צבא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טקס הענקת כומתות של חיל ההנדסה הישראלי. הטירונים מקבלים את סמל היוקרה הצבאי אחרי שהושבעו.
מטוס קרב מדגם F-15 משגר טיל. זרוע האוויר היא אחת מזרועות הצבא.
כמעט כל החיילים בצבא עוברים הכשרה בשימוש בנשק אישי. בתמונה: מטווח בצה"ל בו חיילים לומדים לירות ברובה סער מדגם תבור CTAR-21.

צבא, נקרא גם כוחות מזוינים, הוא ארגון המאגד את סך הכוחות הלוחמים במדינה וכפוף לישות מדינית כלשהי. ברוב המשטרים הדמוקרטיים התארגנות שכזו ממוסדת בחוק, והיא כפופה להחלטות הממשל הנבחר. בדרך כלל, הצבא מחזיק במונופול על שימוש בנשק כבד במדינה, ועיקר פעילותו היא לוחמה והאימון לקראתה.

מטרות ותפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטרה הרשמית של הצבא היא להבטיח את ישומן של החלטות המשטר הדורשות פעולה מזוינת, אם בדרך ההרתעה ואם בדרך השימוש בכוח, ידע ויכולת צבאית: כלומר, באמצעות מלחמה.

השימוש בצבא הוא לרוב לשם הבטחת ריבונותה ושלמותה של קבוצה או מדינה מסוימת מפני גופים זרים (כמו מדינות אויבות או ארגוני טרור) המאיימים עליה.

המטרות המיידיות של הצבא הן, לפיכך:

  • הגנה על גבולות המדינה מפני תקיפת אויב והגנה על חיי התושבים.
  • תקיפה או כיבוש של האויב או גוף המהווה איום כלשהו על המדינה או על אזרחיה.
  • פעילות ביטחון שוטף כנגד ארגוני טרור, מיליציות, מסתננים וגופים עוינים אחרים.
  • פיתוח וייצור הן של אמצעי לחימה והן של פריטים אחרים.
  • טיפול במצבי חירום ובאסונות המוניים.

מלבד מטרות אלו, עשויות להיות לצבא מטרות רשמיות נוספות, בעיקר במדינות שאינן דמוקרטיות, כגון:

  • חינוך הן של החיילים והן של אזרחים.
  • תרבות - פעולה בשדות של אמנות, אופנה, מוזיקה, ספורט וכו'.
  • דיכוי מרידות פנימיות
  • שמירת הסדר בקרב התושבים

כמו כן, צבא יכול לשמש למטרות שאינן רשמיות, כמו העלאת המורל הלאומי, יצירת תעסוקה, יצירת תרבות לוחמנית ועוד.

מדרג צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל צבא בנוי בצורת מדרג לשם ייעול תפקודו והבאת ההחלטות לכלל ביצוע, בין אם על ידי קובעי ההחלטות ובין אם הכפופים להם בסדר המדרג (כפיפות). למדרג הצבאי מטרות רבות, ביניהן:

  • הטלת מרות פנים-ארגונית. לצבא עוצמה רבה. המדרג מבטיח שהשליטה בעוצמת זו תישאר בידי הקבוצה או מערכת מצומצמת, ולא תופנה כלפיה מתוך שורות הארגון.
  • יצירת מוטיבציה פנים-ארגונית להישארות בארגון ול"עליה בסולם הדרגות" (ובכך לתרום לקיום הארגון). בדומה למדרג בארגונים אחרים, המדרג הצבאי גורם לחלק מהפרטים במערכת לרצות ולהגיע לדרגה גבוהה יותר במטרה לקדם את מטרותיהם (תנאים עדיפים, יוקרה). הדבר מוקצן יותר בארגון הצבאי, מהיותו טוטאלי לגבי החברים בו. כמובן שמוטיבציה זו תלויה ביכולת ניידות בין שלבי המדרג הצבאי, אשר אינה מאפיינת את כל הצבאות. עיצוב הצבא כמסגרת המאפשרת ניידות מיוחסת לנפוליאון בונפרטה. זוהי המשמעות של המשפט אותו טבע נפוליאון: "כל חייל נושא בתרמילו את שרביט הגנרל."‏[1]
  • יעילות ביצועית: חובת הציות של חייל למפקדו, ושל בעל דרגה זוטרת לבעל דרגה בכירה יותר, נועד לאפשר ביצוע מהיר, החלטי ויעיל יותר של פקודות צבאיות, בעיקר פקודות בעת קרב, כגון להסתער או לתקוף מטרות מסוימות.

כוח אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם הבדלים בכוח האדם המאייש את הצבאות השונים, ואף ביחידות ובתפקידים שונים בתוך כל צבא. הבדלים אלו באים לידי ביטוי בקבוצות אוכלוסייה שונות המהוות מקור לגיוס, באופי השירות, במוטיבציה לשירות וכדומה. בצבאות רבים מאוישים שלבים שונים במדרג הצבאי על ידי קבוצות אוכלוסייה שונות, באופן מכוון או בלתי-מכוון. במקרים אלו ישנה נטייה לאייש את השלבים הגבוהים במדרג בבני מעמדות חברתיים גבוהים יותר.

במדינות מודרניות נהוגה ברוב המקרים שיטה לפיה הצבא הוא צבא אזרחים. זוהי תופעה המבטאת את היותן של מדינות אלו רפובליקות. בחלק מהמקרים אף חלה חובת גיוס כללית. מודל אחר הוא צבא השכירים, שבו השירות הצבאי נחשב למשלח יד ואינו מותנה באזרחות.

במקרה של צבא אזרחים, מוטיבציות השירות יכולות להיות רבות ומגוונות. המוטיבציה הרשמית היא לרוב הגנה ולחימה עבור המולדת. מלבד זאת, ברוב הצבאות נהוג תשלום שכר גם במקרה של צבא אזרחים. מניעים אחרים לשירות צבאי הם רכישת מעמד, קבלת הטבות, זכייה בשלל, יצירת רשתות חברתיות, גיבוש זהות, הכרה בשייכות לחברה ועוד. המתאם בין הנכונות של פרטים וקבוצות לשרת בצבא ולהחזיקו מבחינה תקציבית, לבין התגמולים השונים שבהם זוכים המשרתים בצבא, קרוי המשוואה הרפובליקנית[2][3].

צבא קבע הוא חלקו המקצועי הקבוע של הצבא, המורכב מקצינים ונגדים שזו היא עבודתם הקבועה. אנשי צבא הקבע אינם משתחררים בעת שלום, מקיימים את הגוף היציב של הצבא, משמרים את מקצועיותו ומתכננים את עתידו בהיבטי תכנון אסטרטגי, לוגיסטיקה (רכש, הצטיידות ותחזוקה), תכנון וביצוע אימונים, כוננות לגיוס מילואים בעת חירום, שימור ידע וכדומה. צבא המבוסס כולו על צבא קבע נקרא צבא מקצועי.

בצבא המבוסס על שירות מילואים, משמרים אנשי הקבע שלד פיקודי ומנהלי של המסגרות הלוחמות.

גוף צבאי שאיננו נסמך על גרעין צבא קבע אלא על מתנדבים או מגויסים לעת חירום נקרא מיליציה או צבא מיליציוני.

גופי הצבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצבא המודרני בדרך כלל מחולק לזרועות, אגפים וחילות, הכפופים כולם לפיקוד המטה הכללי. זרועות הצבא כוללים בדרך כלל את זרוע האוויר, זרוע הים וזרוע היבשה, ולעתים גם יחידות משמר לאומי ומשטרה צבאית שתפקידם הוא יותר אבטחת פנים. כמעט כל צבא כולל יחידות מודיעין שתפקידן לאסוף מידע על כוחות האויב ועל איומים עתידיים ולהיערך אליהם מבעוד מועד.

חילות היבשה כוללים בדרך כלל את חיל הרגלים, ובו לוחמים החמושים בנשק קל ונגמ"שים המהווים את שלד כוחו היבשתי של הצבא ומשמשים למגוון משימות; חיל השריון המפעיל טנקים המהווה כיום את המרכיב המתמרן העיקרי בצבאות המודרניים; חיל התותחנים המפעיל ארטילריה ואחראי על סיוע באש לטווחים קצרים, בינוניים וארוכים; וחיל ההנדסה האחראי על פריצת סער, הבטחת תמרון, ביצורים והגנה, חבלה ועיסוק בחומרי נפץ. חילות נוספים הם חילות תומכי לחימה, האחראים על לוגיסטיקה, תחזוקת ותיקון אמצעי לחימה, חימוש, רפואה צבאית ועוד.

הצבא לעומת ארגונים חמושים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טנק מערכה כבד מדגם מרכבה סימן 3. נשק כבד הוא סימן ההיכר של הצבא כגוף חמוש.

בדרך כלל, הצבא הוא לא הארגון החמוש היחידי במדינה. גם משטרה וכוחות הביטחון השונים (כגון סוכנויות ביון וכוחות אבטחה) רשאים לשאת נשק ולהפעילו בעת הצורך בהתאם לנהלים שנקבעו על פי חוק.

כמעט תמיד, הצבא הוא הגוף היחידי המחזיק בנשק כבד כדוגמת טנקים ומטוסי קרב. גופים אחרים חמושים לרוב רק באקדחים או רובים.

הצבא גם מובדל ממיליציות חמושות בכך שהוא ארגון חוקי ופעולת המליציות לא מוסדרת בחוק. לרוב הצבא גם הרבה יותר מאורגן וממושמע מהמליציות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיינו גם בפורטל

P military.png

פורטל צבא הוא שער לכל הנושאים הקשורים צבא ומלחמה. הפורטל מציג את תחומי הצבא והמלחמה בהם היסטוריה צבאית, טכנולוגיה צבאית, דרגות ועיטורים, צבאות העולם ועוד.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו נפוליאון בונפרטה, באתר ויקיציטוט.
  2. ^ ניר ברעםועדת וינוגרד לא מבינה את זה?, באתר הארץ, 21 במאי 2007 - ראיון עם יגיל לוי על צאת ספרו מסדרת "תמונת מצב".
  3. ^ סקירת ספרו של יגיל לוי: "מצבא העם לצבא הפריפריות" + פרק המבוא.


חילות הצבא

חיל אווירחיל הנדסהחיל יבשהחיל יםחיל מודיעיןחיל פרשיםחיל רגליםחיל שריוןחיל תותחנים