סטנדל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סטנדל, 1840

מארי-אנרי בל (Marie-Henri Beyle), הידוע יותר בשם העט שלו סטֶנדָל (Stendhal) ‏(23 בינואר 1783 - 23 במרץ 1842), היה מגדולי סופריה של צרפת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארי-אנרי בל נולד בעיר גְרֶנוֹבְּל שבצרפת בשנת 1783 למשפחה בורגנית, שלה רחש הערכה מעטה מאוד. אמו מתה כאשר היה בן שבע. בשנת 1796 החל את לימודיו באקול סנטרל ובשנת 1800 עזב את גרנובל לאיטליה, מקום אשר הותיר בו חותם עמוק ומתמשך.

בהמשך שנותיו הצטרף למסע האיטלקי של צבא נפוליאון, ועם סיומו שב לפריז, שם ניסה לעשות חיל במסחר, בכתיבה ספרותית ובפיתוין של נשים. לקחי שנים אלו מילאו מאוחר יותר תפקיד חשוב בעיצוב דמותו של ז'וליאן סוֹרֶל, גיבור הרומן החשוב שלו "האדום והשחור" (Le Rouge et le Noir). החל משנת 1810 מילא תפקיד של קצין מִנהלה ואספקה במלחמות נפוליאון ועם נפילתה של האימפריה הראשונה של נפוליאון בשנת 1814 בחר להתיישב במילאנו שבאיטליה. בשנים אלו החל סטנדל לכתוב את יצירותיו הראשונות, כולל "היסטוריה של הציור באיטליה" ו"רומא, נאפולי ופירנצה" וכן "האהבה". במהלך כתיבת יצירה אחרונה זו נאלץ סטנדל לפרסם בפריז, שכן הוא נחשד בהשתייכות לתנועת הקרבונרים (אגודה חשאית של מתנגדי המשטר שפעלה באיטליה), ונאלץ לעזוב את איטליה.

עם שובו לפריז, במצב כלכלי מעורער אחרי מותו של אביו, נכנס סטנדל לחוגים הספרותיים של העיר וביקר בסלונים הספרותיים. הוא הצטרף לקבוצה קטנה שהושפעה מפרוספר מרימה, וכתב מאמרים ומסות. בשנת 1827 פרסם את ספרו הראשון, "ארמנס" ובשנת 1830 את "האדום והשחור", שהושפע במידה מסוימת מאירועי מהפכת יולי 1830. אחרי המהפכה, מונה לתפקיד קונסול בעיירה צ'יוויטווקיה (Civitavecchia) שבסמוך לרומא.

סטנדל היה משועמם בעיירה הקטנה והירבה במסעות ברחבי אירופה. הוא לא הצליח להשלים את היצירות שבכתיבתן עסק אז, "זכרונותיו של אגוטיסט" (Souvenirs d'égotisme) ו"לוסיין לוון" (Lucien Leuwen), אחרי שהשלים את כתיבת הרומן החשוב השני שלו - "מנזר פרמה" (La Chartreuse de Parme) בשנת 1839.

סטנדל נפטר בלילה שבין ה-22 ל-23 במרץ 1842 ונקבר בפריז.

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירות שפורסמו בחייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "חיי היידן, מוצרט ומטסטאזיו" (1815) Vies de Haydn, Mozart et Métastase
  • "תולדות הציור באיטליה" (1817) Histoire de la Peinture en Italie
  • "רומא נאפולי ופירנצה" (1817) Rome, Naples et Florence
  • "האהבה" (1822) De l'Amour
  • "ראסין ושייקספיר" (1823) Racine et Shakespeare
  • "חיי רוסיני" (1823) Vie de Rossini
  • "ראסין ושייקספיר ב'" (1825) Racine et Shakespeare II
  • "קשר חדש נגד התעשיינים" (1825) D'un nouveau complot contre les industriels
  • "ארמנס" (1827) Armance
  • "תהלוכות ברומא" (1829) Promenades dans Rome
  • "האדום והשחור" (1831) Le Rouge et le Noir - תרגם יהושע קנז, הוצאת זב"מ. תרגום נוסף מאת יעקב חסון, הוצאת מזרחי. הספר הוסרט.
  • "זכרונות תייר" (1838) Mémoires d'un touriste
  • "מנזר פרמה" (1839) La Chartreuse de Parme - תרגם יונתן רטוש, זמורה ביתן. תרגמה מחדש אירית עקרבי, הוצאת כרמל, 2008. הספר הוסרט.
  • "תולדות חייהם של איטלקים: האם דה קסטרו, ויטוריה אקורמבוני, בית צ'נצ'י, הדוכסית מפליאנו" (1839-1837) Chroniques italiennes : L'Abbesse de Castro, Vittoria Accoramboni, Les Cenci, La Duchesse de Palliano
  • "הגיגים איטלקיים אודות כמה ציורים מפורסמים" (1840) Idées italiennes sur quelques tableaux célèbres

מן היצירות שפורסמו אחרי מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מכתבים
  • יומן (1823-1801)
  • זכרונות אגוטיסט
  • לוסיין לוון

יצירותיו בתרגום לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אם המנזר: ארבעה סיפורים מתוך "רשומות איטלקיות"; תורגם מצרפתית בידי חיים אברבאיה, תל אביב: עם עובד ('ספריה לעם'), תש"ל. (Chroniques Italiennes: "אם המנזר", "ויטוריה אקוראמבוני, דוכסית בראצ'אנו", "בית צ'נצ'י", "הדוכסית פאליאנו"; Chroniques italiennes:‏ "L'Abbesse de Castro",‏ "Vittoria Accoramboni, duchesse de Bracciano",‏ "Les Cenci",‏ "La Duchesse de Palliano")
  • ארמאנס: או, תמונות מטרקלין פאריסאי ב-1827; מצרפתית: אירית עקרבי, ירושלים: כתר, 1986. (Armance; ou, Quelques scènes s'un salon de Paris en 1827)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]