מחנה ריכוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מחנה ריכוז הוא כינוי למתקן כליאה רחב ידיים, שנועד לאסירים פוליטיים, קבוצות אתניות או קבוצות דתיות, הנכלאים ללא כל הליך משפטי. לעתים משמש מחנה הריכוז גם לעבודות כפייה (מחנה עבודה), ובמקרים רבים - להשמדה של האסירים (מחנה השמדה). במיוחד נודעו לשמצה מחנות הריכוז שהקים המשטר הנאצי, בגרמניה ובמדינות שכבשה במלחמת העולם השנייה וגם מחנות הריכוז הרומניים בטרנסניסטריה.

לראשונה נעשה שימוש במונח "מחנה ריכוז" ביחס למחנות שהפעילה בריטניה בדרום אפריקה במהלך מלחמת הבורים (1899-1902). מחנות הגולאג בברית המועצות נחשבים גם הם כמחנות ריכוז, למרות שתאורטית אוכלוסייתם הגיעה אחרי הליך משפטי. במהלך מלחמת העולם השנייה כלאה ארצות הברית אזרחים ממוצא יפני במחנות, אולם בשל רגישות המונח "מחנה ריכוז" יש המעדיפים להשתמש במונחים אלטרנטיביים. אחר כך, הוקמו מחנות ריכוז לאויבי המשטר בסין, צפון קוריאה, ובמדינות יוגוסלביה לשעבר בתקופת המלחמות הפנימיות.

מחנות ריכוז בגרמניה הנאצית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת מחנות ריכוז והשמדה באירופה (לחצו להגדלה)
במחנה הריכוז בוכנוואלד לאחר שיחרורו על ידי בעלות הברית

המשטר הנאצי הפעיל מחנות ריכוז (בגרמנית: Konzentrationslager, "קונצנטרציונסלאגר"; בר"ת: KZ, מבוטא "קָה-צֶט") ממספר סוגים: מחנות מעבר, מחנות מעצר, מחנות עבודה ומחנות השמדה‏‏‏[1]. לעתים שימשו המחנות למספר מטרות, ולעתים הוחלף ייעודם במהלך הזמן. פעמים רבות, גם אסירים במחנות עבודה הורעבו והועבדו בפרך עד מותם. על-פי ההערכה, עשרה מיליון אנשים מצאו את מותם במחנות הריכוז הגרמניים נאצים, שישה מיליון מתוכם ב-15 המחנות הגדולים.

מחנות ריכוז הוקמו בגרמניה זמן קצר לאחר עליית הנאצים לשלטון. מחנה הריכוז הראשון היה דכאו, שהוקם ליד מינכן, מיד לאחר עליית היטלר לשלטון ב–1933. בעקבותיו הוקמו מחנות נוספים, כמו בוכנוואלד ומאטהאוזן. הם נועדו לכליאת מתנגדים פוליטיים וקבוצות חברתיות שהוגדרו כבלתי רצויות: אסירים פליליים, הומוסקסואלים, חסרי בית ועוד. מחנות הריכוז נועדו לשבירתם של הכלואים בהם ולעתים אף לחיסולם. המחנות הפכו לחלק ממערכת האס אס, ומלקות ואפילו עונש מוות היו בהם דבר שבשגרה.

טרם מלחמת העולם השנייה נכלאו במחנות הריכוז יותר מרבע מיליון אסירים. בכמה מחנות הוקמו מפעלים לעבודות כפייה ומעבדות לניסויים בבני-אדם, שבהן נבדקו אפשרויות של עיקור המוני או של מידת סבילותו של האדם לקור ולמחלות. לאחר פוגרום "ליל הבדולח" החל לראשונה מעצר המוני של יהודים ושילוחם למחנות ריכוז.

במהלך מלחמת העולם השנייה הוקמו על ידי הנאצים מאות מחנות ריכוז בשטחי הכיבוש, כמכשיר לדיכוי העמים הנכבשים, וכדרך לנצל את התושבים לעבודות כפייה לצורכי כלכלת המלחמה הנאצית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏הערך מחנות ריכוז, מרכז המידע, אתר יד ושם.‏


השואה
מושגים מרכזיים
מונחוןכרונולוגיה של השואהאנטישמיותרצח עםמלחמת העולם השנייהנאציזםהגזע האריגרמניה הנאציתהמפלגה הנאציתאדולף היטלרהטלאי הצהובפרטיזןחסיד אומות העולם
Yellow star Jude Jew.svg
עד המלחמה
יהדות אירופהאמנציפציה ליהודיםיהדות אשכנזיהדות מזרח אירופה: יהדות פולין, יהדות אוקראינה, יהדות ליטא, יהדות בלארוסיידיששטעטלהבונדיהדות צ'כיהיהדות גרמניהליל הבדולחהסכם העברה
ההשמדה
איגרת הבזק של היידריךבורות ירי ומשאיות גז: פונאר, באבי יאר ומעשי טבח נוספיםהפתרון הסופיועידת ואנזהמחנה ריכוזמחנה עבודהמחנות השמדה: חלמנו, מבצע ריינהרד (בלז'ץ, טרבלינקה וסוביבור), אושוויץ-בירקנאו, מיידנק‎צעדות המוותניסויים רפואיים בבני אדם בתקופת השואהתא גזיםקאפוזונדרקומנדומבצע 1005
העם היהודי בשואה
יהודי גרמניה הנאצית והיהודים בפולין הכבושהיודנראטתנועות נוער יהודיות בשואהגטאות: ורשה, וילנה, לודז', טרזיינשטט וגטאות נוספיםנשים בשואהילדים בשואה • "כצאן לטבח" • העיירה בוערתהתנגדות יהודית בשואה: מרד גטו ורשה, הארגון היהודי הלוחם, המחתרת בגטו קרקובמורדים יהודים בשואה
מודעות ותגובות לשואה
תגובת העולם לשואהתגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואההבריגדה היהודיתרודולף ורבה והפרוטוקולים של אושוויץספר עדותסחורה תמורת דםהצלה בשואהחסידי אומות העולם
בעקבות השואה
הפליטיםמשפטי נירנברגמשפט אייכמןפוגרום קיילצהזיכרון השואה: זיכרון השואה בישראל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, יד ושם, בית לוחמי הגטאות ו"מורשת"מוזיאון השואה האמריקני ומוזיאונים נוספיםאנדרטאות להנצחת השואההסכם השילומיםהשפעת השואה על גיבוש הזהות הישראליתהדור השני לשואהמצעד החיים ומסע בני נוער לפוליןהכחשת השואההנוקמים וציידי נאצים נוספים
השואה באמנות
ספרות השואה "באבי יאר" • "עיין ערך: אהבה" ו"מומיק" • "שואה שלנו" • "הזהו אדם" • "הלילה" • "השמיים שבתוכי" • "פוגת מוות" • "המחזה גטו" • "אדם בן כלב" • "מאוס - סיפורו של ניצול"
מוזיקה ומחול "הניצול מוורשה" • "צחוק של עכברוש" • "אפר ואבק" • "חלומות"
סרטי השואה "אירופה אירופה" • "הבריחה מסוביבור" • "שואה" • "הפסנתרן" • "רשימת שינדלר"
יוצרים יחיאל די-נור (ק. צטניק)שמואל ניסנבאוםאלי ויזלאידה פינקפאול צלאןז'אן אמרי‎אהרן אפלפלד
תיעוד וחקר השואה
תיעוד ספר קהילההאנציקלופדיה של השואהארגון "עונג שבת"מגילת החורבן של יהודי רומניהפרויקט הנצחת השואה
מחקר אסכולת השואה האינטנציונליסטית ואסכולת השואה הפונקציונליסטית • "הדרך הגרמנית המיוחדת" • יצחק ארדחנה ארנדטיהודה באוארכריסטופר בראונינגישראל גוטמןדניאל גולדהגןראול הילברגדב לויןדן מכמןדינה פורתשאול פרידלנדראיאן קרשוחוקרי שואה נוספים
פורטל השואהגרמניה הנאציתהיסטוריה של עם ישראל