הודו

הרפובליקה של הודו भारत गणराज्य
דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מוטו לאומי	האמת לבדה תנצח
המנון לאומי	ג'אנה גאנה מאנה
יבשת	אסיה
שפה רשמית	הינדי ואנגלית
עיר בירה	ניו דלהי 28°34′N 77°12′E
העיר הגדולה ביותר	מומבאי
משטר	רפובליקה פדרלית
ראש המדינה - נשיא - ראש ממשלה	נשיא פרנב מוקהרג'י נרנדרה מודי
הקמה - עצמאות - הוכרזה - רפובליקה	מהממלכה המאוחדת 15 באוגוסט 1947 26 בינואר 1950
שטח‏ - דירוג עולמי - אחוז שטח המים	3,287,263 קמ"ר  7 בעולם 9.5%
אוכלוסייה‏ (הערכה ליולי 2014) - דירוג עולמי של אוכלוסייה - צפיפות - דירוג עולמי של צפיפות	1,236,344,631 נפש  2 בעולם 376.10 נפש לקמ"ר 29 בעולם
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0 - 14 28.5% גילאי 15 - 24 18.1% גילאי 25 - 54 40.6% גילאי 55 - 64 7.0% גילאי 65 ומעלה 5.8%
תמ"ג‏ (הערכה לשנת 2014) - דירוג עולמי - תמ"ג לנפש - דירוג עולמי לנפש	7,277,000 מיליון $  3 בעולם 5,886 $ 162 בעולם
מדד הפיתוח האנושי‏ (2013) - דירוג עולמי	0.586  135 בעולם
מטבע	רופי הודי ‏ (INR)
אזור זמן	UTC +5.5
סיומת אינטרנט	.in
קידומת בינלאומית	91

הרפובליקה של הודו (בהינדי: भारत गणराज्य, בּהָרָט) היא מדינה בדרום אסיה השולטת על רוב תת היבשת ההודית. הודו היא המדינה השביעית בגודלה בעולם בשטחה והשנייה בעולם בגודל אוכלוסייתה (לאחר סין), המונה יותר ממיליארד נפש הדוברים למעלה ממאה שפות שונות. הממשל בהודו הוא דמוקרטי. כנגזרת מכך, הודו היא גם הדמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם.

הודו מחולקת לעשרים ותשע מדינות (ובכל מדינה יש חלוקה נוספת למחוזות), שש טריטוריות איחוד, וטריטוריה אחת של בירת המדינה - דלהי. בכל מדינה השלטון נבחר בבחירות מקומיות בעוד שבטריטוריות-האיחוד השלטון ממונה על ידי המדינה.

להודו קו חוף באוקיינוס ההודי שאורכו למעלה מ-7,000 קילומטרים, והיא גובלת בפקיסטן במערב; בנפאל, ברפובליקה העממית של סין ובבהוטן בצפון-מזרח; ובבנגלדש ובמיאנמר במזרח. מלבד מדינות אלה, קרובה הודו למספר מדינות-אי באוקיינוס ההודי: סרי לנקה, המלדיביים ואינדונזיה. כלכלת הודו היא השלישית בגודלה בעולם, וצומחת בקצב מהיר.

מתוקף היותה כר הצמיחה לתרבות עמק האינדוס ומוקד של דרכי מסחר חשובות ואימפריות גדולות, להודו תפקיד מפתח בהיסטוריה האנושית; ההינדואיזם, הסיקיזם, הבודהיזם והג'ייניזם מקורם כולם בהודו, בעוד גם האסלאם והנצרות זכו להשפעה נרחבת בתקופות מאוחרות יותר. במאה ה-19 הייתה הודו קולוניה של האימפריה הבריטית. היא זכתה בעצמאות בשנת 1947, לאחר מאבק מתמשך, אלים בחלקו.

סמלים לאומיים של הודו

דגל	טירנגה
סמל	אריה סרנת'
המנון	"ז'אנה ג'אנה מאנה"
שיר לאומי	"ואנדה מהטראם"
בעל חיים	טיגריס בנגלי
ציפור	טווס הודי
פרח	לוטוס
עץ	באניאן
פרי	מנגו
ספורט	הוקי שדה

הסמלים הלאומיים של הודו:

החיה הלאומית: פיל אסייתי
הציפור הלאומית: טווס הודי
העץ הלאומי: פיקוס בנגלי
הפרח הלאומי: Nelumbo nucifera
חיית המורשת הלאומית: טיגריס
היונק המימי הלאומי: נהרתן הגנגס
הזוחל הלאומי: רב פתן מלכותי
יונק המורשת הלאומי: לנגור אפור
הפרי הלאומי: מנגו
המקדש הלאומי: Akshardham
הנהר הלאומי: נהר הגנגס
ההר הלאומי: Nanda Devi

היסטוריה

מהטמה גנדי, המוכר כאבי האומה ההודית, יחד עם ג'ווהרלל נהרו, לימים ראש הממשלה הראשון של הודו.

ערך מורחב – היסטוריה של הודו, חלוקת הודו

השרידים העתיקים ביותר של תרבות כתובה שנמצאו בהודו שייכים לתרבות עמק האינדוס (שנחקרה באתרים האראפה ומוהינג'ו דארו). כתב תרבות האינדוס לא פוענח עד היום אך ממצאים ארכאולוגיים מצביעים על תרבות מפותחת ביותר שניהלה קשרי מסחר עם מסופוטמיה. עם השנים נעלמה תרבות זו ובתקופת השנים שבין תחילת האלף ה-2 לפנה"ס ועד למחציתה - עלתה והתרחבה התרבות הוודית. בני תרבות זו היו ככל הנראה נוודים שהגיעו לאזור נהר האינדוס (שרובו נמצא בפקיסטן של ימינו) ומשם התפשטו מזרחה אל המישור שבין האינדוס לגנגס (דרכי התפשטותם עדיין במחלוקת וישנם חוקרים - שנמצאים בדעת מיעוט - הטוענים לרציפות תרבותית לתרבות עמק האינדוס). שבטים אלו מכונים Arya וחוקרים רבים העלו סברות (המבוססות בעיקר על מחקר בלשני) שהם בני "הגזע הארי". דתם של בני תרבות זו הותוותה בריג ודה בשפת הסנסקריט והתפתחה לכדי קאנון דתי שהפך והתגלגל - ברצף היסטורי שהתפרש על פני אלפי השנים הבאות - לגרעין הרעיוני הסמלי של אוסף האמונות שמכונה כיום דת ההינדואיזם.

דת האסלאם הגיעה להודו בתחילת המאה ה-11 עם תקיפות המוסלמים וכיבוש עמקי האינדוס והגנגס. רוב ההודים לא הסכימו לקבל על עצמם את דת האסלאם משום שרעיונותיה ומנהגיה היו שונים לגמרי ממנהגי דת ההינדו, ש"שלטה" בהודו באותה תקופה.

עד למאה ה-16, פלישות המוסלמים להודו הפכו לשכיחות כפי שקרו במשך 100 שנה. כמה מן הפולשים נשארו וחלקם חזרו מערבה עם כל השלל שיכלו לשאת. אך ברבר (שפירושו נמר), שליט המונגולים, נשאר ב-1526. הוא ייסד את האימפריה המוגולית, אחת האימפריות המפוארות ביותר בעולם. חצר מלכותו הייתה מרוצפת בעושר. אנשים ונשים ענדו תכשיטים יקרים ובגדי משי עדינים.

בשנת 1674 נוסדה בדרום הודו האימפריה המרתית, והיא התקיימה עד 1818, עת נכנעה לכובש הבריטי.

בשנת 1943 מתו כשלושה מיליוני בני אדם ברעב המוני בחבל בנגל, שנגרם בעיקר עקב ליקויים בחלוקת המזון.

מאבקה הארוך של הודו לעצמאות החל רשמית ב-1885, כשנוסד הקונגרס הלאומי ההודי. הקבוצה מצאה מנהיג גדול בדמותו של מוהנדס קרמצ'נד גאנדי. גאנדי היה עורך דין שחונך בשיטה הבריטית, הוא השתמש בהפגנות לא אלימות שלהן קרא "סטיאגרה" כדי למחות נגד השלטון הבריטי בהודו. מאמיניו נהגו לשבת ברחובות ללא תנועה, אפילו אם המשטרה הכתה אותם. גאנדי אמר למאמיניו לא לקנות מוצרים בריטיים ולא לעבוד עבורם. הוא בילה שנים אחדות בכלא ושבת רעב לעתים קרובות. הצבא הבריטי פתח באש נגד קבוצת הודים שהפגינו ב"סטיאגרה" בעיר אמריטסר ב-1919. כתוצאה מכך נהרגו 400 איש לא חמושים. אירוע זה נחשב לנקודת המפנה במאבק לעצמאות הודו. המאבק לעצמאות נשא פרי, ולבסוף הכריז המשנה למלך, הלורד לואי מאונטבטן, כי השלטון הבריטי יסתיים ב-14 באוגוסט 1947, אולם הודו תחולק בין מדינה הינדית - הודו, למדינה מוסלמית - פקיסטן, בניגוד לחזונו של גאנדי לחיים משותפים של מוסלמים והינדים בהודו אחת. בשל אזהרות של אסטרולוגים מפני ביש מזל ביום העצמאות המיועד, הוכרזה עצמאות הודו רק למחרת, 15 באוגוסט 1947, וכך הכריז ראש הממשלה הראשון של הודו, ג'ווהרלל נהרו: "בשעת חצות, כשהעולם ינום את שנתו, תתעורר הודו לחיים ולחירות."

בחודש שאחרי החלוקה, התבצעו חילופי אוכלוסין רוויי דמים בין שתי המדינות החדשות. היה זה טרנספר של 4 מיליון הינדים ומוסלמים שהעבירו את ביתם לצד השני של הגבול. במהומות בין הינדים ומוסלמים שאירעו בעקבות אירוע זה נהרגו כחצי מיליון אנשים. על ידי שביתות רעב הצליח גאנדי לגרום להפסקת המהומות בכלכותה ובדלהי, אך ב-1948 הוא נרצח על ידי קנאי הינדי, שחשב שהקו שהוא נוקט כלפי המוסלמים הינו רך מדי.

מאז הכרזת העצמאות של שתי המדינות, נותר אזור חבל קשמיר במחלוקת קשה בין הודו לפקיסטן. ימים ספורים לאחר הכרזת העצמאות, החלה המלחמה האינדו-פקיסטנית הראשונה, שנמשכה מ־1947 ועד 1949 ונסבה סביב עתיד החבל. הפסקת האש בסוף הלחימה הותירה בידי הודו שני שלישים מהשטח. גם ב-1965 וב-1971 אירעו מלחמות בין המדינות שמרכזן חבל קשמיר. אף על פי שפקיסטן הפסידה ברוב הקרבות, גורל האזור טרם הוכרע, ועדיין מתרחשים באזור פיגועי טרור וסכסוכי גבול מקומיים בין הצבאות. מצב זה גורם לאי יציבות מתמדת בין הודו לפקיסטן, שאף הוביל החל מסוף שנות ה-90 למרוץ חימוש גרעיני בין שתי המדינות, במקביל לניסיונות שנעשו על ידי האו"ם ליישב את הסכסוך בדרכי שלום.

מאז עצמאות הודו שלטה בה מפלגת הקונגרס הלאומי ההודי, מפלגתם של ג'ווהרלל נהרו ומהטמה גנדי, תחילה בראשותו של נהרו ואחר כך של בתו אינדירה גנדי ושל נכדו רג'יב גנדי, חוץ מאשר בשתי תקופות קצרות בשנות השבעים והשמונים, והחל משנת 2014 אז עלתה לשלטון מפלגת העם ההודית בראשותו של נרנדרה מודי.

ראש הממשלה נהרו משל במדינה עד למותו ב־1964. תחת נהרו נקטה המדינה מדיניות של התרחבות תעשייתית המבוססת על תעשייה כבדה, על ידי סדרת תוכניות חומש. מדיניות החוץ של נהרו הדגישה את הנייטרליות, והודו נעשתה לחברה מובילה בתנועת הנייטרליות.

בשנות ה-90 עברה הודו מהלך של ליברליזציה ורפורמה כלכלית, שפתחה את הכלכלה ההודית לסחר והשקעות בינלאומיות. הפוליטיקה הפנימית של הודו גם עוצבה מחדש, כשנאמנויות ישנות על פי קאסטה, אמונה ואתניות פינו את מקומם למפלגות אזוריות קטנות רבות.

פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של הודו

בהתאם לחוקתה, הודו היא "רפובליקה ריבונית, סוציאליסטית, חילונית ודמוקרטית". בדומה לארצות הברית, להודו צורת ממשל פדרלית. עם זאת, לממשל המרכזי בהודו כוח רב יותר מאשר למדינות המרכיבות את הודו, והממשל המרכזי עוצב על פי הדגם הבריטי. יש ביכולתו של הממשל המרכזי לפטר ממשלות של מדינות במקרה שאף מפלגה אינה מסוגלת להקים ממשלה בראשותה, או בהתקיים סעיפים מסוימים המוגדרים בחוקה. כן יש ביכולתו של הממשל המרכזי להטיל על מדינה שלטון פדרלי ישיר, הידוע כשלטון הנשיא.

הממשלה מפעילה כוחות מנהליים נרחבים בשם הנשיא, אשר תפקידיו הם במידה רבה טקסיים. הנשיא וסגנו נבחרים באופן בלתי ישיר אחת ל־5 שנים על ידי מועצה בוחרת מיוחדת. סגן הנשיא תופס את תפקיד הנשיאות במקרה של מוות או התפטרות של הנשיא המכהן.

הפרלמנט ההודי (הידוע בשמו סנסאד) מורכב משני בתים: הבית העליון - רג'יה סבהה (מועצת המדינות) והבית התחתון - לוק סבהה (בית העם). מועצת השרים אחראית כלפי הלוק סבהה.

משרדי הימיה בניו דלהי, בין בית ראש הממשלה למשרד הביטחון. העמודים עם האוניות בראשם מציינים את ארבע האומות בחבר העמים: אוסטרליה, ניו זילנד, דרום אפריקה וקנדה

הכוח הביצועי הלאומי מרוכז בידי מועצת שרים (קבינט), המונהגת על ידי ראש ממשלת הודו. בדומה לנהוג בישראל, הנשיא ממנה לתפקיד ראש הממשלה את האדם שהוצע לכך על ידי מרבית חברי הלוק סבהה. רוב זה ניתן להשיג הן על ידי מפלגה שזכתה ברוב מוחלט והן על ידי צירוף של סיעות בפרלמנט ההודי. לאחר מכן, מתייעץ הנשיא עם ראש הממשלה ובסוף התהליך ממנה שרים הכפופים לראש הממשלה. בפועל, אין לנשיא שום שיקול דעת את מי למנות לראש הממשלה, חוץ מאשר במצבים בהם שום מפלגה או צירוף מפלגות אינם מהווים רוב מוחלט ב־לוק סבהה. מרגע מינוי ראש הממשלה, אין לנשיא כל שיקול דעת בנוגע לכל עניין אחר, לרבות מינוי שרים. אולם כל החלטות הממשל המרכזי כוללות את שמו באופן סמלי. יש לזכור מאפיין זה כאשר קוראים על "החלטות שנתקבלו על ידי הנשיא".

הודו מורכבת מ-28 מדינות ו־7 טריטוריות איחוד. לכל מדינה יש ממשלה נבחרת משל עצמה בראשות "צ'יף מיניסטר", וכל טריטוריה נשלטת על ידי מנהלן הממונה על ידי השלטון הפדרלי המרכזי. בתי המחוקקים של כמה מהמדינות מורכבים משני בתים, בדומה לפרלמנט הלאומי.

שלטון מקומי

ערך מורחב – מדינות וטריטוריות הודו

הודו מחולקת ל-29 מדינות (ובכל מדינה יש חלוקה נוספת למחוזות), 6 טריטוריות-איחוד, וטריטוריה אחת של בירת המדינה - דלהי. בכל מדינה השלטון נבחר בבחירות מקומיות, ואילו בטריטוריות-האיחוד השלטון ממונה על ידי המדינה. להודו שני בסיסים מדעיים באנטארקטיקה- מאיטרי ודקשין גנגוטרי.

כלכלה

מאז הכרזת העצמאות נקט הממשל ההודי גישה סוציאליסטית הכוללת שליטה ריכוזית ממשלתית ובקרה על היוזמה החופשית, בין היתר בשל תלותה הכלכלית בברית המועצות. התפרקות הגוש המזרחי בראשית שנות ה-90, הביאה לתהליך ליברליזציה בהודו, שהפחיתה את הבקרה הממשלתית על השקעות חוץ במקביל להפרטה של חברות, בעיקר אלו שהיו בשליטת מדינות הודו.

נכון ל-2010 התמ"ג ההודי הוא הרביעי בעולם (אחרי ארצות הברית סין ויפן) במונחי שווי כוח הקנייה (ב-2012 כבר עברה את יפן), וה-10 בעולם במונחים נומינליים. למרות זאת ההכנסה השנתית לנפש היא רק כ-1,265 דולר (כ-3340 דולר במונחי שווי כוח הקנייה) ו-37% מהאוכלוסייה מצויים מתחת לקו העוני. כוח העבודה ההודי מונה כמעט חצי מיליארד נפש. הודו נמנית עם מדינות ה-BRICs, קרי ארבע הכלכלות המתפתחות הגדולות בעולם בשנות ה-2000. צמיחת התמ"ג בשנים 2006 - 2007 הייתה מהגבוהות בעולם- למעלה מ-9% לשנה, אך ירדה במעט כתוצאה מהמשבר הכלכלי העולמי של השנים 2010-2008, לכ-7% לשנה. האינפלציה עלתה ללמעלה מ-9%. משקיעים זרים מבצעים יותר ויותר השקעות בכלכלה הצומחת של הודו ובשוק המניות שלה.

המטבע ההודי הוא הרופי ההודי והוא מתחלק למאה פאייסה. נכון ליוני 2013, דולר אמריקני אחד שווה כ-57 רופי הודי.

אומנות הודית נמכרת על ידי ילדים

ענפי הכלכלה העקריים הם:

• חקלאות מעסיקה למעלה ממחצית כוח העבודה ההודי אולם תורמת רק כ-15% מהתמ"ג. כשני שליש משטחה של הודו ראויים לעיבוד חקלאי. למרות מודרניזציה של החקלאות והכנסת ציוד ממוכן עדיין כשני שליש מהעובדים עובדים בחקלאות. הודו מספקת את צרכיה ברוב המוצרים החקלאיים ומייצאת מוצרים חקלאיים שונים (כגון תה, אורז בסמטי, תבלינים).
• תעשייה מעסיקה כ-14% מכוח העבודה ותורמת כ-28% מהתמ"ג. בין התעשיות העיקריות: טקסטיל, רכב, מכונות וכימיקלים.
• בענף השירותים מועסקים כ-34% מכוח העבודה, התורמים כ-57% מהתמ"ג. הודו מהווה יעד מרכזי למיקור חוץ של חברות רבות בעולם בתחום תכנות המחשבים ומוקדי שירות בשפה האנגלית. לחברות טכנולוגיה בינלאומיות רבות, כמו יבמ, יש מרכזים גדולים בהודו כמו גם לחברות טכנולוגיה ישראליות כמו אמדוקס ונס טכנולוגיות.

נכון ל-2008 יש בהודו כולה למעלה ממליון משפחות שהכנסתן עולה על 100,000 דולר לשנה, ו-27 מיליארדרים, ביניהם לאקשמי מיטאל ומוקש אמבאני, הנמנים, על פי פורבס, על עשרת עשירי תבל בשנת 2009. בשנת 2013 עלה מספר המיליארדרים בהודו ל-55 (בהשוואה לבריטניה -37 ויפן 22).

גאוגרפיה

מפת הודו

ערך מורחב – גאוגרפיה של הודו

הודו נמצאת בדרום אסיה, שטחה 3,287,590 קמ"ר, שוכנת על רוב תת-היבשת ההודית. תת-היבשת היא חצי אי המוקף משלושת עבריו באוקיינוס ההודי, נמצא על הלוח ההודי, שהוא חלק מהלוח הטקטוני ההודי-אוסטרלי. הודו גובלת יבשתית עם פקיסטן, סין, בנגלדש, מיאנמר, נפאל, ובהוטן.

הודו מחולקת לאזורים הבאים: הרי ההימלאיה, שפלות הנהרות הגדולים, מדבר טהאר ורמת דקאן.

בירת הודו היא ניו דלהי. ערים חשובות נוספות: קולקטה (לשעבר כלכותה), מומבאי (לשעבר בומביי), צ'נאי (לשעבר מדרס), בנגלור, אחמדאבאד, היידראבאד, קאנפור, נאגפור, פונה, לאקנאו, אגרה, ורנאסי.

אקלים

האקלים במרבית שטחה של הודו הוא מונסוני. יש שלוש עונות עקריות בהודו: עונה שחונה וקרה יחסית (אוקטובר עד פברואר), עונה שחונה וחמה (פברואר עד יוני), ועונה גשומה וחמה (יוני עד ספטמבר) בה יורדים גשמי המונסון, הגורמים לעתים קרובות להצפות ולאובדן בנפש וברכוש. עם זאת, בין חלקי הודו, ניכר הבדל רב בכמויות המשקעים: בעיר צ'רפונג'י הסמוכה לגבול בנגלדש נמדדה כמות של 24,555 מ"מ לשנת 1995 (שיא עולמי) ובמדבר טהאר יורדים 100-500 מ"מ לשנה.

• 

  מדבר טהאר בצפון מערב הודו

• 

  הר Kangchenjunga

• 

  חוף במדינת אנדרה פראדש

• 

  הרי גהט המערביים

• 

  ביצות הסונדרבאנס

• 

  יער בפארק Silent Valley

• 

  נהר Godavari במרכז הודו הנשפך למפרץ בנגל

דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של הודו

שרשרת הרי ארבאלי בראג'סטאן

הרי נילג'ירי בטאמיל נאדו

אגם פנגנונג בלדאק

אחד מחופי הים בגואה

הרי ההימלאיה בהודו

אישה הודית בלבוש מסורתי

ילדות הודיות

ילדה הודית

טבלת מדינות וטריטוריות הודו, ממויינת לפי כמות האוכלוסייה:

מיקום	שם המדינה/הטריטוריה	אוכלוסייה במרץ 2005
1	אוטר פרדש	166,197,988
2	מהרשטרה	96,878,958
3	ביהר	82,998,697
4	מערב בנגל	80,877,550
5	טאמיל נאדו	62,405,999
6	מאדהיה פרדש	60,348,023
7	ראג'סטאן	56,507,188
8	קארנאטקה	52,850,562
9	גוג'אראט	50,671,017
10	אנדרה פרדש	49,665,533 (2011)
11	אודישה	36,804,660
12	טלנגאנה	35,193,978 (2011)
13	קרלה	31,841,374
14	ג'הרקאנד	26,945,829
15	אסאם	26,655,528
16	פנג'אב	24,358,999
17	הריאנה	21,144,564
17	צ'האטיסגאר	20,833,803
18	טריטוריה של בירת המדינה דלהי	13,850,507
19	ג'אמו וקשמיר	10,143,700
20	אוטראנצ'ל	8,489,349
21	הימאצ'ל פרדש	6,077,900
22	טריפורה	3,199,203
23	מניפור	2,166,788
24	מגהאליה	2,318,822
25	נאגאלנד	1,990,036
26	גואה	1,347,668
27	ארונאצ'ל פרדש	1,097,968
28	טריטוריית איחוד פודוצ'רי	974,345
--	טריטוריית איחוד צ'נדיגאר	900,635
27	מיזורם	888,573
28	סיקים	540,851
--	טריטוריית איחוד איי אנדמן וניקובר	356,152
--	טריטוריית איחוד דאדרה ונאגר הבלי	220,490
--	טריטוריית איחוד דאמן ודיאו	158,204
--	טריטוריית איחוד לקשאדוויפ	60,650
--	סך הכול אוכלוסייה בהודו ב-2001	1,028,610,328

דת

הגיוון הדתי בהודו הינו רב, אך קבוצת הדתות הנפוצות ביותר הן זרמי ההינדואיזם השונים, אליהם משתייכים, 80.4% מהאוכלוסייה. בהודו מיעוט מוסלמי גדול, המונה כ- 13.4% מהאוכלוסייה. עוד דתות הן הנצרות (2.3%), סיקיזם (1.9%), בודהיזם (1.5%), ג'ייניזם (0.5%) זורואסטרים ובעלי דתות שבטיות שמאניות ואנימיסטיות. בהודו היו בעבר קהילות יהודיות גדולות, בעיקר במדינת מהרשטרה, שם ישבה קהילת "בני ישראל" וקהילת היהודים העירקיים. בקוצ'ין היו מספר קהילות - בעיקר השחורים והפארדסים. אחרי 1948, עלו רוב הקהילות היהודית לישראל, וכיום נשארו במדינה אלפים בודדים של יהודים.

ההינדואיזם

לדת ההינדואית השפעה מכריעה על אורח החיים והתרבות בהודו. השפעה רבה ניכרת לשיטת הכיתות (הקאסטות) או ליתר דיוק הוארנות: יש כ-3,000 ג'אטים שונים בחברה ההינדואית. בראש הוארנות עומדים הברהמינים, שהם המנהיגים הרוחניים ופרשני כתבי הקודש, ובעיקר אלה הנקראים "ודות". אחריה: הקשטריה - וארנה של המלכים והלוחמים. הוארנה הבאה - הואישיה, הכוללת את הסוחרים, ולבסוף - השודרה, איכרים ובעלי המלאכה. מתחת ומחוץ למערכת הקאסטות/וארנות, ה"דליט" או "האריג'אנס" (בני האלים) שמכונים לעתים "האסורים במגע" (אנגלית: untouchables). על אף החוקה המקנה אפליה מתקנת, עד היום בני המעמדות הנמוכות, הטמאים והשבטיים עובדים לרוב בעבודות הבזויות, וסובלים השפלות מצד ההודים האחרים.

ההינדואים כמו מרבית דתות המזרח, מאמינים בגלגול הנשמה, הטוענת שנשמתו של אדם עוברת גלגולים שנים ולא מוצאת מנוח, עד אשר היא מתמזגת עם ההאטמן ואין היא צריכה לעבור גלגולים נוספים.

האלים הראשיים בהינדואיזם הם: ברהמה, שהוא בורא העולם, וישנו - משמר היקום, שיווה - כח ההרס שבעולם וכן האלה האם מהאדווי, שנמצאת בקאלי, פארווטי, לאקשמי דורגה ועוד צדדים ומופעים. לפי האמונה ההינדואית מרבית החיות קדושות ובראשם הפרה, ואין לאכול מבשרה.

תרבות

תרבות בהודו - מוזיקה

כלה הודית

קולנוע וטלוויזיה

הקולנוע ההודי הוא בין המפותחים בעולם, והיקף תעשיית הסרטים בה הוא עצום: הודו מייצרת כ-900 סרטים בשנה, יותר מכל ארץ אחרת בעולם, אף יותר מהוליווד שמייצרת סה"כ כ-300 סרטים בשנה. מרכז תעשיית הסרטים נמצא בעיר מומבאי, שזכתה לכינוי "בוליווד". הסרט ההודי הראשון הופק בשנת 1913 על ידי מי שנחשב לאבי הקולנוע ההודי, גובינד פאלק (Govind Palke)‏

רוב הסרטים ההודיים מרצים את העדפות הקהל בשילוב של פעולה, רומנטיקה, מוזיקה ומאבק אלוהי כנגד הרוע. סרט מסוג זה נקרא מסלה, כפי שמסלה היא שילוב של תבלינים הודיים. המוזיקה היא חלק מרכזי ברוב הסרטים, ולעתים רבות שירי הסרט הופכים לשירי הפופ הפופולריים במדינה. הסרטים מוקלטים ב 2 או 3 שפות כדי להבטיח לעצמם קהל רב.

בהודו עשרות ערוצי טלוויזיה, שרבים מהם משודרים בכל רחבי העולם.

המטבח ההודי

ערך מורחב – המטבח ההודי

מאחר שהודו היא בעצם תת-יבשת - קשה לדבר על מטבח הודי אופייני, היות שיש הבדלים משמעותיים בין האוכל המקובל בדרום לבין האוכל המקובל בצפון, הינדים לבין מה שאוכלים מוסלמים, והבדלים נוספים. ככלל - אוכל הודי מתבסס על מאכלי קטניות וירקות שלידם מוגש לחם או אורז או שניהם, האוכל מתובל עם ג'ינג'ר, שום, בצל, הל, כורכום, כוסברה, כמון, עלי עץ הקארי, קינמון, תערובות גאראם מסאלה (תערובת המורכבת ממספר תבלינים) ועוד.

במקרים רבים יוגש האוכל על צלחת טאלי.

תיירות בהודו

הטאג' מאהל, אחד מאתרי התיירות הידועים בעולם

הודו מהווה מוקד תיירות עולמי בשל העושר והגיוון הרב של תרבותה, אוכלוסייתה ונופיה. קסמי המזרח משכו במשך אלפי שנים מבקרים לתת היבשת. אחד ממקורות המידע על הודו בימים עברו הוא כתביו של אבן בטוטה אשר ביקר בהודו במאה ה-14.

בשנת 2010 ביקרו בהודו כ-17.9 מיליון תיירים זרים. הגידול בתיירות גבוה, ועומד על כ-9.4% בשנה. באותה שנה נמנו גם למעלה מ-740 מיליון ביקורים של תיירים פנימיים. ההכנסות מענף התיירות עלו בשנת 2008 על 100 מיליארד דולרים. המספר הרב ביותר של תיירים זרים מגיעים מארצות הברית ומבריטניה.

5 המדינות המתוירות ביותר הן אנדרה פראדש, אוטר פראדש, מהאראשטרה, דלהי וראג'סטאן. מדינות נוספות שמושכות תיירים רבים הן קרנטקה, טאמיל נאדו, קראלה וגואה. הרי ההימאלאיה בצפון וחופי הים הטרופיים בדרום, מהווים מוקד משיכה למטיילים, לצד הדתות העתיקות, טכניקות היוגה והמדיטציה, וכן האמנות והארכיטקטורה העשירה שמציעה הודו.

אחד ממוקדי התיירות הבולטים בהודו הוא הטאג' מאהל שבעיר אגרה, מצבת האהבה אשר בנה הקיסר שאה ג'האן לזכר אשתו מומתאז מהאל. באתר, אשר הוכרז כאחד משבעת פלאי עולם, מבקרים מדי שנה יותר מ-3 מיליון בני אדם.

יהדות הודו

ערך מורחב – יהדות הודו

יהודי הודו מונים כיום כ-5,000 איש בלבד (כמחציתם במומבאי, כ-1,500 בטהנה, 300 בפונה, ורק עשרות בודדות בקוצ'ין, כלכתא וניו דלהי); עד לפני מספר עשורים מנו יהודי הודו כשלוש רבבות.

המקצועות המסורתיים של יהודי הודו היו בתעשיית השמן, עברו לתעשייה קלה ואז הצטרפו היהודים לכוחות הביטחון ומהממשלה ואף הגיעו לעמדות גבוהות. הם השתתפו בתנועת השחרור של המדינה ובקום מדינת ישראל בשנת 1948 היגרו אליה בהמוניהם.

הקהילה היהודית במומבאי נעזרת בגופים המנסים לסייע ולתמוך בה בהמשך דרכה, כגון הג'וינט, הסוכנות היהודית, אורט, ואגודת חזון אלי. אנשי חסידות חב"ד פעילים במקום בעיקר בקרב ישראלים ותיירים ממקומות שונים בעולם. נכון לשנת 2006 היה בבית הכנסת מניין של אנשים שהגיעו בבקרים ובשבתות כדי להשלים מניין תמורת שכר.

ראו גם

• יהדות הודו
• רכבות בהודו
• אבן בטוטה - נוסע מוסלמי שתייר באזור במאה ה-14
• עש הקמח ההודי

לקריאה נוספת

• טינה רוזנברג, המלאכיות של הודו - נשים מכת הטמאים בהודו מיילדות תינוקות, מרפאות מחלות ומצילות חיים, נשיונל ג'יאוגרפיק, גיליון 127, דצמבר 2008
• שרה קורבט, מהמרים על המונסון - חקלאים נואשים בהודו יוצרים באתים ובמעדרים מציאות חדשה בשטח, נשיונל ג'יאוגרפיק, גיליון 138, נובמבר 2009
• ג'ון לנקסטר, נוודים אבודים, נשיונל ג'יאוגרפיק, גיליון 141, פברואר 2010

קישורים חיצוניים

• מידע פוליטי-חברתי על הודו, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
• מדריך עולמי הודו ידיעות אחרונות, ynet
• לכל הרוחות - מדריך טיולים להודו ולמזרח הרחוק
• מדריך הודו באתר של צור שיזף
• מידע לפי אזורים בהודו
• ללמוד מהיחפנים - הרצאה של בנקר רוי אודות יצירת מנגנון קהילתי להכשרה מקצועית עבור ועל ידי כפריים הודים.
• דרום הודו: כל מה שיש ליבשת להציע, באתר וואלה! NEWS‏, 9 באוקטובר 2012
• אשר שכטר, "הודו נשארה אומה דרוויניסטית שבה לחוק אין משמעות", באתר TheMarker‏, ‏4 בינואר 2013
• שנטרחם שפי, ‏הודו בתכנותה, מערכות 13, ספטמבר 1942
• כתב הטיימס, ‏למהלך ההזדיינות ההודית, מערכות 13, ספטמבר 1942
• מפה אינטראקטיבית של הודו בעברית, אתר זזנו