הרפובליקה העממית של סין

הרפובליקה העממית של סין 中华人民共和国
דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מוטו לאומי	אין
המנון לאומי	מארש המתנדבים
יבשת	אסיה
שפה רשמית	מנדרינית תקנית ‏‏‏
עיר בירה	בייג'ינג 36°55′N 116°23′E
העיר הגדולה ביותר	שנגחאי
משטר	משטר חד-מפלגתי - ממשלת סין
ראש המדינה - נשיא - ראש ממשלה	נשיא שי ג'ינפינג לי קצ'יאנג
הקמה - הוצהרה	מלחמת האזרחים הסינית 1 באוקטובר 1949
שטח‏ - דירוג עולמי - אחוז שטח המים	9,596,961 קמ"ר‏ 4 בעולם 2.8%
אוכלוסייה‏ (הערכה ליולי 2014) - דירוג עולמי של אוכלוסייה - צפיפות - דירוג עולמי של צפיפות	1,355,692,576 נפש‏  1 בעולם 141.26 נפש לקמ"ר 78 בעולם
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0 - 14 17.1% גילאי 15 - 24 14.7% גילאי 25 - 54 47.2% גילאי 55 - 64 11.3% גילאי 65 ומעלה 9.6%
תמ"ג‏ (הערכה לשנת 2014) - דירוג עולמי - תמ"ג לנפש - דירוג עולמי לנפש	17,630,000 מיליון $  1 בעולם 13,004 $ 112 בעולם
מדד הפיתוח האנושי‏ (2013) - דירוג עולמי	0.719  91 בעולם
מטבע	השם הרשמי הוא רנמינבי (‏מילולית: "מטבע העם"), במערב נקרא יואן סיני ‏ (CNY, ¥, בהונג-קונג CNH)
אזור זמן	UTC +8
סיומת אינטרנט	.cn
קידומת בינלאומית	86
(למפת סין מוגדלת)   בייג'ינג שאנגחאי צ'ונגצ'ינג שנג'ן הונג קונג צ'נגדו שן-יאנג שיאן חרבין אורומצ'י שינינג רוסיה מונגוליה קזחסטן קיר. ט. פק. הודו נפאל ב. בנ. מיאנמר תאי. לא. וי. הפ. ד.ק צ.ק יפן הרפובליקה העממית של סין (למפת סין רגילה)   בייג'ינג שאנגחאי צ'ונגצ'ינג שנג'ן הונג קונג צ'נגדו שן-יאנג שיאן חרבין אורומצ'י שינינג רוסיה מונגוליה קזחסטן קיר. ט. פק. הודו נפאל ב. בנ. מיאנמר תאי. לא. וי. הפ. ד.ק צ.ק יפן הרפובליקה העממית של סין

בערך זה מופיע גופן מזרח אסייתי. כדי שתוכלו לראות את הכתוב בערך זה בצורה תקינה, תצטרכו להתקין גופן מזרח אסייתי במחשבכם. אם אינכם יודעים כיצד לעשות זאת, לחצו כאן לקבלת עזרה.

הרפובליקה העממית של סין (סינית מפושטת: 中华人民共和国; קרויה בקיצור סין העממית או רק סין) היא המדינה בעלת האוכלוסייה הגדולה בעולם, אשר מונה למעלה ממיליארד ורבע תושבים. הרפובליקה העממית של סין הוקמה בשנת 1949.

סין העממית נמצאת במזרח אסיה, והיא המדינה הרביעית בשטחה בעולם. הרפובליקה העממית של סין גובלת עם 14 מדינות: קוריאה הצפונית, רוסיה, מונגוליה, קזחסטן, קירגיזסטן, טג'יקיסטן, אפגניסטן, פקיסטן, הודו, נפאל, בהוטן, מיאנמר (בורמה), לאוס ווייטנאם.

הרפובליקה העממית של סין טוענת לבעלות על האי טאיוואן, הנמצא בשליטה של טאיוואן, וכן מספר איים נוספים. המונח "סין היבשתית" בא לתת ביטוי להבדל בין שתי המדינות (ראו מפת מחלוקות טריטריאליות להלן).

המשטר הסיני הוא משטר חד-מפלגתי הנשלט על ידי המפלגה הקומוניסטית של סין. זאת אף על פי שכיום רוב החוקרים לא מגדירים אותו כמשטר קומוניסטי או סוציאליסטי. התאגדויות הנחשבות סכנה עבור המשטר, כגון הפאלון גונג ותנועות לשחרור טיבט, נרדפות על ידי השלטונות, ומחבריהן נמנעות לעתים תכופות זכויות האדם.

כלכלת סין, נכון לשנת 2015, היא השנייה הגדולה בעולם. חרף גודל כלכלתה, לא חבה סין בארגון המדינות המתועשות הן משום שהתמ"ג לנפש נמוך בהשוואה למדינות המפותחות והן מסיבות פוליטיות אחרות.

היסטוריה

ערכים מורחבים – היסטוריה של סין, לוח הזמן של ההיסטוריה הסינית, היסטוריה של הרפובליקה העממית של סין

בשנת 1949 הסתיימה מלחמת האזרחים הסינית בין הקומוניסטים ללאומנים בניצחונם של הקומוניסטים. שרידי הלאומנים ברחו לאי טיוואן. ב-1 באוקטובר הכריז מאו צה דונג על הקמת הרפובליקה העממית הסינית כמדינה קומוניסטית.

לאחר כינון שלטונם יזם מאו תוכנית פיתוח כלכלית שאפתנית בשם "הקפיצה הגדולה קדימה" (1961-1958), שהביאה למותם של עשרות מיליוני סינים ברעב. מאו ועמיתיו לשלטון ניהלו שורה ארוכה של מסעות טיהורים, שהביאו לכליאתם ולמותם של מיליונים נוספים. מסע הטיהורים הידוע ביותר כונה "המהפכה התרבותית" ונמשך רשמית בין 1966-1976.

לאחר מותו של מאו, עלה לשלטון דנג שיאופינג. הוא החל ברפורמות כלכליות של מעבר לשוק חופשי - על מנת להקל את הלחץ על האוכלוסייה, לטענתו; למרות זאת, המפלגה הקומוניסטית נותרה המפלגה החוקית היחידה בסין. הרפובליקה העממית קיבלה את חוקתה הנוכחית ב-4 בדצמבר 1982.

פוליטיקה

לפי פרסומיה הרשמיים, סין העממית היא מדינה קומוניסטית, אך פרשנות זו לא מקובלת על כל חוקרי מדע המדינה. הניסיונות לפשט את המבנה הפוליטי של סין לא עלו בצורה יפה. המשטר תואר כדיקטטורה המשלבת אלמנטים של משטר אוטוריטרי, סוציאליסטי וקומוניסטי.

ממשלת הרפובליקה העממית של סין נמצאת תחת פיקוחה של המפלגה הקומוניסטית של סין. אף על פי שהיו אי אלו צעדים ליברליים, הסינים לא איפשרו קיום מפלגות חדשות. למרות זאת, היחס לכלכלה השתנה, וכיום היא גדלה בקצב של %10-8 בשנה.

צנזורה היא דבר שבשגרה בסין, והמפלגה הקומוניסטית מדכאת כל תנועה שלדעתם מהווה איום על ההגמוניה של המפלגה. למרות זאת, עקב הרפורמות הליברליות, התקשורת קיבלה מעט חופש, וכיום ניתן בה ביטוי גם לקשייה של המדינה. אף על פי שהמפלגה הקומוניסטית הסינית לא מאפשרת עליית כוחות מתחרים, ופעילות מחאה ברמה הלאומית נאסרת, ניתן חופש יחסי ברמה המקומית, והתושבים מביעים לעתים מחאה מקומית בצורת הפגנה, דבר שהשלטונות אינם מונעים אותו. מידת התמיכה שהמפלגה זוכה לה בקרב האוכלוסייה איננה ברורה, היות שאין בחירות חופשיות.

יחסי החוץ

הרפובליקה העממית מקיימת יחסים דיפלומטיים עם רוב מדינות העולם, אך טוענת לבעלות על טיוואן, ולא מקיימת איתה יחסים רשמיים - למרות יחסי מסחר ותיירות הדוקים. בנוסף לכך היא מתנגדת לטנזין גיאטסו, הדלאי לאמה ה-14 של טיבט.

זכויות האזרח

ערך מורחב – זכויות אדם בסין

סוגיית זכויות האזרח היא סוגיה בעייתית במיוחד בסין, והיא עוררה ביקורת רחבה במדינות מערביות. לממשלה כוח רב מול האזרחים והיא מפעילה אותו על פי שיקוליה (למשל פינוי מאות אלפים אזרחים מבתיהם - ללא אפשרות של התנגדות או זכות ערעור ועמידה - כדי לבנות את אחד מהסכרים הגדולים בעולם, וכן פינוי תושבים לצורך ארגון אולימפיאדת בייג'ינג). הענישה בסין היא חמורה ולעתים אף דרקונית. על פי ארגון "אמנסטי" סין נצבת בראש המדינות המובילות בעולם בהוצאות להורג. חלק מההוצאות להורג הן חשאיות והמשטר מסתיר אותן. ניתן להוציא להורג במדינה זו על כ-60 פשעים שונים, בהם גם עבירות סמים, שוחד, מעילה והונאת מס. על פי נתוני אמנסטי בשנת 2007 הוצאו להורג בסין לפחות 470 איש‏.

כלכלה

ערכים מורחבים – כלכלת הרפובליקה העממית של סין, הרפורמה בכלכלת סין

בסוף 1978 הנהגת סין התחילה ברפורמות כלכליות, שמטרתן מעבר משיטת כלכלה ריכוזית לשיטה המזכירה את השוק החופשי, תוך כדי שמירה על פיקוח הדוק. בתחום החקלאות חל מעבר משיטת האחריות הקולקטיבית לחקלאות פרטית. בתעשייה מנהלי המפעלים קיבלו עצמאות וסמכות גדולה יותר; הכלכלה נפתחה לסחר חוץ.

הממשלה שמה דגש על העלאת ההכנסה והצריכה האישית, תוך כדי הכנסת שיטות ניהול חדשות על מנת לשפר את התפוקה. הממשלה התמקדה בסחר חוץ כמנוע הצמיחה הראשי של המשק הסיני. למטרה זו הגדירה מעל ל-2000 אזורי סחר מיוחדים, שבהם יש חוקים נוקשים פחות והכלכלה שם חופשית יותר. התוצאה הייתה גידול מסיבי של פי 70 בתמ"ג ריאלי ופי 48 בתמ"ג ריאלי לנפש משנת 1978 עד לשנת 2014, מה שהפך את הכלכלה הסינית לגדולה בעולם לפי תמ"ג לנפש במונחי כוח קנייה.

הצמיחה הכלכלית הובילה לירידה חדה בעוני המוחלט לצד גידול חד באי השוויון ,אך למרות זאת ההכנסה עלתה דרסטית. פי 7.5 בהכנסה ממוצעת לפי כוח קנייה לפי נתוני קרן "Gapminder".

ההכנסה הממוצעת של פועל סיני היא כ-1,810 דולר לשנה. סין היבשתית היא חברה בארגון הסחר העולמי. הבערות בסין ירדה עד כדי %8-4 בכפרים. הצמיחה השנתית בסין היא כ-10% (2006). העודף במאזן המסחרי של סין נאמד ב-30 מיליארד דולר. לסין העממית יצא שם של מדינה, שבה הייצור זול במיוחד - בעיקר בזכות ההוצאות הנמוכות על שכר העובדים וכיום מהווה הייצוא הסיני כ-22% מהתמ"ג.

חלוקה מנהלית

ערך מורחב – חלוקה מנהלית של סין העממית

הרפובליקה העממית מורכבת מ-22 מחוזות (הממשלה המרכזית מחשיבה את טאיוואן כמחוז ה-23; בנוסף לכך, היא טוענת לחזקה על מספר איים בים סין הדרומי). פרט למחוזות ישנם חמישה מחוזות אוטונומיים, המזוהים עם מיעוטים שונים, ארבע מחוזות עירוניים לארבע הערים הגדולות של סין ושני אזורים מנהליים מיוחדים.

לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה

מחוזות סין העממית. למידע על מחוז, לחצו עליו

נוף טיפוסי בדרום גאנסו, סין.

המחוזות:

• אַנחְװֵי (安徽)
• גַאנסוּ (甘肃)
• גֶ'גְ'יַאנְג (浙江)
• גְװַאנְגְדונְג (广东)
• גְװַיְג'וֹאוּ (贵州)
• גְ'יאנְגְסוּ (江苏)
• גְ'יאנְגְשִׂי (江西)
• גִ'ילִין (吉林)
• הַאיְנַאן (海南)
• חֶבֵּיי (河北)
• חֶנַאן (河南)
• חוּבֵּיי (湖北)
• חוּנַאן (湖南)
• חֵיילוֹנְגְגְ'יַאנְג (黑龙江)
• יוּנַּאן (云南)
• לְיַאונִינְג (辽宁)
• סְצְ'װַאן (四川)
• פֿוּגְ'ייֵן (福建)
• צִ'ינְגהַאי (青海)
• שַׁאַנְשִׂי (陕西)
• שַׁאנְדונְג (山东)
• שַׁאנְשִׂי (山西)

מחוזות אוטונומיים:

• גְװַאנְגשִׂי (广西)
• מונגוליה הפנימית (内蒙古)
• נִינְגְשְׂיַה (宁夏)
• שִׂינְגְ'יַאנְג (新疆)
• טיבט (西藏)

מחוזות עירוניים:

• בֵּייְגִ'ינְג (北京)
• צ'וּנְגְצִ'ינְג (重庆)
• שַאנְגְחַאי (上海)
• טייֵנְגִ'ין (天津)

אזורים מנהליים מיוחדים:

• מקאו (澳门)
• הונג קונג (香港)

גאוגרפיה

הרפובליקה העממית הסינית היא המדינה הרביעית בשטחה בעולם. בסין יש מגוון רחב של נופים: רמות ענק והרים במערב ושפלה במזרח; כתוצאה מכך, הנהרות זורמים ממערב למזרח. כל הנהרות נשפכים לימים השוליים של האוקיינוס השקט שממזרחהּ: הים הצהוב, ים סין המזרחי וים סין הדרומי.

רוב השטחים הראויים לעיבוד חקלאי נמצאים לאורך שני הנהרות המרכזיים - נהר הצַ'אנג-ג'יאנְג (長江) המכונה גם "יאנגצה" ונהר הְװַאנְג-הֶה (黃河) המכונה "הנהר הצהוב". כל אחד מהם היווה מרכז לתרבויות סיניות עתיקות. נהרות חשובים נוספים הם סי-ג'יאנג (西江), מקונג ברהמפוטרה ואמור.

במזרח - לאורך חופי הים הצהוב וים סין המזרחי - נמצאים מישורים, המאוכלסים בצפיפות. החוף של ים סין הדרומי הוא הררי ובדרום סין רכסי הרים רבים.

בצפון-מערב סין יש מישור סחף ענק ומדרום לו מישור עם הרים בעלי גובה בינוני הנושק להימלאיה; אזור זה כולל חלק מהאוורסט. בדרום-מערב המדינה ישנן רמות גבוהות בעלות אקלים צחיח; שם נמצאים מדבריות גובי וטקלה מקאן. לאחרונה התעצם תהליך המדבור בסין, וסופות חול הפכו למחזה נפוץ באביב.

האקלים בסין מגוון מאוד: מאקלים טרופי לחופי ים סין הדרומי ועד אקלים סובארקטי באזור חרבין.

דמוגרפיה

במוצהר, הרפובליקה העממית של סין היא מדינה רב-לאומית המכירה ב-56 קבוצות מיעוטים. הרוב המכריע של הסינים משתייכים לקבוצה האתנית של ההאן (汉); הם מהווים כ-92% מהאוכלוסייה, אך מאכלסים כמחצית משטחה של המדינה.

הרפובליקה העממית הסינית מנסה להגביל את אוכלוסייתה, והיא מאמצת מדיניות המעודדת משפחות עירוניות מצומצמות ומאפשרת רק ילד אחד למשפחות אלו. בכפר יש אפשרות להביא שני ילדים לעולם, בתנאי שהראשונה היא בת, היות שהבנים נחשבים למתאימים יותר לעבודה באזור כפרי. התוצאה היא ילודה סלקטיבית ונטישת תינוקות בנות.

המדיניות הזאת גרמה להולדת 115 בנים לכל 100 בנות, תופעה שאין לה אח ורע ברוב ארצות העולם. הסינים מנסים להיאבק בתדמית האישה ה"נחותה" ומצביעים על היתרונות שבלידת בת ואף מטילים סנקציות על הורים המנסים לברור את מין התינוק.

כיום יש מספר ערים בסין בהן שונתה באופן רשמי המדיניות של ילד אחד למשפחה, ובהן ניתן (תחת תנאים מסוימים) להביא שני ילדים לעולם.

השפה הרשמית של סין, שנלמדת בבתי הספר, היא מנדרינית תקנית. במחוזות מסוימים, וכן בנפות מסוימות בעלות סטטוס אוטונומי, נעשה שימוש רשמי גם בשפות מקומיות; כך למשל בטיבט ובאזורים מסוימים בסצ'ואן, גאנסו ויונאן מונהגת הטיבטית כשפה רשמית נוסף על המנדרינית, ובנפה האוטונומית שׂי-שְוַאנְג-בּאן-נָה (西双版纳) שבדרום חבל יונאן ניתן לראות שילוט רשמי בשפת בני הדאי.

בריאות הציבור

סין סובלת ממספר בעיות רפואיות חמורות - גידול במספר נפגעי האיידס ומאות מיליוני מעשנים. בעיה נוספת שמגיעה לממדי מגפה היא צהבת נגיפית B, ומבין 350 מיליון החולים בה ברחבי העולם, כשליש גרים בסין. לעתים קרובות המחלה גורמת לסרטן הכבד סופני. סין מפעילה מספר תוכניות ממשלתיות לחיסון ילדים נגד הצהבת; נכון ל-2006 חוסנו 11 מיליון ילדים, שיעור שאינו גבוה דיו לעצירת התפשטות המחלה.

נתונים סטטיסטיים

האומדנים הסטטיסטיים הבאים הם לשנת 2004

• התפלגות גילאים
  • גיל 0-14: 22.2% (153,401,051 זכרים; 135,812,993 נקבות)
  • גיל 15-64: 70.3% (469,328,664 זכרים; 443,248,860 נקבות)
  • גיל 65 ומעלה: 7.5% (46,308,923 זכרים; 50,747,133 נקבות)
• קצב גידול אוכלוסייה: 0.47%
• שיעור ילודה: 12.98 לידות/1000 תושבים
• שיעור תמותה: 6.92 מיתות/1000 אנשים
• תוחלת חיים: 71.96 שנים
  • תוחלת חיים לגברים: 70.4 שנים
  • תוחלת חיים לנשים: 73.72 שנים

סין וישראל

ערך מורחב – יחסי סין וישראל

ישראל הייתה מהמדינות הראשונות אשר הכירו בסין העממית מיד עם היווסדה. בתחילת שנות ה-50, נראה היה כי שתי המדינות יכוננו קשרים דיפלומטיים ביניהן אולם הקמת גוש המדינות הבלתי מזדהות וכינוסה של ועידת באנדונג ב-1955, סיכל סופית ניסיונות אלו. ממחצית שנות ה-50 ועד מחצית שנות ה-70, היוותה סין גורם עוין לישראל. היא תמכה באופן בלתי-מסויג בעמדה הערבית והפלסטינית, אירחה את נציגי אש"ף במעמד של שגרירות וטענה כי הבעיה במזרח התיכון תיפתר רק עם חיסולה של ישראל.

מותו של מאו ב-1976, יצר שינוי במדיניות הסינית כלפי ישראל ובין שתי המדינות החלו קשרים בלתי-רשמיים, בעיקר בתחומי מסחר ותעשיית הנשק. לאחר שנים של גישושים, כוננו שתי המדינות יחסים דיפלומטיים מלאים בתחילת 1992. יחסים אלו נשארו טובים ותקינים עד היום, אם כי הם התערערו מעט בעקבות משבר הפלקון בין שתי המדינות בשנת 2000. בשנת 2014, בעקבות שיחות דיפלומטיות, שוקם הקשר ואף הנשיא לשעבר שמעון פרס יצא לשליחות דיפלומטית לסין.

צבא

ערך מורחב – צבא השחרור העממי

הרפובליקה העממית מקיימת את הצבא הגדול ביותר בעולם, אם כי לדעת רוב הפרשנים, המספרים העצומים לא אומרים הרבה על יכולתו של הצבא הזה, היות שרוב ציודו מיושן. לא ברור מה תקציבו של הצבא הסיני, עקב האיפול שמטיל המשטר על המידע; ההערכות נעות בין 90 ל-400 מיליארד דולר. לרפובליקה העממית יש מצבור גדול של נשק לא קונבנציונלי, כולל נשק גרעיני; למרות זאת, סין לא נחשבת בדרך כלל למעצמת על, אם כי השפעתה רבה במזרח אסיה ובמערב האוקיינוס השקט.

ראו גם

	ספר: הרפובליקה העממית של סין
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

• הגבלת ילודה בסין

לקריאה נוספת

• קנת ליברטל, הממשל בסין: ממהפכה לרפורמות, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2007.

קישורים חיצוניים

• סין ב-60 השנים האחרונות, באתר הרדיו הבינלאומי של סין בעברית

• China.org.cn - הפורטל הרשמי של סין
• סין המודרנית, באנציקלופדיה ynet
• הרפובליקה העממית של סין, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
• חדשות בסין
• יעל לרנר, בייג'ינג, ‏שעת הסין, באתר ישראל היום, 8 ביוני 2012