בפתוח חבל ארשר חדש בפרס לאחר גמר עבודתו בערד.
בהיותו חבר מפלגת העבודה ובגלל הכישורים האישיים נבחר ליובה לתפקיד. ליובה
אליאב ניהל את חבל ערד והיה הגורם העיקרי ביישוב ערד החל משלב התכנון,
קביעת המתיישבים הראשונים ועד לסיום תפקידו בחודש יוני 1962 את ליובה
אליאב החליף בתפקיד פונדק יצחק אשר שימש בתפקיד עד לבחירת זאב חיימוני
כראש המועצה הממונה הראשונה לערד.

2. פונדק יצחק
יצחק פונדק בא לערד ממשרד העבודה בשנת 1963 ממשרד העבודה לאחר שנים
רבות עם רקע צבאי מפקד הנחל ומפקד בכיר בצה"ל במשך הרבה שנים. בתקופת
פונדק יצחק איכלסו לראשונה את ערד.
פונדק ביסס את היישוב בראשיתו ופעל בראש צוות חבל ערד שכלל גם את זאב
חיימוני ז"ל ואת אברהם שוחט (בייגה) ששימש מהנדס קונסטרוקטור בצוות פונדק
חי בערד באזבסטון כ- 5 שנים עד לשלב ההחלטה הממשלתית לבטל את הצוות של
חבל ערד ולמנות מועצה ממונה במקום הנהלת החבל. הוא שימש כשנה כראש
המועצה ממונה עד שבשנת 1966 גמר את תפקידו. ראש המועצה הממונה הראשונה
נבחר זאב חיימוני שהיה נציג מפלגת מפ"ם בערד.

3. זאב חיימוני
זאב ז"ל שימש בתפקידו החל מ-1966 ועד 1967.
הוא דאג לבסס את המפעלים באיזור לבסס את ערד כמקום יישוב איכותי ולטפל
בכל בעיות התושבים שהתעוררו בערד.
עוד לפני כן התייקמו בחירות דמוקרטיות לוועד התושבים ולראש הוועד נבחר
בייגה שוחט.
בבחירות המוניציפליות הראשונות שהתקיימו בערד בשנת 1966 נבחר אברהם
בייגה שוחט מטעם מפלגת העבודה להיות ראש המועצה הנבחרת הראשון.

4. אברהם שוחט (בייגה)
אברהם שוחט למד הנדסה אזרחית בטכניון בחיפה והגיע לערד בשנת 1961 כחבר
בצוות ההקמה של חבל ערד.
בתוך הצוות עבד שוחט בתכנון בתי הפטיו ברובע יעלים בערד.
אברהם שוחט נבחר ב-12.9.63 לעמוד בראש וועד התושבים בשלב פרוק צוות
ההקמה חבל ערד עבר שוחט לעבוד בסניף סולל בונה בערד וניהל את הסניך מסוף
1963 ועד להבחרו לראש המועצה הנבחרת הראשונה בשנת 1967.
אברהם שוחט (בייגה) כיהן כראש המועצה הנבחרת הראשונה ועד לרביעית 4
קדנציות סך הכל 22 שנים בתקופתו התפתחה ערד והיתה לדוגמא בכל הארץ
אברהם שוחט קיבל את התמיכה הגדולה ביותר מכל היישובים בארץ כאשר תמכו
בו להמשך כהונתו למעלה מ-%85 מתושבי העיר.
בשנת 1986 העביר בייגה את שרביט ניהול העיר לסגנו בצלאל טביב והפך להיות
חבר כנסת מטעם מפלגת העבודה.

5. בצלאל טביב
בצלאל טביב ניהל את העיר ערד משנת 1986 ועד אוקטובר 2003 כנציג מפלגת
העבודה בתקופה של 3 קדנציות בגלל צמצום ההקצבות הממשלתיות לאיזור הנגב
וערד התחיל תהליך של דירדור העיר תקופת בצלאל טביב בייחוד בקדנציה
האחרונה התאפינה בתהפוכות רבות של השלטון בכל מה שקשור לקואליציה
ואופוזיציה אשר גם היא גרמה לירידה באיכות החיים של ערד.

בצלאל סיים את תפקידו בסוף אוקטובר 2003 עת נבחר ראש עיר חדש.

חומר נלווה
1. ימים ראשונים בערד - ליובה אליאב (185).
2. ערד שנים ראשונות (14) מזכרת מפונדק.
3. תולדות יצחק פונדק (186).
4. קריאה למייסדי ערד - פונדק יצחק (186).
5. קטעי קלטות שמע ראיון עם ליובה אליאב פונדק ובייגה (81).
6. מאמר על ליובה אליאב (241).
7. מאמר על יצחק פונדק (242).
8. חוברת שיצאה ליום ההתתנחלות הראשון (148).
9. ערד סיפורה של עיר (6).
10. ערד - חבל ערד הסטוריה (47).
11. העתון מה נשמע בערד 3 + 4 + 5
12. ערד שנים ראשונות - 69.
13. תמונות ושקופיות שונות.