הרפובליקה המרכז-אפריקאית

הרפובליקה המרכז-אפריקאית Ködörösêse tî Bêafrîka République Centrafricaine
דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מוטו לאומי	אחווה, כבוד, עבודה
המנון לאומי	הלידה מחדש
יבשת	אפריקה
שפה רשמית	סנגו, צרפתית
עיר בירה (והעיר הגדולה ביותר)	בנגי 4°22′N 18°35′E
משטר	דמוקרטיה נשיאותית
ראש המדינה - נשיאה בפועל - ראש ממשלה בפועל	נשיא קתרין סמבה-פנזה Mahamat Kamoun
הקמה - עצמאות - תאריך	מצרפת 13 באוגוסט 1960
שטח‏ - דירוג עולמי - אחוז שטח המים	622,984 קמ"ר‏ 45 בעולם 0
אוכלוסייה‏ (הערכה) - דירוג עולמי של אוכלוסייה - צפיפות - דירוג עולמי של צפיפות	5,277,959 נפש‏  117 בעולם 8.47 נפש לקמ"ר 218 בעולם
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0 - 14 40.6% גילאי 15 - 24 20.1% גילאי 25 - 54 31.8% גילאי 55 - 64 3.9% גילאי 65 ומעלה 3.6%
תמ"ג‏ (הערכה לשנת 2014) - דירוג עולמי - תמ"ג לנפש - דירוג עולמי לנפש	2,861 מיליון $  185 בעולם 542 $ 229 בעולם
מדד הפיתוח האנושי‏ (2013) - דירוג עולמי	0.341  185 בעולם
מטבע	פרנק CFA ‏ (XAF)
אזור זמן	UTC +1
סיומת אינטרנט	.cf
קידומת בינלאומית	236

הרפובליקה המרכז-אפריקאית (בצרפתית: République Centrafricaine, בסנגו: Ködörösêse tî Bêafrîka), בעבר הקולוניה הצרפתית אובנגי שרי (Ubangi-Shari), היא מדינה במרכז אפריקה, ללא מוצא אל הים, הגובלת בצ'אד מצפון, סודאן מצפון מזרח, דרום סודאן ממזרח, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו והרפובליקה של קונגו מדרום וקמרון ממערב.

המדינה זכתה בעצמאותה ב-1960. לאחר שלושה עשורים של שלטון דיקטטורי - בעיקר משטר צבאי, שהידוע מבין שליטיו הוא הקיסר בוקסה - נוסדה ממשלה אזרחית ב-1993. הבחירות העלו את אנג'-פליקס פאטאסה לשלטון, אך הוא הודח מהשלטון על ידי הגנרל פרנסואה בוזיזה ב-2003. הגנרל בוזיזה זכה בבחירות דמוקרטיות במאי 2005 והחזיק בשלטון עד אביב 2013. הרפובליקה המרכז-אפריקאית היא אחת המדינות העניות בעולם ובין 10 המדינות העניות ביותר באפריקה.

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של הרפובליקה המרכז-אפריקאית

ממצאים ארכאולוגיים מראים שבשטחי הרפובליקה המרכז-אפריקאית חיו בני אדם כבר לפני עשרות אלפי שנים, אבל רק מעט ידוע עליהם. צרפת כבשה את האזור בסוף המאה ה-19 והקימה בו מושבה בשם "אובנגי-שארי" על שם הנהרות שעוברים בו.

ב-1898 חילקו הצרפתים את המושבה בין 17 זכיינים אירופאים, שניצלו את התושבים המקומיים באופן מחפיר. ב-1960 זכתה המושבה בעצמאות מלאה וקיבלה את השם "הרפובליקה המרכז-אפריקאית". נשיאה הראשון היה דוויד דאקו שהנהיג בה משטר דיקטטורי. ב-1965 ז'אן-בדל בוקאסה תפס את השלטון לאחר הפיכה צבאית. תקופת שלטונו אופיינה בעריצות שלטונית ובפגיעה חמורה בזכויות האדם הבסיסיות ואף המליך את עצמו ב1976 למלך. בעקבות זאת החליטה צרפת לפעול להדחתו, ובסיועה הצליח שליטה הקודם של הרפובליקה המרכז-אפריקאית, דוויד דאקו, לבצע בה הפיכה ולשוב לשלטון ב-1979. אולם רק שנתיים לאחר מכן, ב-1981, הודח דאקו בהפיכה שבוצעה בלא שפיכות דמים, ואת מקומו תפס הגנרל אנדרה קולינגבה.

קוליגבה שלט במדינה בעזרת חונטה צבאית. ב-1991 הופעל לחץ מקומי ובינלאומי על קוליגבה לקיים בחירות דמוקרטיות. בבחירות הכלליות של 1993 הובס קולינגבה על ידי אנג'-פליקס פאטאסֶה. בשנים 1996-1997, פחת האמון של הציבור והדבר בא לידי ביטוי באי יציבות מדינית. שלוש התקוממויות נגד ממשלת פאטאסה היתלוו בהרס נרחב של רכוש ומתיחות קיצונית על רקע אתני. באזור הוצבו כוחות שמירת שלום בינלאומיים. באוקטובר 2002, הגנרל פרנסואה בוזיזה שילח מתקפת פתע נגד פאטאסה, אשר שהה מחוץ לארצו ותפס את השלטון.

בוזיזה הקים מועצת מעבר לאומית רחבה כדי לנסח טיוטה לחוקה חדשה והכריז שהוא יפרוש וירוץ בבחירות כאשר חוקה חדשה תאושר. חוקה חדשה אושרה בדצמבר 2004 לאחר משאל עם. במאי 2005 בוזיזה זכה בבחירות הוגנות. מאז עלייתו לשלטון, בוזיזה החזיר בצורה משמעותית את הסדר לבנגי ולחלקים אחרים במדינה והביע רצון לקדם שלום ברפובליקה, לחזק את הכלכלה ולשפר את מצב זכויות האדם. יציבות מלאה עדיין לא הושגה באזור וחלקים במדינה עדיין נמצאים מחוץ לשליטת הממשלה. בפברואר 2006, היו דיווחים על אלימות מתרחבת בצפון הרפובליקה. אלפי פליטים ברחו מבתיהם ונכלאו תחת אש צולבת של הקרבות בין כוחות הממשלה למורדים. מעל ל-7,000 בני אדם נמלטו לצ'אד השכנה. אלו שנשארו ברפובליקה העידו שכוחות הממשלה הרגו בצורה שיטתית גברים ובנים אשר נחשדו בשיתוף פעולה עם המורדים.

ב-24 במרץ 2013, מורדים השתלטו על ארמון הנשיא בבירת המדינה, בנגי, ובוזיזה נמלט אל הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו‏.

פוליטיקה

האסיפה הלאומית מורכבת מ-105 חברים הנבחרים בבחירות דמוקרטיות לקדנציה של 5 שנים. מנהלית, הרפובליקה מחולקת ל-16 רשויות והן מחולקות ליותר מ-60 תת-רשויות. הקהילה של הבירה בנגי מנוהלת בנפרד. הנשיא ממנה את ראשי היחידות המנהליות הללו. קיימות 174 קהילות, לכל אחת ראש עיר ומועצה אשר נבחרים על ידי הנשיא. קיימת זכות הצבעה אוניברסלית לבני 21 ומעלה.

המגזר המשפטי מורכב מבתי משפט לעניינים שונים כגון בית דין לעניינים פליליים, אזרחיים, דיני עבודה, בני נוער וכו'. לאחדים מבתי הדין אין מספיק אמצעים וכח אדם מקצועי כדי לתפקד באופן סדיר, השופטים ממונים על ידי הנשיא והשפעה של בכירים לעתים קרובות מסכלת שקיפות בבתי המשפט.

לרפובליקה המרכז אפריקאית חברה מלאת חיים, עם בעלי מקצוע רבים, ארגוני עובדים וארגונים לפיתוח מקומי אשר מובילים קמפיינים ומשיגים תמיכה מקומית ובינלאומית רחבה.

מבחינה הומניטרית, לממשלת הרפובליקה המרכז-אפריקאית יש כשלים. ישנם דיווחים מתמשכים של מעצרים שרירותיים, עינויים ורציחות על רקע משפטי. עיתונאים לעתים מקבלים איומים ותנאי הכליאה בבתי הכלא קשים ביותר.

כלכלה

הרפובליקה המרכז-אפריקאית מוגדרת כאחת המדינות הכי פחות מפותחות בעולם. ההתיישבות בה דלה והיא מנותקת מהים. הרפובליקה נשענת בעיקר על חקלאות. רוב האוכלוסייה מתקיימת מעיבוד אדמה. 55% מהתמ"ג מגיע מחקלאות. הגידולים העיקריים הם קסאווה, יאם, דוחן, בוטנים, כותנה, קפה, טבק ובננות. ענף חשוב נוסף הוא גידול עץ. ב-2002, 30% מהייצוא התבסס על שילוח עצים.

המדינה עשירה במשאבים טבעיים ולא מנוצלים כגון זהב, יהלומים, אורניום ומינרלים אחרים. ייתכן וישנו נפט לאורך הגבול הצפוני עם צ'אד. יהלומים הם המשאב היחידי שמנוצל כרגע במדינה ומהווה כמחצית מרווחי היצוא של המדינה. התעשייה תורמת רק כ20% מהתמ"ג כאשר רובה מבוססת על כריית יהלומים, מבשלות שיכר ומנסרות עצים. השירותים מהווים כ-25% מהתמ"ג, בעיקר בגלל גודלה הרב של הממשלה ושלוחותיה וגם בגלל עלויות התחבורה היקרות, עקב היותה מוקפת יבשה בלבד.

מפעלים הידרואלקטריים הממוקמים בבאולי מספקים את רוב צריכת החשמל המועטת במדינה. אספקת הנפט מגיעה בתנועה איטית דרך נהר האובנגי או במשאיות דרך קמרון. על כן, לעתים קרובות יש מחסור בדלק.

התחבורה והתקשורת ברפובליקה מוגבלות. במדינה יש רק 650 ק"מ של דרך סלולה, תחבורה אווירית מעטה ואין מסילת רכבת. תחבורה מסחרית על נהר האובנגי היא בלתי אפשרית בין דצמבר ליוני והמתח באזור לעתים מונע ממשלוחים לנוע בין קינשאסה לבנגאוי. מערכת הטלפונים מתפקדת, אך לא בצורה מושלמת. 4 תחנות רדיו ותחנת טלוויזיה אחת משדרות ברפובליקה. מספר עיתונים ועלונים יוצאים לאור על בסיס קבוע, ולפחות חברה אחת החלה לספק שירותי אינטרנט.

המדינה מקיימת את עצמה מבחינת גידולי המזון. גידול בעלי חיים מוגבל בגלל זבוב הצה צה. למרחבים הטבעיים באזור פוטנציאל טוב כיעדיי תיירות אקולוגית. המדינה ידועה בפילי יער אפריקני החיים בה. בדרום-מערב ישנו אזור יערות גשם המוכר כגן לאומי. בצפון ישנם פארקים עם אוכלוסיות גדולות של חיות בר, ביניהן נמרים, אריות וקרנפים. חיות אלו נמצאות בסכנה עקב צייד בלתי-חוקי בעיקר מצד תושבי סודאן השכנה.

ביותר מ-40 שנות עצמאותה, התקדמה הרפובליקה המרכז-אפריקאית באיטיות מבחינה כלכלית. ניהול כלכלי כושל, תשתית דלה, בסיס מס מוגבל, מעט השקעות פרטיות ותנאים עוינים מבחוץ הביאו לגירעון גם בתקציב וגם בסחר החוץ. נטל החוב של המדינה ניכר ויש ירידה בתמ"ג ב-30 השנים האחרונות.

תוכניות לתיקונים מבניים בשיתוף הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית והלוואת ללא ריבית להשקעות במגזרים כמו חקלאות, משקים ותחבורה הביאו להשפעה מוגבלת בלבד. הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית מעודדים כעת את הממשלה להתרכז בעיקר בהוצאה לפועל של רפורמות כלכליות כדי להניע את הכלכלה קדימה ולהגדיר את סדר העדיפויות במטרה לצמצם את העוני. כתוצאה מכך, רבים מעסקים בבעלות המדינה הופרטו ומאמצים מוגבלים נעשו על מנת לקבוע סטנדרטים, לטפל בשחיתות ולפשט חוקים הקשורים בעבודה והשקעות.

הרפובליקה המרכז-אפריקאית תלויה מאוד בסיוע זר ובנוכחות של מספר ארגונים לא-ממשלתיים אשר מספקים שירותים רבים שהממשלה כשלה בסיפוקם.

גאוגרפיה

הרפובליקה המרכז אפריקנית היא מדינה ללא מוצא לים. המדינה שוכנת ברובה על רמה בגובה ממוצע של 600 מ'.

אזור צפון המדינה משתרע רובו באגן צ'אד ובו זורמים היובלים של הנהרות צ'ארי אוהם והלוגון. כאשר אזור הדרום שייך לאגן קונגו ובו זורמים יובליו של נהר האובנגי. ליד הגבול עם דרום סודאן רכס בונגו מתנשא לגובה של 1330 מ' בהר טוסורו, אך הנקודה הגבוהה ביותר היא הר נגואווי (1420 מ') במסיב יאד לאורך הגבול עם קמרון.

אוצרות הטבע המדינה כוללים מרבצי יהלומים, אורניום וזהב. נפט ואנרגיה הידרואלקטרית הם משאבים אחרים שטרם נוצלו.

המדינה סובלת מהצפות בנהרות עקב שטפונות שנוצרים בעונת הגשמים במרכז אפריקה. באופן יחסי בירוא העצים במדינה מוגבל יחסית לאזורי הסוואנה ופחות בהרבה באזורי היער, באופן חריג לעולם שטח היערות גדל על חשבון שטח הסוואנה.

האקלים הטרופי שולט ברוב חלקי הארץ כאשר העונה הגשומה היא בין מאי לאוקטובר ועונה יבשה בין נובמבר לאפריל. בצפון העונה הגשומה נמשכת ארבעה חודשים ובדרום שמונה חודשים.

הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא בסביבות 26 מעלות צלזיוס. בבנגי טמפרטורת המקסימום היא 38 מעלות צלזיוס והמינימום של 15 מעלות. כמות המשקעים הממוצעת נעה מ-5 מ"מ בדצמבר ועד 226 מ"מ ביולי.

דמוגרפיה

שיעור הילודה במדינה גבוה מאוד ומתקרב ל-5 ילדים לאישה (נכון לשנת 2008). הסיבה היא שרק ל-7% הנשואות יש גישה לאמצעי מניעה מודרני זמין. 43% מהאוכלוסייה הם מתחת לגיל 15, רק %4 מהאוכלוסייה מעל גיל 65. תוחלת החיים של נשים היא 44, וזה של גברים הוא 43 שנים.

רוב האוכלוסייה מתפרסת לאורך נתיבי המים העיקריים. הסוואנה והיערות ריקים ומאוכלסים בדלילות.

הפגמי שהיוו את האוכלוסייה המקורית של האזור מהווים היום רק מיעוט מבוטל והם מיושבים בעיקר בדרום מערב המדינה ביערות הטרופים. בני הבאיה מהווים 33% מהאוכלוסייה ובני הבנדה 27% מהאוכלוסייה.

בערים הגדולות ניתן למצוא כמה אלפי אירופאים רובם צרפתים.

במדינה יש שתי שפות רשמיות: סנגו וצרפתית. עם זאת, המדינה מורכבת מ-80 קבוצות אתניות שונות שלכל אחת ששפה משלה. סנגו משמשת כשפת היום-יום ולמסחר בין כל הקבוצות למעט הקבוצות המוסלמיות בצפון המדינה.

על פי המפקד מ-2003 במדינה יש כ-80% נוצרים, 10% מוסלמים ו-10% אמונות מקומיות.

אחוז הבערות במדינה עומד על 51.4%‏.

קישורים חיצוניים

• הרפובליקה המרכז-אפריקאית, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
• סקירה של הרפובליקה המרכז-אפריקאית באתר סנופדיה
• סקירה של הרפובליקה המרכז-אפריקאית מתוך אתר הבי.בי.סי
• הילו גלזר, מסע באפריקה עם הלוחם הישראלי נגד ציידי הפילים, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2013
• רויטרס, הושלם טיהורם האתני של המוסלמים בבירת הרפובליקה המרכז אפריקאית, באתר הארץ, 10 במרץ 2014
• תמר ברס, בכל בית יש מצ'טה: דיווח מיוחד מלב האנדרלומסיה של הרפובליקה המרכז אפריקאית, באתר הארץ, 5 בפברואר 2015