על הכוריאוגרפית

רות זיו-אייל היא חלוצת תיאטרון-התנועה בישראל. תלמידתה של נעמי אליסקובסקי בישראל. מוסמכת המגמה למחול, בית הספר לאמנויות המופע,אוניברסיטת ניו יורק Master of Fine Arts N.Y.U. School of Performing Arts) )

עם חזרתה ארצה מלימודיה בראשית שנות השבעים החלה ללמד בבית הספר לאמנות הבמה בית צבי ברמת גן, ולעבוד כמנחת שחקנים בתיאטרון החאן הירושלמי לצידו של הבמאי מייק אלפרדס.
הקימה וניהלה את להקת רות זיו אייל שפעלה במרכז התיאטרוני נוה צדק (לימים מרכז סוזן דלאל) בשנים 1981- 1998.
יוצרת של תיאטרון תנועה המשלב משחק, מילים וחפצים.
ביימה והעלתה לבמה 18 יצירות מקוריות.
עבדה כמעצבת תנועה בתיאטרון עם הבמאים מייק אלפרדס, דוד מוכתר, חנן שניר, יוסף מילוא ואחרים.
זוכת פרס ורד הכסף (1979), מלגת קרן תרבות אמריקה ישראל (1980), פרס רוזנבלום (1996) ופרס הרקטור, אוניברסיטת תל אביב (2004).
פרופ' חבר אמן, בחוג לתיאטרון, הפקולטה לאמנויות, אוניברסיטת תל אביב, ומלמדת במגמת תיאטרון תנועה בסמינר הקיבוצים.
העבירה סדנאות בהידלברג ואולם בגרמניה, בוינה, בארה"ב ובהודו.

יצירותיה המרכזיות
מסתורים (1976) תיאטרון החאן, ירושלים.
כותרות נזכרות וכדור חוזר (1978) אנסמבל 2, התיאטרון הקאמרי, תל אביב. פסטיבל מחזור (1982) הפקה מיוחדת לפסטיבל ישראל, המרכז התיאטרוני נווה צדק, תל אביב.
בלאי (1984) קבוצת רות זיו אייל, המרכז התיאטרוני נווה צדק, תל אביב.
כוח משיכה (1989) להקת המחול הקיבוצית, פסטיבל ישראל, ירושלים.
פרקים (1993-1989) יצירה רחבת היקף בת שבעה פרקים, מרכז סוזן דלאל, תל אביב.
מנגרוסים: מונודרמה - (1998) מרכז סוזן דלאל, תל אביב.
סוּף (2000 ) להקת המחול בת שבע, מרכז סוזן דלאל, תל אביב.
הסעודה של גימל ודלת, מחווה לסמואל בקט (2008), התיאטרון הערבי עברי,יפו.