שנות ה-70 של המאה ה-20

	מאות:; המאה ה-19 – המאה ה-20 – המאה ה-21
	עשורים:; 1950-1959 - 1960-1969 - 1970-1979 - 1980-1989 - 1990-1999
	שנים: <<< - 1970 - 1971 - 1972 - 1973 - 1974 - 1975 - 1976 - 1977 - 1978 - 1979 - >>>

המונח "שנות ה-70" מפנה לכאן. לערך העוסק בתוכנית הטלוויזיה, ראו מופע שנות ה-70.

שנות ה-70 של המאה ה-20 היו העשור השמיני של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1970 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1979.

שנות ה-70 מזוהות לרוב עם דיסקו, רוק מתקדם, פאנק ומשבר כלכלי ענקי בבריטניה.

אירועים משמעותיים בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

האירועים המשמעותיים ביותר שאירעו במהלך העשור, השפיעו על מהלך ההיסטוריה ועיצבו את העשור:

מלחמה, שלום ופוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהפכה האיראנית: ח'ומייני נוחת באיראן לאחר 14 שנות גלות

פרשת ווטרגייט הביאה את נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון להתפטר מתפקידו.
מלחמת יום הכיפורים (1973).
מלחמת וייטנאם באה לקיצה בהסכם שביתת נשק, וכוחות צבא ארצות הברית שבים לארצם (1973).
ישראל ומצרים מכוננות יחסים דיפלומטיים באמצעות הסכמי קמפ דייוויד (1978).
רצח העם בקמבודיה תחת שלטון הקמר רוז'. מניין הנרצחים עומד על לפחות מליון ושבע מאות אלף בני אדם.
מנהיגת המפלגה השמרנית מרגרט תאצ'ר נבחרה לעמוד בראש ממשלת בריטניה.
המהפכה האיראנית.

טכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחשבים אישיים בסיסיים הפכו זמינים מסחרית.
מחשבוני כיס הפכו זמינים מסחרית.
משחקי וידאו הפכו זמינים מסחרית.
התקליטונים הראשונים, אשר הומצאו על ידי חברת IBM ואשר היו בגודל 8 ס"מ, הפכו זמינים מסחרית בשנת 1971.
תנורי מיקרוגל הפכו זמינים מסחרית.
מכשירי הוידאו טייפ הפכו זמינים מסחרית.
נוסדה חברת מיקרוסופט (בשנת 1975).

מדע[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית ויקינג הושקה אשר במהלכה שלחה ארצות הברית שתי גשושיות לכוכב הלכת מאדים
תוכנית ונרה הושקה אשר במהלכה שלחה ברית המועצות סדרת גשושיות לכוכב הלכת נוגה.
תוכנית וויאג'ר הושקה אשר במהלכה שלחה ארצות הברית שתי גשושיות לחקור את מערכת השמש החיצונית.

תרבות פופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מלחמת הכוכבים - פרק 4: תקווה חדשה" (1977) הופך לשובר הקופות הגדול ביותר של העשור.

זוכי האוסקר: פטון (1970), הקשר הצרפתי (1971), הסנדק (1972), העוקץ (1973), הסנדק חלק שני (1974), קן הקוקיה (1975), רוקי (1976), הרומן שלי עם אנני (1977), צייד הצבאים (1978), קרמר נגד קרמר (1979).
עשרת שוברי הקופות הוליוודיים הגדולים ביותר של העשור הינם (מהרווחי ביותר לרווחי פחות): מלחמת הכוכבים - פרק 4: תקווה חדשה, מלתעות, גריז, מגרש השדים, מפגשים מהסוג השלישי, סופרמן, הסנדק, שגעון המוזיקה, רוקי ומלתעות 2.

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את מוזיקת שנות ה-70 ניתן לחלק לכמה זרמים מרכזיים:

רוק מתקדם - שילוב מוזיקה קלאסית ורוק, בעלת אלמנטים מורכבים כגון מקצבים א-סימטריים, ושירים ארוכים. בתחילת העשור הייתה פריחה של הרוק המתקדם אשר היווה מוזיקה לבני המעמד הבינוני. קינג קרימזון, פינק פלויד ג'ת'רו טאל, ג'נסיס, ELP, קאמל, יס ולהקות נוספות היוו את מרכז ההתעניינות בבריטניה. בסוף העשור ובשנות השמונים, רוק להקות אלו פנו למוזיקה קלה יותר והתמסחרו בשל דרישת חברות התקליטים למשהו קליל יותר.
רוק כבד - רוק מחוספס יותר. לד זפלין, בלאק סבאת', ודיפ פרפל מזוהות בעיקר עם הז'אנר. לקראת סוף העשור קמו יותר ויותר להקות רוק כבד ותתי ז'אנרים חדשים נוצרו (הבי מטאל והארד רוק).
גלאם רוק - רוק פשוט יותר מבחינה מוזיקלית מאשר הרוק המתקדם, וטשטוש ההבדלים בין גבר לאישה, כמו קווין ודייוויד בואי.
פאנק (Punk) - צמח בסוף שנות ה-70 להקות פאנק היו בעלות מסר אנרכיסטי, והוצאת פריטים מהקשרם (דוגמת צלבי קרס וסיכות ביטחון). להקות כמו הקלאש וסקס פיסטולס.
דיסקו - לקראת סוף שנות ה-70 העולם זעק לפופ ולמוזיקת ריקודים, ובעקבות הסרט "שגעון המוזיקה", הדיסקו החל לתפוס תאוצה (הפסקול נכתב על ידי הרכב הבי ג'יז).
פיוז'ן - גם הוא התפתח בסוף העשור, ושילב אלמנטים של ג'אז ושאר ז'אנרים. ביל ברופורד ולהקת UK אשר צמחה משרידי הקינג קרימזון, רוקסי מיוזיק, שילבו בין ג'אז לרוק. בנוסף, גם הג'אזיסט המוערך פאט מת'יני ידוע בתחום הפיוז'ן.

שנות השבעים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרבות התחוללו בין ישראל לבין סוריה, ירדן ומצרים לאורך "הקו הסגול" בין השנים 1967 - 1970. תקופה זו מכונה "מלחמת ההתשה".

בתחילת שנות השבעים החלו ארגוני הטרור הפלסטינים, בראשות אש"ף והחזית העממית בהפעלת גל טרור כנגד ישראל וכנגד מטרות יהודיות בחו"ל.

ב-30 במאי 1972 ביצעו שלושה מחבלים יפניים טבח בנמל התעופה לוד. 24 בני אדם נרצחו ו-71 נפצעו, בטבח שערכו באולם הנוסעים של נמל התעופה לוד (כיום נתב"ג).

שיא גל הטרור היה טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן ב-5 בספטמבר 1972 בו טרוריסטים מארגון "ספטמבר השחור" רצחו אחד-עשר ספורטאים, מאמנים ושופטים, חברי משלחת ישראל לאולימפיאדת מינכן. התגובה המיידית לרצח הייתה מהלומה על בסיסי המחבלים בסוריה ובלבנון. בנוסף, בעקבות הטבח, החליטה ממשלת ישראל, בראשות גולדה מאיר, להרוג את חברי ארגון "ספטמבר השחור" שהיו מעורבים ברצח הספורטאים. המשימה הוטלה על "המוסד", שבמבצע זעם האל הצליח להרוג, במשך שנים אחדות, לפחות שמונה מהאחראים לרצח, ובהם מפקד הארגון, עלי חסן סלאמה, שחוסל בינואר 1979.

ביום הכיפורים, 6 באוקטובר 1973, הפתיעו צבאות מצרים וסוריה את ישראל במתקפה, שהתפתחה למלחמת יום הכיפורים, במטרה מוצהרת להשיב לעצמן את השטחים שאיבדו במלחמת ששת הימים או לפחות חלק מהם. למרות ההפתעה והמכה שספג צה"ל בתחילת המלחמה, הוא יצא ממנה כשידו על העליונה, וב-24 באוקטובר 1973, עם הכרזת האו"ם על הפסקת האש, הגיעו כוחות צה"ל עד כ-40 ק"מ מדמשק בחזית הצפונית וכיתרו את הארמייה השלישית וכבשו שטחים גדולים מעבר לתעלת סואץ בחזית הדרומית. מלחמה זו נחשבת לאירוע קשה בתולדות המדינה, עקב המספר הגבוה של ההרוגים במערכה (הגבוה ביותר מאז מלחמת העצמאות) וכיוון שבמלחמה זו התנפצה תחושת האופוריה אחרי הניצחון הגדול במלחמת ששת הימים. מצרים רואה במלחמת יום הכיפורים ניצחון, כיוון שהצליחה לכבוש ולהחזיק בשטחים שהיו בידי ישראל בגדה המזרחית של התעלה. בעקבות המלחמה התקיימו שיחות ישירות בין ישראל ושכנותיה, שהובילו לנסיגת ישראל מהשטחים שכבשה במלחמה והסכמי הפרדת כוחות בסיני ובגולן בפיקוח האו"ם.

בבחירות שנערכו לאחר המלחמה (31 בדצמבר 1973) איבדה מפלגת העבודה בראשות גולדה מאיר מכוחה אך שמרה על השלטון, בעוד הליכוד שהוקם לקראת הבחירות הגדיל את כוחו מ-26 ל-39 מנדטים.

ב-1 באפריל 1974 פורסם דו"ח ביניים של ועדת אגרנט שחקרה את תפקוד הממשלה והצבא לפני המלחמה ובמהלכה. הוועדה המליצה על הדחתם של הרמטכ"ל דוד אלעזר, ראש אמ"ן מרדכי זעירא ואלוף פיקוד הדרום שמואל גונן מתפקידיהם, אך לא הגישה המלצות אישיות נגד הדרג המדיני. אולם בעקבות הלחץ הציבורי התפטרה גולדה מאיר, והוקמה ממשלה חדשה בראשות יצחק רבין כשלצידו שמעון פרס כשר הביטחון.

ב-4 ביולי 1976 נערך מבצע יונתן, מבצע חילוץ נועז של כוחות צה"ל לשיחרור נוסעי מטוס איירבוס A300 של חברת אייר פראנס שטס מנתב"ג לפריז ונחטף על ידי מחבלים פלסטינים וגרמנים לאנטבה שבאוגנדה. במהלך המבצע נהרג יונתן נתניהו, מפקד סיירת מטכ"ל, וסמ"ר סורין הרשקו נפצע קשה בעמוד השדרה ונותר משותק בארבעת גפיו. שלושה בני ערובה נהרגו, ואחת נרצחה לאחר מכן. 6 בני ערובה נוספים נפצעו. כמו כן, נהרגו כל המחבלים החוטפים וכ-20 חיילים אוגנדים. הנוסעים הועברו למטוסי הרקולס שטסו לקניה, שם תידלקו וטסו היישר לישראל.

ב-7 באפריל 1977 זכתה מכבי תל אביב לראשונה בגביע אירופה בכדורסל לאחר ניצחון 77:78 על קבוצת מובילג'ירג'י וארזה. בדרך לגמר ניצחה הקבוצה את אלופת ברית המועצות, צסק"א מוסקבה, בתוצאה 79:91. לאחר הניצחון על צסק"א טבע כוכב הקבוצה, טל ברודי, את אחת האמירות הידועות ביותר של עולם הספורט הישראלי – "אנחנו במפה ואנחנו נישארים במפה, לא רק בספורט בהכל!".

הבחירות שנערכו ב-17 במאי 1977, שהתנהלו בצל גילוי פרשיות שחיתות רבות תחת שלטונו של יצחק רבין, אשר פרש מראשות מפלגת העבודה בעקבות "פרשת חשבון הדולרים", הביאו למהפך בישראל. בפעם הראשונה מאז שנות ה-30 עזבה מפא"י (על נגזרותיה: המערך הראשון, מפלגת העבודה, המערך השני) עד אז מפלגת השלטון, את ההנהגה. מפלגת הליכוד בראשות מנחם בגין הפכה למפלגה הגדולה בכנסת והרכיבה ממשלה יחד עם המפד"ל ואגודת ישראל (שהצטרפה אליה אחר כך גם מפלגת ד"ש).

ב-19 בנובמבר 1977 ביקר נשיא מצרים אנואר סאדאת בישראל, ונאם בפני הכנסת. זו הייתה ההכרה הראשונה שישראל זכתה לה מצד אחת משכנותיה. בעקבות הביקור החל משא ומתן בין ישראל למצרים שהסתיים בחתימת הסכם השלום.

ב-22 באפריל 1978 זכה יזהר כהן בתחרות האירוויזיון שנערכה בפריז שבצרפת עם השיר "אבניבי" שכתבו אהוד מנור ונורית הירש.

ב-17 בספטמבר 1978 חתמו מנחם בגין ואנואר סאדאת על הסכמי קמפ דייוויד, שהיוו את הבסיס להסכם השלום.

ב-26 במרץ 1979 חתמו ראש ממשלת ישראל, מנחם בגין ונשיא מצרים, אנואר סאדאת, על הסכם שלום בין שתי המדינות, שבמסגרתו החזירה ישראל למצרים את חצי האי סיני, ופינתה יישובים ישראלים שהוקמו בו במהלך שנות השבעים, ובכך למעשה וויתרה על שני שליש מהשטח שנכבש במלחמת ששת הימים. כמו כן, הסכימה לתת אוטונומיה לפלסטינים בגדה המערבית ורצועת עזה. רבים רואים בהסכם שלום הישג משמעותי עבור ישראל: הסכם זה היה הסכם השלום הראשון בין ישראל למדינה ערבית, והיווה תקדים היסטורי במזרח התיכון, מבחינת עצם ההכרה של מדינה ערבית בקיומה של ישראל. כמו כן, ההסכם הוציא ממעגל העימות את החזקה במדינות העוינות את ישראל, והביא להפסקת אש בגבול הדרומי-מערבי. השלום עם מצרים מכונה בישראל "שלום קר", כיוון שהעוינות של מצרים לישראל עדיין גדולה, אך היא לא מתורגמת לעימות מזוין. דווקא מנהיג הימין, מנחם בגין, היה זה שחתם על הסכם השלום והוויתורים הטריטוריאליים.

ב-31 במרץ 1979 זכתה להקת חלב ודבש יחד עם גלי עטרי בתחרות האירוויזיון שנערכה בירושלים שבישראל עם השיר "הללויה" שכתבו שמרית אור וקובי אשרת.

ראש ממשלת ישראל מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר בפגישה בקמפ דייוויד ב-1978.
מלחמת יום הכיפורים: טנק של צה"ל חוצה את תעלת סואץ על גשר שהקים חיל ההנדסה הישראלי.
טיסה 114 של חברת התעופה הלובית: אילוסטרציית מחשב של המטוס הלובי לצד מטוסי חיל האוויר.
מבצע יונתן: מגדל הפיקוח בשדה התעופה הישן של אנטבה.
פיגוע כביש החוף: שלדת האוטובוס שנהרס בפיגוע כביש החוף.