תימן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרפובליקה של תימן
الجمهوريّة اليمنّيّة
Flag of Yemen.svg Emblem of Yemen.svg
דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה
הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי מצרים תוניסיה לוב אלג'יריה מרוקו מאוריטניה סנגל גמביה גינאה ביסאו גינאה סיירה לאון ליבריה חוף השנהב גאנה טוגו בנין ניגריה גינאה המשוונית קמרון גבון הרפובליקה של קונגו אנגולה הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו נמיביה דרום אפריקה לסוטו סווזילנד מוזמביק טנזניה קניה סומליה ג'יבוטי אריתריאה סודאן רואנדה אוגנדה בורונדי זמביה מלאווי זימבבואה בוטסואנה אתיופיה דרום סודאן הרפובליקה המרכז-אפריקאית צ'אד ניז'ר מאלי בורקינה פאסו תימן עומאן איחוד האמירויות הערביות ערב הסעודית עיראק איראן כווית קטאר בחריין ישראל סוריה לבנון ירדן קפריסין טורקיה אפגניסטן טורקמניסטן פקיסטן יוון איטליה מלטה צרפת פורטוגל ספרד האיים הקנריים כף ורדה מאוריציוס ראוניון מיוט קומורו סיישל מדגסקר סאו טומה ופרינסיפה סרי לנקה הודו אינדונזיה בנגלדש הרפובליקה העממית של סין נפאל בהוטן מיאנמר קנדה גרינלנד איסלנד מונגוליה נורבגיה שבדיה פינלנד אירלנד הממלכה המאוחדת הולנד בלגיה דנמרק שווייץ אוסטריה גרמניה סלובניה קרואטיה צ'כיה סלובקיה הונגריה פולין רוסיה ליטא לטביה אסטוניה בלארוס מולדובה אוקראינה מקדוניה אלבניה מונטנגרו בוסניה והרצגובינה סרביה בולגריה רומניה גאורגיה אזרבייג'ן ארמניה קזחסטן אוזבקיסטן טג'יקיסטן קירגיזסטן רוסיה ארצות הברית האיים המלדיביים יפן קוריאה הצפונית קוריאה הדרומית טאיוואן סינגפור אוסטרליה מלזיה ברוניי הפיליפינים תאילנד וייטנאם לאוס קמבודיה הודוYemen on the globe (Afro-Eurasia centered).svg
אודות התמונה
מוטו לאומי אלוהים, המדינה, מהפכה, אחדות
המנון לאומי רפובליקה מאוחדת
יבשת אסיה, המזרח התיכון, חצי האי ערב
שפה רשמית ערבית
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
צנעא
15°21′17″N 44°12′24″E / 15.35472°N 44.20667°E / 15.35472; 44.20667
משטר רפובליקה
ראש המדינה
- נשיא

- ראש ממשלה
נשיא
הקמה
- תאריך
איחוד תימן
22 במאי 1990
שטח[1]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
527,968 קמ"ר 
50 בעולם
זניח
אוכלוסייה[2]
(הערכה ליולי 2014)

- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות

26,052,966 נפש 
47 בעולם
49.35 נפש לקמ"ר
155 בעולם
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 41.7%
גילאי 15 - 24 21.1%
גילאי 25 - 54 30.9%
גילאי 55 - 64 3.7%
גילאי 65 ומעלה 2.6%
תמ"ג[3]
(הערכה לשנת 2014)

- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש

106,000 מיליון $ 
81 בעולם
4,069 $
176 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[4]
(2013)

- דירוג עולמי

0.500 
154 בעולם
מטבע ריאל תימני ‏ (YER)
אזור זמן UTC +3
סיומת אינטרנט .ye
קידומת בינלאומית 967

הרפובליקה של תימןערבית: الجمهوريّة اليمنّيّة, אָלְגֻ'מְהוּרִיָּה (א)לְיָמָנִּיָּה, הרפובליקה התימנית) היא מדינה מזרח-תיכונית בחצי האי ערב, בדרום-מערב אסיה. תימן היא המדינה השנייה בגודלה בחצי האי ערב; שטחה 527,970 קמ"ר, ואורכו של קו החוף שלה 2,000 ק"מ. היא גובלת בדרום ובדרום-מזרח במפרץ עדן ובים הערבי, במזרח ובצפון-מזרח בעומאן, בצפון ובצפון מערב בערב הסעודית, ובמערב בים האדום. תימן היא מהמרכזים העתיקים ביותר של ציוויליזציה במזרח התיכון. שטחה כולל יותר מ-200 איים, הגדול שבהם הוא סוקוטרה.

תימן היא מהמדינות הפחות מפותחות בעולם, ורוב אוכלוסייתה מתגוררת באזורים כפריים או שבטיים. היא חברה באו"ם, בליגה הערבית ובארגון האסלאמי לשיתוף פעולה. עם איחודה של הרפובליקה בשנת 1990, נבחר עלי עבדאללה סאלח לנשיאה הראשון. ההיסטוריה המודרנית של המדינה רצופה קונפליקטים ומלחמות אזרחים. בשנת 2011 החל בה גל מחאות אלימות, המהווה חלק ממחאות האביב הערבי באזור.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היסטוריה של תימן

תימן היא מדינה בעלת היסטוריה ארוכה מאוד, בין הארוכות במדינות המזרח התיכון.

בין המאה ה-12 לפנה"ס, ובין המאה ה-6 לספירה, היו בתימן כמה ממלכות: מעין, קתבאן, אוסן וחמיר. ממלכות אלו חלשו, בין השאר, על המסחר בין תימן להודו ולסין, והתבססו בעיקר על חקלאות. לבסוף, היו ממלכות אלה תחת שלטונם של אתיופיה ופרס. חלק מהחוקרים ממקמים את ממלכת שבא באזור זה.

האסלאם הגיע לתימן בשנת 628, בתקופת חייו של מוחמד. לאחר שהמושל הפרסי בודהן המיר את דתו לאסלאם, המירו את דתם שיח'ים נוספים, יחד עם שבטיהם. ולכן במאה ה-7 הח'ליפים המוסלמים החלו להשתלט על האזור של תימן והאזור הפך לפרובינציה רחוקה. לאחר שהתפרקה הח'ליפות נשלטה צפון תימן הקדומה על ידי אימאמים ממספר שושלות, בעיקר אימאמים משושלת הזיידים. האימאמים, שהיו מוסלמים שיעים, ייסדו את השלטון התאוקרטי בתימן שהחזיק מעמד עד הזמנים המודרניים.

מפת תימן מסוף המאה ה-19

במאה ה-11 השתלטו הח'ליפים הסונים ממצרים על מרבית צפון תימן, אך בפועל, נשאר הכוח בידי השושלות הגדולות כמו הזיידים, נג'הידס סולהידס ואחרות. עד אמצע המאה ה-15 העיר מוכה על חופי הים האדום הפכה לנמל הקפה המרכזי בעולם.

צפון תימן הייתה, למשך תקופה קצרה ושוב במאה ה-19, חלק מהאימפריה העות'מאנית, אולם הכוח האמיתי נשאר כשהיה בידי האימאמים משושלת הזיידים. בדרום תימן שלטו הבריטים מאז 1832 על נמל, ששימש את אוניות המסחר שעברו בין המזרח למערב. בהמשך גדלה חשיבות האזור בעיניי הבריטים עם פתיחת תעלת סואץ, והשפעתם באזור דרום תימן הלכה וגברה לאחר שהושגו הסכמים עם השליטים המקומיים ובריתות הגנה נכרתו בין הצדדים.

צפון תימן קיבלה את עצמאותה מהאימפריה העות'מאנית בשנת 1918, בתום מלחמת העולם הראשונה. הבריטים, שהקימו אזור חסות באזור עיר הנמל הדרומית עדן במאה ה-19, עזבו בשנת 1967 ובאזור קמה דרום תימן. שלוש שנים מאוחר יותר אימצה ממשלת דרום תימן את הקומוניזם והתקרבה לברית המועצות. לאחר 20 שנות עוינות התאחדו שתי המדינות בשנת 1990. תנועת פורשים דרומית שקמה בשנת 1994 דוכאה במהירות. בשנים האחרונות מנהלת ממשלת תימן מלחמה קשה בצפון המדינה כנגד שבטים שיעים קיצוניים הרוצים להקים מדינה עצמאית שיעית שאינה מכירה בשבטים הסונים, שבטים אלה ממומנים על ידי איראן שמנסה לייצא את המהפכה השיעית. אותם שיעים קיצונים אף גירשו משפחות יהודיות מבתיהם תוך איום שירצחו אותם אם לא יעזבו את מקום מושבם. נשיא תימן, עלי עבדאללה סאלח (אף הוא שיעי), דאג באופן אישי למלט את המשפחות היהודיות למקום מבטחים, בעיקר בעיר הבירה.

בשנת 2011 פרצו הפגנות גדולות בתימן נגד הנשיא עלי עבדאללה סאלח. ההפגנות התרחשו במסגרת גל המחאות בארצות ערב והחלו בהשראת המהפכה בתוניסיה וההפיכה במצרים, ועם חלוף הזמן גברו למחאות המוניות, שביתות, עימותים עם הצבא ואף למלחמת אזרחים בין תומכי הנשיא למתנגדיו. ב-3 ביוני הופגז ארמונו של הנשיא סאלח על ידי מתנגדיו והוא נפצע באורח בינוני. סאלח הוטס לערב הסעודית השכנה כדי לקבל טיפול רפואי לפציעותיו. בזמן העדרותו הוחלף סאלח בסגנו, עבד רבו מנסור האדי. ב-23 בספטמבר חזר סאלח לתימן ושב לכהן כנשיא. ב-23 בנובמבר חתם סאלח בטקס שנערך בערב הסעודית בחסות בית המלוכה הסעודי ובנוכחות מנהיגי האופוזיציה בתימן על הסכם העברת סמכויות לסגנו אל האדי.

ב-25 בפברואר 2012 הושבע סגן הנשיא של סאלח עבד רבו מנסור האדי לנשיא החדש של תימן‏[5].

אולם, מעבר השלטון לא עבר חלק עקב מאבקי כוחות בין החות'ים לבין קבוצות אחרות בצפון תימן במקביל לפעילות טרור מצד לוחמי אל קאעידה. בספטמבר 2014, כבשו לוחמים חות'ים שטחים נרחבים מצנעא, והכריזו על הקמת "ממשלת אחדות" הכוללת ייצוג למיעוטים. בינואר כבר שלטו המורדים החות'ים כליל על אל-חודיידה וצנעא. ב-20 בינואר 2015 השתלטו המורדים החות'ים על הבירה צנעא, פרצו אל ארמון הנשיאות והכניסו את הנשיא עבד רבו מנסור האדי למעצר בית. כעבור מספר ימים האדי נאלץ להתפטר עם ממשלתו. המורדים הכריזו על "ניצחון המהפכה". ב-26 במרץ 2015 פתחה קואליציה של מדינות ערביות ומוסלמיות, בהובלת ערב הסעודית, במבצע סופה נחרצת, שמטרתו להדוף את החות'ים ולהחזיר את השלטון לידי ממשלו של האדי.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פוליטיקה של תימן
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המהפכה התימנית (2011-2012)

המערכת המשפטית מבוססת על השריעה (חוקי דת האסלאם), החוק הטורקי, המשפט המקובל (החוק האנגלי), והחוק שנהוג בשבטי האזור. ממשלת תימן לא חתמה על אמנת בית הדין הבינלאומי של האו"ם, וללא אשרורה, אין מדינה נכללת תחת סמכות שיפוטו. בראש הרשות השופטת בתימן נמצא בית המשפט העליון במדינה.

בראש הרשות המבצעת עומד הנשיא (עבד רבו מנסור האדי; הוא נמצא בתפקידו מה-25 בפברואר שנת 2012, וכיהן כנשיא בפועל כשהנשיא הקודם עלי עבדאללה סאלח נפצע בארמונו), כאשר תחתיו מכהן ראש הממשלה (מוחמד בסינדוואה).

הרשות המחוקקת מורכבת מפרלמנט, שהנו בית נבחרים חד ביתי, בעל 301 מושבים. חברי הפרלמנט נבחרים בהצבעת אזרחי המדינה, לתקופת כהונה של חמש שנים. יושב ראש הפרלמנט הוא השייח' עבדאללה אל-אחמאר, מנהיג שבטי חאשד שבצפון המדינה, שמהווים את אסופת השבטים בעלי הכוח הפוליטי הרב ביותר.

זכות הצבעה ניתנת לאזרחים מגיל 18 ומעלה.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תימן, הענייה שבמדינות ערב ואחת המדינות העניות בעולם, דיווחה על צמיחה חזקה באמצע שנות התשעים, עם תחילת הפקת הנפט, אך נפגעה ממחיריו הנמוכים בשנת 1998. תימן החלה בתוכנית שינויים מבניים בתמיכת קרן המטבע הבינלאומית, שנועדה להביא למודרניזציה של כלכלתה, ולהקלה בחוב הלאומי שלה. עליית מחירי הנפט ב-1999 שיפרה את מצבה.

בשנים הראשונות של המאה ה-21 פעלה תימן כדי לשמור על שליטה הדוקה בהוצאות ומימוש מרכיבים נוספים מתוכנית קרן המטבע. שיעור גידול האוכלוסייה הגבוה (3.4% בשנה) ומחלוקות פוליטיות פנימיות מסבכות את משימתה של הממשלה.

נתונים כלליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תמ"ג (תוצר מקומי גולמי): כוח הקנייה 15.09 מיליארד דולרים (לשנת 2003)
    • שיעור הצמיחה: 2.8% (לשנת 2003)
    • כוח קנייה לנפש: 800$ (לשנת 2003)
    • הרכב לפי מגזר (לשנת 2003): חקלאות - 15.2%; תעשייה - 45%; שירותים אחרים - 39.7%
  • אוכלוסייה מתחת לקו העוני: 15.7% (לשנת 2001)
  • שיעור האינפלציה (שער הצרכן): 10.8% (לשנת 2003)
  • כוח עבודה: 5.79 מיליון (לשנת 2003)
    • לפי תעסוקה: רוב האנשים מועסקים בחקלאות. ואילו בשירותים, בנייה, תעשייה ומסחר, מועסקים מתחת לרבע מכוח העבודה של תימן.
  • שיעור האבטלה: 35% (לשנת 2003)
  • תקציב (לשנת 2003):
    • הכנסות: 3.729 מיליארד דולרים
    • הוצאות: 4.107 מיליארד דולרים
  • תעשייה: ייצור של נפט גולמי וזיקוק נפט; ייצור בזעיר אנפין של אריגי כותנה, ושל סחורת עור; עיבוד מזון; מלאכת יד; ייצור מועט של אלומיניום; ייצור מלט
    • שיעור צמיחה בייצור התעשייתי: 3% (לשנת 2003)
  • ייצור חשמל: 3,010 GWh
    • ייצור חשמל לפי מקורות (לשנת 1998): דלק מאובנים (100%); מים (0%); תוצרת גרעינית (0%); אחרים (0%)
    • צריכת חשמל (לשנת 1998): 2,083 GWh
    • ייצוא חשמל (לשנת 1998): 0 kWh
    • ייבוא חשמל (לשנת 1998): 0 kWh
  • תוצרת חקלאית: דגנים, פירות, ירקות, קפה, כותנה, קאת, תוצרת מחלבות, עופות, בשר בקר ודגים
  • ייצוא: 3.92 מיליארד דולרים (לשנת 2003)
  • חוב חיצוני: 6.044 מיליארד דולרים (לשנת 2003)
  • סיוע כלכלי: 2.3 מיליארד דולרים
  • מטבע: ריאל תימני (YER)
  • שוק הון: בתימן אין עדיין בורסה מוסדרת, ולא מתנהל מסחר רב צדדי בניירות ערך.

שלטון מקומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה אדמיניסטרטיבית, תימן מחולקת ל-20 מחוזות.

מחוזות תימן

מחוזות תימן:

  1. אבין (أبي)
  2. עדן (عدن)
  3. א-דאלע (الضالع)
  4. אל-ביידא (البيضاء)
  5. אל-חודיידה (الحديدة)
  6. אל-ג'וף (الجوف)
  7. אל-מהרה (المهرة)
  8. אל-מחוית (المحويت)
  9. עמראן (عمران)
  10. דמאר (ذمار)
  11. חצרמוות (حضرموت)
  12. חג'ה (حجة)
  13. איב (إب)
  14. לחג' (لحج)
  15. מארב (مأرب)
  16. צעדה (صعدة)
  17. צנעא (صنعاء)
  18. שבוה (شبوة)
  19. תעז (تعز)
  20. רימה (ريمه)

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפה של תימן

תימן נמצאת במערב אסיה, בדרום חצי האי ערב, וגובלת עם הים הערבי, מפרץ עדן והים האדום, ממערב לעומאן, ומדרום לערב הסעודית. נקודת הציון שלה היא במזרח התיכון. השטח של תימן הוא 527,970 קילומטרים רבועים, וקו החוף הוא באורך של 1,906 קילומטרים. האקלים חם ולח, והוא מושפע מהמונסון התקופתי.

בתימן יש משאבים טבעיים רבים, כגון נפט, דגים, מלח, שיש, פחם, זהב, עופרת, ניקל ונחושת (בעיקר במזרח תימן). למרות זאת, רוב אדמת תימן אינה מנוצלת לעיבוד ולהבאת יבול, אלא יותר לשדות מרעה (30%) ולמטרות אחרות.

בתימן אין כמות מספקת של מים מתוקים, ויש פגמים באספקת המים הראויים לשתייה. כמו כן קיימת סכנת תמידית, בעיקר בקיץ, של סופות חול ואבק.

נתונים כלליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרשים המתאר את מספר תושבי תימן (באלפים), בין השנים 1961-2003.

אוכלוסיית תימן מנתה כ-19.7 מיליון נפש במפקד אוכלוסין בשנת 2004. על-פי ספר העובדות העולמי של ה-CIA הוערכה האוכלוסייה ב-22.2 מיליון נפש ביולי 2007. אוכלוסיית תימן היא אוכלוסייה צעירה יחסית. הריבוי הטבעי גבוה, והוערך ב-3.46% לשנה ב-2007, ותוחלת החיים נמוכה - 62.5 שנה (2007).

שלא כמו תושבי ארצות אחרות בחצי האי ערב, שהם מבחינה היסטורית נוודים או חצי-נוודים, התימנים הם תושבי קבע ברובם המוחלט. הם מתיישבים במעט ערים, ובהרבה כפרים ועיירות, המפוזרים לרוחבה של תימן.

התימנים מחולקים לשתי קבוצות דתיות אסלאמיות ראשיות: אנשי הפלג השיעי של שושלת הזיידיה (זייד בן עלי חתנו של מוחמד שנרצח על ידי הסונים), הנמצאים בצפונה של תימן ובצפון מערבה, ואנשי שושלת השאפעיה מהפלג הסוני, המצויים בדרום תימן ובדרום מזרחה. למרות שהשיעים הזיידים מהווים מעט פחות ממחצית האוכלוסייה הם מהווים את הבסיס שעליו נשען המשטר התימני, זוהי מסורת בת מאות שנים ששבטי הצפון שלהם, בפרט השבטים חאשד ובכיל על מיליוני אנשיהם הלוחמים ולהם צבא של ממש בהנהגת מנהיגיהם השייך עבדאלה אלאחמאר ראש שבטי חאשד והשייך עבדל עזיז אשריף ראש שבטי בכיל קובעים את מדיניות המדינה. מעולם לא הצליחה שום מעצמה עולמית לכובשם. הם אלו שהביסו את המצרים והרוסים והטורקים.

הערבית היא השפה הרשמית של תימן. האנגלית הולכת ומתפשטת ברחבי הערים הגדולות והראשיות.

אוכלוסיית תימן הומוגנית מאוד, וכ-95 אחוזים מתושביה הם ערבים, חלקם ממוצא בדואי. בנוסף להם חיים בתימן מיעוטים קטנים של יהודים, סומאלים ואחרים. כ-33 אחוזים מהתושבים מתגוררים בערים. כ-97 אחוזים מהאוכלוסייה הם מוסלמים, וכיום עולה מספר הסונים על זה של השיעים.

התרבות של תימן עומדת בחותם אסלאמי מובהק. חתונות ואירועים חברתיים שונים מלווים במחולות, אבל גברים רוקדים בנפרד מנשים. מחולות הגברים מבוצעים לעתים קרובות עם כלי נשק מסורתיים, כמו חניתות. האומנויות הנפוצות בתימן כוללות עבודות זהב וכסף, תכשיטים, עבודות מתכת ועבודות אבן. הספרות העממית של תימן היא בעלת מסורת ארוכה, והצורה הבולטת בה היא שירים העוסקים בנושאים כלליים, כמו אהבה ומוות.

הלימודים בבתי הספר היסודיים והתיכוניים הם חינם. כ-75 אחוזים מהילדים מבקרים בפועל בבתי הספר היסודיים. בתימן פועלות שתי אוניברסיטאות, אוניברסיטת צנעא, שנוסדה ב-1970, ואוניברסיטת עדן, שהוקמה ב-1975. שיעור האוריינות נמוך ועמד ב-2003 על מעט יותר ממחצית האוכלוסייה, תוך פער גדול בין גברים לנשים. בין הגברים, 70 אחוזים יודעי קרוא וכתוב ואילו בין הנשים רק כ-30 אחוזים.

תימן היא מדינה בעלת אחוז פשיעה ועבריינות מהנמוכים בעולם, על-פי דיווחיה. [1]

יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יהדות תימן

ליהדות תימן היסטוריה ארוכה. ראשית ההתיישבות היהודית בתימן הייתה לאחר חורבן בית המקדש הראשון (בשנת 422 לפנה"ס). יהודי תימן מיוחסים לשבט יהודה. תנועת "אבלי ציון" שפעלה לאחר חורבן בית המקדש הראשון, פעלה גם בתימן, ואף נמצאו ממצאים ארכאולוגיים מתקופה זו.

קהילת יהודי תימן הייתה הגוף הארגוני לשם סיפוק הצרכים החברתיים והדתיים של היהודים בתימן. כמו כן, קהילת יהודי תימן דאגה ליהודים גם בהקמת מוסדות לימוד, פיקוח על המלמדים בתלמודי התורה והישיבות ולעתים אף סיפוק הצרכים של לימודי התלמידים העניים שבאותו האזור. ברוב קהילות היהודים בתימן היו מוסדות צדק, דהיינו מוסדות לגמילות חסדים, מוסדות למען היתום והאלמנה (חלק ממוסדות אלו אף התמחו בהברחת והסתרת יתומי היהודים בתימן) ולמען פדיון שבויים. היו קהילות בתימן, שאף הקימו בתי תמחוי, מעין קופות חולים ואכסניות שונות. חובה נוספת של הקהילה הייתה להכשיר בתי עלמין ואנשי "חברה קדישא".

המסורת השונה של יהודי תימן הבדילה אותם משאר קהילות היהודים, ואף עתה הם נחשבים לעדה שלישית, לצד הספרדים והאשכנזים. החינוך היהודי-תימני מיוחד, מבחינת תוכנו וגם מבחינת שיטת ההוראה שלו. אישור לכך "פירמאן" שיהודי תימן הם קהילה נפרדת לכל דבר, כולל זכותם למוסדות קהילה ובתי דין ניתן למארי אברהם אלנדאף, מי שהיה ראש הקהילה התימנית בירושלים במשך 35 שנה. האישור ניתן מהחכם באשי הרב אברהם הלוי.

חכמי תימן התכתבו בנושאי הלכה עם גאוני בבל, וחלק מתשובות הגאונים נשמרו והובאו מעדות תימן בפירוש קדום על הלכות הרי"ף. יהודי תימן שלחו תרומות לישיבות בבל, ודבר זה מוזכר במכתבי הגאונים.

בתקופת הכיבוש של הפאטמים הרבו יהודי תימן להתכתב עם יהודי מצרים. לאחר שהרמב"ם עזר לביטול הגזירות של האיובים, יהודי תימן נקשרו לרמב"ם, התכתבו עמו, ואף קיבלוהו כ"מרא דאתרא" לעולם. יהודי תימן הרבו לעסוק בהלכה ובפילוסופיה, וספרים רבים חוברו על חיבוריו של הרמב"ם. קשר זה עם הרמב"ם נמשך גם עם צאצאיו.

בתקופת גזירותיו של המושל הטורקי (בשנת 1618), התפשטה הקבלה בתימן, ולמרות זאת, היא לא הצליחה לדחוק לגמרי את הפילוסופיה. חכמים רבים כללו עתה בספריהם גם קבלה וגם פילוסופיה, כגון הרב שלום שבזי.

ספרות-המדרש התימנית טבועה אף היא בחותם השפעת חיבורי הרמב"ם בהלכה ובפילוסופיה. שימוש נרחב בחומר המדרשי שבכתבי היד ובדפוסים עשה רבי מנחם מנדל כשר באנציקלופדיה התלמודית שלו - "תורה שלמה".

בעדן שכנה קהילה יהודית מפוארת. ב-1947 נערכו פרעות ביהודי עדן ועשרות יהודים נרצחו ונפצעו‏[6]עקב כך החלו היהודים לעזוב את עדן ולעלות לארץ ישראל.

יוצאי תימן הקימו במדינת ישראל ובחו"ל קהילות יהודיות תימניות רבות, המצטיינות בתפילה קפדנית (התימנים נוהגים להגיד מילה במילה לאט בתפילה, ובהברה מיוחדת משלהם), ושמירה מדויקת ביותר על נוסחים עתיקים וקדומים של ספרי חז"ל וחכמי ישראל הקדומים.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתוצאה מהעוני של תימן, התשתית התחבורתית של תימן נחשבת לפחות טובה בהשוואה לזו של מדינות שכנות ועשירות יותר. הדרכים אינן טובות בדרך כלל, אך ישנן מספר תוכניות לשפר את רמתן. אין בתימן רשת של מסילות רכבת, המאמצים לשדרג את תשתיות נמלי התעופה דעכו, והשימוש בטלפון ובאינטרנט מוגבל. נמל עדן השתקם במידה משמעותית מאז ההתקפה ב-2002. יש צפי להגדלת פעילות הנמל בעקבות השקעה של חברה מדובאי.

אורך הכבישים הכולל הוא 67,000 ק"מ, אך מתוכם נסללו רק כ-7,700 (נכון ל-1996).

בסך הכל יש בתימן 50 נמלי תעופה (נכון ל-1999), אך רק ב-13 מתוכם מסלולי המטוסים סלולים.

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צנעא, עיר הבירה, שוכנת בהרים שבמערב המדינה. אתרי תיירות ידועים בה הם מצודת קסר א-סילה, שנבנתה מחדש במאה השביעית לספירה, העיר העתיקה, המוקפת בשרידי החומות שתחמו בעבר את גבולותיה ושוק באב אל-יאמן, המחולק ל-40 אגפים נפרדים, שכל אחד מהם מתמחה בסחורה מסוג מסוים. השוק הוקם לפני 1,000 שנה, ובו אגף תבלינים מרשים. המסגד של צנעא הוא אחד העתיקים בעולם. הוא הוקם בימי מוחמד, ושוכן במבנה מרשים. במוזיאון הלאומי מוצגים פסלי ברונזה ופריטי אמנות עממית שונים.

מצפון-מזרח לצנעא נמצאת העיר מאריב, בירת ממלכת שבא הקדומה. למרות ההזנחה, נותרו בה שרידים ארכאולוגיים מעניינים. בסמוך לעיר נמצאים שרידי סכר מאריב, שהוקם על ידי ממלכת שבא.

מדרום למאריב, על חוף מפרץ עדן שבים הערבי, שוכנת העיר עדן, שבה מוזיאון לאומי לעתיקות, המציג אוסף של חפצי אמנות מלפני התקופה האסלאמית; רובע העתיק, השוכן בלוע של הר געש לא פעיל; מאגרי המים הגדולים החצובים בסלע; מוזיאון אתנוגרפי ומוזיאון הצבאי.

מצפון-מערב לעדן נמצאת העיר תעיז, השוכנת בגובה 1,400 מטרים מעל פני הים. אתרים ידועים בעיר הם העיר העתיקה, שאחדות מהחומות שהקיפו אותה עדיין קיימות; ארמון האימאם אחמד, שבו פועל כיום מוזיאון; והשוק הססגוני. מפסגת הר סאבר הסמוך (כ-3,000 מטרים מעל פני הים) נשקף נוף מרהיב של העיר.

בתימן פועלים ארבעה נמלי תעופה בינלאומיים: ליד צנעא, בסמוך לתעיז, ליד אל-חודיידה שבמערב המדינה ובסמוך לעדן. טיסות סדירות מגיעות לתימן מלונדון, מקהיר ומעמאן.

לוח חגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך שם בעברית שם בערבית הערות
1 בינואר ראש השנה -  
22 במאי יום האחדות הלאומית - מציין את איחוד תימן
26 בספטמבר יום המהפכה 1962 - -
14 באוקטובר יום המדינה - -
30 בנובמבר יום העצמאות - -
- עיד אלאצ'חא : קרי אלאד'חא - תאריך משתנה, תלוי בשנה ההיג'רית
- עיד אלפטר : קרי אלפיטר - תאריך משתנה, תלוי בשנה ההיג'רית
- מחרם : קרי מוחרם - תאריך משתנה, תלוי בשנה ההיג'רית
- לילת אלמעראג' - תאריך משתנה, תלוי בשנה ההיג'רית
- הולדת הנביא מולוד תאריך משתנה, תלוי בשנה ההיג'רית

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-23 באפריל 2015
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2013 בדו"ח 2014 של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  5. ^ ניר יהב‏, תימן: בזמן השבעת הנשיא - פיגוע תופת רב נפגעים, באתר וואלה! NEWS‏, 25 בפברואר 2012
  6. ^ "הלאומיות בישראל ובעמים - בונים מדינה במזרח התיכון" אייל נווה, נעמי ורד, דוד שחר - הוצאת רכס פרויקטים חינוכים בע"מ - ירושלים - 2009. עמוד 192


מחוזות תימן
אבין · איב · אל-ג'וף ·א-דאלע · אל-חודיידה · אל-מהרה · אל-מחוית · אל-ביידא · דמאר · חג'ה · חצרמוות · לחג' · מארב · עדן · עמראן · צנעא · צעדה · רימה · שבוה · תעז Governorates of Yemen named he.svg
מדינות אסיה

אוזבקיסטן · אזרבייג'ן · איחוד האמירויות הערביות · אינדונזיה 3 · איראן · אפגניסטן · ארמניה · בהוטן · בחריין · בנגלדש · ברוניי · גאורגיה 1 · הודו · המלדיביים · הפיליפינים · הרפובליקה הסינית 2 · הרפובליקה העממית של סין · וייטנאם · טג'יקיסטן · טורקיה 1 · טורקמניסטן · יפן · ירדן · ישראל · כווית · לאוס · לבנון · מונגוליה · מזרח טימור 3 · מיאנמר · מלזיה · נפאל · סוריה · סינגפור · סרי לנקה · עומאן · עיראק · ערב הסעודית · פקיסטן · קוריאה הדרומית · קוריאה הצפונית · קזחסטן 1 · קטאר · קירגיזסטן · קמבודיה · קפריסין · רוסיה 1 · תאילנד · תימן


הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באירופה. 2 הרפובליקה הסינית (טאיוואן) לא מוכרת על ידי האומות המאוחדות כמדינה רשמית. 3 חלק משטח המדינה נמצא באוקיאניה.
אסיה
מדינות המזרח התיכון

איחוד האמירויות הערביות · איראן · בחריין · טורקיה · ישראל · ירדן · כווית · לבנון · מצרים · סוריה · עומאן · עיראק · ערב הסעודית · קטאר · קפריסין · תימן

פורטל: המזרח התיכון
P middle east.png
חברות הליגה הערבית

איחוד האמירויות הערביותאיי קומורואלג'יריהבחרייןג'יבוטיהרשות הפלסטיניתירדןכוויתלבנוןלובמאוריטניהמצריםמרוקוסודאןסומליהסוריה (מושעית) • עומאןעיראקערב הסעודיתקטארתוניסיהתימן

הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי

מדינות חברות: אפגניסטן | אלג'יריה | צ'אד | מצרים | גינאה | אינדונזיה | איראן | ירדן | כווית | לבנון | לוב | מלזיה | מאלי | מאוריטניה | מרוקו | ניז'ר | פקיסטן | תימן | ערב הסעודית | סנגל | פלסטין (מיוצגת על ידי אש"ף) | סודאן | סומליה | תוניסיה | טורקיה | בחריין | עומאן | קטאר | איחוד האמירויות הערביות | סיירה לאון | בנגלדש | גבון | גמביה | גינאה ביסאו | אוגנדה | בורקינה פאסו | קמרון | קומורו | עיראק | המלדיביים | ג'יבוטי | בנין | ברוניי | ניגריה | אזרבייג'ן | אלבניה | קירגיזסטן | טג'יקיסטן | טורקמניסטן | מוזמביק | קזחסטן | אוזבקיסטן | סורינאם | טוגו | גיאנה | חוף השנהב

מדינה מושעית: סוריה

מדינות משקיפות: בוסניה והרצגובינה | הרפובליקה המרכז-אפריקאית | צפון קפריסין | תאילנד | רוסיה

ארגונים בינלאומיים משקיפים: הליגה הערבית | האו"ם | המדינות הבלתי-מזדהות | ארגון אחדות אפריקה
Flag of OIC.svg