סאטירה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ספר "הסאטירות והאיגרות של הורטיוס", "Le satire e l'epistole di Q. Orazio Flacco". הודפס בשנת 1814

סאטירה היא טכניקה ספרותית ואמנותית שמטרתה לשים דבר מה (אמונה, התנהגות, מפלגה וכו') ללעג, לרוב במטרה לגרום או למנוע שינוי. לרוב, שימוש בסאטירה מעורר צחוק, אך מטרתה המרכזית היא הביקורת באמצעים קומיים.

יצירות יכולות להכיל קטעים סאטיריים, מבלי להיות סאטירות באופן מוחלט. טום ג'ונס, ספרו של הנרי פילדינג, מכיל, למשל, קטעים סאטיריים רבים, אולם הוא ספר קומי בעיקרו. כמו כן סאטירות אינן מוגבלות בהכרח לספרות, תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה. ניתן למצוא סאטירות גם בציור ובקריקטורות. כך, למשל, ציוריו של ג'ורג' גרוס, אקספרסיוניסט גרמני, הן סאטירה חברתית בוטה על גרמניה של רפובליקת ויימאר וגרמניה הנאצית.

סאטירות חוברו עוד ביוון הקלאסית וברומא. ידועות במיוחד הן הסאטירות של פטרוניוס, גאיוס לוקיליוס ויובנליס. המאה ה-18 הביאה, יחד עם עליית הרומן לפריחה מחודשת של סוגה זו.

סאטירה והומור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסאטירה לרוב משלבת שימוש באירוניה וסרקזם עם צורות מבע קומי קלאסיות כמו:

  • הקטנה (Dimunition) - הקטנת גודלו של דבר מה, כדי לגרום לו להראות מגוחך או כדי שאפשר יהיה לבחון אותו מחדש. חלקו הראשון של הספר מסעי גוליבר, לסוויפט, בו מגיע גוליבר לארץ ליליפוט, הוא דוגמה לטכניקה זו.
  • הגזמה (Inflation) - לקיחת סיטואציה ותיאורה בצורה מוגזמת ומנופחת, כך שהיא הופכת לנלעגת, וחולשותיה נראות ביתר בירור. לדוגמה: שני נערים הרבים על בעלות על מכונית, שמאבקם מתחמם והופך למלחמה בין גלאקטית.
  • סמיכות (Juxtaposition) - הצבתם של אלמנטים השונים מאוד בחשיבותם או מעמדים זה לצד זה. לדוגמה: אם אדם טוען כי המקצועות בהם הוא עוסק בתיכון הם מתמטיקה, מדעי המחשב וצפיה בבנות הוא מקהה במשהו את החשיבות שניתנת לשניים הראשונים.
  • פרודיה (Parody) - חיקוי קומי של הטכניקות והסגנון של יצירה מסוימת, סוגה או זרם אמנותי מסוים יכול להעשות בדרך סאטירית, שתלעיג את האובייקט המחוקה או את העולם.

הפרודיה יכולה להיות גם סאטירית, אולם אין היא מחויבת לכך. סאטירה יכולה גם להיות פרודיה, אולם, שוב, דבר זה אינו הכרחי. סאטירה, כאמור, היא טכניקה שמובלעת בה ביקורת כלפי דבר מה. אף על פי שגם פרודיה יכולה להיות ביקורתית, הן כלפי יצירות אמנות והן כלפי העולם, היא אינה מחויבת לביקורת.

שלוש הטכניקות הראשונות ברשימה זו (הקטנה, הגזמה וסמיכות) ויש הטוענים כי אף הרביעית, הן טכניקות של הזרה, שנעשית באופן מלעיג. הקטנה, הגזמה וסמיכות הן טכניקות שהופכות אלמנטים מוכרים במציאות ל"זרים" על ידי עיוותם באופן כלשהו, ובכך מאפשרות לקורא או הצופה לראות ביתר קלות את הפגמים שבהם.

סאטירות ידועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גידי נבו, מושב לצים - הרטוריקה של הסאטירה העברית, הוצאת דביר, 2011,

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]