www.mossad.gov.il

ישות (אדם, מתקן, חברה וכד'), אשר הוגדר פורמלית במוסד כמושא לפעילות מודיעינית ו/או מבצעית של המוסד.

גורם (מדינה או ארגון טרור) העוין את מדינת ישראל, שהוא צד לוחם או מקיים מצב מלחמה נגד ישראל (בין שהוכרזה מלחמה ובין שלא), או הפוגע או מעוניין לפגוע בביטחונם או בשלומם של מדינת ישראל או של יהודים בחו"ל.

גילוי, זיהוי ומציאת מיקומו המדויק של עצם או אדם באמצעים טכנולוגיים.

הליך מחקרי שנועד לבדוק נכונות של מידע ולאששו או להזימו (בעיקר באמצעות הצלבתו עם מידע שנאסף ממקורות נוספים).

מודיעין המתקבל משחזור ועיבוד, באמצעים אופטיים או ממוחשבים, של פרטים שהתקבלו ב-ויזינט (ע"ע).

כלל הפעולות והתהליכים הננקטים להשגת ידיעות ומידע.

איסוף ידיעות ומידע ממקורות גלויים (מאגרי מידע גלויים, תקשורת המונים כתובה ומשודרת, וכיו"ב).

איסוף ידיעות ומידע בהסתר ובסודיות, באופן שאינו נגלה לסביבה/ליריב. נדרש כאשר מבקשים להסתיר את עצם עובדת האיסוף.

אחד מכלי הבקרה במודיעין: הצגה, מכוונת ושיטתית, של תפיסה או פרשנות מודיעינית הנוגדת את התפיסה המובילה והמרכזית בהערכת המודיעין.

מודיעין המתקבל מיירוט תעבורה של אותות אלקטרומגנטיים הנפלטים מעצמים קורנים (משדרים, מכ"מים, כלי טיס, כלי שיט וכד'), הנקלטת בדיסציפלינת הסיגינט (ע"ע), שאינם מכילים מידע עם תוכן.

איסוף המידע הנדרש ישירות לתכנון משימה ספציפית ולביצועה.

אגף במטה הכללי של צה"ל, המופקד על איסוף, מחקר ומתן מודיעין לצה"ל, למערכת הבטחון ולממשלה, לצורך הגנה על בטחון המדינה ומימוש יעדים לאומיים.

מודיעין המתקבל מקליטת קולות (גלים אקוסטיים) שנפלטים ממקורות אלקטרוניים או אחרים, בדיסציפלינת הסיגינט (ע"ע).

חיפוש שיטתי אחר אובייקטים אפשריים לגיוס, בחירת אובייקט ספציפי והבאתו למגע עם כוחותינו.

אדם שהוגדר כמושא לטיפול ו/או התעניינות ממ"ס (ע"ע) בשל פעילותו השלילית.

פעולות ושיטות הננקטות כדי למנוע את חשיפת זהותם של מקורות מודיעיניים (מקורות אנוש או מקורות טכניים).

פעולות ושיטות הננקטות כדי למנוע מהיריב הפקת מידע מהאזנה לאמצעי הקשר של כוחותינו.

כלל הפעולות והאמצעים שנוקט המוסד (וגופי מודיעין אחרים) לאבטחת מידע על כוחותינו, פעילות המוסד, מקורותיו ונכסיו המודיעיניים, תו"ל ושיטות עבודה, אמצעים ומתקנים, מפני הגעתו לגורמים לא מורשים.

בסיגינט: ההבנות והתובנות המודיעיניות לגבי ידיעה סיגינטית, הנובעות מסך כל המידע הקודם המצוי ברשותנו: מתן פרשנות לידיעה סיגינטית על סמך מידע תקשורתי, הכרת הדוברים וכד'.

השיטות והאמצעים הננקטים לאבטחת מידע אלקטרוני במערכות מחשוב ותקשורת מפני תקיפה, זליגה (ע"ע) או נזק.

פעילות בינלאומית שתכליתה לבקר תפוצה של נשק, בהיבטים של סוגי הנשק, הגורם המפיץ ויעד התפוצה.

תהליך בו מושגת נכונותו של אדם לשיתוף פעולה, לדווח מידע או לבצע פעולות על סמך הנחייה, במגמה להפכו לסוכן.

חיפוש בדוממים – חיפוש מידע קיים במאגרי מידע קיימים (פיזיים או אלקטרוניים), ללא פנייה אל מקורות אנוש כלשהם לצורך השגת המידע או אימותו.

זליגה (אלקטרונית או ע"י בני אדם) של מידע מסווג אל גורמים שאינם מורשים.

דרגים בכירים בשלטונות או בצבאות של מדינות היעד, ברמת קברניטים ומקבלי החלטות.

איסוף מידע בדיסציפלינת הסיגינט (ע"ע) מתעבורה תקשורתית או מדיבור, באמצעים טכניים.

א. שיטת ל"פ (ע"ע) – העברה מבוקרת ליריב של מידע מגמתי (הכולל פרטים כוזבים ו/או אמיתיים), שנועד לשרת את מטרות מוסר המידע.

ב. חשיפה (במתכוון ובזדון) של מידע מסווג לגורמים בלתי מורשים.

א. המחשה – הצגה באמצעות תמונה (לרבות ממוחשבת) של אובייקט או אתר.

ב. סימולציה, מודל (ע"ע).

טִפְלול (מניפולציה) של תפיסת הקורבן והערכתו את היכולות והכוונות של יוזם ההונאה. העברה יזומה ומבוקרת של מידע או רושם מגמתי ליריב, על מנת להשפיע על המושגים ועל התפיסות שלו,

פעולה יזומה להכנסת מקור חי לתוך יעד או לקרבתו.

תיעדוף, מיקוד והפניית אמצעי איסוף מתאימים להשגת ידיעות המודיעין הדרושות עפ"י הצי"ח (ע"ע).

הורדת הסיווג הבטחוני/רמת הרגישות של מידע, במטרה לאפשר שימוש במידע או הרחבת תפוצתו. נעשה בד"כ ע"י קבלת מידע זהה ממקור אחר או באמצעים אחרים, פחות רגישים.

נקודת המוצא לתכנון.

קביעת גורמי המודיעין את ערכה המודיעיני של ידיעה מבחינת חשיבותה, מהימנותה, עדכניותה והמענה שנותנת לצי"ח.

הערכה מחקרית לגבי יכולתו של היריב להשיג מטרה מוגדרת, הנגזרת בעיקר מהאמצעים הממשיים העומדים לרשותו. (ההערכה לא מביאה בחשבון את כוונות היריב לעשות שימוש ביכולותיו).

תוצר המציג תמונת אויב והערכת המציאות והתפתחויות צפויות, בהתבסס על כלל המידע, המשמעויות והמסקנות שהופקו בתהליך עבודת המודיעין.

תהליך חשיבה שמטרתו לגבש ולנתח את תמונת המציאות. הערכת מצב משקללת הן את תמונת האויב (על בסיס הערכת מודיעין – ע"ע) והן את תמונת כוחותינו (כוונות, יכולות, צפי, אילוצים וכיו"ב).

קביעת הערכה (מילולית ו/או ציון מספרי) לתרומתו של כל אחד ממקורות המודיעין של הקהילה.

הצבעה על נזקים או סיכונים שנגרמו, או שעלולים להיגרם בעתיד, כתוצאה מתקלה מבצעית שהתרחשה. מתבצעת באמצעות איסוף מידע לגבי התקלה וכל הגורמים הקשורים אליה במישרין ובעקיפין וקיום תחקירים, בניסיון להבין את מלוא המשמעויות של האירוע.

הערכה שנותנת סוכנות איסוף (ע"ע) לידיעה שהתקבלה ממקור שהיא מפעילה, המתייחסת למהימנות המקור (על סמך היכרות אישית עמו וניסיון מצטבר בהפעלתו) ולאופן השגת המידע על ידו.

הנעת אדם (סוכן, סייען וכד'), ע"י יחידה מבצעית או איסופית, לבצע פעולה כלשהי למימוש מטרות המוסד.

העברת ידיעות, מודיעין ומסמכים שנוצרו ע"י המוסד (בשטח או במטה) אל הנמענים/הצרכנים המתאימים במוסד ומחוץ לו, בהתאם לנושא הידיעה/המסמך.

סימון שם ספציפי של אדם, אתר וכד', במטרה להפכו לאובייקט (ע"ע) פורמלי.

במודיעין: אישוש ידיעה ע"י השוואתה לידיעות ממקורות אחרים הנגישים לאותו מידע, על מנת לעמוד על אמיתות המידע בכללו.

קידוד נתונים במטרה למנוע את הבנת תוכנם על ידי מי שאינו מורשה. המפתח לקוד נמצא בידי השולח ובידי הנמען הרצוי.

מהלך מבצעי שנועד ליצור קשר ישיר ראשוני עם אובייקט לגיוס יומינטי.

הערכה שאיננה מתבססת על עובדות מוכחות, אלא בעיקר על מידע בסיסי כללי, היקש, חִיוּץ (אקסטרפולציה), שיקול דעת, ניסיון, ושאר שיטות חיזוי.

מתן הודעה על סכנה, איום או התרחשות צפויים, במטרה למנוע הפתעה ממקבלי החלטות ומדרגי ביצוע.

מתן התרעה אסטרטגית מפני הצטברות גורמים שיכולים להניע את האויב למהלכים היוצרים איום על ישראל, או התרעה טקטית (קונקרטית) על איום מיידי או קרוב בעקבות צעדים שנקט האויב. (מתן התרעה למלחמה לממשלת ישראל ולצה"ל הינו באחריותו הממלכתית הבלעדית של ראש אמ"ן בצה"ל).

מתן הודעה על אודות פיגוע טרור שהתרחשותו צפויה.

מודיעין חזותי (ויזואלי) – המתקבל מאמצעי איסוף אופטיים: תצפיות (בעין או במכשירים) או צילום (ממצלמה, ממערכת תצפית אלקטרונית, ממטוס, מלוויין וכיו"ב).

פורום הכולל את ראשי הארגונים המרכזיים בקהילת המודיעין הישראלית: ראש המוסד (יו"ר הפורום), ראש אמ"ן וראש השב"כ (ובהשתתפות המזכיר הצבאי של ראה"מ). הפורום מתכנס אד-הוק לעדכונים, חשיבה משותפת ותיאום נושאים משיקים ברמה אסטרטגית.

א. בטכנולוגיה: קרינה אלקטרומגנטית הנפלטת מציוד אלקטרוני ומחשבים, הניתנת לציתות ולהפקת מידע ע"י יריב.

ב. בנב"ק: פרוליפרציה (מילולית: הפצה) – העברת ידע וטכנולוגיה בתחומי הנב"ק ע"י מדינה כלשהי למדינה אחרת.

א. אדם המנהל חקירה של אדם אחר (QUESTIONER, INTERVIEWER, INTERROGATOR ).

ב. אדם העוסק במחקר מודיעין (INTELLIGENCE ANALYST ).

התערבות כוחותינו להוצאת אנשים או נכסים (ע"ע) בחו"ל שפעילותם נחשפה ו/או הם נתונים בסכנה, אל מחוץ לאזור הסכנה.

מקום מושבו של מערך פיקוד על מבצע.

חמש מילות שאלה המתחילות באות מ': מי, מה, מתי, מקום, מדוע – והמתארות פרטי מידע באירוע. אם יש תשובות על כולן – הן הופכות ידיעה לשלמה.

מערך הפיקוד המבצעי בשטח של מבצע.

סיכום תמונת מצב נכונה לזמן נתון, תוך התייחסות להמשך, שינוי או עצירת הפעילות בהתאם לתמונת המצב שהוצגה. חתמ"צים ייערכו בד"כ באבני-דרך שהוגדרו מראש לכל פעילות בנפרד.

ר"ת: טיל קרקע-קרקע.

פיסת מידע מודיעיני גולמי (לא מעובד) שהתקבלה ממקור מודיעיני ודווחה. יכולה להיות במדיום טכסטואלי, גראפי, צילומי או קולי.

מידע מעובד. סך כל המידע שנאגר בארגון, לאחר כל שלבי העיבוד, וכשהוא מאורגן וזמין לאיחזור ולשימוש.

מודיעין אנוש: דיסציפלינה המתמחה באיסוף מודיעין מאנשים – סוכנים וסייענים – ע"י גיוסם והפעלתם.

כיסוי בסיסי: כיסוי איסופי במניפה רחבה ולא ממוקד, על מנת למפות נושא מסוים.

מסמך המעביר דיווח רשמי של ידיעה (ע"ע) מסוכנות האיסוף לצרכנים. לכתבה כותרת בעלת מבנה קבוע, המכילה נתונים לגבי תוכן הכתבה ("הנדון"), מקורה, זמן קבלתה, הערכת שדה (ע"ע), ועוד.

פעילות אופנסיבית, ללא שימוש בנשק חם, שמטרתה להביא את היריב לפעולה או למחדל הרצויים ליוזם הל"פ, לפגוע ביריב ו/או להשיג יתרון עליו, תוך שימוש בהדלפת מידע, דיסאינפורמציה, מבצעים מיוחדים וכד'.

פרסום מודיעיני של גורם מחקרי, המיועד להציג מידע מסוים בנושא מוגדר ולהעריכו.

מקום בו מצוי ריכוז של אנשים העשויים לעניין את המוסד (או גופי יומינט אחרים) בתור יעדים פוטנציאליים לגיוס כסוכנים/סייענים.

אדם שממנו קיבל מקור ידיעה נתונה ("המקור של המקור"). מבוע יכול להיות ביודעין או תמים.

דפוס, שגרה בביצוע פעולות החוזרות על עצמן. מאפשר להקיש מדרך הביצוע של פעולה אחת על דרכי הביצוע הצפויות של פעולות דומות בעתיד (ובמשתמע – לשמש מתפס [ע"ע] להתחלת פעילות מבצעית על אובייקט).

מידת הנכונות של ידיעה, כפי שקבע גורם מחקר לאחר בדיקתה וניתוחה. מידת נכונות הידיעה מוערכת עפ"י שני קריטריונים עיקריים: מקור הידיעה ודרך השגתה (ע"ע: "הערכת שדה"), וכן תוכן הידיעה והֵקש.

שיטת פעולה, מתווה פעולה. מונח השגור בהקשר של ארגונים הנוקטים בפעילות חשאית (גופים רשמיים וכן ארגוני טרור וכד').

א. התהליך הכולל של איסוף, עיבוד, ניתוח והפצה של ידיעות. נדבכיו העיקריים הם:

1) תיאור של אירועים/מצבים/תהליכים המתרחשים אצל היריב, ממנו מופקות העובדות. ("מה קרה?").

2) הערכה – ניתוח העובדות ומתן הסברים להן, ע"מ לזהות מניעים, כוונות ומטרות של היריב. ("מה זה אומר?").

3) תחזית – השלכה מן הניתוח הנ"ל על העתיד, כדי לצפות התפתחויות ולאפשר למקבלי החלטות לגזור התנהגות דרושה בהתאם. ("מה יהיה?").

ב. התוצר של התהליך המודיעיני. נחלק לשני סוגים:

1) מודיעין חיובי – מודיעין העוסק בנושאים שבצי"ח המודיעיני – שצרכניו הם קברניטים וגורמי המחקר.

2) מודיעין אופרטיבי (מל"מ – ע"ע) – שצרכניו הם היחידות המבצעיות.

תרגול, על בסיס הדמיה (סימולציה) של התנאים האמיתיים שצפוי שיתקיימו בפעילות עתידית מסוימת.

מידע שנאסף, עודכן ונחקר באופן שוטף בשגרה, על מנת שישמש במבצעים, בחירום או במלחמה.

שלב ניתוח המידע המתקבל מגורמי האיסוף, הערכתו והסקת מסקנות ממנו.

(ע"ע: מודיעין).

מחקר המתמקד בתהליכים ארוכי-טווח ובתחומים שאינם נתונים לשינוי מתמיד ומהיר בתמונת המודיעין, כגון: נתוני תשתית, כלכלה, דמוגרפיה, עמדות יסוד וכיו"ב.

במוסד: המערך בארץ (בכל דרגיו), שייעודו לנהל, להנחות, לאכוון, לתמוך ולסייע לפעילות המבצעית המתנהלת ב"שטח" (ע"ע).

הגבלת ידיעותיהם של בעלי תפקידים, לפי נהלים שנקבעו, לצורך שמירה על בטחון מבצעים, מקורות ומידע.

צֶבֶר של ידיעות (ע"ע: ידיעה) בנושא מסוים, טרם שהפכו לתוצר מודיעיני.

א. מודיעין למבצע: מודיעין טקטי; הידיעות הדרושות לשם תכנון וביצוע משימה ספציפית. ידיעות אלה אינן דרושות בד"כ לקברניטים או לגורמי המחקר, אלא לסוכנויות האיסוף עצמן ולגורמי ביצוע, ולכן עיבודן נערך ע"י קמ"נים ולא ע"י חוקרי מודיעין.

ב. מרכז למורשת המודיעין: אתר של קהילת המודיעין והבטחון של ישראל, למחקר ולשימור מורשת הקהילה ולהנצחת חלליה.

פעולות איסוף, סיכול ומניעה הננקטות ע"י מדינה, באמצעות שירותי הבטחון שלה, כדי למנוע נזק לה ולאזרחיה כתוצאה מפעילות מודיעינית או חתרנית המתנהלת על אדמתה.

גורם (אדם, שירות עמית, אמצעי, מבצע, מאגר מידע, או כל כלי אחר) המספק מידע, בכתב, בעל-פה, בשידור, או כתוצאה מפעולה טכנית, ביודעין או שלא ביודעין.

ניתוח של תרחישים אפשריים שעשויים להתפתח במהלך פעילות מבצעית, וקביעת המענה ההתנהגותי שיינתן לכל תרחיש. (אם יקרה X, אז תעשה Y). מקרים ותגובות ינותחו לקראת כל מבצע ומבצע ויפורטו בפק"מ המבצע.

מידת הפתיחות/הזמינות של יעד, המשפיעה על יכולתו של גורם איסופי או מבצעי להתקרב או לחדור אליו.

מספרי טלפון, פקס' ודואר אלקטרוני, וכן תדרים, אותות קריאה וכיו"ב, שמשרתים אדם, גוף או כלי תעבורה (מטוס, ספינה וכד').

בפעילות חשאית: הזירה הקרובה בה מתנהלת פעילות מבצעית, והאנשים התמימים

המצויים בה, העלולים להבחין בפעילות ולהשפיע עליה.

אדם המשרת גוף מודיעיני כמקור או כספק של שירותים מבצעיים, מתוך מניעים כספיים או אחרים, והמופעל בשיטות חשאיות.

מודיעין המתקבל מיירוט תעבורה של אותות אלקטרוניים (סיגנאלים) הנפלטים מקורנים אלקטרומגנטיים. דיסציפלינת הסיגינט כוללת שני מרכיבים עיקריים: "קומינט" (ע"ע) – אותות המכילים תוכן, ו"אלינט" (ע"ע) – אותות ללא תוכן

שילוב של פעולות שנועדו למנוע היווצרות איום, לצמצמו או להסירו. פעולות אלו כוללות את גילוי האיום, התרעה עליו, קבלת החלטה לסכלו, שיבושו וניטרולו לאורך זמן.

פיקוח, תוך תנועה, על מיקומו, מעשיו והתנהגותו של אדם (אובייקט, סוכן, סייען או עובד), לצרכי איסוף מל"מ, פיקוח או אבטחה.

שיטות שנוקט ארגון חשאי בפעילותו, על מנת למנוע את חשיפת פעילותו, אנשיו, מתקניו, יעדיו, שיטות עבודתו ונכסיו, ע"י היריב.

שם כללי למעשי חבלה וטרור.

פח"ע (ע"ע) המתקיים בארצות חו"ל או מחו"ל כלפי הארץ (כגון שיגור מְפַגעים).

סיכול פח"ע חו"ל הינו באחריותו הכוללת של המוסד.

פקודה המחייבת את המְבָצֵע לפעול במדויק על פי ההנחיות המפורטות בה. פק"מ ייכתב במסמך המפרט את המטרה, הכוונה, שיטת הביצוע, לו"ז, הקצאת כוחות, אמצעים ומשימות, וכל יתר המרכיבים של פעולה יזומה מוגדרת. ערוך בד"כ במבנה קבוע.

הסכמים ופעולות של גופים בינלאומיים ממלכתיים והתנדבותיים, שמטרתם לפרז ולמנוע הרחבת תפוצה של נשק בכלל ושל נשק להשמדה המונית בפרט.

הידיעות המודיעיניות הנדרשות להשגה, עפ"י סדר עדיפות, כפי שהוגדרו ע"י מקבלי החלטות. הידיעות הדרושות הן כאלה שימנעו הפתעה אסטרטגית או טקטית ממדינת ישראל ומצה"ל ויסייעו להבטחת קיומה ובטחונה של המדינה ושמירה על האינטרסים הלאומיים שלה.

מטלה מיוחדת שמטיל ראש הממשלה על המוסד או על קהילת המודיעין.

צילום שמבוצע בחשאי, ללא ידיעת האובייקט המצולם או הסביבה.

גוף או בעל תפקיד הזקוקים למודיעין לצורך מילוי תפקידם:

* גורמי מחקר (לעיבוד, ניתוח והערכה) וקברניטים (לקבלת החלטות) – מודיעין חיובי;

* יחידות מבצעיות (להיערכות ולביצוע פעילויות) – מודיעין למבצע (מל"מ).

אדם המופקד על האבטחה/הבטחון הפיזי של גוף, ארגון או מתקן, אנשיו ונכסיו.

במוסד: קצין מטה שתפקידו לפקח על ההיבטים הבטחוניים של מבצע או פעילות מבצעית.

אדם שתפקידו לבצע בינה רשתית (ע"ע).

שם כולל לבכירים בהנהגת מדינת ישראל ובמערכת הבטחון, שהם הצרכנים העיקריים של המודיעין, לצורך קבלת החלטות: ראש הממשלה והממשלה וראשי מערכת הבטחון וצה"ל. (את דרג הקברניטים של היריב אנו מכנים גם "דרג כוונות" [ע"ע]).

שם כולל לגופים הממלכתיים במדינת ישראל העוסקים בפעילות ובמשימות מודיעין וממ"ס: המוסד, השב"כ, אמ"ן (אגף המודיעין בצה"ל), אגף המודיעין במשטרת ישראל והמרכז למחקר מדיני (ממ"ד) במשרד החוץ.

מודיעין המתקבל מיירוט תעבורה של אותות (לרבות שיחות טלפון, פקס, תיק"ן, דוא"ל וכד'), הנקלטים בדיסציפלינת הסיגינט (ע"ע), ואשר כוללים מידע עם תוכן.

(בהשאלה): התפיסה המחקרית המובילה בגוף מודיעין ביחס לנושא מסוים, המהווה את הציר המרכזי של הערכת המודיעין באותו נושא. על הקונספציה לעמוד במבחן מתמיד של המידע המודיעיני שאמור לאמת או להפריך אותה.

עובד העוסק בחקר מודיעין למבצעים (מל"מ – ע"ע), שתפקידו להעמיד תמונת מודיעין לשם השגת יעדים מבצעיים.

עובד מבצעי של המוסד (אגף היומינט), שתפקידו לבצע את כלל הפעולות הקשורות בגיוס ובהפעלת מקורות חיים.

א. יחידות בארגונים ממלכתיים, שתפקידן לקיים קשרים עם גופים מקבילים במדינות זרות.

ב. יחידה באמ"ץ (אגף המבצעים בצה"ל) האחראית לפיתוח ולקיום קשרי חוץ מודיעיניים עם גופי מודיעין צבאיים של מדינות שעמן יש לישראל קשרים דיפלומטיים.

פעולות שמבצעת מדינה במטרה למנוע ולסכל ריגול המתנהל נגדה. (היעד בפעולות כאלו עשוי להיות גם ארגון מודיעין של מדינה אחרת). (ראה גם ערך: ממ"ס).

רשימת שמות אנשים שהם יעדי ממ"ס, משטרה או גופי מ"ן חיובי, הנמצאת במעברי גבולות.

קבוצת מקורות חיים הקשורים זה בזה בפעילותם המבצעית.

אדם המחזיק, בתוקף תפקידו, במידע מסווג וממודר בנושא מסוים או לגבי מבצע מוגדר.

שירות ממלכתי המופקד על שמירת בטחון המדינה מפני פעולות ריגול, חתרנות וטרור, המתנהלות נגד אזרחיה, מתקניה, מוסדותיה והאינטרסים הממלכתיים של המדינה.

ארגון מודיעין או בטחון של מדינה זרה כלשהי.

ארגון מודיעין או בטחון של מדינה זרה, המקיים קשרים מודיעיניים ו/או מבצעיים עם המוסד.

תיאום ו/או ביצוע משותף של פעולות מבצעיות של המוסד עם שירותים עמיתים.

חילופי מידע מודיעיני בין המוסד לבין שירותים עמיתים.

נתונים ומידע העוברים בין מערכות מחשבים.

הצגת שאלות שיטתית לאדם המשתף פעולה מרצון (עובד, סוכן, סייען או כלי מבצעי), במטרה לקבל ידיעות בנושא מודיעיני, מבצעי או בטחוני.

הצגת שאלות למקור במטרה לקבל מידע, מבלי לחשוף בשאלות ישירות את מושא ההתעניינות או את ההקשר המודיעיני בכלל.

ניתוח בדיעבד של פעילות מוגדרת, בחתכים של זמן, מרחב, משימות, והמשתתפים אשר נטלו בה חלק. התחקיר מתבצע קרוב ככל הניתן למועד סיום הפעילות, ומטרתו היא הפקת לקחים.