ויקיפדיה:ביבליוגרפיה
- סגנון כתיבה
- סגנון עיצוב דפים
הביבליוגרפיה חיונית לכל ערך בוויקיפדיה משתי סיבות החשובות כל אחת בפני עצמה.
ראשית, כמו בכל חיבור עיוני רציני, יש להביא אסמכתות לכתוב בערך. בפרט נכון הדבר בוויקיפדיה, שאינה נכתבת על ידי כותבים מקצועיים ששמם הולך לפניהם. אמנם, על פי העיקרון המייחד והבסיסי ביותר של ויקיפדיה, יש לסמוך על הכותבים, אך עם זאת מקורות אמינים וביבליוגרפיה מבססים את הכתוב בערך, ומאפשרים אימות איתן לכתוב בערך. אימות זה חשוב פי כמה בנושאים רגישים, כחשדות פליליים, מידע אישי וכדומה.
שנית, אין כמעט חיבור שנכתב בחלל הריק, ואין חיבור מושלם שיכול להקיף תחום מכל היבטיו. דבר זה נכון כלפי אנציקלופדיות בכלל וויקיפדיה בפרט, שכן הן רק אוגרות מידע קיים ולא יוצרות אותו. על כן יש לספק תשתית רחבה מחד, אך ממוקדת מאידך, של רשימת מקורות נוספים אשר יכולים להרחיב את בסיס הידע בתחום הנקרא, ושיאפשרו ל"לקוח" הפוטנציאלי של ויקיפדיה לקרוא את הערך תוך הבנה של הרקע והתשתית הרעיונית והעובדתית של הנושא, ואף להרחיב את הלימוד בו.
על כן, חלק אינטגרלי מכל ערך הם האזכורים הביבליוגרפיים שיבואו במקומות שונים ובצורות שונות בהתאם להקשר תוכן הערך ותוכן האזכור, ויפורטו להלן.
תוכן עניינים
מיקום האזכורים הביבליוגרפיים
יש לציין את האזכורים הביבליוגרפיים בשלושה מקומות בהתאם לצורך: בפרק הערות שוליים, בפרק לקריאה נוספת ובפרק קישורים חיצוניים.
| מקום האזכור | אופי החיבור המאוזכר וזיקתו לכתוב | אופן האזכור |
|---|---|---|
| הערות שוליים | כאשר בגוף הערך נכלל ציטוט (ישיר או עקיף) מחיבור אחר או שדרושה אסמכתא נקודתית לקביעה כלשהי. | יש לקשר באמצעות הערת שוליים לפרק הערות שוליים. |
| לקריאה נוספת | כאשר מדובר באזכור של מקור כללי על פיו נכתבו חלקים שונים מהערך או כולו, או כאשר מדובר במקור המרחיב מעבר לתמצות אנציקלופדי סביר כאשר הוא איננו מופיע באינטרנט | יש לאזכר בפרק לקריאה נוספת המופיע אחרי גוף הערך |
| קישורים חיצוניים | כאשר מדובר באזכור של מקור כללי על פיו נכתבו חלקים שונים מהערך או כולו, או כאשר מדובר במקור המרחיב מעבר לתמצות אנציקלופדי סביר כאשר הוא מופיע באינטרנט וניתן לקשר אליו באמצעות לינק | יש לאזכר בפרק קישורים חיצוניים |
כללי כתיבת מקורות ביבליוגרפיים בוויקיפדיה
בויקיפדיה, כמו בכל מוסד או חיבור מסוג אחר, קיימים כללים לאזכור ביבליוגרפי עקבי. ככלל, הציטוט יעשה בשפה בה ניתן להשיג את המאמר. אם מדובר בפרק מסויים בספר
- ספר: שם המחבר, שם הספר, מקום ההוצאה: שם המו"ל, מספר מהדורה (אופציונאלי), שנת ההוצאה לאור
- דוגמה:
|
יעקב מרידור, ארוכה הדרך לחרות, ירושלים: אחיאסף, 1956 |
||
- קובץ מאמרים: שם המחבר, "שם המאמר", שם העורך (עורך [1]), שם הקובץ, שם המו"ל, שנת ההוצאה לאור
- דוגמה:
|
ג'ון סמית, "שינוי חברתי בקרב אנשים עם מוגבלויות", פול רוג'ר לואב (עורך), שתיל, 2004 |
||
- מאמר בכתב-עת: שם המחבר, "שם המאמר", שם כתב-העת ומיקומו בסדרה, שם המו"ל, שנת ההוצאה לאור
- דוגמה:
|
אהרן ברק, "חקיקה שיפוטית", משפטים יג, תשמ"ג |
||
- מאמר או כתבה באינטרנט: שם המחבר, שם המאמר (מקושר לכתובת המקור), שם האתר, תאריך הפרסום
- דוגמה:
|
שוקי גלילי, סקירת מחשב נייד: EeePC 1000H, אתר ynet, 28 בנובמבר 2008 |
||
- ערך אנציקלופדי: שם המחבר, "שם הערך", שם האנציקלופדיה (מספר הכרך והעמודים הרלוונטיים), שם המו"ל, מקום ההוצאה
- דוגמה:
|
יונה פישר, "מוזאון", האנציקלופדיה העברית (כרך כ"ב עמ' 411-403), חברה להוצאת אנציקלופדיות, ירושלים - תל אביב |
||
- דו"ח טכני: שם המחבר, שם הדו"ח ומספרו, שם המוסד המפרסם, תאריך הפרסום
- דוגמה:
|
גדי שמיר, פיזור מוקדים ומנגנוני רעידות אדמה לאורך העתקי גילבוע - כרמל, המכון הגאולוגי, 2007 |
||
- תנ"ך: שם הספר, פרק, פסוק
- דוגמה:
|
בראשית, כב, ד |
||
- משנה: שם המסכת, פרק, משנה (פסקה)
- דוגמה:
|
קידושין, י, ח |
||
- תלמוד: התלמוד (בבלי או ירושלמי), שם המסכת, דף, עמוד
- דוגמה:
|
בבלי קידושין, לג, א |
||
בכל המקרים
הוספת הערות שוליים לערך
ראו ויקיפדיה:הערות שוליים ועזרה:הערת שוליים.
אופן הרישום של חלקי האזכור
- כהכללה ניתן לומר שהחלק המודגש צריך להיות החלק על פיו ניתן למצוא את החיבור המבוקש. כלומר, לעתים אנו מתכוונים לאזכר מאמר מסוים אך למרות זאת יש להדגיש את שם הקובץ בו הוא מופיע, דבר זה נובע מכך שהכותר על פיו קל יותר למצוא את המאמר הוא שם קובץ המאמרים בו הוא הופיע ולא שמו שלו.
- שם המחבר: כששם המחבר לא ידוע יש לרשום "מחבר לא ידוע". כאשר הוא ידוע יש לרשום בתחילה שם פרטי ואחריו שם משפחה. לעתים מתחבר מאמר על ידי מחברים רבים, כך שכתיבת שמות כולם עשויה להיות מייגעת מאוד. לפיכך נהוג לציין את שמות המחברים כאשר מדובר בלא יותר משלושה מחברים, וכאשר יש יותר מכך, מצוין רק הראשון שבהם עם הציון et al או "ואחרים".
- שם המו"ל: משם המו"ל נהוג להשמיט, למען הקיצור, את המילים publishing company, "הוצאה לאור" וכדומה, המופיעות בשמותיהם של מו"לים רבים.
- שם כתב עת: אף שבספרות מקצועית נהוג לציין את שם כתב העת בראשי תיבות, יש לזכור שויקיפדיה לא נועדה למומחים, ולכן יש לתת את שמו המלא של כתב העת. דוגמה: אין לכתוב CACM, אלא יש לכתוב Communications of the ACM.
- פרסומים המופיעים בפבמד: רצוי לקשר מאמרים, מכתבים או פרסומים אחרים המופיעים באתר פבמד בעזרת הקוד- ###### PMID . כאשר ###### יהיה מספר הזיהוי של הפרסום כפי שהוא מופיע בתחתית העמוד באתר פבמד. אין צורך בסימני קוד נוספים. הקוד ירשם לאחר הפרוט הרגיל של המקור. דוגמה:
Clegg DO et al. Glucosamine, chondroitin sulfate, and the two in combination for painful knee osteoarthritis. The New England journal of medicine. 2006 Feb 23;354(8):795-808. PMID 16495392
- ISBN - מערכת מדיה-ויקי מזהה את הצירוף ISBN כשהוא מלווה במספר בן 10 או 13 ספרות והופכת אותו לקישור. דוגמה:
- Aller, Lawrence H., Atoms, Stars and Nebulae, 3rd ed., Cambridge University Press, 1991, ISBN 052-1-32-512-9
איכותם של המקורות
לא כל המקורות שווים באיכותם. להלן רשימה של מקורות מועדפים, בסדר יורד של חשיבות:
- ספר שנכתב על ידי חוקר בעל שם, הפועל באופן קבוע במוסד מחקר מוכר (אוניברסיטה או מוסד שקול). כנ"ל מחקר שפורסם בכתב עת מדעי או פורסם על ידי הכותב במדיה כלשהי, הזמינה לציבור (כלומר, לא הרצאה שהעביר בעל פה).
- ספר או פרסום שנכתב על ידי אדם בעל תואר גבוה בתחום עליו כתב, אך אין לו תפקיד רשמי וקבוע (למשל מדובר במרצה מן החוץ) במוסד מחקר.
- ספר שנכתב על ידי עיתונאי או אדם חסר תואר דוקטור, בתחום מומחיותו.
- אוטוביוגרפיות וספרי זכרונות.
- ספרים שנכתבו לפני ביסוס המדעים כתחומים מחקריים. לדוגמה: ספרים של פלוטארכוס. ספרים אלה כפופים לפרשנות מודרנית ואין להשתמש בהם לציטוט ישיר בלי בדיקה מקדימה במקורות מודרניים.
- עיתונות ובלוגים מקצועיים: מקורות אלה טובים בעיקר לאירועים חדשותיים שטרם נחקרו על ידי האוניברסיטאות או שהמחקרים אודותיהם טרם פורסמו.
יש להעדיף את המקור על פני דיווח המציג את שנאמר בו:
- קישור למאמר מחקרי עדיף על פני דיווח עיתונאי המציג את תמציתו.
- קישור לפסק דין עדיף על פני דיווח עיתונאי המציג את תמציתו.
איך לצטט את ויקיפדיה
כדי לצטט ערך מסוים בוויקיפדיה העברית, יש להגיע לערך זה, וללחוץ על הקישור "ציטוט דף זה" שמופיע במסגרת "תיבת כלים" שבימין הדף. בתגובה יוצגו שלל הצעות לאופן ציטוט הערך, בהתאם לנורמות המקובלות. ניתן גם להשתמש בדף "מיוחד:ציטוט", ולהכניס לתיבה המופיעה בו את השם הערך שרוצים לצטט.
ראו גם en:Wikipedia:Citing Wikipedia
כללים לעניין אסמכתאות שלא נקראו על ידי כותב הערך
ויקיפד המביא אסמכתה כמקור לאמירה בערך מצהיר כי הוא עיין באסמכתה באופן אישי ומצא כי היא אכן תומכת בנאמר. אם נמצא כי אין הדבר כך, וכי הוויקיפד לא עיין באסמכתה אותה הביא, תוחלף האסמכתה בהערה נסתרת המציינת את המקור שהוסר, ולפי שיקול דעת, ניתן יהיה להוסיף לאמירה זו דרישת מקור.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ יש לציין בסוגריים כי השם המופיע הוא שמו של עורך ולא שמו של מחבר המאמר.
