פינלנד

רפובליקת פינלנד Suomen tasavalta Republiken Finland
דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מוטו לאומי	אין
המנון לאומי	אדמתנו
יבשת	אירופה
שפה רשמית	פינית ושבדית
עיר בירה (והעיר הגדולה ביותר)	הלסינקי 60°10′N 24°56′E
משטר	רפובליקה
ראש המדינה - נשיא - ראש ממשלה	נשיא סאולי ניניסטה אלכסנדר סטוב
הקמה - עצמאות - הכרזה - הכרה	בעקבות המהפכה הבולשביקית מהאימפריה הרוסית 6 בדצמבר 1917 22 בדצמבר 1917
שטח‏ - דירוג עולמי - אחוז שטח המים	338,145 קמ"ר  65 בעולם 9.4%
אוכלוסייה‏ (הערכה ליולי 2014) - דירוג עולמי של אוכלוסייה - צפיפות - דירוג עולמי של צפיפות	5,268,799 נפש  118 בעולם 15.58 נפש לקמ"ר 203 בעולם
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0 - 14 15.8% גילאי 15 - 24 12.1% גילאי 25 - 54 38.1% גילאי 55 - 64 14.2% גילאי 65 ומעלה 19.8%
תמ"ג‏ (הערכה לשנת 2014) - דירוג עולמי - תמ"ג לנפש - דירוג עולמי לנפש	221,500 מיליון $  61 בעולם 42,040 $ 36 בעולם
מדד הפיתוח האנושי‏ (2013) - דירוג עולמי	0.879  24 בעולם
מטבע	אירו ‏‏‏ ‏ (EUR)
אזור זמן	UTC +2
סיומת אינטרנט	.fi
קידומת בינלאומית	358
(למפת פינלנד מוגדלת)   הלסינקי רובניימי אואולו קאיאני יואנסואו קופיו מיקלי סייניוקי קוקולה ואסה טמפרה ייבסקילה פורי טורקו לאפנראנטה לאהטי האמנלינה קוטקה מרייהאמן רוסיה שבדיה נורבגיה המפרץ הבוטני המפרץ הפיני הים הבלטי פינלנד (למפת פינלנד רגילה)   הלסינקי רובניימי אואולו קאיאני יואנסואו קופיו מיקלי סייניוקי קוקולה ואסה טמפרה ייבסקילה פורי טורקו לאפנראנטה לאהטי האמנלינה קוטקה מרייהאמן רוסיה שבדיה נורבגיה המפרץ הבוטני המפרץ הפיני הים הבלטי פינלנד

פינלנד 1920-1940

מדרגות הפרלמנט הפיני בהלסינקי

ימה בפינלנד

בני סאמי (לאפים) בתלבושת מסורתית

בית הכנסת

פנים בית הכנסת

רפובליקת פינלנד (בפינית: Suomen tasavalta, שבדית: Republiken Finland) היא מדינה בצפון אירופה, התחומה על ידי הים הבלטי בדרום־מערב, המפרץ הבוטני במערב והמפרץ הפיני בדרום.

שמה של פינלנד בשפת תושביה הוא סואומי (Suomi) שמשמעותו "אדמת ביצה". השם פינלנד מקורו בשפה השבדית, שבה פירושו "ארץ משובחת". הסימול הבינלאומי המקוצר של פינלנד הוא SF, ראשי התבות של שני שמות המדינה.

לפינלנד גבול ארוך עם רוסיה במזרח, וגבולות נוספים עם נורבגיה בצפון ועם שבדיה בצפון-מערב. רוב האוכלוסייה מרוכזת במישור החוף שבדרום ובדרום-מערב המדינה. אקלימה של פינלנד מאופיין בטמפרטורות קרות, כמעט ארקטיות, אך עדיין מתונות יחסית בזכות השפעתם של הים הבלטי ואגמיה הרבים. פני השטח נמוכים ומישוריים ברובם, עם גבעות קטנות ומשופעים ביותר מ-100,000 אגמים.

אוכלוסייתה של פינלנד מונה כ-5.3 מיליון בני אדם (נכון ל-2009), ומורכבת מרוב פיני יציב וממיעוט שבדי. רוב אזרחיה הם נוצרים לותרנים-אונגליים, אך ישנו גם מיעוט של רוסים-אורתודוקסיים וחסרי דת. בפינלנד כ-1500 יהודים המתגוררים בעיקר בהלסינקי ובטורקו.

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של פינלנד

פינלנד הייתה מיושבת בדלילות החל מסוף עידן הקרח. נראה כי השבטים הדוברים את השפות הפינו-אוגריות הגיעו לפינלנד במהלך תקופת האבן. הללו עסקו בעיקר בדיג ובציד, אם כי לקראת סוף האלף הרביעי לפנה"ס החלו השבטים שבדרום הארץ לעסוק בחקלאות. שנות תקופת הברונזה (1500 לפנה"ס - 500 לפנה"ס) ותקופת הברזל (500 לפנה"ס - 1200 לסה"נ) התאפיינו במגעים נרחבים עם סקנדינביה, צפון רוסיה והאזור הבלטי.

בשנת 1154 ניצח אריק מלך שבדיה את פינלנד ואת תושביה הפגאניים ברובם, והביא להשתלטות שבדית על הארץ, שארכה קרוב ל-700 שנים. במהלך התקופה חלחלו התרבות והשפה השבדית לאזור, במה שדחק את השפה הפינית לשימוש המעמדות הנמוכים. במהלך המאה ה-18 הפכה פינלנד לזירת התגוששות בין האימפריה הרוסית לבין שבדיה על השליטה בצפון אירופה, תוך שהפינים משלמים את מחיר המאבק בדמות רעב ומגיפות. בשנת 1809 כבש הצאר אלכסנדר הראשון את פינלנד משבדיה וסיפח אותה לקיסרות רוסיה בתור "דוכסות גדולה". במהלך 109 שנות הכיבוש הרוסי נתחזק מעמדה של השפה הפינית, עד כי בשנת 1892 שבה ותפסה את מקומה כשפה הרשמית (לצד שבדית). ב-6 בדצמבר 1917, זמן קצר אחרי מהפכת אוקטובר שהתרחשה ברוסיה והביאה לקץ שלטון הצארים, הכריזה פינלנד על עצמאותה. השלטון הסובייטי החדש ברוסיה הכיר תוך כחודש בעצמאות פינלנד, והסכם שקבע את הגבול בין המדינות נחתם ב-1920.

בשנת 1918 ידעה פינלנד מלחמת אזרחים קצרה, שעתידה הייתה לקבוע את הצביון שתקבל המדינה החדשה. המלחמה התנהלה בין "הלבנים", שהיו ברובם בורגנים עירוניים, ליברליים ומשכילים, לבין "האדומים", האיכרים הכפריים, הפועלים והקומוניסטים. סיוע מערבי הביא לניצחון הלבנים, ובתקופה שבין המלחמות הייתה פינלנד לדמוקרטיה בדלנית הדוגלת בנייטרליות. באביב 1939 פנתה ברית המועצות לפינלנד בדרישה למסור לידיה שטחים בדרום המדינה, בהם עיר הנמל האנקו הסמוכה להלסינקי, בטענה כי הדבר הכרחי לצורך הגנה על העיר הסובייטית לנינגרד. משסירבה פינלנד למתן דריסת-רגל סובייטית בשטחה, פלשה ברית המועצות לפינלנד ב-30 בנובמבר 1939 ופתחה במלחמת החורף.

הצבא הפיני הקטן אך המיומן בלוחמת שלג התגונן היטב והסב אבדות כבדות לסובייטים, תוך שהוא מסתייע באקלים ובתנאי הקרקע הביצתיים של מזרח פינלנד. אולם בתום 100 ימי לחימה הכריעה העדיפות המספרית את הכף לזכותו של הצבא האדום, והפינים ביקשו הפסקת אש. בהסכם שנחתם באביב 1940 העבירה פינלנד לברית המועצות את המצר היבשתי קרליה (השייך לרוסיה עד היום). כעבור שנה נפתח סיבוב נוסף במלחמה, בו הפינים הצטרפו לגרמניה הנאצית במהלכיה בחזית המזרחית, תוך שהם נמנעים מלהכריז מלחמה על שאר בעלות הברית, ופלשו לברית המועצות בכוונה להחזיר את השטחים שאיבדו במלחמה הראשונה.

פינלנד הייתה המדינה הפחות ידועה בין מדינות הציר במלחמת העולם השנייה. השותפות הפינית-גרמנית התבססה כמעט במלואה על אויב משותף בדמותה של ברית המועצות. פינים רבים סלדו מהיטלר ומהנאציזם, אך ניסיון העבר הוכיחם כי אין בכוחם להיאבק בסובייטים ללא תמיכה חיצונית כלשהי. ראייה נוספת לכך היא העובדה כי לאחר התבוסה ב-1944, לחם הצבא הפיני בכוחות הגרמניים במטרה להוציאם מארצם, מערכה המכונה מלחמת לפלנד. בנוסף, יחסה של פינלנד ליהודיה היה טוב, והיא לא הסגירה אותם לידי הגרמנים. יהודי פינלנד אף שירתו בצבאה שלחם בברית המועצות. רק שמונה מהם, אזרחים זרים, נמסרו ליד הנאצים, ולזכרם הוקמה אנדרטה בהלסינקי. היישוב "יד השמונה" ליד נווה אילן בהרי ירושלים אף הוא קרוי על שמם. המגויסים היהודים הפינים היו היהודים המוצהרים היחידים שנלחמו לצד הנאצים במלחמת העולם.

מלחמת האזרחים הפינית

בשנת 1944, כאשר גורל המלחמה נטה בבירור לניצחונן של בנות־הברית, חתמו הפינים על הסכם כניעה שאישר מחדש את גבולות 1940 ואף העביר לברית המועצות את נמל פטסאמו, שהעניק לפינלנד גישה לאוקיינוס הקרח הצפוני. בנוסף לאובדן השטח נדרשו הפינים לפצות את ברית המועצות במוצרי עץ, וכן לקלוט את חצי מיליון הפינים הפליטים מקרליה הדרומית שסירבו לחיות תחת שלטון סובייטי.

במהלך השנים הבאות הייתה פינלנד למדינה היחידה מבין שכנותיה של ברית המועצות שהשתתפו במלחמה אשר שמרה על עצמאותה ועל נייטרליותה. למרות זאת, ועל אף העובדה שלא הייתה מדינה קומוניסטית ולא השתייכה לברית ורשה, חתמה פינלנד על "הסכם ידידות, שיתוף פעולה וסיוע הדדי" עם ברית המועצות, אשר חייב התייעצויות הדדיות בכל הנוגע לשינויים במדיניות החוץ והביטחון של פינלנד. היחסים המיוחדים שנרקמו בעקבות הסכם זה זכו לכינוי פינלנדיזציה, והיוו מכשול בדרך להתקרבות פינית למערב. נפילת ברית המועצות בשנת 1991 הפתיעה את פינלנד וגרמה לנסיגה כלכלית קצרה, אולם פינלנד התאוששה משמעותית, השתחררה מכבלי העבר וניצלה את ההזדמנות ההיסטורית על מנת להצטרף לאיחוד האירופי בשנת 1995 ואף להנהיג את האירו כמטבע.

פוליטיקה

בפינלנד קיימת מערכת נשיאותית-למחצה במקביל לפרלמנטריזם. נשיא פינלנד נושא באחריות למדיניות החוץ של המדינה. אולם רוב הסמכות הביצועית היא בידי הקבינט ("מועצת המדינה") בראשות ראש הממשלה שנבחר על ידי הפרלמנט.

האדוסקונטה, או הפרלמנט הפיני, מונה 200 חברים והוא הרשות המחוקקת העליונה בפינלנד. בסמכותו לשנות את החוקה, להביא לנפילת "מועצת המדינה" ולהטיל וטו-נגדי על וטו נשיאותי. החלטות האדוסקונטה אינן נתונות לביקורת או לשינוי משפטי. חרף ההשפעה הסובייטית, המערכת הפוליטית בפינלנד נותרה דמוקרטית לכל אורך המלחמה הקרה.

מערכת המשפט בפינלנד מחולקת בין בתי משפט בעלי סמכות שיפוטית אזרחית ופלילית לבין בתי משפט מנהליים שבסמכותם לדון בסכסוכים בין בודדים לבין גוף ממשלתי כלשהו, למשל: הורים המערערים על החלטת מערכת החינוך המקומית לשבץ את ילדם בבית ספר מסוים. קיימים בתי משפט מקומיים, מחוזיים וכן בית משפט עליון. באשר לבתי המשפט המנהליים, לא קיים דרג ביניים, וישנו בית משפט מנהלי עליון. בפינלנד קיימים מספר בתי משפט מיוחדים, כשהבולט שבהם הוא "בית המשפט העליון לענייני הדחה", הדן באישומים פליליים כנגד נשיא הרפובליקה, שופטי בתי המשפט העליונים, שר המשפטים ויו"ר הפרלמנט.

חוקת פינלנד ויחסה למערכת המשפט חריגה בכך שלא קיים בית משפט לענייני חוקה, ובכך שלבית המשפט העליון אין סמכות מפורשת להכריז כי חוק כלשהו הוא בלתי חוקתי. מידת החוקתיות של חוקים בפינלנד נקבעת בהצבעה ברוב פשוט בפרלמנט. ועדת החוקה בפרלמנט עורכת סקירה וממליצה על תיקונים, והיא זו שממלאת בפועל תפקיד של בית משפט לענייני חוקה.

בחודש נובמבר בתאריך ה-28.11 פינלנד הייתה למדינה ה-12 באיחוד האירופאי שמאשרת נישואים חד מיניים ולא מגדריים.

כלכלה

כלכלת פינלנד מאופיינת באיגודים מקצועיים חזקים המקיפים כ 80% מכוח העבודה. הממשלה הפינית והביטוח הלאומי הפיני הם בעלי חלק ניכר מהתעשייה הפינית. שוויוניות חלוקת ההכנסה הפנויה בפינלנד גבוהה מאוד ועומדת על 0.21 על פי מדד גיני.

עד לשנות ה-80 הייתה פינלנד מדינה נחשלת במושגים אירופאיים, ופיגרה בהרבה אחר שכנותיה הסקנדינביות. כיום פינלנד היא מדינה מתועשת ועשירה, בעלת כלכלת שוק חופשי בעיקרה ויחד עם זאת מפעילה מערכת רווחה מפותחת המתפקדת היטב כיאה למדינת רווחה סוציאל-דמוקרטית. התעשיות המרכזיות בפינלנד הן תעשיות העץ והנייר, המתכות, האלקטרוניקה והטלקומוניקציה. המסחר הבינלאומי ממלא תפקיד חשוב בכלכלה הפינית, כאשר הייצוא מהווה קרוב לשליש מהתמ"ג.

עקב האקלים הקשה החקלאות בפינלנד היא מוגבלת ולא נועדה לייצוא אלא רק לסיפוק צורכי תחזוקה יעילה של שוק המוצרים הבסיסיים במדינה. בשנת 2003 נכנסה פינלנד למיתון עקב המצב הכלכלי בעולם אך יצאה ממנו במהלך 2004.

מבחינה חברתית דומה פינלנד למדינות הסקנדינביות. נהוגה בה תמיכה סוציאלית רחבה, וחוקי עבודה ועוד הנוטים לטובת העובדים. היא נחשבת במקומות רבים למופת בנושא זה, כאשר מצד אחד כלכלתה פתוחה ומפותחת, ומצד שני יש בה תמיכה נרחבת לחלשים ולעובדים.

בשנת 2012, פינלנד נכנסה למיתון ממושך שנמשך עד לחודש יוני 2014, לאחר קריסת המפעל הלאומי נוקיה שתרם כ-4% מדי שנה לתמ"ג המדינה, לאור התוצאות החלשות, בחודש יוני התפטר ראש הממשלה הקודם, ירקי קאטאינן, והתמנה אלכסנדר סטוב לאחר הצבעה בפרלמנט.

סטוב הכריז על מספר רפורמות ביניהם העלאת גיל הפרישה, העלאת מיסים, פתיחת שערי פינלנד להגירה מוגברת, וקיצוץ מזערי ביותר של מערכת הרווחה.

בחודש נובמבר ירד דירוג האשראי של פינלנד ממושלם (AAA) לרמת "כמעט מושלם" (AA+), הורדת האשראי איננה מבשרת על הצמיחה שחזרה לפינלנד אלא על ניהול כושל בשנים האחרונות, אמנם הדירוג ירד, אך האופק הכלכלי של המדינה הועלה מ"שלילי" ל-"יציב" .

בבחירות הכלליות שנקבעו לאפריל 2015, למרות חזרת הצמיחה הכלכלית בחודשים האחרונים, הודחה מפלגת השלטון. בראשות הממשלה זכה יוהה סיפילה.

מדינת רווחה

פינלנד ככל מדינות סקנדינביה, דוגלת במדיניות סוציאל-דמוקרטית הכוללת מעורבות סוציאלית חלקית של הממשלה למען כלל אזרחיה.

בפינלנד מחוקקים כמה חוקי ייסוד חברתיים ביניהם חוק ה"חינוך חינם" המאפשר לכל ילד מיום לידתו ללמוד ללא עלות כלל ואף לקבל סיוע מהמדינה בעת לימודיו, פינלנד נחשבת קרוב לעשור למדינה עם החינוך הכי איכותי וטוב על פי מבחני פיז"ה העולמיים.

שרותי הבריאות בפינלנד עוברים רפורמות מקיפות, בשנים הקדומות הם סבלו מפיגור קל לעומת השכנות הסקנדינביות, וכיום שרותי הבריאות בפינלנד עוברים תהליכי חדשנות.

שרותי הבריאות בפינלנד הינם ללא תשלום.

אזרחי פינלנד זכאים לדמי אבטלה גבוהים (80% מגובה הכנסה הקודם שלהם) ול-25 ימי חופש בתשלום על ידי המדינה, בנוסף לכך אימהות בפינלנד זכאיות ל-500 ימי חופשת לידה בתשלום והאבות יכולים לחלוק את החופשה גם כן.

השכר הממוצע בפינלנד עומד על כ-2,500 אירו לחודש.

השכר הממוצע לעובד יצור (APW) הוא כ-30,000 אירו בשנה.

גאוגרפיה

ערך מורחב – גאוגרפיה של פינלנד

פינלנד היא מדינה בעלת אלפי אגמים ואיים, וליתר דיוק, 187,888 אגמים ו-179,584 איים. אחד מהאגמים הללו - אגם סאימה - הוא החמישי בגודלו באירופה. הנוף הפיני מישורי ברובו, וכולל מעט גבעות. הנקודה הגבוהה ביותר היא הר האלטיטונארי הנמצא בצפון לפלנד, אשר מתנשא לגובה של 1,328 מ'. מלבד האיים והאגמים, קרוב ל-68 אחוזים מאדמת פינלנד מכוסה יערות, והאדמה ברובה איננה ניתנת לעיבוד חקלאי. רוב האיים מרוכזים דרומית-מערבית לפינלנד-גופא, כחלק מהארכיפלג של איי אולנד, וכן לאורך החוף הדרומי במפרץ פינלנד. פינלנד היא אחת המדינות הבודדות בעולם ששטחן ממשיך לגדול: הודות ללחץ הדוחף את הקרקע שכוסתה שכבה עבה של קרח בעידן הקרח האחרון כלפי מעלה, שטח המדינה גדל בסביבות שבעה קמ"ר בשנה.

נוף פיני

האקלים בדרום פינלנד הוא אקלים צפוני ממוזג. בצפון פינלנד, ובמיוחד בפרובינציה של לפלנד, שורר אקלים תת-ארקטי, המאופיין בחורפים קרים ואף סוערים, ובקיצים חמימים למדי.

כרבע משטחה של פינלנד ממוקם מעל החוג הארקטי וכתוצאה מכך ניתן לחזות באור היום גם בחצות הלילה. בנקודה הצפונית ביותר של פינלנד, השמש אינה שוקעת קרוב ל-73 ימים ברציפות בקיץ, ואינה זורחת קרוב ל-51 ימים ברציפות בחורף.

עולם החי והצומח

בפינלנד יותר מ-300 מיני עופות, ביניהם עגורים ועופות דורסים שפעמים רבות מתאימים את עצמם לסביבה בזכות כסות נוצות לבנה, המתאימה לסביבה המושלגת ומתחלפת לרוב עם בוא הקיץ; מלבד העופות, בפינלנד איילים, כשהמוכר ביניהם הוא אייל הצפון שעליו התבססו הלאפים כמעט לחלוטין בחייהם; הם אכלו את בשרו, שתו את חלבו, והשתמשו בעורו כחומר דלק וכיסוי לבניית אוהלים, וכן קיפודים, בונים, ארנבון מצוי ולמינגים. בין הטורפים הנפוצים בפינלנד ניתן למנות את חתולי בר וחתוליים וסמוריים אחרים, כשהגדול מן הטורפים הוא הדוב החום. רוב יערותיה של פינלנד מחטניים (טייגה), כמו בשאר האזורים בסקנדינביה, ונפוצים בהם בעיקר האורן, הארזית האשוחית, הליבנה, וכן עוד עצים מחטניים, רבים מהם גבוהים מאוד.

דמוגרפיה

כנסייה שנבנתה בסגנון פיני מסורתי; ניכר במיוחד השימוש המרובה בעץ

ישנן שתי שפות רשמיות בפינלנד: פינית, השגורה בפיהם של 92% מהתושבים, ושבדית, שמהווה שפת האם של כ-5.5% מהאוכלוסייה. פינים ופינים שבדים נתפסים בדרך כלל כמשתייכים ללאום זהה. הפינים-שבדיים מרוכזים בעיקר באזורי החוף; ישנו הבדל תרבותי דק בין תרבותם לבין זו של הפינים "האתניים", המופנמת יותר. השוני, עם זאת, אינו מהותי ואינו גדול מההבדל שבין התרבות המערב פינית לתרבות המזרח פינית. שפות מיעוט נוספות הן רוסית ואסטונית. בלפלנד הצפונית מרוכזים כ-7,000 בני הסאמי (לאפים), והם דוברים ניב פינו-אוגרי סאמי.

לאחר מלחמת החורף היה צורך ליישב מחדש 12% מאוכלוסיית פינלנד. פיצויי מלחמה, אבטלה וחוסר וודאות באשר לסיכויה של פינלנד לשרוד כמדינה ריבונית תחת צלה של ברית המועצות הביא לגל הגירה מחוץ לפינלנד. עד שנות השבעים היגרו כחצי מיליון פינים אל מחוץ לגבולות המדינה, ובעיקר לשבדיה, אף על פי שכקרוב למחצית מהם שבו לפינלנד בסופו של דבר.

החל משנות התשעים המאוחרות פתחה פינלנד את שעריה בפני פליטים ומהגרים בקצב השווה לזה לשאר מדינות סקנדינביה, אף על פי שמספרם הכולל של הפליטים בפינלנד נותר נמוך. חלק ניכר מהמהגרים הגיע מברית המועצות לשעבר; אולם כיום קבוצות מהגרים השונות בפינלנד דוברות יותר מארבעים שפות.

כיום אחוז המהגרים בפינלנד הינו יחסית נמוך לשכנותיה, ועומד על 5% מכלל האוכלוסייה, הממשלה מנסה לקדם הקלות וחוקים המיטיבים עם מהגרים על ידי תמריצים והטבות שונות, הממשלה הנוכחית הכריזה על רפורמות רבות בנושא על מנת להוביל הגירה לפינלנד.

מאז ומתמיד התרכזה אוכלוסייתה של פינלנד בחלקים הדרומיים של המדינה, וביתר שאת אחרי תהליכי העיור שחלו במאה העשרים. הערים הגדולות והחשובות ביותר בפינלנד הן הלסינקי, טמפרה, טורקו, ואואולו. אוֹאוּלוּ היא העיר היחידה הממוקמת בצפון-מרכז פינלנד שאוכלוסייתה עולה על 100,000 תושבים.

דת

רוב תושבי פינלנד (80%) משתייכים לכנסייה הלותרנית של פינלנד, ואילו אחוז אחד משתייך לכנסייה האורתודוקסית הפינית. 18% אינם רואים עצמם כמשתייכים לדת כלשהי. יתר התושבים משתייכים לקבוצות פרוטסטנטיות שונות, קתוליות, יהדות ואסלאם.

בפינלנד, ישנו חוק האוסר על רישום אדם ודתו, לכן מספרי הקהילה הדתית משתנים בין סקר לסקר.

דת האסלאם הינה הדת השנייה בגודלה, עם כ-1.5% מוסלמים על פי הערכות.

בשנים האחרונות ישנה נטייה במיוחד בקרב הצעירים על עזיבת הדת והצהרה על "חסר דת", המעמד מקובל בפינלנד וכבר שנים רבות הממשלה מנסה לקדם הפרדת שרותי הדת מהמדינה.

יהדות פינלנד

ערך מורחב – יהדות פינלנד

יהודים הורשו להתיישב בתחומי פינלנד של היום רק במחצית השנייה של המאה התשע עשרה, בתקופת השלטון השבדי הותר ליהודים להתגורר רק בשלוש ערים מרכזיות בשבדיה, אך לא בשטח פינלנד. לאחר כיבושה של פינלנד בידי הרוסים הותר לחיילים היהודים (קנטוניסטים) , ששירתו בפינלנד להישאר בפינלנד עם משפחותיהם לאחר שחרורם, והם קיבלו זכויות כחיילים. בקהילה מספרים שאת נשותיהם הביאו החיילים ממקומות מגוריהם המקורים בסיוע הקהילות שם חיילים אלה הם אשר בנו את תשתית הקהילה הקיימת עד היום. בית הכנסת הראשון נבנה בשנת 1906. באותה תקופה גרו בפינלנד כאלף יהודים. בהמשך הצטרפו יהודים ממקומות נוספים. במאה העשרים זכו היהודים בפינלנד בזכויות אזרחיות.

בזמן מלחמת העולם השנייה כאשר פינלנד נלחמה לצד גרמניה הנאצית נגד רוסיה, נלחמו היהודים בשרות הצבא הפיני, תחת מרותו של הצבא הגרמני. למרות השותפות עם הגרמנים לא נפגעו יהודי פינלנד מאירועי השואה ולמעט גירוש של מספר פליטים יהודים מאוסטריה ומהמדינות הבלטיות שמרה ממשלת פינלנד על זכויותיהם המלאות של אזרחיה היהודים.

נכון ל-2007, מנתה הקהילה כ-1,500 איש. רובם מתגוררים בהלסינקי ומיעוטם (כ-200) בעיר טורקו. הקהילה מורכבת מצאצאי מקימי הקהילה, מהגרים מרוסיה וכן ישראלים שנישאו לבני זוג מקומיים. בית הכנסת בן מאה השנים, שופץ ושומר והקהילה מנהלת בית ספר בו לומדים כ-120 תלמידים, מחציתם ממשפחות ישראליות.

שפה ותרבות

השפה הפינית שייכת למשפחת השפות הפינו-אוגריות. השפות הקרובות ביותר לפינית הן קבוצת הלשונות הפינו-בלטיות, שהידועה ביניהן היא הלשון האסטונית.

האפוס הלאומי של הפינים הוא ה"קאלוואלה", והיא חשובה אצלם כמו ה"איליאדה" אצל היוונים (ראו גם בערך מיתולוגיה פינית).
האמירה הפינית "זו ממש עברית!" (Se on täyttä hepreaa) מקבילה לאמירה העברית "זה סינית בשבילי". הפינים הם ממציאי הסאונה והיא חלק חשוב מאוד בדתם הקדומה ובתרבותם עד ימינו אנו.

השפה השנייה בגודלה בפינלנד, השפה השבדית, משמשת את האוכלוסייה הפינו-שבדית שמונה 5.5% מכלל האוכלוסייה, דוברי השבדית מתרכזים בעיקר בחוף המערבי של פינלנד, בצד אשר קרוב לשבדיה, מרבית הפינו-שבדים הינם משבדיה במקור, לשבדית מעמד שווה לפינית ואף קיימת חובה שכל משרד או משרתי ציבור יחזיקו בעובד שמדבר שבדית על מנת שיוכל לסייע לדוברי השבדית.

השפה הפינית והשבדית נלמדות כלימודי חובה בבתי הספר הפיניים. ללא בגרות בשבדית התלמיד לא זכאי לתעודת גמר.

ספרות

יוהני אהו היה סופר פיני חשוב אשר פעל במפנה המאות ה-19 וה-20. אחת מסופרות הילדים החשובות ביותר במאה ה-20 היא טובה ינסון, פינית דוברת שבדית, שכתבה ואיירה את הספרים על-אודות עמק המומינים, פרי דמיונה. "שבעה אחים", ספרו שנחשב לגדול סופרי פינלנד אלקסיס קיוי תורגם לעברית לפני שנים רבות ונחשב לקלאסיקה ספרותית.

מאז העשור האחרון של המאה ה-20, ראו אור בעברית מבחר ספרים פיניים. בהוצאת כרמל תורגמו מספר יצירות בידי רמי סערי, ביניהם "היונה והפרג" (2002) ו"השיר על ילדי סיביר" (2005) מאת טימו ק' מוקה, "מהר, לבד ועכשיו" (1999) ו"עמוק בלב היער" (2006) מאת סירקה טורקה, "שיבת הבן" (2000) ו"טבילת הדרקון" (2003) מאת אווה טיקה, "אהבה קטנה" (1999) מאת אילה פננן, "החבל" (2001) מאת ויו מרי, "דלת לחלום" (2003) מאת אונו קיילאס, "הפרפר חוצה את הכביש" (2007) מאת אווה קילפי, "האי" (2004) מאת ראיה סייקינן ו"שחורי/כף-דבש" (2005) מאת משוררה הלאומי של פינלנד, אינו לינו. כמו כן התפרסמו "טאבו" (1998) מאת טימו ק' מוקה בהוצאת ידיעות אחרונות, "שנת הארנב" (2004) מאת ארטו פאסילינה בהוצאת עם עובד, "גבר זר בא למשק" (2006) מאת מיקה ולטרי בהוצאת הקיבוץ המאוחד ו"הטיהור" (2009) מאת סופי אוקסנן בהוצאת כנרת, זמורה-ביתן.

יחסי ישראל-פינלנד

ערך מורחב – יחסי ישראל-פינלנד

בין מדינת ישראל ופינלנד מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים החל משנת 1950. כמו כן, שתי המדינות מקיימות שיתוף פעולה נרחב בנושאים שונים, בין היתר בתחומי תיירות, מסחר ותרבות. לישראל יש שגרירות רשמית בהלסינקי, בעוד שלפינלנד יש שגרירות רשמית בתל אביב.

ראו גם

• שליטי פינלנד
• מחוזות פינלנד
• אזורי פינלנד
• יחסי ישראל-פינלנד

קישורים חיצוניים

• מידע פוליטי-חברתי מקיף על פינלנד באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
• סרט: למה פינלנד היא המדינה הראשונה בעולם בהצלחת החינוך? באתר: 'יוטיוב'.
• אופיר האוזמן, המסע לפינלנד: אטרקציות קייציות בארץ האגמים, באתר ynet‏, 8 בפברואר 2015