קוריאה הדרומית
רפובליקת קוריאה 대한민국 |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מוטו לאומי | סייעו לכל בני-האדם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
המנון לאומי | השיר הפטריוטי
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
יבשת | אסיה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שפה רשמית | קוריאנית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עיר בירה (והעיר הגדולה ביותר) |
סיאול 37°35′N 127°0′E / 37.583°N 127.000°E |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
משטר | רפובליקה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש המדינה - נשיאה - ראש ממשלה |
נשיאה פאק גון-הייה ג'ונג הונג-וון |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הקמה - תאריך |
חלוקת קוריאה 13 באוגוסט 1948 |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שטח[1] - דירוג עולמי - אחוז שטח המים |
99,720 קמ"ר 109 בעולם 0.3% |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אוכלוסייה[2] (הערכה ליולי 2014) - דירוג עולמי של אוכלוסייה - צפיפות - דירוג עולמי של צפיפות |
49,039,986 נפש 26 בעולם 491.78 נפש לקמ"ר 23 בעולם |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תמ"ג[3] (הערכה לשנת 2014) - דירוג עולמי - תמ"ג לנפש - דירוג עולמי לנפש |
1,786,000 מיליון $ 13 בעולם 36,419 $ 44 בעולם |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד הפיתוח האנושי[4] (2013) - דירוג עולמי |
0.891 15 בעולם |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מטבע | וון דרום קוריאני (KRW) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אזור זמן | UTC +9 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סיומת אינטרנט | .kr | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קידומת בינלאומית | 82 |
בערך זה מופיע גופן מזרח אסייתי.
כדי שתוכלו לראות את הכתוב בערך זה בצורה תקינה, תצטרכו להתקין גופן מזרח אסייתי במחשבכם. אם אינכם יודעים כיצד לעשות זאת, לחצו כאן לקבלת עזרה. |
קוריאה הדרומית או בשמה הרשמי רפובליקת קוריאה (בקוריאנית: 대한민국, טֶה-הָאן מִינְגוּק; באנגלית: "Republic of Korea") היא מדינה במזרח אסיה, במחציתו הדרומית של חצי האי קוריאה. המדינה גובלת רק בקוריאה הצפונית מצפון. המדינה הוקמה ב-1948 בשטח הנאמנות האמריקאי בקוריאה שנוצר בעקבות כיבוש חצי האי במלחמת העולם השנייה. קוריאה הצפונית הוקמה בשטח הנאמנות הסובייטי.
תוכן עניינים
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערכים מורחבים – היסטוריה של קוריאה, היסטוריה של קוריאה הדרומית
מ-1910 ועד תום מלחמת העולם השנייה הייתה קוריאה כולה תחת כיבוש יפני. בסיום מלחמת העולם השנייה חולק חצי האי הקוריאני לשני אזורי כיבוש שהגבול ביניהם עבר בקו הרוחב 38. ברית המועצות שלטה בחלק הצפוני, ואילו ארצות הברית שלטה בחלק הדרומי. ב-1948 הוקמו שתי ממשלות תואמות: ממשלה צפונית הנתמכת על ידי ברית המועצות, וממשלה דרומית המושפעת מארצות הברית.
בשנת 1950 פרצה מלחמת קוריאה בין שתי השכנות, האו"ם תמך בממשלת הדרום והקומוניסטים תמכו בממשלת הצפון. הסכם שביתת נשק נחתם סופית בשנת 1953 וחילק את חצי האי לרוחב האזור המפורז הקוריאני בגבולות המקוריים של שתי הקוריאות לפני המלחמה.
בתום המלחמה חוותה קוריאה הדרומית מספר מהפכות פוליטיות: הממשלה האוטוקרטית של סינגמן רי הופלה על ידי מהומות סטודנטים ולתקופה קצרה הוקם שלטון אזרחי בשנת 1960. אולם, הפיכה צבאית בראשותו של הגנרל פאק צ'ונגהי בשנה העוקבת גררה את האומה לדיקטטורה שנמשכה 18 שנה, במהלך התקופה השיגה המדינה צמיחה כלכלית רבה. פאק נרצח ב-1979 והגנרל צ'ון דוהוואן תפס את השלטון בהפיכה נוספת. הפגנות סטודנטים מאסיביות באביב 1980 הסתיימו בשבירת הצבא ובטבח קוואנגג'ו. כל אותה התקופה גנרלים אמריקאים שמרו על שליטה מבצעית על הכוחות האמריקאים-קוריאנים המשותפים.
אי שקט פוליטי שרר במדינה עד שהמחאות הצליחו לסלק את הדיקטטורה ולבסס צורת ממשל דמוקרטי יותר בשנת 1987 בבחירתו של נו טהאו לנשיאות. בעשור העוקב, הפכה קוריאה הדרומית לאחת הכלכלות המובילות בעולם. בשנת 1996 היא הצטרפה ל-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי). אף על פי שהאומה סבלה במהלך המשבר הכלכלי של אסיה בשנת 1997, קוריאה הדרומית היא דמוקרטיה מודרנית כיום ואחת מהאומות האסיאתיות המשפיעות ביותר.
איחוד קוריאה נשאר נושא חשוב בשיח הקוראני וזאת על אף העובדה שעדיין לא נחתם שום חוזה שלום עם הצפון. ביוני 2000 התקיימה פסגה היסטורית בין הצפון לדרום, ומאז נחתמו מספר אמנות וחוזים אך הכול בזהירות מצד שתי המדינות. לאחרונה אף גברו הדאגות של הדרום ומדינות נוספות מהאזור כמו יפן, סין וארצות הברית מתוכנית הגרעין של קוריאה הצפונית שהחלה להוות איום על המדינות באזור.
פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
"רפובליקת קוריאה" היא רפובליקה דמוקרטית מפותחת ויציבה שבה חולקים הנשיא והרשות המחוקקת את השלטון.
ראש המדינה של הרפובליקה הוא הנשיא, שנבחר בבחירות ישירות לקדנציה יחידה בת 5 שנים. בנוסף להיותו הנציג הגבוה ביותר מטעם הרפובליקה והמפקד העליון של הכוחות המזוינים, יש לנשיא כוח ביצועי רב: באישור הפרלמנט הוא ממנה את ראש הממשלה וכן את נציגי "מועצת המדינה" או ה"קבינט" שבראשו הוא עומד.
"האספה הלאומית של קוריאה הדרומית" (kukhae) הוא הפרלמנט החד ביתי של המדינה, שנבחריו ממלאים את תפקידם במשך 4 שנים.
המועצה המחוקקת מורכבת מ-299 מושבים, כאשר 243 מהמושבים נבחרים על ידי בחירות מקומיות והשאר מחולקים על פי ייצוג פרופורציונלי.
הגוף שעומד בראש הרשות השופטת הוא בית המשפט העליון של קוריאה הדרומית. את שופטי השלום ממנה הנשיא, בהסכמת הפרלמנט.
מאז 1948 היו לדרום קוריאה 6 חוקות. כל חוקה מסמלת רפובליקה דרום קוריאנית חדשה. הממשלה הנוכחית ידועה כרפובליקה השישית תחת חוקת 1988.
באוקטובר 2006, נבחר שר החוץ של קוריאה הדרומית, באן קי-מון, לתפקיד מזכ"ל האו"ם, החל מראשית שנת 2007.
שלטון מקומי[עריכת קוד מקור | עריכה]
קוריאה הדרומית מחולקת ל-9 פרובינציות, 6 ערי מטרופולין, פרובינציה אוטונומית אחת ועיר מיוחדת אחת:
עיר מיוחדת:
ערי מטרופולין:
פרובינציות:
- קיאנגי
- קאנגוואן
- צפון צְ'הוּנגצְ'הַאנג
- דרום צ'הונגצ'האנג
- צפון צַ'אלַּה
- דרום צ'אלה
- צפון קיאנגסאנג
- דרום קיאנגסאנג
פרובינציה אוטונומית
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קוריאה הדרומית נמצאת בחצי אי בדרום מזרח אסיה, ממזרח לקוריאה הדרומית נמצא הים היפני (בפי הקוריאנים "הים המזרחי") ובמערבה של קוריאה הדרומית נמצא הים הצהוב, מדרום נמצאים מצר קוריאה והים הסיני המזרחי. הנוף הדרומי של המדינה מורכב מהרים מיוערים למחצה המגיעים למזרח, בין ההרים יש וואדיות צרים ועמוקים. חופי המערב והדרום במדינה מיושבים בצפיפות. כ-3,000 איים, רובם קטנים ולא מיושבים נמצאים ממערב ומדרום למדינה. שטחה הכולל של המדינה הוא 99,268 קילומטר מרובע.
קוריאה הדרומית היא ארץ הררית. כ-30% משטח המדינה הם שטח מישורי נמוך שנמצא בעיקר במערב ובדרום-מזרח המדינה. ניתן לחלק את קוריאה הדרומית לשלושה חלקים: אזור מזרחי שמורכב מהרים ומרצועת חוף צרה, חלק מערבי המורכב ממישור חוף רחב, נחלים ונהרות ואזור דרומי המורכב מרשת סבוכה של הרים וואדיות.
הלסן - הר געש שאינו פעיל יותר – יצר את האי הגעשי ג'ג'ו שבדרום המדינה. ההר הוא הגבוה במדינה וגובהו 1,950 מטר. ג'ג'ו הוא האי הגדול במדינה, ומרוחק כ-100 ק"מ מהחוף הדרומי של קוריאה הדרומית. האי – ששטחו 1,845 קילומטרים רבועים – זכה בשנת 2011 להיכלל ברשימת שבעת פלאי עולם הטבע.
דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האוכלוסייה של קוריאה היא אחת האוכלוסיות היותר הומוגניות בעולם כולו מבחינת המגוון האתני ומבחינת השפה המדוברת. מרבית האוכלוסייה במדינה הם קוריאנים. המיעוט האתני המשמעותי שקיים במדינה הוא המיעוט הסיני.
הקוריאנים חיו במנצ'וריה במשך מאות שנים וכיום הם מיעוט בסין. לאחר מלחמת העולם הראשונה אילץ סטלין אלפי קוריאנים שחיו בקרבת ולדיווסטוק וחברובסק לעבור למרכז אסיה ולשטחים בשליטת ברית המועצות מפני שפחד כי הם משתפים פעולה עם היפנים, בזמן שמרבית הקוריאנים החיים ביפן הובאו לשם כדי לשמש כוח עבודה זול במהלך התקופה הקולוניאלית של יפן.
לאחר חלוקת חצי האי קוריאה בתום מלחמת העולם השנייה עברו יותר מארבעה מיליון קוריאנים את הגבול לעבר דרום קוריאה, במשך ארבעים השנים הבאות התאזן המצב בעקבות הגירה לארצות אחרות, בעיקר לארצות הברית ולקנדה, למערב אירופה ולדרום אמריקה בגלל המצב הפוליטי, הכלכלי והסוציאלי הרעוע ששרר במדינה בעשורים הראשונים להקמתה. מצב זה השתנה לאחר הפריחה הכלכלית של המדינה בסוף שנות השמונים ולקראת תחילת ואמצע שנות התשעים ומספר המהגרים מהמדינה ירד בצורה חדה. רבים מהקוריאנים שעזבו בעשורים הקודמים החליטו לחזור לדרום קוריאה. כיום מספר העוזבים שווה בערך למספר החוזרים.
דת ומאפיינים תרבותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבחינה דתית, הנצרות והבודהיזם הן שתי הדתות השולטות במדינה. אף על פי שבמשך מאות שנים היה הבודהיזם הדת המרכזית במדינה, במאה ה-19 החלה הנצרות להופיע בחצי האי ולמשוך יותר ויותר מאמינים. לקראת סוף המאה ה-20 השתווה אחוז המאמינים בנצרות לאחוז המאמינים בבודהיזם. גם לתורת קונפוציוס השפעה היסטורית רחבה על הלכי הרוח ודרכי החשיבה של הקוריאנים.
לאורך ההיסטוריה הקוריאנית הושפעו הקוריאנים הן מהתרבות הסינית והן מהתרבות היפנית, אך יצרו תרבות ייחודית משלהם המתאפיינת במאכלים משלהם, צורת כתב מיוחדת ומאפיינים נוספים.
מבחינה ערכית-תרבותית נוהגים הקוריאנים להימנע ככל האפשר מעימות ולנסות לפתח הבנה למצבו הרגשי של הזולת. יש כבוד רב למבוגרים לקשישים ולמורים.
כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – כלכלת קוריאה הדרומית
כלכלת קוריאה הדרומית נמנית עם הכלכלות המפותחות והמתועשות באסיה, ומדורגת במקום ה-15 בעולם מבחינת התוצר הלאומי הגולמי. קוריאה הדרומית חברה בפורום הG-20, בו חברות 20 הכלכלות הגדולות בעולם, וכן בארגון ה-OECD.
חלוקת קוריאה לאחר מלחמת קוריאה, הותירה את רוב האזור המתועש בקוריאה הצפונית ואילו כלכלת קוריאה הדרומית התבססה עד שנות ה-60 של המאה ה-20 בעיקר על חקלאות, תעשייה זעירה, דיג ומעט תעשייה כבדה. אחרי שתקופה ארוכה הייתה קוריאה הדרומית זקוקה לסיוע בינלאומי (ובעיקר אמריקני) על מנת לספק את צרכיה המינימליים, החלה ממשלת פאק צ'ונגהי בתחילת שנות ה-60 של המאה העשרים ברפורמות כלכליות מרחיקות לכת שהתמקדו בעידוד היצוא ובמפעלי תעשייה קלה הדורשים כוח עבודה רב. הממשלה ערכה רפורמה במטבע של המדינה וחיזקה את המוסדות הפיננסיים. בשנות ה-70 החלה הממשלה להפנות את כספה ואת מדיניותה הכלכלית ליצירת מפעלים של תעשייה "כבדה" ומפעלים כימיים. בנוסף תמכה הממשלה בבניית מפעלי אלקטרוניקה ומכוניות. כך צמחו בקוריאה תאגידי ענק ("צ'בול") בבעלות משפחתית, כגון יונדאי, סמסונג (וסמסונג C&T), LG, דייהו ועוד, שאחראיות עד היום על חלק ניכר מהתוצר הדרום-קוריאני.
כאחת מהמדינות המכונות ארבעת "הנמרים של מזרח אסיה" (יחד עם הונג קונג, סינגפור וטיוואן), הפגינה קוריאה הדרומית רצף מרשים של צמיחה והשתלבות בכלכלה העולמית המודרנית בתחומים כגון תעשייה והיי טק. צמיחה זו הביאה את קוריאה הדרומית לדירוגה ככלכלה ה-12 בגודלה בעולם. זאת על אף המשבר הכלכלי החריף באסיה בשנת 1997 אשר חשף בעיות של תוכנית פיתוח המשק הדרום קוריאני.
מראשית שנות ה-60 ועד לסוף שנות ה-80 צמחה הכלכלה הדרום קוריאנית בשיעור מרשים של 8.7% בשנה. נכון לאמצע העשור השני של המאה ה-21, התמ"ג לנפש בקוריאה הדרומית שווה ערך לזה שבכלכלות הבינוניות של האיחוד האירופי, ופי 20 מזה שבקוריאה הצפונית.
נכון ל-2005, קוריאה הדרומית היא בין המדינות המובילות בייצור זכרונות של מוליכים למחצה, מסכים דקים וטלפונים סלולריים. בנוסף מדורגת המדינה ראשונה בבניית ספינות בעולם וחמישית בבניית מכוניות.
ההצלחה הכלכלית התבססה בין היתר על יחסים קרובים בין הממשל והמגזר העסקי שכללו: הגבלות על יבוא, מענקים לתעשייה וטיפוח כוח העבודה. הממשלה עודדה יבוא חומרי גלם וטכנולוגיה מתקדמת. כיום, קוריאה הדרומית מאופיינת במשק יציב עם אינפלציה בקצב בינוני, אבטלה נמוכה וחלוקה שיוויונית יחסית של הכסף בין התושבים.
תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
תיירות פנים היא פופולרית מאוד בקוריאה הדרומית, אך היא לא הפכה עדיין ליעד משמעותי לתיירי חוץ. סיאול היא היעד העיקרי לתיירי חוץ. מונדיאל 2002 שנערך בקוריאה הדרומית וביפן משך תיירים רבים לבקר במדינה באותה התקופה.
יחסי ישראל-קוריאה הדרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – יחסי ישראל-קוריאה הדרומית
בין מדינת ישראל וקוריאה הדרומית מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים נכון לשנת 2013. הקשרים בין שתי המדינות החלו עוד מראשיתן של שנות ה-50, כאשר החל משנת 1962, שתי המדינות השיקו קשרים דיפלומטיים רשמיים[5]. ישראל ודרום קוריאה הביעו ומביעות עניין בחיזוק היחסים ביניהן בכלל התחומים, ובעיקר בתחום ההגנה, וכן בתחומי אנרגיה, מדע וטכנולוגיה, מסחר, והגדלת היקף התיירות בין שתי המדינות[6].
קוריאה הדרומית נחשבת למדינה מפותחת בתחומי הטכנולוגיה. בנובמבר 1994 נחתם בסיאול הסכם לשיתוף פעולה מדעי וטכנולוגי בין משרד המדע והטכנולוגיה הישראלי למקבילו הדרום קוריאני. במסגרת ההסכם, בוצעו למעלה מ-50 מחקרים משותפים בתחומים של ראייה ממוחשבת, ננו-טכנולוגיה, מוליכים למחצה ומדעי החיים. בשנת 2005 ביקר שר המדע הדרום קוריאני בישראל ובמהלך השנים נערכו כינוסים משותפים בישראל ובדרום קוריאה בתחומים מגוונים כדוגמת מידול גאומטרי ממוחשב וגרפיקה ממוחשבת.
החל משנת 2010 נערך אחת לשנה "כנס קוריאה לעסקים", שמטרתו הגברת פעילות הסחר, ההשקעות ושיתופי פעולה עיסקיים בין המדינות. את הכנס מארגנת קבוצת "Yonaco" בשיתוף עם מכון היצוא. כתוצאה מסדרת הפגישות במהלך הכנס השני, התממשה השקעת הון הסיכון הראשונה של קרן הון סיכון קוריאנית בחברת טכנולוגיה מישראל.[7]
בשנת 2012 פורסם קול קורא למחקרים משותפים בתחומים אנרגיה מתחדשת, ננו-מדע וטכנולוגיה בהקשר של מוליכים למחצה. מדי שנתיים מושקעים כ-400 אלף דולר מכל צד במחקרים המשותפים הללו.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלון לבקוביץ, קוריאה : היסטוריה ופוליטיקה ; עריכה: אביעד קליינברג, תל אביב : אוניברסיטת תל אביב, ההוצאה לאור תשס"ג 2003.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
- korea.net - Gateway to Korea - האתר הרשמי של ממשלת קוריאה הדרומית
- דרום קוריאה, באנציקלופדיה ynet
- מידע פוליטי-חברתי על דרום קוריאה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
- ד"ר יהושע רוטין, קוריאה הדרומית: כמו לטייל במוזיאון ללא חומות, באתר ynet, 15 בינואר 2011
- צופיה הירשפלד, שני קוריאנים אוחזים, באתר ynet, 24 במרץ 2011 - על לימוד התלמוד בקוריאה
- עמוס הראל, פריחה בצל הפצצה, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2011
- אילן בכר, דרום קוריאה, לגלות עולם חדש, ב-"KOISRA - פורטל קוריאה בעברית", 2011
- אלי אשד, קוריאה לנצח, באתר "אימגו"
- נעמה לנסקי, מה שקורה, בקוריאה, באתר ישראל היום, 21 בנובמבר 2014
- אלי סניור, לקרוע את דרום קוריאה, באתר ynet, 8 בדצמבר 2014
- טלי קרופקין, דרום קוריאה נסחפת למלחמת דת בין הכנסייה לכתות, באתר הארץ, 4 באפריל 2014
- שי זדה, כשישן וחדש נפגשים: טיול בדרום קוריאה, באתר ynet, 5 ביולי 2015
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
- ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
- ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-23 באפריל 2015
- ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2013 בדו"ח 2014 של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
- ^ יחסים דיפלומטיים וכלכליים בין הרפובליקה של קוריאה למדינת ישראל באתר "Explore Korea"
- ^ חמישים שנה ליחסי קוריאה ישראל באתר "פורטל קוריאה"
- ^ השקעה ראשונה בישראל מקרן קוריאנית, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1), 3 ביוני 2012
מדינות אסיה | |||
---|---|---|---|
|
הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי | |||
---|---|---|---|
|