מאמראני והקינדל שלי

הפעם זה נראה אמיתי. הספר האלקטרוני החדש של אמאזון מאיים להוריד את ספר הנייר מהמדפים. הכרות ראשונה עם האויב, או אולי עם הידיד הבא.

דקה אחרי שנודע לי שחברת אמזון חידשה סוף סוף את מלאי הקינדל -הספר האלקטרוני החדש והמדובר שלהם- רכשתי אחד באינטרנט. כמה ימים אחר כך הוא כבר היה אצלי בבית. מאז אנחנו לא נפרדים. הקינדל הולך איתי לכל מקום. הוא לידי בשולחן כאשר אני אוכל, מסתכל עלי בזמן העבודה ומנמנם לצידי במיטה ליד הכרית.

משימה לא פשוטה לקחה על עצמה חברת אמאזון, להחליף, או שמא להעלים את אחד המוצרים היותר חשובים שיצרה הציוויליזציה האנושית שלנו – ספר הנייר. זה קרה לפני כמה חודשים כאשר ענקית האונליין האמריקאית הוציאה את – Kindle (באנגלית: מבעיר אש) – ספר אלקטרוני חדש שאמור ל..שרוף את המתחרה הישן הטוב. נכון שספרים אלקטרונים, כאלה או אחרים, מסתובבים בעולם כבר קרוב לעשור שנים, כולל ה"קורא" של סוני שמהדורה משודרגת שלו יצאה לא מכבר. אלא שהקינדל הזה, מאיים לעשות את זה באמת ובתמים.


הקינדל - אויב או ידיד

קצת חוצפה לא? הנה כי כן, יותר ממחצית המילניום אוחז המין שלנו במוצר המופלא הזה הנקרא ספר הנייר. כמו עדרי הסוסים השוצפים שנשאו בזמנים קדומים את רוכביהם אל מעבר להרים ולמדבר, נשאו הספרים ושימרו בין הכריכות ודפי הנייר המצהיבים שלהם מצבורים עצומים של מילים ומשפטים – וביחד, טקסטים אינסופיים של ידע, ספרות ושירה ופילוסופיה והסטוריה – אל יבשות נידחות ואל זמנים אחרים ורחוקים. מה כבר לא נכתב על שומר המילים הזה, על רשרוש הדפים, על הריח, על מגע האצבע עם הדף, על קסם הדפדוף ועל הקימוט ההעדין של "אוזן". והנה בא הקינדל! האם זו שעת מלחמה? האם עתיד הספר האהוב להיאסף לבתי הקברות של מותגי התרבות הישנים?


רך ואפרפר - ממשק מוזר בעמוד האחורי

המילים הללו נכתבות, איך לא, מנקודת מבט של איש הנייר. האם לא כולנו כאלה? גם הילדים הקטנים שנולדים אל תוך מחשבי המאה ה-21 עדיין רואים את הספר שמוגש להם באהבה רבה על ידי ההורים ובני הדור ההוא. כולנו בני אותו הדור. כולנו נגועים. תזכרו את זה כאשר תקראו כאן ובכל מקום אחר את תיאור העימות הזה המתרחש בין הספרים של פעם לבין עמודי הפיקסל והדיגיטאל.

קרב ההישרדות שמנהל ספר הנייר, אם זו אכן ההגדרה למה שקורה, לא יהיה קל. אבל לא צריך למהר ולהספיד. בראשית ימיה של המהפיכה הטכנולוגית הנוכחית שסמניה המובהקים הם המחשב האישי ורשת האינטרנט נשמעו תחזיות נוגות ודרמטיות על קצו המתקרב של עולם הנייר והספר הישן והטוב. 15-20 שנים של הספד ובכי תמרורים ודבר לא קרה. הספר עדיין כאן. יתירה מזאת, מכירות הספרים דווקא גאו בשנים האחרונות ותעשיית המו"לים העולמית אף העצימה את רווחיה.


ג'והן סטיינבק כשומר מסך - מגוייס לקרב על הקינדל

האם זו עווית הגסיסה האחרונה שלפני הסוף? במקביל, צריך לומר, אפשר לראות את פריחת הספרות הדיגיטאלית. עיתונים, מגזינים, פרסומים וכתבי עת מקצועים ופופולארים מופיעים זה מכבר במהדורות מקוונות. את הרוח הגבית מספקת תעשיית הפרסום שמזהה את השינויים בהרגלי הצריכה והיא גם אחת ממחולליהם. הכל משתנה. המפרסמים רוכבים על הגל של הטכנולוגיה ומזהים הזדמנויות. לא יותר. מה שמעניין יותר זה הגל עצמו.


מונח על המדף

אני מביט באויב. הופך אותו על צידו, מסובב, לוחץ –מרפה ומנסה לחוש. תזהרו מאבחנות של קורא שהוא איש העולם הישן. אני מבטיח לנסות ולהיות אובייקטיבי. מגיל 16 לא השתניתי; אני איש שמתגעגע בקביעות לעבר ולעתיד. האמת? מנקודת אסתטית לפחות אני יכול להודות שמדובר ביצור עילג ומגושם למדי. מוצר מהודק של פלסטיק בצורה של מלבן בגודל של ספר כיס. 290 גרם של של מסך ומקלדת. מקשי הדפדוף והחזרה לאחור בשני צידיו נוטים באלכסון. מצדו האחורי שולט מכסה אפרפר רך למגע ומעוטר סימנים בחלקם משונים, מדמיונם הגראפי של המעצבים.


הקינדל - בינות לספרים הישנים

ממשק המשתמש של הקינדל נראה משונה מעט, קצת בעייתי. יכול להיות שיש כאן כמה נקודות נעלמות שעוד לא הבחנתי בהן אבל בימים הראשונים כאשר הייתי אוחז בו, היו לי הרבה תאונות. מידי פעם הייתי לוחץ בטעות על ה"הצד" מימין שמעביר את הדף קדימה, או משמאל - שמחזירו לעמוד הקודם. היום אני קצת יותר מאומן. אני אוחז בו בעזרת הבהן ברווח שבין המסך לכפתורי המקלדת. בצורה זאת אני גם יכול לדפדף ביד אחת. זה מתחיל להרגיש טוב.

ספר הנייר שהחל להתפשט בעולם שלנו עם המצאת הדפוס הותאם לאנטומיית כף היד שלנו. זה חפץ שמחייב אחזקה, או אולי לפיתה נאמנה בשתי הידיים..מה שמתבטא במגע הולך ומתמשך. בדיוק כך; בזמן שאנחנו שקועים בעלילת הסיפור הזורמת אלינו מהמילים והשורות, אנו מקיימים, באופן לא מודע, קשר פיזי ואינטימי הדוק. שתי הידיים משתתפות במלאכת הקריאה, אחת אוחזת, השנייה מדפדפת. בקינדל האחיזה והדפדוף פשוטים והרבה יותר. 


קשר הבוהן

הנה אני מתחיל לגלות כמה נקודות אור נוספות. למשל ספור האותיות. רבות נכתב כבר על הדפוס המיוחד שיש לקינדל (וגם לספר של "סוני") שמאפשר לקרא בקינדל גם בחוץ באור השמש. מתי ניסיתם לאחרונה לקרא בלטפופ לאור היום? זה קשה, כמעט בלתי אפשרי. בקינדל אתה רואה את השורות והאותיות בכל מצב, בדיוק כמו בספר אמיתי מנייר. האותיות קטנות מידי? אין כל בעיה להחליף את גודל הפונטים בלחיצת מקש אחת. הניהול והטיפול ב"ספר" נעשים על ידי כלים המוכרים לנו היטב מעולם המחשב: סקרולר ומקש. בעזרת גלגלון זהיר אנחנו מעבירים את הסמן לאורך העמוד ומסמנים פקודה כלשהי, נאמר זו המחזירה אותנו לתפריט הראשי. מגלגלים את הסמן ל"מניו" וזהו. לחיצה קלה על הגלגלון ואנחנו עוברים בשנייה לספר חדש ולעלילה שנתקיימת במקום אחר ובזמן אחר.  

בכלל הזמן הוא מונח קריטי כאשר מדברים על הקינדל. אפשר בזמן קצרצר ל"הוריד" ספר מהמדף האלקטרוני של אמזון. הקינדל עצמו יכול להכיל בלי בעייה כ-200 ספרים בגודל ממוצע. יש גם אפשרות להגדלת הזיכרון או אז אתה נושא עימך ספרייה עצומה. קל לדפדף וקל למדי לשים "סימניה" בכל מקום שהגעת, לרבות הוספות הארות והערות. מנוע חיפוש מהיר מאפשר לך למצא את מיקומה המדויק של מילה מסוימת שתבחר באחד מעשרות הספרים שלך. יש גם קישור לרשת האינטרנט ולויקיפדיה. ואם תרצו למשל לדעת מה מובנה של מילה מסוימת - יש גם מילון. שני מקשים ואתם מקבלים פירוש נרחב ע"פ מילון אוקספורד החדש. 


עורכים שולחן עם קינדל

ככל שאני מתעמק בקינדל אני מגלה עוד כמה וכמה טריקים המכוונים להנעים את זמן המעבר. ראו למשל את שומר המסך של הקינדל. אם יחלפו דקות מספר ללא דפדוף, תופיעה על גבי מסך תמונה בשחור לבן. הפתעה! בין שומרי המסך אני יכול לראות סופרות וסופרי עבר השייכים מהקלסיקה. בינהם אפשר למצא את אמילי דיקנסון, הריאט ביצ'ר סטואו, ג'ין אוסטין, ג'והן סטיינבק ואפילו אגטה כריסטי שנראית נהדר במסך של הקינדל. פה ושם אפשר גם למצא תמונות מההסטוריה של הספר, כגון: תמונה של מכונה דפוס עתיקה, או של כתב יד עתיק. כאילו הם אומרים לנו אנשי הקינדל רק רגע! אנחנו לא נגד הספר וגם לא נגד המסורת אבל אצלינו תוכלו לקרא בדיוק את אותם הספרים של הסופרות והסופרים האהובים עליכם.

ועדיין לא דברנו על האפשרות להטעין מגזינים ועיתונים וספרים ש"מדברים" בקול ואפילו מוסיקה ברקע. מתאבנים לא חסרים. עוד תכונה מנצחת היא אורך חיי הסוללה. בעלי הלפטופים שבינכם מודעים בוודאי לצרה הצרורה הזאת שנקראת סוללה. מחשב נישא ממוצע יכול לעבוד ללא חיבור לנקודת הטענה שעה-שעתיים-שלוש. זה הכל. הקינדל הזה, תטעינו אותו שעה - שעתיים ותוכלו לקרא בו שבוע שבועיים, אם אתם לא משתמשים בחיבור הסלולארי שלו. והסלולאר מביא אותי לספרייה. אבל עוד רגע..


יש אלוהים? הקינדל כספרייה אישית

"הרגת אותי" אומר לי ידידי יונתן כאשר אני מראה לו את הקינדל. יונתן הוא קורא ספרים כפייתי. במשך עשרים שנה הוא הולך לפחות פעמיים בשבוע לחנויות הספרים והבית שלו מתפוקק מספרים מכל הסוגים. "אני מגיע לחנות וכמעט תמיד אני נשאר לפטפט עם בעלי החנות. זו תרבות שיחה של אוהבי ספרים. אתמול הייתי ביריד הספרים והייתה שם במקרה מוכרת צעיר הונאה עם מחשוף נדיב שדברה איתי על סול בלו. דברנו אולי 20 דקות על הרצוג עד שהמנהלת שלה הפרידה ביננו. עם מי נדבר עכשיו"?

משיקולים שונים הקשורים בשיטת התשלום לאנשים המתגוררים מחוץ לארה"ב לא ניתן עדיין לרכוש ספרים ישירות מאמזון. לקינדל יש כמה קפריזות משלו. המחשב שלו יודע לקרא את ספרים בקבצים מסויימים (ראה לינק). בספריית הקינדל באמזון יש כ-200,000 ספרים, אבל עבורינו - אלה המתגוררים מחוץ ליבשת האמריקאית - הם בחזקת לראותם בלבד. לחברים באמריקה קניית ספר באמזון נראית חוויה מדהימה. בהקשת מקש הם נמצאים בחנות הספרים. מסמנים ספר ורוכשים (עוד מקש). עלות בסט-סלר חדש שיצא הזנה הינה עשרה דולר בלבד. כמה עשרות שניות אחרי הרכישה הספר עובר ברשת הסלולרית – כמו הודעת SMS היישר אל הקינדל שלך. הבקור בספרייה נגמר עוד לפני שהתחיל.

 אתם שואלים מאין הספרים בקינדל שלך? טוב, תראו לא רכשתי את הקינדל בשביל תמונות המסך שלו. לאחר התכתבות ארוכה עם אנשי אמזון שבה הובהר לי שאין ביכולתי, לפחות לא בחודשים הקרובים, לרכוש ישירות, או בעקיפין דרך המחשב, ספרים, נאלצתי לעשות כמה אילתורים ושתסלח לי הגברת כריסטי שלמטה. 


הקינדל עם אגתה כריסטי

שלום שלום ספר נייר מקומט ומרשרש. זו הייתה חוויה מופלאה לקרא בך ולחלוק עימך יחדיו יותר ממחצית המילניום. האם זה הזמן למילות פרידה? אני מנסה לבדוק את יכולת ההשתלבות של הקינדל בסביבה הביתית ובהרגלי היום יום שלנו. אני מניח אותו על הספרים בספרייה אחר כך מחדיר אותו בינות לשני ספרים ישנים. תמונה מוזרה מעט. בלילות אני עולה עימו על משכבי וקורא פרקים שלמים. הקינדל זוכר תמיד את העמוד האחרון שבו קראת ולא צריך לקמט אזניים. הכל עניין של הרגל. השנים נוקפות והמהפיכה, כך נראה, כבר כאן. בעשור האחרון יש רבים הקוראים כמעט בדרך שגרה טקסטים, גם ארוכים במסכי המחשב שלהם. הכל כאמור עניין של הרגלים ואנחנו מין מסתגל מאין כמותו. מה שמחזיר אותי לשאלה שבתחילת הפיסקה.


קינדל על הספה

האם זה הזמן להיפרד? התשובה שלי עד כמה שקשה לתקתק אותה היא כן אבל...הנכדים והנינים שלנו יסתובבו ללא ספק עם קינדלים של העתיד. הטכנולוגיה שנוצרת בדמותינו משנה את העולם שלנו במהירות אדירה. בדרך להיות עולם יעיל יותר, נוח ופרקטי, אנחנו מאבדים חברים יקרים. תסתכלו מה קרה לטלפונים הציבוריים, למעטפות המכתבים ולספריות העירוניות? אנחנו הופכים בהדרגה לספרנים של עצמינו. זו רק שאלה של זמן שנוכל גם להחליף ספרים עם החברים ולשדרג ולשבח בהתמדה את הספרייה הפרטית שלנו. ללא ספק מחכה לנו עולם עשיר ומרתק. האם יהיה זה עולם טוב ומאושר יותר? זו כבר שאלה אחרת.

                                                          ----------

עדכון:

הי, חשבתי על זה אחר כך.. סופרות/סופרים ועיתונאיות/ים מקצועים וגם..אחרים שרוצים להתנסות בקינדל, כלומר לקבל אותו לחזקתם לשבוע ימים (בדיוק!) יכולים לכתוב למייל שלי ולנסות לשכנע. איך אקבע למי? אין לי כרגע כל מושג.. 

קרדיט: תודה לדן דובנו, יוסי, אדן,איל, נימרוד,גאי ושגב על הרצון הטוב והעזרה.

צילומים: עמי בן בסט 

האקינג של הקינדל: http://igorsk.blogspot.com


פורסם ב 7 ביוני 2008 18:45 במדור תופעה | 26 תגובות

 
    

שם:

    

דואר:

    

אתר:

    

כותרת:


בעקבות ריבוי ספאמרים, נאלצנו להוסיף מנגנון שימנע מרובוטים להפציץ את המערכת בתגובות פיקטיביות. אנא העתיקו את הקוד שבתמונה, לתיבת הטקסט שמתחתיה.

קוד הפעלה:

    

העתיקו את הקוד:

מערכת התגובות נועדה לאפשר דיונים, והשימוש בה כפוף לדין הישראלי. אז אנא שמרו את תגובותיכם ענייניות ומתחשבות בקוראים האחרים, וזכרו שאתם הנושאים באחריות לתגובות שתפרסמו במסגרת באתר זה (כבכל מקום אחר). אין אפשרות להבטיח שהתגובות שתפרסמו ישמרו באתר זה, אז אנא גבו את תגובתכם בהעתק לפני שיגורה (במידה שאתם מעוניינים לשמור אצלכם העתק). וכן, הודעות שלדעתנו פוגעות או לא מתאימות בכל צורה שהיא, בהחלט עשויות להימחק... זכויות היוצרים בתגובות שיתפרסמו במסגרת אתר זה, שמורות לכותביהן. ברוכים הבאים.

התגובות מתפרסמות על דעת ובאחריות כותביהן בלבד.

גיל  [אתר]  בתאריך 6/7/2008 9:14:52 PM

נראה שמה שחסר זה רק להוסיף ריח

של ספר חדש והחוויה תהיה מושלמת. אין לי ספק שאם ספרים אלקטרוניים יראו כמו ספרים אמיתיים, המשקל שלהם יהיה דומה ונוחות הקריאה זהה, הם ישתלטו בסופו של דבר. נראה לי שאנחנו עוד די רחוקים אבל כנראה שלא לאורך זמן.

בסופו של דבר כבר היום חלק ניכר מהקניות נעשות ברשת בלי מגע אנושי. עם הקיבולות של הספרים שרק ילכו ויגדלו, קשה לי לראות את הספרים הרגילים שורדים כפס ייצור המוני.

  בתאריך 6/7/2008 9:43:56 PM

ללא נושא

עמי, אולי פספסתי משהו, אבל לא הבנתי מאיפה אתה בכל זאת מקבל את הספרים לקינדל, אם לא דרך אמאזון...

מאיר   בתאריך 6/7/2008 10:12:31 PM

עברית

גם אני משתוקק לקינדל כבר הרבה מאוד זמן, אבל אני מאוד חושש שאני לא אוכל לקרוא PDF בקלות או שתהיה בעיה קשה של פונטים בעברית למסמכי TXT. אתה יודע משהו על הבעיה הזו?

עמי  [אתר]  בתאריך 6/7/2008 11:19:16 PM

ללא נושא

גיל, במציאות הטכנולוגית שתהיה כאן, נאמר עוד חמישים שנה, יהיו לדעתי כבר הרבה ילדים בעולם שלא יראו ספר נייר בחייהם. אבל לך תוכיח..

ל... הלואי והייתי יכול לקנות באמאזון.אני גם לא יכול לקנות מאמאזון ספרים בקבצי קינדל ברשת האינטרנט באמצעות המחשב (שאז הייתי יכול להעבירם ב- USB) כי הם לא מוכריפ ספרי קינדל אלא רק בכרטיסי אשראי אמריקאים.

למאיר, עברית למיטב ידיעתי לא עובד. הקינדל לא מזהה את הפונטים המוזרים הללו וצריך להתקין...אני לא מעז, בינתיים.

נעמה  [אתר]  בתאריך 6/8/2008 12:53:33 AM

ועוד משהו

אתה יכול לשלוח כל קובץ שיצרת (באנגלית) ולקבל אותו חזרה מיד ישר לקינדל (בארה"ב)

עמי  [אתר]  בתאריך 6/8/2008 7:33:51 AM

ללא נושא

לנעמה, אכן. אבל זו סיטואציה די מרגיזה כרגע. לא ניתן לקיים אתם כל סוג של התחשבנות בגלל שצריך להיות אזרח אמריקאי. יש גם כרטיס אשראי מיוחד של אמזון שאי אפשר להוציא אותו...מכאן

אורן  [אתר]  בתאריך 6/8/2008 9:00:55 AM

פרספקטיבה קצת שונה

כשומר שבת, המחשבה הראשונה שחשבתי כשיצא הקינדל הייתה - "אוי, מה יעשו הדתיים בשבת כשהקינדל יהפוך לסטנדרט"

עמי  [אתר]  בתאריך 6/8/2008 9:13:22 AM

ללא נושא

אורן, לא מבין גדול אבל אם אתה משאיר אותו פתוח ...ואם אתה מתייחס להקשה במקש כדפדוף בדפי הספר אז אין בעיה..אני חושב.
חוץ מזה שלאנשי טקסטים וספרים כמוך נראה לי הקינדל ממש מתאים.

alongal  בתאריך 6/8/2008 11:52:38 AM

עמי, איך חוויית הקריאה עצמה?

אתה יכול לעשות השוואה בין הקריאה של טקסט בקינדל לנייר? האם העיניים לא מתעייפות נורא מהר כמו מול מסך מחשב (למרות שזה מחזיק יותר טוב בתנאי תאורה)? האם הצלחת לקרוא "ספר" בקינדל?

אורן  [אתר]  בתאריך 6/8/2008 12:12:33 PM

אתה לא ממש צודק :)

הדפדוף הוא דפדוף אלקטרוני ואין הבדל בין הדלקה של המכשיר להעברת עמודים שהיא כתיבת אותות אלקטרוניים חדשים ושינויים בתאורת המסך.

חוצמזה, אני די שמרן ואת הספרים שלי אני עדיין אוהב לקרוא מנייר. למרות שלמעשה את רוב הקריאה שלי אני עושה במחשב (קבצי PDF אותם אני מדפיס רק אם הם עברו קריאה ראשונית ונראה שהם יעניינו לאורך זמן וגם יצריכו הערות בצדדית).
הבעיה העיקרית השניה שלי עם הקינדל (חוץ משבת והמחיר) היא העברית. אני קורא אנגלית (לאט) כל היום וכשאני רוצה לקרוא להנאתי אני בד"כ מעדיף עברית.

אני מניח שחלק מהבעיות האלו יפתרו בעתיד ואז גם יהיה לי קינדל עם חותמת "נקרא ביום חול".

עמי  [אתר]  בתאריך 6/8/2008 12:31:48 PM

ללא נושא

זהו אלון שזה ממש נעים לקרא ויש גם בגדלים שונים. לגבי חוויית קריאה קראתי כמה פרקים אני מתקשה להחליט אבל יודע שאתרגל.

לאורן, למדתי משהו תודה  אפרופו PDF אלו הם הקבצים של ספרים אלקטרונים רבים. אותם אגב ניתן להמיר לקבצי קינדל...מה שפחות או יותר נעשה במקרה שלי...

חזי  [אתר]  בתאריך 6/8/2008 1:52:06 PM

מוצר פגום מהיסוד

יש בעיה חמורה עם הקינדל - כל הספרים שאתה רוכש מאמאזון בפורמט של הקינדל יכולים לעלות רק עליו. אי אפשר לקרוא אותם מהמחשב או ממכשיר אלטרנטיבי של חברה אחרת (כרגע אמנם אין, אבל אין ספק שבעתיד יהיו). הסכם השימוש של אמאזון חד משמעי בעניין - אם תנסה להעביר ספר למכשיר אחר ימחקו לך את כל הספרים שקנית באופן חד צדדי.
למעשה הספרים לא באמת שלך, רכשת רק את הזכות לקרוא אותם בעזרת מכשיר מאד ספציפי. קשה לי להאמין שמישהו היה מסכים לקנות דיסק של מוזיקה אם הוא היה יודע שאפשר להשמיע אותו רק על נגן של חברה אחת, אבל איכשהו אמאזון מצליחים למכור את זה.

עמי  [אתר]  בתאריך 6/8/2008 2:00:00 PM

ללא נושא

חזי, אני לא סוכן מכירות של אמאזון אבל המצב אינו חמור כל כך:) הכל - כמו כל דבר- ניתן להאקינג. תראה את הלינק ששמתי בסוף.

ובאמת אין כל סיבה שתקרא במחשב שלך ספרי קינדל כי בקינדל זה הרבה הרבה יותר נוח...אבל אפשר בקלות יחסית להעביר כמעט כל טקסט אלקטרוני לקינדל...בקצור אם תרצה פרטים אפשר לדבר או במייל - ושיהיה חג שמח

דנה'ס  [אתר]  בתאריך 6/8/2008 4:48:48 PM

מרתק

ותודה על התמונות..

מעניין איזה תרבות קריאה חדשה הקינדל ודומיו מביאים עימם. אני חושבת שעירוב הפורמטים (ספר, עיתון) במכשיר אחד מביא שינוי משמעותי.

גם חווית הקריאה היא שונה לחלוטין, האם ניתן לעשות רפרוף (או מה שנקרא "סקימינג") על פני כמה דפים, כמו שניתן לדפדף במהירות בספר קלאסי? אני תוהה כמה הפעולה הזו תשתנה.

אבל אני חייבת לסייג בכך שאני חושבת שהתרבות החדשה הזו לא במהרה תכנס, ולא רק בגלל הקושי לקרוא במכשיר באור השמש, מגבלה מאד משמעותית בעיני.

כתבתי כאן על עיצוב מונחה תרבות, וכיצד מכשירים חדשים מסתירים מאיתנו תרבות קודמת, אולי יעניין אותך לקרוא:
http://www.notes.co.il/danas/44637.asp

חזי  [אתר]  בתאריך 6/8/2008 6:55:57 PM

מונופול

נכון שאפשר לעקוף את המגבלות החוקיות בכל מיני דרכים פשוטות, אבל:
א) זה מפר את תנאי השימוש שעליהם הסכמת וחתמת
ב) כתוצאה מכך אמאזון יכולה (גם מבחינה חוקית וגם מבחינה טכנית) להחרים את כל הספרים שלכאורה שייכים לך

אמאזון מרשים לעצמם לעשות את זה מכיוון שהם הראשונים בשוק ואין ללקוחות אלטרנטיבה. בכך הם מונעים ממתחרים עתידיים אפשרות להתחרות באופן הוגן ומבטיחים לעצמם מונופל נצחי. אם אנחנו נכנע לתנאים האלה, לא תהיה תחרות בריאה ובעתיד נהיה שבויים של אמאזון ללא אלטרנטיבה.

חזי  [אתר]  בתאריך 6/8/2008 6:58:59 PM

קישור

עוד על הנושא בקישור הבא:
http://www.defectivebydesign.org/blog/1097

עמי  [אתר]  בתאריך 6/9/2008 8:11:39 AM

ללא נושא

דנה תודה. אגב, בקינדל כן אפשר לקרא בחוץ באור השמש..קראתי את המאמר שלך על הסתרת ידע והוא פשוט מצוין.

חזי, יש בזה משהו אבל..אבל ההסטוריה של הטכנולוגיה מלאה דוגמאות של טכנולוגיות חדשות שפותחו על ידי תאגידים גדולים שבקשו לקחת את החלק הארי בעוגת הרווחים. בלעדיות מסוימת תהיה לאמאזון רק בתקופה הראשונה (גם הם יודעים את זה) תוך זמן קצר יופיעו המתחרים והמערכת הקינדלית תיפרץ (נפרצה). הקינדל שלי לדוגמה זו טכנולוגיה שכעת כלל אינה קשורה לאמאזון (בגלל חוסר האפשרות לתקשר ללא חשבון אמריקאי...) והוא עובד מצוין.




משה  בתאריך 6/9/2008 8:42:29 PM

ואולי קריאה זה בכל זאת משהו אחר

אני סתם תוהה בתור קורא כפייתי אם בכל זאת קריאה זה לא כמו שמיעת מוזיקה , נסיעה ברכב או חיתולים חד פעמיים. אולי העובדה שכבר אלפי שנים אנחנו מחזיקים ספר (בצורתו הכללית) ביד ורואים בו משהו מוחשי זה לא רק בגלל אילוצי טכנולוגיה אלא עובדה מוטבעת בנו לראות ולהראות את הספרים פיזית. אם זה נכון אז אולי הטכנולוגיה תתוסף ולא דווקא תחליף את הספרים. מה נשים צמוד לקיר? קינדלים? עטיפות ריקות של ספרים ודיסקים? הדמיות של עטיפות?
היצירה בעידן השיעתוק

עמי  [אתר]  בתאריך 6/10/2008 10:12:33 AM

ללא נושא

נקודות מעניינות. אבל העובדה היא שהרגלים משתנים. אני למשל נדהם כל פעם מהעובדה שרוב האנשים שאני רואה בחוץ מדברים בטלפון הסלולארי..ואז אני שואל את עצמי מה הם עשו לפני 15 שנים? נראה לי שכאשר מדובר בטכנולוגיות מוצלחות (כלומר פרקטיות) הזכרון האנושי הוא קצר ויכולת האימוץ גבוהה. לא יודע מה יהיה עם הספר אבל מדובר ביחסים ממושכים, נאמנים והדוקים במיוחד עם מותג אהוב במיוחד. אני מניח שהרבה אנשים לא היו רוצים לראות את עולם הקינדל כפי שרמזת עליו.

דולי  [אתר]  בתאריך 6/10/2008 9:35:37 PM

ואפשר לכתוב מאמר

על איך שצילמת את הקינדל, כמו חתול חדש, בכל המקומות האסטרטגיים. בחיי, בתמונות שלך הוא נראה ממש כמו חיית מחמד, חמוד כזה.

תדווח אחרי שתאזור אומץ להתקין עברית? נשמע מעניין.

זו ש  [אתר]  בתאריך 6/10/2008 10:42:13 PM

הו!

אני רוצה רוצה רוצה!
(זה נקרא משכנע מספיק או שאזרוק עוד כמה שורות כאלה?)

הקינדל מוצא אותי מאוד חלוקה בדעתי. מצד אחד, נו, שנים של סגידה וכמעט פטיש ספרים ואיך להיפרד מספרייתי הנפלאה. מצד שני, במעבר הדירה האחרון היו חמישים ארגזים וזה בשל אותה ספרייה, וזה שובל מכביד מאוד להסתובב איתו בעולם.

על צד הפרקטיקה, נראה לי שהעתיד יביא עמו ספרייה קלה ומצומצמת של כרכים נדירים, שיש ערך מוסף להיותם מודפסי נייר: הוצאות מיוחדות, ספרים בהקדשה אישית, ספרי שירה נדירים ואחרים. בעתיד שיבוא לאחר שהספר יילך, נראה לי בלתי נמנע שהוא יחזור כרטרו אופנתי, עם הוצאות מיוחדות וממוספרות שמודפסות ונכרכות ביד, כו'. אינקונבולות, אולי.

עמי  [אתר]  בתאריך 6/11/2008 1:08:01 PM

ללא נושא

תודה דולי. זו אכן הייתה הכוונה, לגבי ההצלחה? לא יודע. הי זו ש. נשמה יקרה שלי, אולי תירגעי. צריך ללמוד לדחות סיפוקים לא? ככה אומרים..האמת? מעולם לא הסכמתי גם אני. באשר לתחזית שלך, היא נשמעת רומנטית מעט. הלוואי.

משה  בתאריך 6/12/2008 8:05:10 PM

עוד שאלה לגבי הקינדל

אם אני זוכר נכון בספר של דויד לודג' - החלפת מקומות , הם מצטטים את ג'ין אוסטין שכתבה באחד הספרים שלה שבספר אתה רואה פיזית שהסוף מתקרב עם התמעטות הדפים וכך אתה שולט על המהירות שהסוף יגיע (בניגוד לסרט או קונצרט/מוסיקה). אולי יש בקינדל איזה סמן שמאותת לך שאתה אוטוטו מתקרב לסוף?

עמי  [אתר]  בתאריך 6/12/2008 10:24:54 PM

ללא נושא

משה, סלח לי על ההתלהבות..אבל הערה נהדרת. אכן יש בעמוד הספר בקינדל למטה מעין קו - שורה המורכבת מנקודות זעירות. ככל שאתה מתקדם בקריאה הנקודות מתמלאות - משמאל לימין ואתה מקבל מושג היכן אתה נמצא - או מה עובי החלק שכבר קראת.


משה  בתאריך 6/13/2008 7:30:19 PM

אז אולי בכל זאת...

כיוון שאני עכשיו בקנדה אולי שווה לנסות את הדבר הזה? יחסוך לי הרבה כסף במשלוח חזרה לארץ את כל הספרים שאני קונה כאן

עמי  [אתר]  בתאריך 6/14/2008 12:09:31 AM

ללא נושא

משה, אם אתה קונה קינדל, תוכל לרכוש את ספרים חדשים גם ברשימת רבי המכר של הניו-יורק טיימס ב-9.99 אשמח לדעת...

 
    

שם:

    

דואר:

    

אתר:

    

כותרת:


בעקבות ריבוי ספאמרים, נאלצנו להוסיף מנגנון שימנע מרובוטים להפציץ את המערכת בתגובות פיקטיביות. אנא העתיקו את הקוד שבתמונה, לתיבת הטקסט שמתחתיה.

קוד הפעלה:

    

העתיקו את הקוד:

מערכת התגובות נועדה לאפשר דיונים, והשימוש בה כפוף לדין הישראלי. אז אנא שמרו את תגובותיכם ענייניות ומתחשבות בקוראים האחרים, וזכרו שאתם הנושאים באחריות לתגובות שתפרסמו במסגרת באתר זה (כבכל מקום אחר). אין אפשרות להבטיח שהתגובות שתפרסמו ישמרו באתר זה, אז אנא גבו את תגובתכם בהעתק לפני שיגורה (במידה שאתם מעוניינים לשמור אצלכם העתק). וכן, הודעות שלדעתנו פוגעות או לא מתאימות בכל צורה שהיא, בהחלט עשויות להימחק... זכויות היוצרים בתגובות שיתפרסמו במסגרת אתר זה, שמורות לכותביהן. ברוכים הבאים.

אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.