קרואטיה

רפובליקת קרואטיה Republika Hrvatska
דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מוטו לאומי	אין
המנון לאומי	מולדתנו האהובה
יבשת	אירופה
שפה רשמית	קרואטית
עיר בירה (והעיר הגדולה ביותר)	זאגרב 45°48′N 16°0′E
משטר	רפובליקה
ראש המדינה - נשיאה - ראש ממשלה	נשיאה קולינדה גרבר-קיטרוביץ' זוראן מילנוביץ'
הקמה - עצמאות - תאריך	מיוגוסלביה 25 ביוני 1991
שטח‏ - דירוג עולמי - אחוז שטח המים	56,594 קמ"ר  127 בעולם 1.09%
אוכלוסייה‏ (הערכה ליולי 2014) - דירוג עולמי של אוכלוסייה - צפיפות - דירוג עולמי של צפיפות	4,470,534 נפש  126 בעולם 78.99 נפש לקמ"ר 123 בעולם
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0 - 14 14.5% גילאי 15 - 24 12.1% גילאי 25 - 54 41.1% גילאי 55 - 64 14.5% גילאי 65 ומעלה 17.8%
תמ"ג‏ (הערכה לשנת 2014) - דירוג עולמי - תמ"ג לנפש - דירוג עולמי לנפש	87,300 מיליון $  85 בעולם 19,528 $ 80 בעולם
מדד הפיתוח האנושי‏ (2013) - דירוג עולמי	0.812  47 בעולם
מטבע	קונה ‏ (HRK)
אזור זמן	UTC +1
סיומת אינטרנט	.hr
קידומת בינלאומית	385

הבנק הלאומי של קרואטיה

רפובליקת קרואטיה (בקרואטית: Republika Hrvatska, רֶפּוּבְּלִיקַה הרְבַאטְסְקָה) היא מדינה בצורת חצי סהר השוכנת בדרום אירופה, ומשתייכת לקבוצת מדינות הבלקן אשר שוכנות באזור הדרום מזרחי של אירופה באזור הרי הבלקן. קרואטיה גובלת עם הונגריה בצפון, סלובניה בצפון מערב, סרביה במזרח, מונטנגרו בדרום מזרח, בוסניה והרצגובינה במזרח ובדרום, וכן עם הים האדריאטי במערב. ב-1 ביולי 2013 הפכה למדינה ה-28 באיחוד האירופי.

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של קרואטיה

הקרואטים הגיעו לאזור במאה ה-7 לספירה. בראשית המאה ה-10 הם הקימו ממלכה משלהם. מאוחר יותר השתלטו עליה ההונגרים, ובתחילת המאה ה-12 הפכה "ממלכת קרואטיה" לחלק מהונגריה. במשך מאות שנים שהייתה נתונה לשלטון הונגרי שמרה על אוטונומיה.

במאה ה-16 כבשה האימפריה העות'מאנית את רוב שטחי קרואטיה, ועל החלק הנותר השתלט בית האבסבורג. בראשית המאה ה-18 הצליחה האימפריה ההאבסבורגית לכבוש את האזורים שהיו קודם לכן בשליטת העות'מאנים.

בשנת 1918 הצטרפה קרואטיה לחבלים נוספים באזור שייסדו את "ממלכת הסרבים הקרואטים והסלובנים" (שמה שונה מאוחר יותר לממלכת יוגוסלביה).

במהלך מלחמת העולם השנייה הקימו הכובשים הנאצים בקרואטיה ממשלת בובות של תנועת האוסטאשה בהנהגת הפאשיסט אנטה פאבליץ' וזו השמידה מאות אלפי יהודים, צוענים וסרבים. הם היו משתפי-הפעולה היחידים של הנאצים שהקימו מחנות-ריכוז של-ממש בעצמם, ותפעלו אותם באופן אכזרי גם לעומת הנאצים. הגדול באלו היה מחנה יאסנובאץ. בתום המלחמה הפכה קרואטיה לרפובליקה במסגרת יוגוסלביה.

ביוני 1991 הכריזה קרואטיה על עצמאותה (גם סלובניה הכריזה על עצמאותה באותה השנה). בעקבות זאת פרצו קרבות בין הקרואטים לסרבים. הסרבים נתמכו על ידי צבא יוגוסלביה, כיוון שהיה בה רוב סרבי. הסרבים כבשו כ-30% משטחי קרואטיה. בשנת 1995, במהלך המלחמה בין סרביה לבוסניה, פתחו הקרואטים במלחמה נגד המובלעת הסרבית במרכז קרואטיה. הקרואטים ניצחו במערכה זו, למרות שנשמעה ביקורת בעולם לגבי האופן בו הלחימה בוצעה ויש שטענו שמטרתה הייתה טיהור אתני של קרואטיה מסרבים. לאחר סיום הלחימה קרואטיה הפכה להיות אחת המדינות היציבות בבלקן (יחד עם סלובניה).

פוליטיקה

נשיאי קרואטיה נבחרים לתפקידם בבחירות כלליות אחת לחמש שנים, ויכולים לכהן עד שתי קדנציות ברציפות. משנת 2000 כיהן בתפקיד סטייפן מסיץ', פוליטיקאי עצמאי שהצטרף למפלגת האיחוד הדמוקרטי הקרואטי ונבחר מטעמה. הוא כיהן בתפקידו עשר שנים. בפברואר 2010 נבחר לתפקיד איוו יוסיפוביץ', מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית הקרואטית וכיהן בתפקיד חמש שנים. מפברואר 2015 מכהנת כנשיאת קרואטיה קולינדה גרבר-קיטרוביץ', האישה הראשונה בתפקיד זה.

ראש ממשלת קרואטיה נבחר על ידי הנשיא. בשנים 2003-2009 כיהן כראש הממשלה איבו סאנאדר ממפלגת האיחוד הדמוקרטי הקרואטי. לאחר התפטרותו ב-2009, נבחרה לתפקיד ג'דרנקה קוסור ממפלגתו, האישה הראשונה בתפקיד.

יחסי ישראל-קרואטיה

ערך מורחב – יחסי ישראל-קרואטיה

בין מדינת ישראל והרפובליקה של קרואטיה מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים החל משנת 1997, מספר שנים לאחר התפרקותה של יוגוסלביה במהלך מלחמות יוגוסלביה, והיווסדה של קרואטיה כמדינה עצמאית. לישראל יש שגרירות רשמית בזאגרב, בעוד שלקרואטיה יש שגרירות רשמית בתל אביב, וכן ארבע קונסולויות כבוד בירושלים, אשדוד, קיסריה וכפר שמריהו. נכון לשנת 2013, שתי המדינות מקיימות שיתוף פעולה בתחומים מגוונים, ובעיקר בתחום התיירות ההולכת וגוברת שבין שתי המדינות.

צבא וביטחון

ערך מורחב – הכוחות המזוינים של קרואטיה

קרואטיה הצטרפה לנאט"ו ב-1 באפריל 2009.

כלכלה

התעשייה תורמת 19% מהתל"ג. המוצרים העיקריים הם כימיקלים, מוצרי אלקטרוניקה, פלדה, אלומיניום, נייר, מוצרי עץ, טקסטיל, ספינות, מוצרי נפט ומוצרי מזון. החקלאות תורמת 10% מהתל"ג. הגידולים העיקריים הם חיטה, תירס, סלק, סוכר, חמניות, זיתים, פרי הדר, ענבים, ירקות, חזירים, בקר ועופות. קרואטיה עשירה באוצרות טבע ובהם נפט, פחם, ברזל וגז טבעי וכן יהלומים. הכוח ההידרואלקטרי של הנהרות מספק כ-60% מתצרוכת החשמל.

כלכלת קרואטיה צמחה במהירות בשנים שלאחר מלחמת יוגוסלביה, והיא נחשבת למדינה מבוססת יחסית לשכנותיה היוגוסלביות (שנייה לסלובניה) אך האבטלה בה גדולה.

קרואטיה ביקשה להצטרף לאיחוד האירופי ב-2003, וקיבלה מעמד של מדינה מועמדת ביוני 2004. מאז אוקטובר 2005 קרואטיה ניהלה, במשך שש שנים, משא-ומתן להצטרפות לשורות האיחוד. ב-2011 נציבות האיחוד האירופי בבריסל מסרה כי קרואטיה התקבלה, וביולי 2013 הצטרפה כחברה ה-28 של האיחוד האירופי.

גאוגרפיה

קרואטיה

(למפת קרואטיה מוגדלת)

 

זאגרב

ספליט

רייקה

אוסייק

זאדאר

הונגריה

ס
ר
ב
י
ה

מונטנגרו

אל.

בוסניה
והרצגובינה

אוסטריה

סלובניה

אי.

איטליה

הים
האדריאטי

קרואטיה

(למפת קרואטיה רגילה)

 

זאגרב

ספליט

רייקה

אוסייק

זאדאר

הונגריה

ס
ר
ב
י
ה

מונטנגרו

אל.

בוסניה
והרצגובינה

אוסטריה

סלובניה

אי.

איטליה

הים
האדריאטי

קרואטיה

ערכים מורחבים – גאוגרפיה של קרואטיה, מחוזות קרואטיה

קרואטיה מצויה באזור הבלקן שבדרום-מזרח אירופה, וגובלת עם סלובניה מצפון מערב, הונגריה מצפון, בוסניה והרצגובינה, סרביה ומונטנגרו ממזרח. ממערב שוכן הים האדריאטי.

בדרום-מערב קרואטיה משתרע חבל דלמטיה, רצועת חוף ובה הרים קרסטים, המשתפלים בתלילות לים האדריאטי. לחבל דלמטיה ואיסטריה, שמצפון לו, משתייכים 1,185 האיים של קרואטיה, הפזורים בים האדריאטי מול קו החוף של קרואטיה.

מצפון-מזרח לדלמטיה מתנשאת שרשרת האלפים הדינרים, שם נמצאת הפסגה הגבוהה ביותר בקרואטיה, הר דינרה (1830 מ'). רכס ולביט הוא הרכס המרכזי והגדול ביותר שבשרשרת ההרים. האלפים הדינרים מגיעים מדרום סלובניה עד צפון מונטנגרו.

בצפון המדינה משתרע אזור מישור וגבעות, הנקרא המישור הפאנוני ובו שוכנת הבירה זאגרב. השפלה הפאנונית מורכבת מחבל סלאבוניה וחבל קרואטיה המרכזית.

הנהרות הגדולים בקרואטיה הם הסאווה והדראווה. שניהם נשפכים אל נהר הדנובה, הזורם על גבולה המזרחי של קרואטיה.

ערים עיקריות בקרואטיה - זאגרב (708,000 תושבים), ספליט (221,156 תושבים), רייקה (167,000 תושבים), אוסייק (105,000 תושבים), זאדר (76,000 תושבים).

אקלים

בחבל דלמטיה שבמערב קרואטיה, לאורך הים האדריאטי, ובחצי האי איסטריה שבצפון מערב המדינה שורר אקלים ים תיכוני. בשאר חלקי המדינה אקלים יבשתי. (אירופאי).

דמוגרפיה

חלוקה דתית: 72% קתולים, 14% נוצרים אורתודוקסים, 1.5% מוסלמים, 12.5% אחרים. חלוקה אתנית: 88% קרואטים, 4% סרבים, 1% בוסנים, 0.5% סלובנים, 0.5% הונגרים, 6% אחרים.

יהדות קרואטיה

יהדות קרואטיה מונה כיום כ-3500 יהודים. רובם מתגוררים בעיר הבירה זגרב, אך קיימות קהילות נוספות בערים ספליט, אוסייק, רייקה ודוברובניק. רוב הקהילות אינן פעילות^{[דרושה הבהרה]}.

בזגרב ישנן שלוש קהילות יהודיות. הקהילה הוותיקה ממוקמת ברחוב פלמוטיצ'בא, קהילה נוספת בשם בית ישראל וקהילת בית חב"ד. הקהילה היהודית וקהילת בית חב"ד מחזיקות גני ילדים יהודיים. כמו כן בקהילה קיים בית ספר יסודי יהודי קטן, על שם רון לאודר, שהוקם בשנת 2002.

לאחרונה ניכרת התקרבות של צעירים ומשפחות ליהדות^{[דרושה הבהרה]}.

קישורים חיצוניים

• כתבות על יעדי טיול ומידע למטייל בקרואטיה, באתר GoTravel
• משה גלעד‏, נגיעה במי הטורקיז: שמורות טבע בקרואטיה, באתר וואלה! NEWS‏, 28 בדצמבר 2011
• ניצן כהן, מס הכנסה מנהל מגעים עם ממשלת קרואטיה לחתימה על אמנת מס, באתר TheMarker‏, 17 בספטמבר 2003
• אתרי מורשת יהודית בקרואטיה, באתר heritageabroad.gov (באנגלית)

הערות שוליים

מדינות הבלקן
אלבניה · בוסניה והרצגובינה · בולגריה · טורקיה · יוון · מונטנגרו · מקדוניה · סלובניה · סרביה · קוסובו · קרואטיה · רומניה

מדינות ואזורים לחופי הים התיכון
איטליה · אלבניה · אלג'יריה · בוסניה והרצגובינה · טורקיה · יוון · ישראל · לבנון · לוב · מונאקו · מונטנגרו · מלטה · מצרים · מרוקו · סוריה · סלובניה · ספרד · צרפת · קפריסין · קרואטיה · תוניסיה טריטוריות חסות של הממלכה המאוחדת: אקרוטירי ודקליה · גיברלטר טריטוריות לא עצמאיות: הרשות הפלסטינית · הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין

מדינות וטריטוריות סלאביות
אוקראינה · בוסניה והרצגובינה · בולגריה · בלארוס · טרנסניסטריה (בלתי מוכרת) · מונטנגרו · מקדוניה · סלובניה · סלובקיה · סרביה · פולין · צ'כיה · קרואטיה · רוסיה