קזחסטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רפובליקת קזחסטן
Қазақстан Республикасы
Flag of Kazakhstan.svg Emblem of Kazakhstan.svg
דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה
מצרים תוניסיה לוב אלג'יר מרוקו מאוריטניה סנגל גמביה גינאה ביסאו גינאה סיירה לאון ליבריה חוף השנהב גאנה טוגו בנין ניגריה גינאה המשוונית קמרון גבון הרפובליקה של קונגו אנגולה הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו נמיביה דרום אפריקה לסוטו סווזילנד מוזמביק טנזניה קניה סומליה ג'יבוטי אריתריאה סודאן רואנדה אוגנדה בורונדי זמביה מלאווי זימבבואה בוטסואנה אתיופיה דרום סודאן הרפובליקה המרכז-אפריקאית צ'אד ניז'ר מאלי בורקינה פאסו תימן עומאן איחוד האמירויות הערביות ערב הסעודית עיראק איראן כווית קטאר בחריין ישראל סוריה לבנון ירדן קפריסין טורקיה אפגניסטן טורקמניסטן פקיסטן יוון איטליה מלטה צרפת פורטוגל ספרד מאוריציוס ראוניון מיוט קומורו סיישל מדגסקר סאו טומה ופרינסיפה סרי לנקה הודו אינדונזיה בנגלדש הרפובליקה העממית של סין נפאל בהוטן מיאנמר קנדה גרינלנד איסלנד מונגוליה נורבגיה שבדיה פינלנד אירלנד הממלכה המאוחדת הולנד בלגיה דנמרק שווייץ אוסטריה גרמניה סלובניה קרואטיה צ'כיה סלובקיה הונגריה פולין רוסיה ליטא לטביה אסטוניה בלארוס מולדובה אוקראינה מקדוניה אלבניה מונטנגרו בוסניה והרצגובינה סרביה בולגריה רומניה גאורגיה אזרבייג'ן ארמניה קזחסטן אוזבקיסטן טג'יקיסטן קירגיסטן רוסיה ארצות הברית האיים המלדיביים יפן קוריאה הצפונית קוריאה הדרומית טייוואן סינגפור אוסטרליה מלזיה ברוניי הפיליפינים תאילנד וייטנאם לאוס קמבודיה הודו פפואה גינאה החדשהKazakhstan on the globe (Eurasia centered).svg
אודות התמונה
מוטו לאומי אין
המנון לאומי המנון רפובליקת קזחסטן
יבשת אירואסיה
שפה רשמית קזחית, רוסית
עיר בירה אסטנה
51°10′N 71°30′E / 51.167°N 71.500°E / 51.167; 71.500
העיר הגדולה ביותר אלמטי
משטר רפובליקה
ראש המדינה
- נשיא
- ראש ממשלה
נשיא
נורסולטן נזרבייב
כארים מאסימוב
הקמה
- עצמאות
- תאריך

מברית המועצות
16 בדצמבר 1991
שטח[1]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
2,724,900 קמ"ר 
9 בעולם
1.7%
אוכלוסייה[2]
(הערכה ליולי 2014)

- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות

17,948,816 נפש 
61 בעולם
6.59 נפש לקמ"ר
220 בעולם
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 25.1%
גילאי 15 - 24 16.1%
גילאי 25 - 54 42.6%
גילאי 55 - 64 9.2%
גילאי 65 ומעלה 7.0%
תמ"ג[3]
(הערכה לשנת 2014)

- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש

420,600 מיליון $ 
42 בעולם
23,433 $
69 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[4]
(2013)

- דירוג עולמי

0.757 
70 בעולם
מטבע טנגה ‏ (KZT)
אזור זמן UTC +5 עד +6
סיומת אינטרנט .kz
קידומת בינלאומית 7

רפובליקת קזחסטןקזחית: Қазақстан Республикасы) היא מדינה השוכנת בחלקה המרכזי של יבשת אסיה, וחלקה הקטן ביבשת אירופה. בעבר הייתה חלק מברית המועצות, וב-16 בדצמבר 1991 נהפכה למדינה עצמאית.

המדינה גובלת ברוסיה בצפון ובמערב, ברפובליקה העממית של סין במזרח, בקירגיזסטן ובאוזבקיסטן בדרום, בטורקמניסטן בדרום-מערב ובים הכספי במערב.

קזחסטן היא המדינה התשיעית בגודלה בעולם מבחינת שטח. רוב שטחה הוא מדבריות וערבות.

בקזחסטן גרים כיום כעשרים אלף יהודים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קזחסטן הייתה בעבר חלק מהקיסרות הצארית הרוסית. היא סופחה לאימפריה במהלך המאה ה-18-המאה ה-19. בעקבות המהפכה הקומוניסטית היא הוכרזה לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הקזחית, אחת מ-15 הרפובליקות שהרכיבו את ברית המועצות. במהלך תקופת שלטונו של סטלין הייתה ידועה בעיקר בשל מתקני הענישה שבה. אליה נשלחו עמים מגורשים.

מאוחר יותר התנהלו על אדמת קזחסטן מספר פרויקטים סובייטים שאפתניים:

קזחסטן הכריזה על עצמאות בשנות התשעים המוקדמות, מיד לאחר התמוטטות ברית המועצות. ב-10 בדצמבר 1997 קזחסטן העבירה את בירתה מאלמטי לאק-מולה, שמאוחר יותר שונה שמה לאסטנה.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחבורה אוירית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמלי התעופה הבינלאומיים הראשיים של קזחסטן הם נמל התעופה הבינלאומי אלמהטי ונמל התעופה הבינלאומי אסטנה.

חברת התעופה הלאומית של קזחסטן היא אייר אסטנה, בעבר פעלה גם חברת אייר קזחסטן, אך הממשלה סגרה אותה.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שמקובל לחשוב שקזחסטן היא דמוקרטית יחסית לשאר מדינות מרכז אסיה, המצב בה רחוק מלהיות מושלם. הקהילה הבינלאומית וארגונים לא ממשלתיים מעלים האשמות על הפרת זכויות אדם מצד השלטון. התקשורת מוחזקת על ידי קרוביו של הנשיא, והם מגבילים את זמן המרקע שניתן למתנגדיו.

בבחירות בשנת 1999, שנערכו שנתיים לפני מועדן המקורי, ניצח נורסולטן נזרבייב בהפרש גדול והמשיך את כהונתו הארוכה כנשיא שהחלה בשנת 1990. רבים האשימו אותו בזיוף ובנקיטת אמצעים לא הוגנים לקידום מועמדותו.

ב-2007 נערכו, לראשונה בתולדות המדינה, בחירות יחסיות לבית הנבחרים. מפלגת השלטון נוּר-אוֹטַאן זכתה בניצחון גורף עם 88% מן הקולות. בבחירות הבאות, ב-2011, גרפה המפלגה 95.54% מהקולות, כאשר אחוזי ההצבעה עמדו על 89.9.

נזרבייב מקיים פעילות בינלאומית בנושאי דת, הכוללת קיום ועידה בין דתית תלת-שנתית בבניין הפירמידה בבירה אסטנה.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קזחסטן בעלת עתודות נפט גולמי, מינרלים רבים ומתכות שונות. למדינה גם פוטנציאל חקלאי גדול המצוי בערבות שלה שבהן מגדלים תבואה המשמשת לתצרוכת מקומית ולייצוא וגם צאן. בהרים בדרום מגדלים תפוחים ואגוזים.

הסקטור התעשייתי של קזחסטן נשען על כריית מינרלים ועל בניית מכונות כמו טרקטורים, מכונות חקלאיות, ציוד ומכשירים לצורכי צבא. אוצרות הטבע של המדינה כוללים: נפט וגז טבעי, פחם, בריט, טונגסטן, כרומיט, אורניום, נחושת, עופרת, אבץ, מוליבדן, בריליום, טיטניום, זהב וברזל. היא אחת היצואניות הגדולות בעולם של נפט, גז טבעי ואלומיניום. בהתאם להערכות בשטח קזחסטן נמצאים כ-3% מעתודות הנפט העולמי. בהפקת נפט מעורבות מספר חברות מקומיות, חברות בינלאומיות גדולות מארצות הברית ואירופה אך גם חברות קטנות יחסית דוגמת קבוצת אסקום ממולדובה.

פרוק ברית המועצות והצניחה בדרישה למוצרים הכבדים שייצרה קזחסטן הביאו להתכווצות חדה בכלכלתה מאז 1991. ברפורמות שבין השנים 1995 לבין 1997 הפריטה הממשלה במהירות את מרבית נכסיה, שעברו לידיים פרטיות. בשנת 1996 נחתם חוזה להקמת צינור נפט משדה טנגיז שבמערב קזחסטן לים השחור, וכך הבטיחה הממשלה יצוא נפט קבוע לשנים הקרובות. כלכלת קזחסטן צנחה בשנת 1998 עקב ירידת מחירי הנפט והמשבר הכלכלי ברוסיה- "משבר הרובל".

בשנת 1999 מחירי הנפט היו בעליה. בנוסף, פיחות במטבע ויבול חיטה מוצלח היטיבו עם המדינה. קצב הצמיחה הכלכלי מאז ועד 2008 היה גבוה יחסית. בסוף 2008, עם הירידה במחירי הנפט והסחורות והמשבר הכלכלי העולמי חלה ירידה בהיקף היצוא וירידה חדה יותר בהיקף התמורה לייצוא.

בשנת 2010 נאמד היקף התוצר המקומי גולמי של כלכלת קזחסטן בכ-137 מיליארד דולר, כאשר התוצר במונחי כוח קנייה נאמד בכ-194 מיליארד דולר - בשנה זו צמחה הכלכלה בשיעור של 7% בהשוואה לשנת 2009. בין השנים 2000-2007 גדל התוצר של קזחסטן בשיעור שנתי ממוצע של כ-10%. יצוא הסחורות עלה בשיעור שנתי ממוצע של 23% כשבתוך ארבע שנים בלבד הכפיל את עצמו פי 2.5.

יחסים עם ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יחסי ישראל-קזחסטן

ב-10 באפריל 1992 מוסדו יחסים בין המדינות בתחילה ברמת קונסוליות. באוגוסט 1992 הוקמה שגרירות ישראל בקזחסטן ובמאי 1996 הוקמה שגרירות קזחסטן בתל אביב. בשנים 1995 ו-2000 נערכו ביקורים רשמיים של נשיא קזחסטן נורסולטאן נזרבייב בישראל. באוקטובר 2006 הגיעה משלחת רשמית לישראל בראשות סגן ראש הממשלה מקסימוב.‏[5] בשנים 1995 (כשר חוץ) ו-2002 (כסגן ראש ממשלה) ביקר שמעון פרס בקזחסטן.‏[6]

סחר עם ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מכון היצוא היקף הסחר של ישראל מול קזחסטן הסתכם בשנת 2010 בכ-63 מיליון דולר (לא כולל חומרי אנרגיה), עלייה של כ- 8.5% לעומת תקופה מקבילה אשתקד. יצוא הסחורות בשנה זו הסתכם בכ-62 מיליון דולר, עלייה של כ-10% בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד, יחד עם זאת נרשמת ירידה בהיקפי היצוא בהשוואה לשנים 2008 ו-2007. יבוא הסחורות של ישראל מקזחסטן נמצא בירידה מתמדת משנת 2008. בשנת 2010 הסתכם בכ-300 אלף דולר, ירידה של כ-66% בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד.

מודיעין וביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוכנות הביון הקזחית "ברלאו" היא מחלקת המודיעין של ק.נ.ב - הוועדה לביטחון לאומי של קזחסטן האחראית לביטחון פנים. זהו השירות החשאי של קזחסטן מאז 1991 והוא יורש האגף הקזחי של הקג"ב הסובייטי.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קזחסטן ממוקמת במרכז אסיה, אולם כעשירית משטחה נמצא ממערב להרי אורל, בשטח אירופה.

קזחסטן היא המדינה התשיעית בגודלה בעולם מבחינת שטח, והייתה המדינה השנייה בגודלה בברית המועצות. שטחה הכולל הוא 2,717,300 קמ"ר, מתוכם 2,669,800 קמ"ר אדמה ורק 47,500 קמ"ר מים.

המדינה מוקפת יבשה ואין לה גישה לאוקיינוס. במערבה יש לה קו חוף הנושק לימת אראל ולים הכספי. קזחסטן גובלת ברוסיה (גבול באורך 6,467 ק"מ), סין (1,460 ק"מ), קירגיסטן (980 ק"מ), טורקמניסטן (380 ק"מ) ואוזבקיסטן (2,300 ק"מ).

קזחסטן מחולקת ל-14 אזורים ו-159 מחוזות. במדינה ישנם 8,500 נחלים ונהרות ששבעה מתוכם הם באורך של למעלה מ-1,000 ק"מ, 48,000 אגמים, רובם קטנים, פזורים בכל רחבי המדינה.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקלים במדינה משתנה בין העונות ונוטה להיות קיצוני. בחורף קר מאוד ובקיץ חם מאוד.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקזחסטן חיים 17,948,816 איש (נכון לשנת 2014), כאשר יש יותר נשים מגברים (48.3% גברים, 51.7% נשים). הקבוצה האתנית הראשית במדינה היא הקזחים אשר מהווים כ-46% מהאוכלוסייה, ואחריהם רוסים - 34.7%, אוקראינים - 4.9%, אוזבקים - 2.4%, טטרים - 1.9% וגרמנים - 0.2%.

דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מפקד האוכלוסין של 2009, 70.2% מהאוכלוסייה הם מוסלמים, ברובם סונים, 20.6% הם נוצרים, 0.1% בודהיסטים, 0.2% אחרים (בעיקר יהודים), 2.8% חסרי דת ו-0.5% בחרו לא לענות על השאלה.

השפות בהן מדברים התושבים הן קזחית ורוסית.

יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יהדות קזחסטן

יש המעריכים כי יהודים ישבו בקזחסטן כבר לאחר גלות בבל וכחלק מפיזור היהודים באימפריה הפרסית. יהודים סוחרים נדדו גם באזורים כמו קזחסטן בדרכם מרוסיה להודו וסין. כמו רוב הקהילות היהודיות במרכז אסיה, לא מנתה הקהילה יהודים רבים.

בקזחסטן גרים כיום כעשרים אלף יהודים. בערים אלמטי, אסטנה, אוסט-קמינגורסק ופבלודר נמצאים שלוחי חב"ד המנהלים את הקהילות והחיים היהודיים במקום. הרב הראשי לקזחסטן הוא שליח חב"ד הראשון לרפובליקה, הרב ישעיה אלעזר כהן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-23 באפריל 2015
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2013 בדו"ח 2014 של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  5. ^ תמונות מביקורי משלחות בין קזחסטן לישראל
  6. ^ יחסי קזחסטן-ישראל


מדינות אירופה

אוסטריה · אוקראינה · אזרבייג'ן 1 · איטליה · איסלנד · אירלנד · אלבניה · אנדורה · אסטוניה · ארמניה 2 · בולגריה · בלגיה · בלארוס · בוסניה והרצגובינה · גאורגיה 1 · גרמניה · דנמרק · הולנד · הונגריה · הממלכה המאוחדת · הרפובליקה הצ'כית · ותיקן · טורקיה 1 · יוון · לוקסמבורג · לטביה · ליטא · ליכטנשטיין · מולדובה · מונאקו · מונטנגרו · מלטה · מקדוניה · נורבגיה · סן מרינו · סלובניה · סלובקיה · ספרד · סרביה · פולין · פורטוגל · פינלנד · צרפת · קזחסטן 1 · קפריסין 2 · קרואטיה · רומניה · רוסיה 1 · שבדיה · שווייץ


חבלי ארץ "לא מוכרים": אבחזיה · דרום אוסטיה · טרנסניסטריה · נגורנו קרבאך · קוסובו · צפון קפריסין 2


שטחים תלויים: אולנד · אקרוטירי ודקליה 2 · איי פארו · גיברלטר · גגאוזיה · גרנזי · יאן מאיין · ג'רזי · האי מאן · סבאלברד · חצי האי קרים


הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באסיה. 2 מבחינה גאוגרפית נמצאת באסיה, אך נחשבת חלק מאירופה מסיבות היסטוריות.
אירופה
מדינות אסיה

אוזבקיסטן · אזרבייג'ן · איחוד האמירויות הערביות · אינדונזיה 3 · איראן · אפגניסטן · ארמניה · בהוטן · בחריין · בנגלדש · ברוניי · גאורגיה 1 · הודו · המלדיביים · הפיליפינים · הרפובליקה הסינית 2 · הרפובליקה העממית של סין · וייטנאם · טג'יקיסטן · טורקיה 1 · טורקמניסטן · יפן · ירדן · ישראל · כווית · לאוס · לבנון · מונגוליה · מזרח טימור 3 · מיאנמר · מלזיה · נפאל · סוריה · סינגפור · סרי לנקה · עומאן · עיראק · ערב הסעודית · פקיסטן · קוריאה הדרומית · קוריאה הצפונית · קזחסטן 1 · קטאר · קירגיזסטן · קמבודיה · קפריסין · רוסיה 1 · תאילנד · תימן


הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באירופה. 2 הרפובליקה הסינית (טאיוואן) לא מוכרת על ידי האומות המאוחדות כמדינה רשמית. 3 חלק משטח המדינה נמצא באוקיאניה.
אסיה
מדינות חבר המדינות
אוזבקיסטן · אוקראינה · אזרבייג'ן · ארמניה · בלארוס · טג'יקיסטן · מולדובה · רוסיה · קזחסטן · קירגיזסטן חברות חבר המדינות
הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי

מדינות חברות: אפגניסטן | אלג'יריה | צ'אד | מצרים | גינאה | אינדונזיה | איראן | ירדן | כווית | לבנון | לוב | מלזיה | מאלי | מאוריטניה | מרוקו | ניז'ר | פקיסטן | תימן | ערב הסעודית | סנגל | פלסטין (מיוצגת על ידי אש"ף) | סודאן | סומליה | תוניסיה | טורקיה | בחריין | עומאן | קטאר | איחוד האמירויות הערביות | סיירה לאון | בנגלדש | גבון | גמביה | גינאה ביסאו | אוגנדה | בורקינה פאסו | קמרון | קומורו | עיראק | המלדיביים | ג'יבוטי | בנין | ברוניי | ניגריה | אזרבייג'ן | אלבניה | קירגיזסטן | טג'יקיסטן | טורקמניסטן | מוזמביק | קזחסטן | אוזבקיסטן | סורינאם | טוגו | גיאנה | חוף השנהב

מדינה מושעית: סוריה

מדינות משקיפות: בוסניה והרצגובינה | הרפובליקה המרכז-אפריקאית | צפון קפריסין | תאילנד | רוסיה

ארגונים בינלאומיים משקיפים: הליגה הערבית | האו"ם | המדינות הבלתי-מזדהות | ארגון אחדות אפריקה
Flag of OIC.svg