שאול פרידלנדר
שאול פרידלנדר (Friedländer; נולד ב-11 באוקטובר 1932) הוא היסטוריון, מומחה לחקר ההיסטוריה של השואה, וחתן פרס ישראל לשנת תשמ"ג 1983.
רקע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]
שאול פרידלנדר נולד בשם פאבל בפראג בירת צ'כוסלובקיה. לאחר כיבוש צ'כוסלובקיה במרס 1939, הוריו ברחו לצרפת. עם תחילת השמדת יהודי צרפת, הוא הושם בגיל צעיר במנזר צרפתי על ידי הוריו, קודם שנשלחו למחנות השמדה, לצורך הגנה על חייו מאימי המשטר הנאצי. בשנות נערותו גדל כקתולי, והוכשר לכמורה. לאחר המלחמה החל בהדרגה לחזור ליהדותו. הוא הצטרף לתנועת "הבונים", ולזמן מה הראה נטייה לקומוניזם. ברצותו להצטרף לכוח המגן של היישוב, הוא עלה לארץ ישראל בשנת 1948 על סיפונה של האוניה "אלטלנה", וזאת כיוון שב"הבונים" טענו שהוא צעיר מדי.
פרידלנדר נחשב אחד מבכירי ההיסטוריונים בארץ, וכחוקר חריף של גרמניה הנאצית ויחסה ליהודים. הוא מכהן כפרופסור במחלקה להיסטוריה של אוניברסיטת תל אביב. ב-1979 היה מיוזמי הוצאת הרבעון "זמנים" העוסק בהיסטוריה, ביחד עם הפרופסורים צבי יעבץ וחיים שקד.
בשנות ה-80 היה חבר בתנועת "שלום עכשיו". כיום הוא מכהן כפרופסור באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.
פרידלנדר הגיע לראשונה לתודעה ציבורית כאשר כתב בשנות ה-60 של המאה ה-20 ביוגרפיות של קורט גרשטיין ושל האפיפיור בימי השואה פיוס השנים עשר.
הבמאי יהודה יניב הפיק סרט תיעודי בשם "הילד הנחבא – זמן שאול" אשר מספר את סיפור חייו.
בנו הוא פרופסור אלי פרידלנדר, ראש החוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב.
עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרינדלנדר טוען שהאנטישמיות הנאצית היא ייחודית לעומת שנאת היהודים מאז ומעולם, מהיותה כוללנית ו"גואלת", במובן זה שהיא "פותרת" את כל צרותיו של המאמין בה. לגבי התכנון של השואה, פרידלנדר מחזיק בעמדה שהשואה אכן הייתה תוכנית כוללנית של היטלר, אולם טוען שהתוכנית לא נהגתה לפני שנת 1941.
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בשנת תשמ"ג 1983 קיבל את פרס ישראל על פועלו בתחום ההיסטוריה.
- בשנת 1991 זכה בפרס יו"ר הכנסת על שיתוף הפעולה עם צרפת
- בשנת 1998 זכה בפרס האחים שול המוענק במינכן לסופר המגלה עצמאות אינטלקטואלית ואומץ מוסרי. הפרס הוענק לו על ספרו: "גרמניה הנאצית והיהודים: שנות הרדיפות".
- ב-2000 נבחר כהאקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים.
- ב-2007 קיבל את פרס השלום של התאחדות הספרים הגרמנית המוענק ביריד הספרים בפרנקפורט[1].
- ב-2008 הוענק לו פרס פוליצר לספרות עיונית על ספרו "גרמניה הנאצית והיהודים"[2].
- ב-2014 הוענק לו פרס דן דוד[3].
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קורט גרשטיין או הדו-משמעות של הטוב, 1968.
- דו-שיח ערבי-ישראלי, 1975, במשותף עם מחמוד חוסיין (עורכים), הוצאת דביר
- עם בוא הזיכרון, הוצאת אדם, 1980. ספר אוטוביוגרפי, שבו מתוארים זכרונות אישיים, בשילוב עם תובנות היסטוריות
- קיטש ומוות - על השתקפות הנאציזם, הוצאת כתר, ירושלים, 1985 (1982 בשפת המקור). תרגום: ג'ני נבות
- גרמניה הנאצית והיהודים, שנות הרדיפות: 1939-1933. ספרית אפקים, הוצאת עם עובד, 1997.[4]
- גרמניה הנאצית והיהודים, שנות ההשמדה: 1945-1939, ספרית אפקים, הוצאת עם עובד ויד ושם, 2009[5]
וכן מאמרים ומחקרים רבים נוספים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שי גינזבורג, שאול פרידלנדר: בין היסטוריה לאוטוביוגרפיה, תיאוריה וביקורת 17, סתיו 2000, עמ' 222-217
- זמירה היזנר, ’משואה ותקומה לתקומת השואה’, עיון ב"עם בוא הזיכרון" לשאול פרידלנדר וב"שדות הזיכרון" לשלמה ברזניץ, עלי-שיח, 39, 1997.
- יעל לוטן, ’הקורבן כצופה: על שאול פרידלנדר, עם בוא הזיכרון’, ידיעות אחרונות, מרץ 1980.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שולמית וולקוב, השואה על כל צדדיה, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2009
- אנשיל פפר, לכו אל השטעטלים, באתר הארץ, 1 במאי 2008
- עדה פגיס, המתים האלה שאינם מפסיקים לחיות, באתר הארץ
- שירי לב-ארי, פרס יריד הספרים בפרנקפורט לשאול פרידלנדר, באתר הארץ
- שירי לב-ארי, כלי מיטה מעוטרים מאם שנספתה, באתר הארץ
- מרב יודילוביץ', "זו לא רק עבודה, זה סיפור חיי", באתר ynet, 8 באפריל 2008
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רומי נוימרק, "החזיר את הכבוד", באתר nrg, 15 באוקטובר 2007
- ^ סוכנויות הידיעות, פרס פוליצר לשאול פרידלנדר, באתר ynet, 7 באפריל 2008
- ^ איתי נבו, חוקר השואה שאול פרידלנדר בין מקבלי פרס דן דוד, באתר "הידען", 12 בפברואר 2014
- ^ ביקורת: דניאל פרנקל, ’נורמליות למראית-עין’, יד ושם 27, 1999, עמ' 345-337; יהויקים כוכבי, 'אנטישמיות גואלת', דפים לחקר תקופת השואה 15, 1998, עמ' 302-191; דוד בנקיר, שני ספרים על רדיפת היהודים והשמדתם, יהדות זמננו 13, 1999, עמ' 293-283; אוטו דב קולקה, [על] שאול פרידלנדר, "גרמניה הנאצית והיהודים: שנות הרדיפות, 1933–1939", ציון ס"ו, א', תשס"א, עמ' 123-109.
- ^ ביקורת: דוד סזרני, "היסטוריה אינטגרטיבית ואינטגרלית": היסטוריה מקיפה של השואה על סמך חיי היום-יום - וקיצם, יד ושם 36 (1), תשס"ח, עמ' 234-229.
- יהודים בשואה: צ'כוסלובקיה
- ניצולי השואה
- ישראלים חברי האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
- זוכי פרס ישראל להיסטוריה
- זוכי פרס פוליצר
- זוכי פרס האחים שול
- היסטוריונים ישראלים
- זוכי פרס שזר
- חוקרי השואה
- סגל אוניברסיטת תל אביב: מדעי הרוח
- אסכולת השואה האינטנציונליסטית
- חברי שלום עכשיו
- עמיתי מקארתור
- זוכי פרס דן דוד
- כותבי זיכרונות מהשואה
- זוכי פרס יו"ר הכנסת
