תשרי הוא החודש הראשון בשנה העברית הנמנית לבריאת העולם. החודש הראשון למניין החודשים הוא חודש ניסן, כי בו הייתה יציאת מצרים, והחודשים נמנים ליציאת מצרים, כפי שמכונה בתנ"ך מספר פעמים ("בחודש הראשון בחמשה עשר יום" לגבי פסח ועוד כהנה וכהנה). לכן חודש תשרי הוא החודש השביעי, על אף שהוא הראשון בשנה. חודש תשרי הוא תמיד חודש מלא - בן 30 ימים. מזלו של החודש הוא מזל מאזניים.
ראש חודש תשרי, שהוא ראש השנה, יכול לחול רק בימים שני, שלישי, חמישי או שבת, לפי הכלל "לא אד"ו ראש", שפירושו: ראש השנה לא יחול בימים א', ד' או ו'.
ככל החודשים גם תשרי קיבל את שמו בגלות בבל, ומקור שמו במילה האכדית 'תשריתו': (tašrītu): "התחלה". המופיעה גם בשפה האוגריתית, בצורה 'תשרת'. בביתא ישראל החודש נקרא תשרתו.
בתנ"ך, מלבד מספרו (החודש השביעי) קרוי החודש 'ירח האיתנים', למשל בפסוק: "וַיִּקָּהֲלוּ אֶל-הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, כָּל-אִישׁ יִשְׂרָאֵל, בְּיֶרַח הָאֵתָנִים, בֶּחָג, הוּא, הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי"(מלכים א, ח, ב). סיבת הדבר הפשוטה היא שבחודש זה מתחילים מי הנהרות לעלות על גדותיהם, אך חז"ל כתבו לכך רמז - שבחודש זה נולדו האבות, איתני עולם. בערב חג הסוכות נולד וגם נפטר יעקב אבינו.
מזל החודש הוא מאזניים, לסמל את ממד הדין שבחודש, שבו נשקלים המעשים, ויש אומרים שהמאזניים מסמלים שהעולם נברא בחודש זה, שכן במבנה הבריאה הכול נעשה במידה ובמשקל.
חודש תשרי הוא החודש העברי העמוס ביותר בחגים. יש בו תערובת של ימי חגים, ימי חול המועד וימי צומות (שני ימי ראש השנה, צום גדליה, צום יום כיפור, שבעת ימי סוכות, שמיני עצרת שמחת תורה). ישנן שנים שבהן ימי החגים ביחד עם ימי הצומות והשבתות הם אף יותר מימי החולין שבו.
