טג'יקיסטן
רפובליקת טג'יקיסטן Jumhurii Tojikiston |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מוטו לאומי | אין | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
המנון לאומי | המנון טג'יקיסטן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
יבשת | אסיה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שפה רשמית | טג'יקית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עיר בירה (והעיר הגדולה ביותר) |
דושנבה 38°33′N 68°48′E / 38.550°N 68.800°E |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
משטר | רפובליקה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש המדינה - נשיא - ראש ממשלה |
נשיא אמומאלי רחמון קוחיר רסולזודה |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הקמה - עצמאות - תאריך |
פירוק ברית המועצות מברית המועצות 9 בספטמבר 1991 |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שטח[1] - דירוג עולמי - אחוז שטח המים |
143,100 קמ"ר 96 בעולם 0.3% |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אוכלוסייה[2] (הערכה ליולי 2014) - דירוג עולמי של אוכלוסייה - צפיפות - דירוג עולמי של צפיפות |
8,051,512 נפש 96 בעולם 56.26 נפש לקמ"ר 146 בעולם |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תמ"ג[3] (הערכה לשנת 2014) - דירוג עולמי - תמ"ג לנפש - דירוג עולמי לנפש |
22,220 מיליון $ 139 בעולם 2,760 $ 192 בעולם |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד הפיתוח האנושי[4] (2013) - דירוג עולמי |
0.607 133 בעולם |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מטבע | סומוני טג'קיסטני (TJS) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אזור זמן | UTC +5 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סיומת אינטרנט | .tj | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קידומת בינלאומית | 992 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
רפובליקת טג'יקיסטן (בטג'יקית: Jumhurii Tojikiston) היא מדינה השוכנת בחלק המרכזי של אסיה. בעברה היא הייתה חלק מברית המועצות והפכה למדינה עצמאית ב-9 בספטמבר 1991.
המדינה גובלת עם אפגניסטן בדרום, הרפובליקה העממית של סין במזרח, קירגיזסטן בצפון ואוזבקיסטן במערב ובצפון.
תוכן עניינים
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהתאם לעדויות שנמצאו באתר סראזם האזור בו שוכנת טג'יקיסטן מאוכלס החל משנת המאה ה-4 לפנה"ס. אימפריות רבות שלטו באזור משחר ההיסטוריה. האימפריה ששלטה באזור לאורך הכי הרבה זמן הייתה האימפריה הפרסית, אשר הטמיעה שם את תרבותה ושפתה.
האסלאם הגיע לאזור על ידי הערבים במאה ה-7. מאוחר יותר המונגולים שלטו באזור ואחרי זה השטח היה חלק מאמירות בוכרה וח'אנות קוקנד.
בעקבות גלות בבל במאה ה-7 הגיעה קהילה קטנה של יהודים לאזור והתיישבה בעיר סמרקנד (כיום שייכת לאוזבקיסטן).
במאה ה-19, האימפריה הרוסית החלה להתפשט לכיוון מרכז אסיה במהלך המשחק הגדול והשתלטה בין היתר על טג'יקיסטן. לאחר המהפכה הרוסית בשנת 1917 הממשלה הסובייטית החלה לשרוף מסגדים ולדכא את העמים במרכז אסיה תוך כדי ניסיון לגרום לחילון. מוסלמים, יהודים ונוצרים סבלו מאוד בתקופה ההיא ומסגדים, כנסיות ובתי כנסת רבים נסגרו.
בשנת 1924 הוקמה האוטונומיה הטג'יקית הסובייטית כחלק מרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוזבקית אך בשנת 1929 היא הפכה לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הטג'יקית. הערים סמרקנד ובוכרה, למרות שרוב אוכלוסייתן הם טג'יקים השתייכו לאוטונומיה האוזבקית הסובייטית.
טגיקיסטן פיגרה אחרי מדינות אחרות שהשתייכו לגוש הסובייטי מבחינת חינוך, רפואה ורמת החיים. בשנת 1991 התפרקה ברית המועצות וטג'יקיסטן קיבלה את עצמאותה.
עצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
טג'יקיסטן קיבלה את עצמאותה ב-9 בספטמבר 1991, לאחר נפילת הגוש הקומוניסטי. כנשיאה הראשון של המדינה נבחר רחמון נבייב, שאולץ להתפטר ב-1992 בחודשיה הראשונים של מלחמת האזרחים. בנובמבר 1992 עלה לשלטון אמומאלי רחמון. זמן קצר לאחר קבלת העצמאות בתקופת נשיאותו של נבייב החלה מלחמת אזרחים קשה שנמשכה עד שנת 1997 שבמהלכה נהרגו בין 50 אלף ל-100 אלף איש.
הפסקת האש שנכנסה לתוקף בין אנשיו של רחמנוב (המייצגים את הממשלה) לאנשי מיליציה שנלחמו נגד נמשכת עד היום. המתנגדים לא הצליחו להדיח את רחמנוב מהשלטון, ובשנת 1999 כאשר במדינה נערכו בחירות, רחמנוב נבחר כמעט בפה אחד להמשך כהונה.
התושבים הלא מוסלמים, הרוסים והיהודים, ברחו בזמן המלחמה מהמדינה בגלל רדיפות וכפועל יוצא המדינה התאסלמה מאוד. בעקבות המלחמה של רוסיה באפגניסטן הציבו הרוסים חיילים בגבול בין טג'יקיסטן לאפגניסטן בשטח הטג'יקי עד שנת 2005. לאחר אירועי 11 בספטמבר גם חיילים אמריקאים וצרפתים נמצאים בגבול כיום.
פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כלכלת טג'יקיסטן מבססת בעיקר על חקלאות. התושבים מגדלים צאן ובקר, כותנה, חיטה ופירות. בשנים האחרונות התפתחה תעשיית המכרות, והמדינה מפיקה כמויות קטנות של נפט.
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
טג'יקיסטן נמצאת במרכז אסיה והיא המדינה הקטנה ביותר בשטחה באזור. בצפון ובמערב היא גובלת בקירגיזסטן ובאוזבקיסטן, בדרום באפגניסטן, ובמזרח - בסין.
רוב שטחה של טג'יקיסטן הוא הררי. בתחומה מתנשאות שתי פסגות גבוהות, "פסגת איסמעיל סומוני" (7,495 מ') ו"הר עיסתיקלאליאת (7,134 מ'). במזרחה נמצאים הרי פמיר הגבוהים, כ-5,000 מ' מעל פני הים. בצפון המדינה משתרע עמק פרגנה הפורה בו שוכנת העיר פרגנה. בדרום המדינה נמצאים עמק קאפירניגן בו שוכנת העיר קאפירניגן ועמק וואקש.
נהר אמו דאריה ונהר פאנג' מפרידים בין טג'יקיסטן לאפגניסטן בדרום. בטג'יקיסטן יש 6 אגמים אך הם מכסים 1% משטח המדינה.
דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוכלוסיית טג'יקיסטן מונה 7.2 מיליון נפש, על-פי הערכת ספר העובדות העולמי מ-2008. הטג'יקים, עם איראני, מונים כ-80% מן האוכלוסייה. מיעוט גדול, כ-15%, הם אוזבקים. שיעוריהם של הרוסים והקירגיזים הם מעט יותר מאחוז כל אחד, וכן קיימים מיעוטים קטנים נוספים - טורקמנים, גרמנים, טטרים, קוריאנים ועוד. בתקופה הסובייטית יושבו בטג'יקיסטן תושבים מחלקים אחרים בברית המועצות, בכפייה או על ידי פיתוי כלכלי. חלקם של הטג'יקים באוכלוסייה היה נמוך יותר לפני קבלת העצמאות, אך עלה מאז כתוצאה משיעורי ילודה גבוהים ומהגירה של מיעוטים, בעיקר של הרוסים. (במפקד אוכלוסין ב-1989 נמנו כ-3.17 מיליון טג'יקים מתוך כ-5.09 מיליון תושבים, 62%, הרוסים מנו באותו מפקד קרוב ל-400 אלף).
רוב גדול של התושבים הם מוסלמים סונים, כ-5% הם איסמאעילים, ועוד מיעוט קטן הם נוצרים אורתודוקסים, או בני דתות אחרות. האסלאם נותר מרכיב רב-השפעה בחברה, למרות מאמצים בתקופת השלטון הסובייטי, שנמשכו גם בתקופת העצמאות, לקדם את החילוניות.
השפה הרשמית היא טג'יקית, הקרובה מאד לפרסית, ונכתבה באלפבית קירילי. כיום נעשים מאמצים להעביר אותה לאלפבית הערבי. הרוסית משמשת לעתים לצורכי מסחר. על אף עונייה של המדינה, שיעור האוריינות גבוה מאד, ומוערך ביותר מ-99%.
יהדות טג'יקיסטן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – יהדות טג'יקיסטן
יהודי טג'יקיסטן הראשונים הגיעו מפרס ומאוזבקיסטן לפני 1000 משום שישבה על נתיב הסחר בין סין לאירופה. במהלך מלחמת העולם השנייה, נמלטו חלקים מיהודי אשכנז לאזור מתוך צורך במקלט. בשנת 1945, מנתה הקהילה היהודית 250,000 איש. לאחר המלחמה, חזרו חלקים מהיהודים לארצות מוצאם או שעלו ארצה. בשנת 1990, חיו בקהילה 50,000 איש. בימי פירוק הגוש הסובייטי. כיום חיים במדינה 150 יהודים.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
- מדריכי לונלי פלנט, טג'יקיסטן, באתר ynet, 28 במרץ 2007
- טג'יקיסטן, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
- דוח על טג'יקסטן באתר משרד החוץ האמריקני, 1997
- אפרת נקש, על גג העולם בטג'יקיסטן, באתר ynet, 22 באוקטובר 2013
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
- ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
- ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-23 באפריל 2015
- ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2013 בדו"ח 2014 של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
מדינות אסיה | |||
---|---|---|---|
|
מדינות חבר המדינות | |||
---|---|---|---|
|
הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי | |||
---|---|---|---|
|
מדינות ברית המועצות לשעבר | |||
---|---|---|---|
|