א' בכסלו הוא היום הראשון בחודש השלישי בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש התשיעי למניין החודשים מניסן.
פרשתבר המצווה של ילד שנולד בא' כסלו היא פרשת ויצא, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת תולדות אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.
בספר ירמיהו, פרק ל"ד מובא שבזמן יהויקים ערכו צום בחודש התשיעי וקראו את מגילת ברוך בן נריה, ולאחריה יהויקים שרף את המגילה. יום זה נקבע ליום צום במגילת תענית. ישנן מספר גרסאות בנוסח מגילת תענית באיזה יום בחודש אירע המעשה. בחיבור 'הגה דר"ע' (רבי עובדיה הנביא) והגהות 'סוד ישרים' (ספר ירמיהו, פרק ל"ו) שהודפסו בתנ"ך אמסטרדם תנ"ט, מהדורת "אגודת שמואל", מובא שיום זה היה ביום א' בכסלו, ומוסבר שיום זה היה כבר בזמנם יום צום[1], כיוון שהוא ארבעים יום לאחר הושענא רבה[2], ומי שלא עשה תשובה עד אז, מחכים לו עד יום זה שיחזור בתשובה, כנגד ארבעים יום של קבלת התורה. החתם סופר בדרשותיו (חלק ב') מסביר שארבעים יום אלו הם כמו שמחכים ארבעים יום מראש חודש אלול עד יום כיפור שהוא כנגד חודש השביעי (שאפשר ללדת בו) ואם לא עשה תשובה מחכים לחודש התשיעי. החתם סופר מציין, שלפי זה יש לעשות חג בד' בכסלו שהוא כנגד חג הסוכות החל ארבעה ימים לאחר יום כיפור. החתם סופר מפרש בזה גם פסוק בספר זכריה, פרק ד', בו הוא מוצא רמז לצום זה.