ארובה (טריטוריה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארובה
Aruba
Flag of Aruba.svg Coat of arms of Aruba.svg
דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה
איי בהאמה קובה האיטי נבאסה ג'מייקה איי טרקס וקייקוס הרפובליקה הדומיניקנית קולומביה איי ABC ונצואלה טרינידד וטובגו פוארטו ריקו איי הבתולה של ארצות הברית איי הבתולה הבריטיים גרנדה סנט וינסנט והגרנדינים סנט לוסיה ברבדוס מרטיניק דומיניקה גוואדלופ מונטסראט אנטיגואה וברבודה אנגווילה סן מרטן סנט קיטס ונוויס סנט אוסטתיוס סאבא גיאנה פנמה ניקרגואה הונדורס אל סלוודור גואטמאלה מקסיקו בליזAruba in its region.svg
אודות התמונה
המנון לאומי Aruba Dushi Tera
יבשת אמריקה
שפה רשמית הולנדית, פאפימנטו
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
אורנייסטאד
12°31′08″N 70°02′08″W / 12.51889°N 70.03556°W / 12.51889; -70.03556
משטר מונרכיה חוקתית
ראש המדינה
- מלך
- מושל
- ראש הממשלה
מלך
וילם-אלכסנדר
פרדיס רפונגול
מייק אימן
הקמה
קבלת עצמאות מהאנטילים ההולנדיים

1 בינואר 1986
שטח[1]
- דירוג עולמי
180 קמ"ר‏[2]
218 בעולם
אוכלוסייה[3]
(הערכה)

- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות

110,663 נפש‏[2] 
188 בעולם
614.79 נפש לקמ"ר
19 בעולם
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 17.8%
גילאי 15 - 24 13.5%
גילאי 25 - 54 43.0%
גילאי 55 - 64 13.5%
גילאי 65 ומעלה 12.3%
תמ"ג[4]
(הערכה לשנת 2009)

- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש

2,516 מיליון $ 
187 בעולם
22,736 $
70 בעולם
מטבע פלורין של ארובה ‏ (AWG)
אזור זמן UTC -4
סיומת אינטרנט .aw
קידומת בינלאומית 297
מפת האי ארובה

ארובההולנדית: Aruba) היא טריטוריה הולנדית ששוכנת על אי בים הקריבי, 27 קילומטר מצפון לחצי האי פרגוואנה (Paraguaná) שבוונצואלה. האי שייך לקבוצת איי ABC (ארובה, בונייר וקורסאו) באנטילים הקטנים. בטריטוריה חיים כ-120,000 תושבים‏[5] על כ-193 קילומטר רבוע. יחסית ליתר הקריבים, האי יבש ובו פחות צמחייה טרופית. בירת ארובה היא אורנייסטאד (Oranjestad). האי מישורי ברובו ואקלימו טרופי ימי, חם ולח בכל עונות השנה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד אמצע שנות ה-80 של המאה ה-20 היו בתי הזיקוק לנפט ונצואלי הענף הכלכלי הראשי של האי. אז נסגרו בתי הזיקוק לראשונה ומאותה עת כלכלת האי החלה נעה לכיוון התיירות. האי מארח 600,000 תיירים בשנה, רבים מהם מארצות הברית. עיקר המשיכה של האי בים הצלול ובחופיו המרהיבים.

ארובה נפרדה ב-1 בינואר 1986 מיתר איי האנטילים ההולנדיים והפכה למרכיב אוטונומי נפרד בממלכת ארצות השפלה (המסגרת המדינית של הולנד והאנטילים ההולנדיים, קוראסאו, סנט מארטן וארובה). ראש המדינה בארובה הוא מלך הולנד, אשר מיוצג על ידי מושל. ראש ממשלתה הראשון של ארובה (1986-1989) היה הני אימן (Henny Eman), יהודי, וכיום מכהן בראשות ממשלתה אחיו הצעיר מייק אימן.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור הקיום העיקרי הוא תיירות, כ-600,000 תיירים מבקרים באי מדי שנה. ענפים אחרים הם חקלאות (הגידול העיקרי הוא פרחי אלוי), דיג, מפעלי זיקוק נפט ושירותים פיננסיים ואחרים. חברות אמריקניות, הולנדיות ואחרות מנצלות פרצות מס וכן מיעוט ופיגור בבקרת מס באמצעות חברות "מעבר לים" (off-shore) שמרכזן או חלק כלשהו ממרכיביהן בארובה.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורך כל הדרכים באי הוא 380 קילומטר. יש בו נמל-תעופה המשמש את חברת התעופה המקומית וחברות זרות, המקיימות שירותים קבועים בין האי למדינות אמריקה הצפונית ואירופה.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

80% מוּלָטִים והשאר שחורים, הודים ואירופאים (רובם הולנדים). 82% הם קתולים ,8% פְּרוֹטֶסְטַנְטִים והיתר הינדו, מוסלמים ואחרים. השפה הרשמית היא הולנדית, אך התושבים דוברים שפה מקומית בשם 'פפיאמנטו'. הריבוי הטבעי השנתי הממוצע (2002) 0.7%. כיום יש בארובה כ-150 תושבים יהודים.

עיר בירה: אורנייסטאד, 22,000 תושבים (2005).

אזורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא נהוגה באי חלוקה מנהלית. עם זאת, לצורכי מרשם אוכלוסין הוגדרו 8 אזורי מרשם:

  • צפון Noord/Tanki Leendert
  • אורנייסטאד מזרח Oranjestad East
  • אורנייסטאד מערב Oranjestad West
  • פרדרה Paradera
  • סנט ניקולס צפון San Nicolas North
  • סנט ניקולס דרום San Nicolas South
  • סנטה קרוז Santa Cruz
  • סבנטה Savaneta

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארובה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  2. ^ 2.0 2.1 אוכלוסייה - הערכה; תמ"ג - הערכה לשנת 2009
  3. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  4. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-23 באפריל 2015
  5. ^ נכון לנובמבר 2011, לפי האתר "ארובה אונליין"