תקשורת

תקשורת היא תחום בחברה ובמדע שמהותו העברת מידע בין שני משתתפים או יותר. המשתתפים יכולים להיות שני בני אדם, בעלי חיים ואף מחשבים.

עיינו גם בפורטל פורטל התקשורת הוא שער לכל הנושאים הקשורים בתקשורת. הפורטל מציג תחומי תקשורת שונים, אמצעי תקשורת, דרכי תקשורת בין-אישית, תמונות וערכים נבחרים מתחום התקשורת ועוד.

תהליך התקשורת

איור הממחיש את המרכיבים במודל שאנון-וויבר

מודל שאנון-וויבר מתייחס למערכת תקשורת על פי תורת האינפורמציה‎. על פי מודל זה כל אקט תקשורתי מתחלק ל־6 שלבים:

1. מקור המידע- תפקידו של מקור המידע לברור את המסרים מתוך הנושא עצמו, ולהתאים אותם לסיטואציה התקשורתית הנכונה
2. קידוד המסר - הוא תרגום הרעיון שבמוח האדם לסימנים
3. כלי הממסר - אמצעי העברה
4. המקבל - האמצעי הקולט את הסימנים
5. פענוח המסר- לתרגם את הרעיונות
6. היעד- לאן הוא אמור להגיע

תקשורת בעולם החי

תקשורת המורכבת מקבלה ושליחה של אותות היא אחד מיסודות החיים‏. בעולם החי התקשורת יכולה להתקיים באופן חיצוני בין שני יצורים חיים או באופן פנימי בתוך הגוף של יצור מסוים.

תקשורת בין יצורים חיים

שפת גוף הבאה לביטוי בעת ויכוח

בעלי חיים רבים מסוגלים לקיים תקשורת בינם לבין בעלי חיים אחרים. משום שהשפה ייחודית לאדם, רוב התקשורת בין בעלי חיים היא בלתי מילולית. את התקשורת בעולם החי אפשר לחלק למספר מחלקות על פי החושים שבהם היא נקלטת. תקשורת ויזואלית היא תקשורת באמצעות חוש הראייה, כמו למשל בשפת גוף. תקשורת שמיעתית היא תקשורת באמצעות קול. תקשורת כימית היא תקשורת באמצעות חוש הריח, היא מתבצעת באופן טבעי באמצעות פרומונים אצל בעלי חיים רבים.

עקרון ההכבדה מתאר תופעה שבה פרט כלשהו מכביד על עצמו כדי להפגין יכולת כלשהי כלפי הסביבה. צורת תקשורת זו יעילה משום שלא משתלם לחקות אותה בהיעדר יכולת זו ועל כן היא נחשבת לאסטרטגיה יציבה אבולוציונית.

תקשורת ביולוגית תוך גופית

כאמור, סוג נוסף של תקשורת בעולם החי מתקיים בתוך האורגניזם עצמו. הקולטנים השונים מאפשרים לתאים לזהות אותות מסוגים ספציפיים‏‏. רוב הקולטנים נמצאים בקרום החיצוני של התא וחשים את השינויים המתרחשים בסביבה החיצונית. אות ההפעלה של הקולטן גורם לתגובה בתא המחובר אליו שלעתים קרובות הופכת לשרשרת של תגובות תוך תאיות המצומדות זו לזו‏.

בקרב מיקרואורגניזם כמו יצורים חד תאיים, התקשורת מאפשרת להם להבחין במידע החיוני לקיומם. למשל, היכן יש חומרי מזון והיכן ישנם חומרי פסולת‏. ביצורים רב תאיים התקשורת מגוונת ומורכבת יותר. מערכת העצבים מאפשרת לגוף לפעול כיחידה מבוקרת ומתואמת באמצעות התקשורת שמתקיימת בין התאים שמרכיבים אותה‏. העברה סינפטית היא התהליך שבאמצעותו תאי העצב במערכת העצבים מתקשרים עם תאים אחרים בגוף. לתהליך זה יש תפקיד מרכזי ביכולת עיבוד המידע.

תקשורת אנושית

התקשורת החושית משמשת את בני האדם באופן דומה לזה של בעלי חיים אחרים. בנוסף, בני האדם פיתחו גם דרכי תקשורת מפותחות יותר, אשר מתבססות על יכולות קוגניטיביות הייחודיות לאדם ועל שימוש ייעודי בכלים וטכנולוגיות שונות. לדוגמה, השפה היא צורת תקשורת אשר יכולה להתקיים באופן שמיעתי על ידי דיבור או באופן חזותי על ידי מערכת הכתב. האומנות מאפשרת לאדם לתקשר בדרכים מגוונות כמו שפת גוף, פנטומימה, מוזיקה, ריקוד, צילום, ציור, פיסול ועוד. תעשיית הבשמים עושה שימוש בחוש הריח.

עקרון ההכבדה בא לידי ביטוי אצל בני אדם באמצעות סמלי סטטוס שונים.

היכולת התקשורתית של האדם חיונית להשתלבותו בחברה, לתפקוד שלו באינטראקציות המערבות תקשורת חברתית וליצירת קשרים בין-אישיים. עם זאת, קיימים הבדלים בין אישיים במיומנויות התקשורת של אנשים שונים. יכולות תקשורתיות נמוכות עלולות לפגוע ביכולת התפקוד של האדם בחיי היום יום. קלינאי תקשורת הוא איש המקצוע המטפל בבעיות של תקשורת שונות כמו לקות שפה, גמגום ועוד. בחברה המודרנית ישנה חשיבות גם ליכולת האוריינות. במקור התייחסה האוריינות בעיקר ליכולת הקריאה והכתיבה, אך עם התפתחות הטכנולוגיה היא החלה לכלול בתוכה כל דרך של יצירה, העברה ופיענוח של מידע.

טכנולוגיה ומהפכות התקשורת

עם התפתחות הטכנולוגיה התפתחו גם אמצעי התקשורת בין בני אדם. התפתחויות אלו הביאו עימן תפיסות חדשות לגבי תקשורת - מעין מהפכות בתהליכי התקשורת עצמם.

בעבר, נעשה שימוש רב בתקשורת שבעל פה. כדי להעביר מסרים למרחקים גדולים נעשה שימוש בשליחים, כך שמהירות התקשורת הוגבלה על ידי מהירותו של הרץ או של הסוס שהובילו את המידע.

במהפכת התקשורת הראשונה הופיעה לראשונה התקשורת הכתובה, עם הופעת הפיקטוגרף. תקשורת השתמשה באבנים וסלעים בתור המדיה, שלרוב לא הייתה ניידת.

במהפכת התקשורת השנייה, החל להופיע כתב, על גבי חרסית, פפירוס, נייר וכו'. מערכת סימנים מוסכמת אפשרה אחידות בשפה ואפשרה שימושיות בתפוצה רחבה יותר. הדואר יכול לשמש בין היתר גם להעברת מסרים כתובים. בהמשך, מהפכה זו התרחבה אף יותר עם המצאת הדפוס.

במהפכת התקשורת השלישית, ניתן לבצע שידור וקליטה של מידע באמצעים אלקטרוניים, ומתאפשרת תקשורת המונים מהירה ויעילה. במהלך המאה ה-18, המאה ה-19, המאה ה-20 והמאה ה-21 השתנו אמצעי התקשורת באופן דרמטי, עם התפתחות הטלקומוניקציה. אנשים החלו לדבר באמצעות טלגרף, בקוד מורס, ומאוחר יותר באמצעות הטלפון, הרדיו, הטלוויזיה, והטלפון הסלולרי.

מערכות תקשורת הן נדבך נוסף של התחום. קיימות מערכות לתקשורת נתונים, תקשורת דיבור, ותקשורת מולטימדיה - הכוללות שילוב של תמונה, תנועה ושמע. את הרשתות לתקשורת נתונים ניתן לחלק לרשתות מקומיות (LAN) ואזוריות (WAN). חלוקה נוספת היא בין רשתות פרטיות לבין רשתות ציבוריות. דוגמה לרשת פרטית היא רשת של ארגון או חברה מסחרית. דוגמה לרשת ציבורית היא האינטרנט. במקביל צצו גם ישומים המופעלים באמצעות מערכות התקשורת, כגון הפקס על גבי רשתות טלפוניה, והדואר האלקטרוני על גבי רשת האינטרנט.

בעקבות מהפכת התקשורת הועלתה החשיבות של אוריינות מדיה. אוריינות מדיה היא תחום באוריינות המתייחס למיומנות השימוש באמצעי תקשורת שונים, לצורך קליטה, הבנה ומסירת מידע. לצורך כך על האדם לדעת כיצד להשתמש באופן יעיל בטכנולוגיות מידע ותקשורת.

תקשורת על פני ציר הזמן

• בתאריך בלתי מוגדר התחילה תקשורת באמצעות שפת הגוף
• בערך ב-100 אלף לפנה"ס התחילה התקשורת המילולית בין בני אדם
• בערך ב-50 אלף לפנה"ס מתחילים בני האדם לתקשר באמצעות ציורי מערות המעבירים מסרים
• בערך באלף 4 לפנה"ס התחילה התקשורת בכתב, שלצורך השימוש בה נדרשת יכולת הבנת הנקרא. הכתבים הראשונים הידועים הם כתב היתדות השומרי וההירוגליפים. הכתובת ההירוגליפית העתיקה ביותר הידועה מתוארכת לשנת 4240 לפנה"ס
• העדויות הראשונות לשימוש בסוגי נייר היו במצרים בשנת 3500 לפנה"ס בערך, שם נעשה פפירוס מהצמח גומא פפירוס.
• בערך ב-200 לפני הספירה התחילו לעבד עור בעלי חיים לקלף.
• ייצור נייר כפי שהוא מוכר היום החל בסין בשנת 105 לספירה.
• בערך ב-1000 לספירה - המצאת גלופת דפוס מחרס בסין.
• באמצע המאה ה-15 התפתחה תקשורת באמצעות דפוס, המצאת הדפוס המודרני שייכת ליוהאן גוטנברג, בסביבות שנת 1436.
• במאה ה-17 התפתחו העיתונים ככלי להעברת מידע
• במאה ה-19 התפתחה תקשורת אלקטרונית (טלגרף, טלפון, רדיו).
• המצאת הצילום ב-19 באוגוסט 1839.
• בשנת 1895 הייתה הקרנת הראינוע הראשונה כאשר האחים לומייר הקרינו בפני קהל מספר סרטים קצרים בני דקה.
• ב-1924 הוצגה בלונדון הטלוויזיה האנלוגית הראשונה
• רשת האינטרנט התחילה לפעול ב-29 באוקטובר 1969 עם הפעלת הARPANET

כיווניות התקשורת

תקשורת דו-כיוונית לסירוגין

מבחינת כיוון זרימת המידע, ערוצי תקשורת נחלקים לשלושה סוגים:

תקשורת חד-כיוונית (Simplex)

המידע זורם רק בכיוון אחד, מהצד המשדר אל הצד הקולט.

תקשורת כזו מתקיימת בשידורים של תחנת רדיו וערוץ טלוויזיה.

תקשורת דו-כיוונית לסירוגין (Half-Duplex)

המידע זורם בשני הכיוונים, אולם לא בו-זמנית - בכל רגע נתון המידע זורם בכיוון אחד בלבד. תקשורת כזו מתקיימת במכשירי קשר, שבהם כדי לשדר על מחזיק המכשיר ללחוץ על כפתור המאפשר לו, ורק לו, לדבר.

תקשורת דו-כיוונית מלאה (Full-Duplex)

המידע זורם בשני הכיוונים, גם בו-זמנית. תקשורת כזו מתקיימת במכשיר טלפון ובשיחה פנים אל פנים.

תקשורת סינכרונית וא-סינכרונית

תקשורת סינכרונית

היא כזו שבה המתקשרים קשובים זה לזה במהלך התקשורת ביניהם, כך שכל מסר נקלט מיידית וזוכה לתגובה מיידית. דוגמה לתקשורת כזו היא שיחת טלפון או שיחה באמצעות תוכנת מסרים מיידיים.

תקשורת א-סינכרונית

היא כזו שבה המתקשרים אינם בהכרח קשובים זה לזה במהלך התקשורת ביניהם, ומסר עשוי להיקלט זמן רב לאחר ששוגר, ולזכות בתגובה זמן רב לאחר שנקלט. דוגמה לתקשורת כזו היא קשר מכתבים, דואר אלקטרוני ומסרונים.

תקשורת המונים

מסיבת עיתונאים

ערך מורחב – תקשורת המונים

אספקט נוסף של התקשורת הוא אמצעי התקשורת, ביניהם העיתונות הכתובה, האלקטרונית והמצולמת, זוהי תקשורת ההמונים. כיום ענף זה של התקשורת הוא מפותח מאוד ובזכותו אנו יודעים על חדשות ואקטואליה, רכילות ועוד. כמו כן הוא מספק לנו בידור לשעות הפנאי.

תחום מודרני יחסית של ענף התקשורת, הוא תחום הפרסום והתעמולה - כלים חברתיים בידי גורם קטן יחסית (חברה מסחרית, מפלגה וכו') אשר נועדו לקדם תהליך מסוים בקרב ציבור גדול יחסית בעלי מאפייני המון, בעזרת פנייה ישירה של גורם זה אל כלל הציבור.

תקשורת המונים היא תופעה מודרנית, שתחילתה במאה ה-20. היא מאופיינת בפנייה לקהל רחב, אנונימי ומגוון, על ידי שימוש באמצעי תקשורת המונים, כגון: טלוויזיה, רדיו, עיתונות, קולנוע, ספרות ואינטרנט. בתהליך התקשורת מועבר מסר בו זמנית לציבור רחב של נמענים, ולרוב מדובר בתהליך מורכב טכנולוגית ויקר יחסית מבחינה כלכלית. כך למשל, תוכנית טלוויזיה מועברת לציבור הרחב, האנונימי והמגוון של צופי הטלוויזיה, בו זמנית, על ידי שימוש בטכנולוגיה והשקעה כלכלית. חשוב להבחין בין תקשורת ההמונים כתהליך לבין אמצעי תקשורת ההמונים, שהם כלים טכנולגיים המאפשרים את העברת המסר מהמוען לנמענים.

כאשר בוחנים את תקשורת ההמונים כתחום מחקר אקדמי, החוקרים מתבוננים בכל הגורמים השותפים לתהליך התקשורת: המוען, הנמען, המסר, האמצעי, המשמעות, הקוד, הרעשים בתקשורת וכדומה. בניגוד לתקשורת בין אישית, תקשורת ההמונים מאופיינת רובה ככולה ממוען ממוסד ומבוסס כלכלית; מנמענים רבים ומבודדים זה מזה; ממסר שרובו חד כיווני ומאמצעי תקשורת שמקורו בטכנולוגיה מודרנית. בנוסף, מחקר התקשורת מבקש לבחון האם הנמענים מבינים את המסר התקשורתי ומשמעותו כפי שביקש המוען להעבירו.

עד כניסת האינטרנט בסוף המאה ה-20, נחשב המסר המועבר בתהליך תקשורת ההמונים לחד כיווני. זאת אומרת, לנמענים לא הייתה יכולת להגיב על תוכן דברי המוען, למעט מכתבים למערכות עיתונים. האינטרנט יצר שינוי בעניין זה, באפשרו לנמענים להגיב על המסר כמעט במיידיות שבה הוא שוגר. הנמען אינו נחשב לפסיבי אלא הוא אקטיבי, צרכן תקשורת אשר מחליט בעצמו לאינפורמציה אליה הוא ייחשף.

ראו גם

• ניסויים בלשניים בקופי אדם
• תקשורת דבורים

לקריאה נוספת

• תמר אשורי, מהטלגרף עד המחשב, רסלינג, 2011.
• אוריאל זוהר, תקשורת בלתי מילולית, שפת גוף ונפש באסתטיקה של התיאטרון, בכתב העת צפון, מס.5, עמ' 259-276, חיפה, 1998.

קישורים חיצוניים

• דגלי הקוד הבינלאומי
• תקשורת אלחוט, אתר שער לים
• מערכות מתקשרות, מידע ותקשורת
• מהי הטיה תקשורתית, 2 בינואר 2006, אתר אומדיה
• אבני דרך, עשר ההמצאות הטכנולוגיות הגדולות, באתר ifeel

הערות שוליים

מדעי החברה
סוציולוגיה • אנתרופולוגיה • מדע המדינה • יחסים בינלאומיים • מדיניות ציבורית • פסיכולוגיה • קרימינולוגיה • כלכלה • תקשורת