כרטיס אשראי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כרטיסי אשראי

כרטיס אשראי הוא סוג של כרטיס חיוב, המשמש כאמצעי תשלום חליפי למזומנים, כשלרוב הלקוח מחויב בו עבור העסקה במועד מאוחר ממועד ביצוע העסקה.

כרטיס אשראי יכול להיות מונפק פיזית, לרוב בצורת כרטיס פלסטיק עם פס מגנטי או שבב המכילים את נתוני הזיהוי, או להיות וירטואלי, כך שישמש כנתון הנמסר לצורך חיוב בעסקאות הנעשות באינטרנט או בשיחת טלפון.

בישראל, במרבית כרטיסי האשראי הלקוח מחויב בכל התשלומים במועד חודשי קבוע לפי בחירתו, כלומר משמשים ככרטיס לחיוב דחוי (Deferred Charges). עבור האשראי, מיום ביצוע העסקה ליום החיוב החודשי הלקוח אינו מחויב בריבית. אשראי זה ממומן מהעמלה שמשלם הספק לחברת כרטיסי האשראי. אפשר לקבל אשראי נוסף באמצעות עסקאות דחויות שעליהן משלם הלקוח ריבית‏‏. ‏עם זאת, חשוב להבדיל בין עסקת תשלומים שבה המוכר מעניק את האשראי, והיא אינה נושאת ריבית (למעט העמלה), לבין עסקת קרדיט שבה חברת האשראי מעניקה את האשראי ועל כן היא נושאת ריבית.‏

במדינות רבות בעולם, הסוג הנפוץ של כרטיסי האשראי הוא "כרטיס אשראי מתגלגל" (Revolving Credit Card). בכרטיס כזה הלקוח אינו מחויב אוטומטית בסכום המלא בתאריך חיוב קבוע, אלא יכול לבחור להיות מחויב או לשלם רק סכום מסוים ולדחות את יתר התשלום. תמורת האשראי הזה משלם הלקוח ריבית. כרטיס אשראי מתגלגל הוא למעשה מסלול אשראי גמיש חלופי למשיכת יתר בנקאית. כרטיסים כאלה משווקים בישראל בשנים האחרונות תחת המותגים "Multi" (של לאומי קארד), "More" (של תשלובת ישראכרט) ו"Active" (של Cal).

בישראל, מוסדר השימוש בכרטיסי אשראי באמצעות חוק כרטיסי חיוב, ה' תשמ"ו–1986.

תוכן עניינים

[עריכה] אופן השימוש בכרטיסי אשראי

בשעה שהלקוח משלם על קנייה באמצעות כרטיס האשראי, חברת האשראי מעבירה את הכסף לספק הסחורה בהתאם לתנאי הסכם הסליקה בין השניים, ואילו הלקוח מחויב על פי רוב במועד דחוי.

בית העסק יזוכה באופן מיידי או תוך זמן קצר מהנהוג בדרך כלל כאשר העסקה חויבה בכרטיס חיוב מיידי שאינו כרטיס אשראי; כשמדובר בעסקה מחו"ל עליה, בתור ברירת-מחדל, לא ניתן אשראי שוטף בחינם; כשמדובר בעסקת אשראי נושאת ריבית מטעם חברת האשראי.

בנוסף, מציעות חברות האשראי תוכניות המאפשרות לבית העסק מועדי זיכוי גמישים ושירותי ניכיון למיניהם, המקדימים את מועד הזיכוי הסטנדרטי תמורת עלות נוספת. קיימות בשוק הישראלי גם חברות ייעודיות המתמחות בשירותים אלו.

[עריכה] רישום פרטי העסקה

בעת עריכת עסקה באמצעות כרטיס אשראי או כרטיס חיוב אחר, יש לרשום את הפרטים הבאים: זיהוי המוכר, שאותו יש לזכות; זיהוי הקונה, שאותו יש לחייב; סכום העסקה, ותאריך. בעסקאות פנים אל פנים הרישום נעשה באחת מהשיטות הבאות:

"גיהוץ"
הנחת כרטיס האשראי וטופס רישום העסקה במכשיר מיוחד, שמאפשר באמצעות לחיצה ("גיהוץ") העתקה של זיהוי המוכר (הכתוב באותיות בולטות במכשיר) וזיהוי הקונה (הכתוב באותיות בולטות בכרטיס האשראי) אל טופס העסקה. את פרטי העסקה יש להשלים בטופס בכתב יד. לטופס רישום העסקה שלושה עותקים: למוכר, לקונה, ולהעברה לחברת הסליקה לשם הקלדת פרטי העסקה.
"קריאה מגנטית"
בגבו של כרטיס האשראי נמצא פס מגנטי, המאפשר קריאה של פרטי הכרטיס (מספר הכרטיס, שם בעל הכרטיס וכו') באמצעות קורא מתאים ("שפתיים"), תוך הבטחת הזנה מהירה ואמינה יותר של פרטים אלה. זיהוי המוכר ותאריך ביצוע העסקה רשומים באופן אלקטרוני במכשיר עצמו, וכל שנותר להשלמת הרישום הוא הקלדת סכום העסקה (המגיע לעתים ישירות מקופה רושמת). כל הפרטים משודרים לחברת הסליקה בקו תקשורת, ומעובדים שם ללא צורך בהקלדה. בישראל נעשית התקשורת באמצעות שב"א.
"קריאה אלקטרונית"
בחלק ממדינות העולם מונפקים כרטיסי אשראי כרטיסים המכילים שבב אלקטרוני בנוסף לפס המגנטי ("כרטיסים חכמים"). תהליך הקריאה האלקטרונית דומה לתהליך הקריאה המגנטית, אבל הוא כולל שלב שבו הלקוח מתבקש להקיש מספר סודי על מנת להבטיח את זהותו, ולכן הוא נחשב בטוח יותר.

שיטות הקריאה המגנטית והאלקטרונית יעילות במידה ניכרת משיטת הגיהוץ, מספר הטעויות נמוך יותר, והספק יכול, ברוב המקרים, לבקש את אישור חברת כרטיסי האשראי לעסקה באופן אוטומטי. שיטת הגיהוץ משמשת עסקים קטנים, החוסכים בדרך זו את השקעה ברכישת הציוד הדרוש לקריאה מגנטית, וכן כגיבוי בעסקים המשתמשים בקריאה מגנטית, למקרה שבו הפס המגנטי מתגלה כבלתי קריא.

שימוש נוסף בשיטה הידנית נועד למקרים בהם המוכר איננו מעוניין להזרים את העסקה לחיוב באופן מיידי (למשל, בעת שימוש בכרטיס אשראי כפקדון או כאשר המוכר מעוניין לחייב את הלקוח רק לאחר אספקת הסחורה כאשר היא איננה מיידית)

[עריכה] אישור העסקה

לפי הנהלים בחברת האשראי, במקרה של רכישה בסכום גבוה, ובכל מקרה של פעולה שלא במעמד הלקוח (כמו בטלפון, בדואר, באינטרנט, או במכונות ממכר אוטומטיות) נדרש אישור של חברת האשראי לעסקה, כדי לוודא שהכרטיס בתוקף ושגובה האשראי של הלקוח מאפשר עסקה כזו.

במערכות מודרניות אישור כזה נעשה באופן אוטומטי באמצעות תקשורת מחשבים. בחלק מבתי העסק הוא נעשה בפעולה בכל סכום, ובאחרים - רק בעסקאות מעל סכום מסוים, או כאשר סך העסקאות היומיות בבית העסק עולה על סכום מסוים. קיים גם פרמטר ביטחון נוסף, לפיו אחת למספר עיסקאות יידרש אישור לעסקה, גם אם סכום העסקה נמוך מ"תקרת ספק". פרמטר זה נקבע על ידי חברת האשראי ולא נמסר לבעל העסק, והא נועד למנוע אפשרות של פיצול עסקה בסכום גבוה למספר עיסקאות הנמוכות מ"תקרת ספק" על ידי בעל העסק.

במערכות ישנות, כאשר הקריאה נעשית באמצעות גיהוץ, בית העסק מבצע את האישור באמצעות שיחה טלפונית למוקד של חברת האשראי.

[עריכה] רישום ואישור עסקה בפעולות מקוונות

כאשר משתמשים בכרטיס אשראי כדי לשלם באמצעות האינטרנט, הלקוח מעביר את פרטי כרטיס האשראי לספק. כדי למנוע גניבת פרטי הכרטיס, רצוי שהתקשורת בשלב זה תהיה מאובטחת; האבטחה היא באחריות בעל האתר, ומשתמש האתר צריך לבדוק שהוא משלם באמצעות אתר מאובטח (או לחלופין להסתכן בתשלום באמצעות אתר לא מאובטח). בעל האתר מעביר את הנתונים לחברת כרטיסי האשראי באמצעות פרוטוקול תקשורת מאובטח שמסופק על ידי החברה, והיא מחזירה לו הודעה הכוללת אישור או דחייה של העסקה.

[עריכה] הנפקה וסליקה

יש להבחין בין שירות הנפקת כרטיסי האשראי לבין שירות סליקת כרטיסי אשראי. בעת ביצוע עסקה בין לקוח לבית עסק הלקוח מקבל סחורה או שרות. חברת כרטיסי האשראי הנמצאת בהסדר סליקה עם בית העסק מעבירה לבית העסק את תמורת העסקה בניכוי "עמלת בית עסק". חברת כרטיסי האשראי שהנפיקה את הכרטיס ללקוח מעבירה את תמורת העסקה בניכוי עמלה צולבת לחברה הסולקת וגובה את תמורת העסקה מהלקוח. הרוווח של החברה הסולקת הוא מרווח הסליקה (דהיינו, ההפרש בין עמלת הסליקה שהתקבלה מבית העסק לבין העמלה הצולבת ששולמה לחברה המנפיקה). תיתכן גם אפשרות שהחברה היא גם "סולקת" וגם "מנפיקה", וזאת אם הלקוח והעסק משתייכים לאותה חברת אשראי.

[עריכה] יתרונות השימוש בכרטיסי אשראי

מרבית יתרונות כרטיס האשראי משותפים לכרטיסי אשראי ולכרטיסי חיוב אחרים, כמו כרטיסי חיוב מיידי וכרטיסים נטענים. מבחינת הלקוח השימוש בכרטיס חיוב חוסך את הצורך לשאת מזומנים או המחאות, ולכן הוא בטוח יותר. היות שהלקוח מקבל דיווח על כל הקניות שהוא מבצע בכרטיס אשראי, השימוש בכרטיס אשראי יכול לסייע לו לעקוב אחרי הוצאותיו ולבטל חיובים במקרה של אי-קבלת מוצרים. גם בית העסק נהנה מביטחון רב יותר, כי הוא פטור מהסיכון של חוסר כיסוי הכרוך בהמחאות של אדם פרטי, ומהסיכון של שוד הכרוך בתשלום במזומנים. נחסך לו גם המאמץ הכרוך בגביית המחאות מלקוחות. כרטיסי חיוב מאפשרים גם רכישה באמצעות הטלפון והאינטרנט, תוך מתן פרטי כרטיס האשראי כאמצעי תשלום. צורות רכישה אלה אינן מתאפשרות ברכישה במזומנים או בהמחאה.

יתרון נוסף בשימוש בכרטיסי אשראי הוא באפשרות שהם מעניקים ללקוח לדחות את התשלומים, אם עד סוף החודש, ואם לזמן רב יותר. זאת באמצעות עסקאות תשלומים או באמצעות כרטיסי אשראי מתגלגל.

כרטיסי אשראי מסוימים מעניקים ללקוחותיהם הנחות ומתנות, כגון ביטוח נסיעות חינם או הנחות בכניסה למוסדות תרבות. בארצות הברית קיימים כרטיסי אשראי המכונים "Cash Back" המחזירים ללקוחות 1%-5% מסך הקניות הנעשות בהם.

[עריכה] חסרונות, בעיות וביקורת

[עריכה] שליטה על הוצאות

קונים רבים מעידים, שהשימוש בכרטיסי אשראי גורם לניתוק הפסיכולוגי שחווה הקונה בין הקנייה והוצאת הכסף בפועל. זאת בניגוד לשימוש במזומנים שנתפס באופן מוחשי יותר כ"הוצאת כסף". כתוצאה מכך, הלקוחות מוצאים את עצמם מופתעים בסוף החודש לנוכח סכום החיוב בכרטיס האשראי. לכן בתוכניות המחנכות לשיפור השליטה על התקציב הביתי, ממליצים לעתים קרובות לבטל את כרטיסי האשראי או להימנע משימוש בהם, לפחות לתקופת זמן מסוימת.

[עריכה] מרמה בכרטיסי אשראי

ככל אמצעי תשלום, גם כרטיסי אשראי חשופים למעשי מרמה. במקרה של הונאה בכרטיס אשראי, עיקר הנזק מוסב לחנות בה בוצעו הרכישות ולחברת האשראי, ואילו בעל הכרטיס נושא בנזק קטן יחסית (אם בכלל). במקרה של גניבת כרטיס אשראי, למשל, קובע חוק בישראל כי "הלקוח לא יהיה אחראי בשום מקרה לשימוש לרעה שנעשה אחרי שנמסרה הודעה על גניבה".

חברות האשראי מקדישות מאמצים מרובים לאיתור מהיר של מעשי מרמה, אך הן אינן מפרסמות נתונים על היקף הנזק הנגרם להן. חלק מאמצעי איתור הגניבה המוקדמים של חברות האשראי הוא בשיטות סטטיסטיות של כריית מידע, על ידי בחינת קנייה מוחשית מול צפי קנייה של אותו לקוח, לפי פרופיל התנהגות צרכנית שנבנה לו. לדוגמה, אם הלקוח רוכש כביכול מוצרי אלקטרוניקה בשווי עשרות אלפי שקלים במהלך כמה ימים, הוא עשוי להיתקל בהקפאה של הכרטיס או לקבל שיחה טלפונית ממוקד האבטחה של חברת האשראי, לברור האם הוא עושה שימוש מודע בכרטיסו, או שכרטיסו נגנב מאחזקתו.

בעבר, בראשית ימי האינטרנט, קישורם הלא מאובטח לאינטרנט של מאגרי נתונים המכילים פרטים של כרטיסי אשראי היווה גורם סיכון ניכר לגניבה רחבת היקף של פרטי הכרטיסים. בפרטים אלה נעשה שימוש בעת ביצוע רכישות מקוונות.

[עריכה] עמלות

רווחי חברת האשראי מגיעים מעמלות שהיא גובה ממקבלי התשלום, מעמלות ומדמי שימוש שהיא גובה מבעלי הכרטיסים, וכן מריבית במקרה של שימוש באשראי.

[עריכה] מותגי כרטיסי אשראי בעולם

כרטיס האשראי הראשון לשימוש כללי היה דיינרס קלאב, שהונפק לראשונה בארצות הברית ב-1950. בשנת 1958 נכנסו לשוק המתחרים הראשונים, אמריקן אקספרס, קרט בלנש ובנק אמריקארד (לימים ויזה). ב-1967 הונפקו לראשונה כרטיסי מאסטר-צ'ארג', ששמם שונה לאחר מכן למאסטרקארד. מותגים אלה הפכו למותגים בינלאומיים באמצעות רכישה של חברות זרות וכן באמצעות הנפקת זיכיונות מקומיים. לדוגמה, מאסטרקארד רכשה את אקסס קארד הבריטית ואת יורופיי האירופאית, שהנפיקה את כרטיסי יורוקארד. מותגים אלה הוחלפו במותג מאסטרקארד. בישראל, כל הכרטיסים משווקים באמצעות זיכיונות (ראו להלן).

לצד כרטיסים בעלי תפוצה עולמית אלה, ממשיכים להתקיים מותגים מקומיים חזקים במקומות שונים בעולם. לדוגמה, הכרטיס הרביעי בתפוצתו בארצות הברית הוא כרטיס דיסקבר (Discover), שאינו מונפק וכמעט שאינו מכובד מחוץ לה.

[עריכה] שוק כרטיסי האשראי בישראל

כרטיסי אשראי הוצעו לתושבי ישראל לראשונה בשנות השבעים על ידי חברת דיינרס קלאב ישראל, ברישיון מדיינרס קלאב העולמית. כיום בישראל ישנן שלוש חברות המנפיקות וסולקות כרטיסי אשראי:

הבחנה חשובה בכרטיסי אשראי בישראל היא בין כרטיסים מקומיים, שניתן לעשות בהם שימוש רק בתשלומים בתחומי המדינה, לבין כרטיסים בינלאומיים שבהם ניתן לעשות שימוש בכל מקום, ובכלל זה בקנייה מרחוק ובקנייה מקוונת אצל ספקים מחוץ לישראל. כל שלוש חברות האשראי הישראליות מנפיקות וסולקות כיום כרטיסים מקומיים ובינלאומיים תחת המותגים ויזה ומאסטרכארד. מלבד זאת, ישראכרט מנפיקה וסולקת גם כרטיסים מקומיים במותג "ישראכרט" וכרטיסים בינלאומיים תחת המותג אמריקן אקספרס. ישראכרט סולקת גם כרטיסי JCB של תיירים. Cal מנפיקה וסולקת גם כרטיסי דיינרס קלאב.

באופן היסטורי, בין השאר מפני שחברות כרטיסי האשראי מוחזקות על ידי הבנקים, מרבית כרטיסי האשראי בישראל הם כרטיסים בנקאיים: כלומר הבנק מציע את הכרטיסים ללקוחותיו בצמוד לחשבון בנק מסוים ומחייב את החשבון הזה. במדינות אחרות, נפוצים יותר כרטיסים חוץ-בנקאיים, שמונפקים על ידי חברות שאינן קשורות לבנקים שבהם הלקוח מנהל את חשבונותיו. חיוב הלקוח נעשה באמצעות הרשאה לחיוב חשבון עו"ש או המחאה.

[עריכה] אופן הקצאת האשראי בכרטיסי אשראי ישראלים

[עריכה] לאומי קארד

כל העסקאות בכרטיס, מכל הסוגים, בארץ ובעולם כפופות ליתרה הפנויה במסגרת האשראי האחידה של הכרטיס. על פי רוב, ובייחוד בכרטיסים בנקאיים, מסגרת האשראי היא אחידה ומשותפת לכל הכרטיסים המחויבים מאותו חשבון ושהונפקו על ידי אותו מנפיק (סניף הבנק או חברת האשראי עצמה). מידי מועד חיוב נגרע מהיתרה המנוצלת מתוך מסגרת האשראי סכום העסקאות שחויבו (ללא עמלות, ריביות וכו').

משיכת מזומנים בישראל בכרטיס בנקאי מחויבת בנפרד ממסגרת האשראי של הכרטיס. היא מאושרת בהתאם ליתרה למשיכה בחשבון העו"ש, וכפופה בכל מקרה לתקרת משיכה ליממה - המתאפסת מידי יום בחצות. דינה של משיכת מזומנים בחו"ל כדין עסקה בחו"ל - כלומר מנצלת את מסגרת האשראי בכרטיס.

בכרטיס חוץ-בנקאי אין לחברת האשראי גישה ליתרה למשיכה בח-ן העו"ש המחויב, ולכן גם היא מנצלת את מסגרת האשראי בכרטיס. היא נגרעת מהיתרה המנוצלת כעבור שבוע ממועד המשיכה, גם אם החיוב בגינה נעשה כבר קודם.

[עריכה] Cal (כרטיסי אשראי לישראל בע"מ)

לגבי הרוב המכריע של הכרטיסים ב-Cal, שיטת האשראי זהה לשיטה בלאומי קארד, קרי: מסגרת אשראי אחידה לכלל הכרטיסים שהונפקו בחשבון על ידי אותו מנפיק, בלי קשר למס' הכרטיסים. שיטה זו מאפשרת למעשה להנפיק אינספור כרטיסים (לצרכים שונים, מותגים שונים, מועדוני לקוחות שונים, וכו'), מבלי להגדיל את סיכוני האשראי של המנפיק.

בעבר, ובשיטה שנהוגה עדיין בחלק מהמנפיקים הבנקאיים שנמצאים בהסדר עם Cal (בנק מזרחי-טפחות הוא הבולט מביניהם), שיטת הקצאת האשראי של Cal הייתה שונה; לגבי כרטיסי דיינרס-קלאב ומסטרקארד הייתה גם הקצאת אשראי אחידה לחשבון שכונתה "תקרת אשראי".

לגבי כרטיסי ויזה, כל החיובים שהיו צריכים להיות מחויבים במועד החיוב הקרוב נכללו כמנצלים את תקרת המשיכה בכרטיס; עסקאות משתמשכות ניצלו את מסגרת האשראי בכרטיס. במסגרת זו נכללו עסקאות תשלומים ועסקאות אשראי בריבית ("קרדיט", "סופר קרדיט", "ויזה עדיף", "30+", "תשלום עדיף") ועסקאות דחויות. עם זאת, התשלום התורן בגינן שיחויב במועד החיוב הקרוב נגרע ממסגרת האשראי והפך לחלק מהניצול בתקרת המשיכה.

משיכות מכספומט בארץ נגרעו מתקרת המשיכה, בנוסף לתקרת המשיכה ליממה (הכפופה ליתרה למשיכה בח-ן העו"ש המחויב). תקרת המשיכה היא חודשית, והתאפסה לחלוטין מידי חודש, בעוד מסגרת האשראי צוברת מחודש לחודש את היתרה שטרם שולמה. לגבי עסקאות ומשיכות מזומנים בחו"ל, הוגדרה תקרת משיכה רבעונית - הגדולה פי 3 מתקרת המשיכה החודשית בארץ. במקרה שבכרטיס הלקוח הוגדרה תוכנית אשראי אוטומטית לחיובים מחו"ל, הפעולות בחו"ל תפסו ניצול גם במסגרת האשראי בכרטיס.

[עריכה] תשלובת ישראכרט

כל העסקאות בכרטיס בארץ (אך לא משיכות מזומנים) כפופות להקצאת אשראי המכונה "מדד אישורים". כפי שהוסבר קודם, לא כל עסקה חייבת באישור, אולם המדד צובר את הסכום החודשי המצטבר של כלל העסקאות שאושרו. כשמדובר בעסקאות בתשלומים, למשל, מדובר בסך כל התשלומים בעסקה. מדד האישורים מתאפס מידי חודש, למרות שתאורטית הוא יכול לכלול בתוכו עסקאות עם תשלומים עתידיים שטרם נפרעו.

עסקאות אשראי בריבית והלוואות מנצלות הקצאת אשראי נוספת, המכונה "מסגרת אשראי" או "מסגרת קרדיט". מסגרת האשראי אינה מתאפסת כל חודש, אלא מתנכה ממנה רק רכיב הקרן של התשלומים השוטפים שנפרעו על חשבונה.

עסקאות ומשיכות מזומנים במט"ח מאושרות על בסיס הקצבת מט"ח לחו"ל, המשמשת מעין "מדד אישורים" לחו"ל. כיוון שלבתי העסק ולבנקים שם אין קשר עם יתרת חשבון העו"ש של הלקוח בארץ, כל ניצול על חשבון הקצבת המט"ח נגרע כעבור 24 שעות (בכרטיס בנקאי) או חודש (בכרטיס פלטינה) מהיום שנוצר, בלי קשר למועד חיוב הכרטיס בגין אותו שימוש. הקצבת המט"ח היא אחידה לגבי כל הכרטיסים שהונפקו או מחויבים מאותו חשבון עו"ש.

בכל מקרה שבו הגדיר הלקוח את כרטיס האשראי על תוכנית אשראי אוטומטית לגבי פעולות בחו"ל (משיכות ועסקאות) יכללו אלו גם בהקצבת המט"ח וגם במסגרת האשראי. כנ"ל לגבי תוכנית אשראי אוטומטית המיוחסת לעסקאות בארץ, וכנ"ל בכרטיס האשראי המתגלגל More, בשינוי המתבקש - בו נכללים גם משיכות מזומנים בארץ.

[עריכה] סליקת כרטיסי אשראי בישראל

הטבלה הבאה מפרטת על אילו כרטיסי אשראי כל חברה יכולה לבצע סליקה והנפקה (כרטיסי JCB הם כרטיסי תייר בלבד, כרטיסים אלה לא מונפקים בישראל).

חברת סליקה /
סוג כרטיס
דיינרס קלאב אמריקן אקספרס ויזה מאסטרכארד ישראכרט
(מותג פרטי)
JCB
(כרטיסי תייר)
כ.א.ל v x v v x x
לאומי קארד x x v v x x
ישראכרט x v v v v v

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כרטיס אשראי


חברות אשראי ישראליות

ישראכרטכרטיסי אשראי לישראללאומי קארד

כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות