גרינלנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרינלנד
Kalaallit Nunaat
Grønland
Flag of Greenland.svg Coat of arms of Greenland.svg
דגל סמל
Greenland (orthographic projection).svg
מוטו לאומי אין
המנון לאומי את ארצנו העתיקה!
יבשת צפון אמריקה
שפה רשמית גרינלנדית
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
נואוק
64°10′N 51°43′W / 64.167°N 51.717°W / 64.167; -51.717
משטר דמוקרטיה פרלמנטרית
תחת מונרכיה חוקתית
ראש המדינה
- מלכה
- נציב עליון
- ראש ממשלה (דנמרק)
- ראש ממשלת גרינלנד
מלך
מרגרטה השנייה
סרן האלד מלר
הלה ת'ורנינג שמידט
קים קילסן
הקמה
- תאריך
שלטון עצמי חלקי מדנמרק Flag of Denmark.svg
1979
שטח[1]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
2,166,086 קמ"ר‏[2]
12 בעולם
83.1 (מעטה קרח)
אוכלוסייה[3]
(הערכה ליולי 2014)

- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות

57,728 נפש‏[2] 
204 בעולם
0.03 נפש לקמ"ר
237 בעולם
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 21.5%
גילאי 15 - 24 16.5%
גילאי 25 - 54 42.5%
גילאי 55 - 64 11.3%
גילאי 65 ומעלה 8.3%
תמ"ג[4]
(הערכה לשנת 2011)

- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש

2,133 מיליון $ 
191 בעולם
36,949 $
43 בעולם
מטבע קרונה דנית ‏ (DKK)
אזור זמן UTC +0 עד -4 UTC
סיומת אינטרנט .gl
קידומת בינלאומית 299

גרינלנד (גרינלנדית: Kalaallit Nunaat -‏ IPA: ‏[kaˈlaːɬit ˈnunaːt] - "ארצנו") הוא אי גדול בצפון האוקיינוס האטלנטי, המוקף באוקיינוס האטלנטי מדרום, האוקיינוס הארקטי מצפון, ים גרינלנד ממזרח ומפרץ באפין ממערב. גרינלנד היא טריטוריה דנית בעלת שלטון עצמי רחב.

גרינלנד הייתה אחת ממושבות הכתר הנורבגי עד 1814. בשנה זו עבר האי לרשות דנמרק והיא הפכה לחלק אינטגרלי מממלכת דנמרק ב-1953. ב-1 במאי 1979 היא קיבלה אוטונומיה (יימסטירה, Hjemmestyre בדנית) על ידי הפרלמנט הדני; ההחלטה נכנסה לתוקף בשנה שלאחר מכן. בנובמבר 2008 75.54% מתושבי האי הצביעו בעד הרחבת האוטונומיה מדנמרק במסגרת משאל עם שנערך באי; ההחלטה נכנסה לתוקף ב־21 ביוני 2009‏‏‏‏‏[5]. מלכת דנמרק מרגרטה השנייה נשארה ראש המדינה של גרינלנד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היסטוריה של גרינלנד

לא ידוע בדיוק מתי הגיעו מתיישבי גרינלנד לאי או מדוע הם החליטו להתיישב שם. גופם הסתגל לתנאים באי במהלך האלף הראשון והפך נמוך יותר ובעל רקמות שומניות רבות יותר על מנת ליצור בידוד מפני הקור העז השורר באי. מתיישבים מאיסלנד מצאו את המקום שומם כאשר הם הגיעו אליו בתחילת האלף השני. הם הקימו שלוש מושבות חדשות בדרום מערב האי, אשר התפתחו במהלך מאות השנים הבאות.

השם גרינלנד הגיע מאותם מתיישבים סקנדינביים. באגדות העם הויקינגיות נאמר כי אריקר ראודי (אריק האדום) הוגלה מאיסלנד באשמת ביצוע רצח ויצא באוניות, יחד עם משפחתו ועבדיו, לחפש את האי שלפי השמועות היה בכיוון צפון מערב. לאחר שהתיישב בו, הוא קרא למקום גרינלנד על מנת למשוך אליו מתיישבים נוספים. הרעיון הצליח, והמתיישבים הסתדרו היטב עם האינואיטים שהגיעו זה מכבר. לאחר מכן בישוף נוצרי נשלח למקום. ב-1386 הפכה גרינלנד לחלק מאיחוד קאלמאר ולאחר מכן לחלק של המלוכה הכפולה דנמרק-נורבגיה.

לאחר כחמש מאות שנים נעלמו המושבות לחלוטין. סביר להניח כי העלמות זו היא תוצאה של רעב ששרר במהלך המאה החמש עשרה, בתקופה הקרויה "תקופת הקרח הקטנה" שאופיינה בהדרדרות האקלים העולמי. ניתוח עצמות אדם מתקופה זו מראה תאימות גבוהה למצב של תת-תזונה.

דנמרק שמרה על בעלותה על האי בהסכם קיאל שנחתם ב-1815.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרלמנט של גרינלנד נקרא לאנדסטינג. יש בו 31 מושבים, והנציגים בו נבחרים בבחירה ישירה, יחסית וארצית לארבע שנים. שני נציגים גם נבחרים לפרלמנט הדני, הפולקטינג. בבחירות שנערכו בשנת 2009 זכתה לראשונה זה 30 שנה מפלגת השמאל הגרינלנדית אינואיט אטקטיגיט. ב-25 בנובמבר 2008 הצביעו תושבי האי בעד הרחבת האוטונומיה של הממשל המקומי‏[6].

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרינלנד היא האי הגדול ביותר בעולם[7]. כ-84% משטח האי מכוסה קרח.

החלק הצפוני ביותר של גרינלנד לא מכוסה על ידי קרחון משום שהאוויר באזור זה יבש מדי מכדי שיווצר שלג, שהכרחי ליצירתו ולשימורו של קרחון. אם כל הקרח שבגרינלנד היה נמס לגמרי הוא היה הופך לארכיפלג. אף על פי שמהבחינה הפוליטית והתרבותית גרינלנד משתייכת ליבשת אירופה, היא שייכת ליבשת אמריקה מבחינה גאוגרפית. עיקר ההתיישבות האנושית בגרינלנד הוא באזור החוף. נאוק בדרום חופה המערבי של גרינלנד. קאנק היא העיר הצפונית ביותר בגרינלנד, ומספר קילומטרים צפונית לה שוכן סיאורלפוק שהוא היישוב הצפוני ביותר על פני כדור הארץ.

פיורדים מצויים לכל אורך חופי גרינלנד. במזרחו של האי משתרע הפיורד הארוך בתבל, קנגרטיטיווק, שאורכו 350 ק"מ.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרינלנד סבלה מצמיחה שלילית בתחילת שנות ה-90, אך מ-1993 המצב הכלכלי השתפר. ממשלת גרינלנד אמצה מדיניות כלכלית נוקשה מאז שנות ה-80 המאוחרות וכך יצרה עודף בתקציב ואינפלציה נמוכה. מ-1990 רשמה גרינלנד גרעון בסחר הבינלאומי לאחר סגירת מכרות העופרת והאבץ האחרונים באי. כיום גרינלנד תלויה מאוד בדיג ויצוא דגים. הענף הרווחי ביותר הוא דיג החסילונים. נעשים חיפושים למציאת מינרלים ונפט, אך יעברו כמה שנים לפני שניתן יהיה להפיק מהם תועלת כלכלית. התיירות באי היא הענף היחיד המציע פוטנציאל בטווח הקצר וגם הוא מוגבל עקב העונה הקצרה והעלויות הגבוהות הכרוכות בתיירות לאי. המגזר הציבורי הוא הדומיננטי ביותר בכלכלת גרינלנד. כחצי מההכנסות של האי מגיעות ממענקים מממשלת דנמרק, חלק חשוב של התמ"ג.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוכלוסייה מונה 57,695 תושבים (לפי הערכה מ-2012)‏‏. מתוכם 88% אינואיטים או בני תערובת אינואיטים-דנים. שאר 12 האחוזים הם ממוצא אירופאי, בעיקר דנים.

תוחלת החיים נמוכה במושגים מערביים, ועומדת על 70.07 שנים בכלל האוכלוסייה. (לגברים: 67.44 שנים, לנשים: 72.85 שנים).

התפלגות לפי גיל: 23% בגילאי 0 עד 14, 70.1% בגילאי 15 עד 64, 6.9% בגלאי 65 ומעלה.

דת: התושבים הם ברובם נוצרים פרוטסטנטים המשתייכים לכנסייה הלותרנית האוונגליסטית הלאומית הדנית.
גרינלנד מהווה מאז 1993 דיוקסיה נפרדת עם בישוף משלה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  2. ^ 2.0 2.1 תמ"ג - הערכה לשנת 2011
  3. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  4. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-23 באפריל 2015
  5. ^ סוכנויות הידיעות, גרינלנד אמרה "כן" להרחבת האוטונומיה מדנמרק, באתר ynet‏, 26 בנובמבר 2008
  6. ^ באתר ynet
  7. ^ בהנחה (המקובלת) שאוסטרליה היא יבשת