שם תחום
- הדף "דומיין" מפנה לכאן. לערך העוסק במונח טקסונומי, ראו על-ממלכה.
שם תחום (באנגלית: domain name; דומיין) או שם מתחם הוא שם ייחודי של אתר ברשת האינטרנט, שמבדיל אותו משאר האתרים הנמצאים ברשת. שמם הכולל של אתרי האינטרנט הזמינים לציבור הוא World Wide Web (רשת כלל-עולמית) או WWW, ונהוג לרשום בתחילת שמות המתחם של אתרי אינטרנט את האותיות הללו (www).
רישום שמות תחום נעשה על ידי ארגון האינטרנט העולמי, ICANN, וגופים המורשים לכך מטעמו. בישראל הגוף היחיד הרשאי לרשום שמות תחום הוא איגוד האינטרנט הישראלי (ISOC), המקצה שמות תחת הסיומת il..
תוכן עניינים |
[עריכה] מבנה שם התחום
לשם התחום מבנה הירארכי שיטתי. בעל שם תחום יכול להשתמש בשם התחום שלו ובכל שמות התחום הכפופים לו, או להעביר את השליטה בכולם או בחלקם לאחרים. למשל בעל השליטה בשם התחום הראשי net מאפשר לכל אחד לרשום שם תחום הכפוף לו, למשל sytes.net, ובעל השליטה בשם התחום המשני sytes.net יכול להשתמש בו ובשמות התחום הכפופים לו, או לאפשר לאחרים להשתמש בהם (וזה גם מה שהוא עושה).
דוגמה: לשם התחום של האתר של עיתון "הארץ" www.haaretz.co.il המבנה ההירארכי הבא (מימין לשמאל):
- il מציין את המדינה שבה נרשם שם התחום. דוגמאות למדינות נוספות: uk - בריטניה, ca - קנדה, it - איטליה וכו'. לכל מדינה ציון בן שתי אותיות. למרות שהסיומת us שמורה לארצות הברית, מייסדת האינטרנט, רוב האתרים האמריקאיים משתמשים בשמות התחום הראשיים הכלליים (כגון com, net, org).
- co מציין את המגזר בתוך המדינה, ובדוגמה שלפנינו - המגזר המסחרי, שבמדינות מסוימות מצוין על ידי com. מגזרים נוספים הם (רשימה חלקית): ac - אקדמיה, k12 - מערכת החינוך, org - גופים שאינם מסחריים, gov - גופי ממשלה, muni - שלטון מקומי, mil - צבא (תחת il קיים idf, עבור צה"ל).
- haaretz הוא שמו הפרטי של האתר, במסגרת המגזר המסחרי בישראל.
- www מציין את תפקוד האתר, ובמקרה זה אתר World Wide Web. אין לבחירה בשם זה כל משמעות מעבר לכך שבעל שם התחום יצר ממנו הפניה למחשב בו מתארח האתר.
[עריכה] שמו הפרטי של האתר
ארגון שהוקם לשם פעולה באינטרנט בוחר לעצמו שם קצר וקליט, שהופך בקלות לחלק משם התחום. הטרנד ברור: וואלה, אחלה, זולו ונענע. "סנונית" אולי אינו קוּל כמו הדוגמאות הקודמות, אך גם הוא קצר וקליט. ארגון שהוקם קודם להשתלטות האינטרנט על חיינו עלול לגלות שיש בעיה עם הטמעת שמו באינטרנט.
כאשר רשת חנויות הספרים "סטימצקי" פתחה אתר אינטרנט, קיבל האתר, באופן טבעי, את הכתובת www.steimatzky.co.il. "סטימצקי" הוא שם רב מוניטין בתחום מכירת הספרים בישראל, אך הוא ממש אינו מתאים לשם תחום. קל להשוות שם זה לשם הקליט מאוד של אחד המתחרים של סטימצקי באינטרנט, www.dbook.co.il, ולהבין שגורלו של אתר סטימצקי נחרץ עם לידתו. גם בסטימצקי הבינו זאת, וחרף חיבתם לשם שהביא את הרשת עד הלום, החליפו את הכתובת ל-www.ibooks.co.il, כתובת שאותה קל לזכור וקל לפרסם.
מה קורה כאשר לארגון שם ארוך, ממש ארוך, המורכב ממילים אחדות? הנה פתרונות אחדים לבעיה זו:
- הרצליה קאנטרי קלאב www.herzliyacountryclub.co.il
- הסתדרות המורים בישראל www.itu.org.il
- ארגון המורים בבתי הספר העל-יסודיים www.irgun-hamorim.org.il
דרך אחרת היא באמצעות Domain Hack, המביאה ליצירת שם אתר מרענן ומפתיע ובדרך כלל קליט. בנוסף על שמות התחום באנגלית נעשו ניסיונות למכור שמות תחום בשפות אחרות אולם ניסיונות אלו לא זכו להצלחה מרובה.
[עריכה] שמות מתחם בעברית - דומיין בעברית
ניתן לרשום שמות מתחם בשפה העברית, זאת כחלופה לפראקטיקה של שמות מתחם המכילים מילים עבריות בתעתיק לטיני (כאשר אין כל תקן לתעתיק, כמו במקרה של האותיות כ׳, ק׳ ו־ח׳).
Internationalized Domain Name - IDN הינו שם דומיין (שם מתחם) בשפה שונה מאנגלית. פיתוח הטכנולוגיה של ה-IDNs החל בשנת 1998 באוניברסיטה של סינגפור. האוניברסיטה של סינגפור הקימה את חברת i-DNS.net על מנת להוציא לפועל את השימוש בטכנולוגיה. תהליך קידום השימוש בטכנולוגיית ה-IDNs הינו תהליך הנמצא בעיצומו בכל העולם בשנים האחרונות. הקידוד שהוסכם כסטנדרט עבור IDNs על ידי ארגון ה-IETF הינו ה-Punycode. השימוש ב-IDNs תופס את מקומו כשירות נדרש עם העמקת אחוז החדירה של האינטרנט במדינות ששפתם המקומית שונה מאנגלית, והשפה נכתבת בהן הינה באותיות שאינן לטיניות ביסודם. טכנולוגיית ה-IDNs הוטמעה לאחרונה בדפדפנים המובילים – הטכנולוגיה אומצה על ידי חברת מיקרוסופט בדפדפן Internet Explorer 7, על ידי Mozilla החל בדפדפן Firefox 2. הטכנולוגיה הוטמעה גם בדפדפנים אחרים כגון דפדפן Chrome של חברת Google, ב- Safari ואחרים.
שמות דומיין בכתב עברי, אפשריים כחלק מתקן IDN. הראשונות שהתאפשר לרשום שמות מתחם עבריים תחתיהן היו הסיומות com ו־net. החל משנת 2005, גם הסיומת org צורפה. כמו כן, סיומות לאומיות רבות מאפשרות שמות מתחם בעברית (ראו ערך בוויקיפדיה האנגלית).
החל משנת 2007 חברה פרטית החלה לשווק בישראל שמות דומיין בעברית תחת סיומות .קום .נט .ארג המוגבלים לגישה מספקי הגישה הגדולים בלבד (013 נטוויז'ן, בזק בינלאומי, ו־012 סמייל). מאחר שסיומות אלו אינן מוכרות על ידי שרתי ה־DNS בעולם, שימוש בהם לא מאפשר למחזיקים בהם להשתמש במרבית היכולות של שמות המתחם המוכרים - כשהבולט בהם הוא חוסר היכולת לשלוח ולקבל דואר אלקטרוני.
גלישה לשמות מתחם עבריים דורשת תמיכה בתקן IDN מצד הדפדפן (בין הדפדפנים התומכים נמנים Internet Explorer 7 ו־Firefox), ובמרבית הדפדפנים האחרים משנת 2007 ואילך.
קיים הבדל משמעותי בשימוש בין שמות דומיין בעברית עם סיומת באנגלית Hybrid IDN (לדוגמא - דומיין.com) לעומת שימוש בשמות דומיין עם סיומת בעברית Full IDN (לדוגמא - דומיין.קום). בשמות דומיין שנכתבים מימין לשמאל כמו בשפה העברית במיוחד, השימוש ב Hybrid IDN הינו בעייתי ועלול לגרום לטעויות בהקלדה עקב היפוך השפה וכתוצאה מכך שינוי מיקום הנקודה בדומיין, ולבסוף להגיע לאתר הלא נכון. בעיה זו יכולה לגרום למקרי הונאה בשם Phishing.
[עריכה] שמות מתחם מקוצרים
שמות מתחם מקוצרים (ידוע גם ככתובות מקוצרות) הם תת-שמות מתחם, אשר לרוב מחולקים בחינם, בשונה משם מתחם רגיל. כתובות מקוצרות אינן תחת שליטת איגוד האינטרנט הישראלי, אלא ניתנים לרישום באתרי אינטרנט הנמצאים בבעלות פרטית (שירות קיצור כתובות). לרוב מסופקים עם הכתובות המקוצרות שירותי סטטיסטיקות ומספר עזרים לבעל הכתובת.
[עריכה] ויכוחי בעלות על שם תחום
לשמות תחום קליטים ומבוקשים במיוחד יש ערך רב. היה מי ששילם 7.5 מיליון דולר תמורת שם התחום business.com.[1].
חשיבותו של שם התחום הביאה לתופעה של השתלטות על שם תחום לשם מכירתו בכסף רב. לעתים נוצרו סכסוכים כאשר גורם זר השתלט על שם תחום שהוא סימן מסחר שאינו שלו.
בתביעה שהגישה חברת "סלקום" כנגד גורם שרשם אתר בשם cellcom.net.il, נפסק שאסור לאותו גורם להשתמש בשם תחום זה.[2]
עוזי ניסן, ישראלי המתגורר בארצות הברית, רשם את שם התחום Nissan.com, ובכך עורר את זעמה של חברת המכוניות היפנית "ניסאן", שתבעה להעביר שם תחום זה לבעלותה, וכן טענה שנגרמים לה נזקים כתוצאה מהשימוש שעושה עוזי ניסן באתר זה. הבעלות על שם המתחם נותרה בידי עוזי ניסן, שהרי זה שמו לא פחות משזה שמה של חברת המכוניות.[3]
[עריכה] ראו גם
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
 |
פורטל אינטרנט | ||
[עריכה] קישורים חיצוניים
- רשימה מלאה של סיומות אינטרנט, בויקיפדיה האנגלית
- איגוד האינטרנט הישראלי, שאחראי על רישום שמות התחום בישראל
- איגוד האינטרנט העולמי
- שמות מתחם, באתר דיני רשת
- סיני גז, עושים שמות, nrg מעריב
- אסף מרגלית שולחן עבודה עברית כלכלה nrg מעריב
- הסבר ב ICANN (איגוד האינטרנט העולמי) על פריסת IDN בעולם והבדל בין full idn ל hybrid idn
[עריכה] הערות שוליים
- ^ רכישת business.com, מתוך אתר most-expensive.net.
- ^ חיים רביה, החלטה ראשונה בישראל בתחרות בין סימני מסחר לשמות מתחם, באתר law.co.il
- ^ ניסן (עוזי, לא מוטורס) זוכה בקרב על ניסן.קום, באתר law.co.il
