חרבין

חרבין 哈尔滨 סמל העיר דגל העיר פוטומונטאז' של חרבין מדינה / טריטוריה   סין חבל ארץ דאולי מחוז היילונגג'יאנג ראש העיר שא ג'ונגסין שטח 53,796 קמ"ר גובה 150 מטרים אוכלוסייה  ‑ בעיר  ‑ במטרופולין 4,754,753‏ 9,873,742‏ קואורדינטות 45°45′00″N 126°38′00″E אזור זמן UTC +8 http://www.harbin.gov.cn (למפת סין מוגדלת)   בייג'ינג שאנגחאי צ'ונגצ'ינג שנג'ן הונג קונג צ'נגדו שן-יאנג שיאן אורומצ'י שינינג רוסיה מונגוליה קזחסטן קיר. ט. פק. הודו נפאל ב. בנ. מיאנמר תאי. לא. וי. הפ. ד.ק צ.ק יפן חרבין (למפת סין רגילה)   בייג'ינג שאנגחאי צ'ונגצ'ינג שנג'ן הונג קונג צ'נגדו שן-יאנג שיאן אורומצ'י שינינג רוסיה מונגוליה קזחסטן קיר. ט. פק. הודו נפאל ב. בנ. מיאנמר תאי. לא. וי. הפ. ד.ק צ.ק יפן חרבין

רחוב הואה אר במחוז דאולי

חרבין (בסינית מפושטת: 哈尔滨, סינית מסורתית: 哈爾濱) היא בירת מחוז היילונגג'יאנג שבצפון מזרח סין. מרכזה של העיר נמצא במחוז דאולי. העיר שוכנת על גדות נהר שונגואה. העיר היא מרכז תעשייה אזורי וכן מרכז התקשורת המרכזי בצפון מזרח סין.

מקור שמה של העיר בשפת מנצ'ו ומשמעה: "מקום לייבוש רשתות דייגים".

בעיר חרבין מתגוררים כ-4.7 מיליון תושבים, ובעיר רבתי מתגוררים כ-9.8 מיליון תושבים.

היסטוריה

ההתיישבות הראשונה באזור זה הוקמה בשנת 2,200 לפני הספירה לערך, בסוף תקופת האבן. העיר המודרנית הוקמה בשנת 1898 מכפר דייגים קטן. הזרז להקמת העיר הייתה הקמת רכבת מזרח סין על ידי רוסיה - כהמשך לקו הרכבת הטרנס סיבירית, במטרה לקשר את עיר הנמל דאליין לולדיווסטוק.

בעקבות תבוסת רוסיה במלחמת רוסיה יפן (1904-5) פחתה השפעתה של רוסיה באזור, ולעיר הגיעו תושבים של מדינות אירופאיות רבות (בעיקר גרמניה וצרפת) וכן אנשי עסקים מארצות הברית והקימו באזור חברות מסחריות, מפעלים ובנקים, ובמהרה הפכה חרבין למרכז התעשייה והכלכלה של צפון מזרח סין, ולמטרופולין רב תרבותי.

בדצמבר 1918 במהלך מלחמת האזרחים הרוסית ברחו פליטים רבים מתומכי הצבא הלבן אל העיר. כמו כן הגיעה אל העיר קבוצה גדולה של יהודים רוסיים. בשנות ה-30 גדלה האוכלוסייה היהודית בעיר בשל הגירה מגרמניה הנאצית, ומספרה היה יותר מעשרים אלף יהודים.

ספר שו"ת משברי ים, שנדפס בעיר חרבין בשנת 1926 על ידי הרב קיסילוב, ששימש כרב הקהילה של היהודים פליטי רוסיה בעיר.

בשנת 1935 נמכרה מסילת הברזל ליפן, וגברה ההשפעה היפנית בעיר - השפעה שהגיע לשיאה עם הפיכת העיר לבירת מדינת הבובות היפנית מנצ'וקוו. היפנים החזיקו בעיר כוחות צבא גדולים, והקימו במקום מפעלים לייצור נשק ביולוגי.

בשנת 1946 נכבשה חרבין על ידי ברית המועצות, ומרבית בני הלאומים הזרים בעיר נמלטו ממנה, בעיקר לאוסטרליה, ברזיל וארצות הברית. אזרחים רוסים רבים שברחו לעיר במהלך מלחמת האזרחים הרוסית הוצאו להורג על ידי החיילים הסוביטיים. בהמשך הפכה חרבין לחלק מסין הקומוניסטית.

ב-13 בנובמבר 2005 גרמה דליפת בנזן ממפעל בקרבת העיר לזיהום משמעותי, שהביא להפסקת הזרמת מי השתייה לעיר. השלטון המקומי בעיר הכחיש את הדליפה וטען שמדובר בניקוי שגרתי של מערכת המים.

אדריכלות

כנסיית סופיה הקדושה

חרבין מכונה סנקט פטרבורג של המזרח בשל סגנון הבנייה הייחודי שבה - בעל ההשפעה הרוסית המרובה.

רחוב ג'ונג יאנג (הרחוב המרכזי, המכונה גם רחוב קיטאייסקיה) הוא מרכז העסקים הראשי של העיר. ברחוב זה נמצאים מבנים רבים בסגנון אירופאי, ובהם מבנים בסגנון הבארוק ואף סגנון בנייה ביזנטיני.

כנסיית סופיה הקדושה שנבנתה בסגנון הרוסי בשנת 1932, משמשת כיום למוזיאון להיסטוריה התרבותית והארכיטקטונית של חרבין.

השפעה רוסית

גם כיום מרובה ההשפעה של התרבות הרוסית והכלכלה הרוסית בעיר. בשל הקירבה לרוסיה, מיובאים לעיר מוצרי צריכה רבים. המטבח המקומי מושפע אף הוא מהמטבח הרוסי. גם העגה המקומית משתמשת במילים רבות מהשפה הרוסית.

תרבות

עולם הקרח והשלג בחרבין

בחרבין נערך מדי שנה פסטיבל שלג וקרח, בשל היותה הצפונית ביותר בערי סין, ובשל קרבתה של העיר לסיביר. הטמפרטורה הממוצעת בקיץ היא 21.2 מעלות צלזיוס, ובחורף 16.8- מעלות צלזיוס בממוצע (הטמפרטורות הנמוכות מגיעות ל- 38.1- מעלות).

מדי שנה, מאז שנת 1985 נערך בעיר פסטיבל בינלאומי לפיסול בקרח ובשלג - אחד מארבעת פסטיבלי הפיסול בקרח הידועים בעולם (יחד עם פסטיבל השלג ספורו ביפן, קרניבל החורף של קוובק בקנדה ופסטיבל סקי בנורבגיה).

השכלה

בין המכללות והאוניברסיטאות בעיר ניתן למנות את:

• אוניברסיטת ההנדסה של חרבין
• אוניברסיטת היילונגג'יאנג
• המכון לטכנולוגיה של חרבין
• אוניברסיטת חרבין למדע וטכנולוגיה
• המכון הפוליטכני של חרבין

חלוקה אדמיניסטרטיבית

העיר פרושׂה על פני שמונה רבעים:

• דַאולִי (道里区)
• נַאנְגַאנְג (南岗区)
• דונְגְלִי (动力区)
• פִּינְגְפֿאנְג (平房区)
• שְׂיָאנְגְפֿאנְג (香坊区)
• דאו-ואי (道外区)
• סונגביי (松北区)
• הולאן (呼兰区)

העיר כוללת ארבע נפות עירוניות:

• אַצֶ'נג (阿城市)
• שָׁאנְגגְ'ה (尚志市)
• שְׁואנגצ'נג (双城市)
• ווּצ'אנג (五常市)

וכן העיר כוללת שבע נפות:

• פֿאנְגְג'נג (方正县)
• בּין (宾县)
• יִילַאן (依兰县)
• בּאיֵן (巴彦县)
• טונגהֶה (通河县)
• מוּלאן (木兰县)
• יֵנְשׁוֹאוּ (延寿县)

ערים תאומות

מקומיות

• צ'נגדו, סצ'ואן
• דאליין, ליאונינג
• ג'נגג'ואו, גואנגדונג
• האנגג'ואו, ג'ג'יאנג
• וונג'ואו, ג'ג'יאנג
• שיאמן, פוג'יין
• שינינג, צ'ינגהאי

בינלאומיות

• ניאיגטה, יפן
• אארהוס, דנמרק
• אדמונטון, קנדה
• סוודלובסט אולבסט, רוסיה
• מיניאפוליס, ארצות הברית
• אקהורונלני, דרום אפריקה
• דאוגבפליס, לטביה
• חברובסק, רוסיה
• פלוייסטי, רומניה
• אסאקיווה, יפן
• בוצ'ון, דרום קוריאה
• סלבדור, ברזיל
• גבעתיים, ישראל

קישורים חיצוניים

• אתר רשמי של ממשלת העיר (באנגלית)
• אתר רשמי (בסינית)
• אתר רשמי (ברוסית)
• שירי לב-ארי, קהילת חרבין: אי של שלווה בהיסטוריה היהודית, באתר הארץ (על ההיסטוריה של הקהילה היהודית בחרבין)