יום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שעות האור בגריניץ' בשנת 2007; שעון קיץ מונהג מסוף מרץ עד סוף אוקטובר

יום הוא שעות היממה המוארות, מזריחת השמש ועד שקיעתה, להבדיל מלילה. משמעות נוספת של המילה "יום" היא "יממה", למשל בשמותיהם של ימות השבוע: יום ראשון, יום שני וכו'. להלן נתייחס רק למשמעות הראשונה - שעות היממה המוארות.

גם לאחר התרחבות השימוש בתאורה מלאכותית, עיקר פעילותם של בני האדם הוא בשעות היום. על מנת להפחית את הצורך בתאורה מלאכותית, נהוג במדינות רבות לעבור לשעון קיץ, כך ששעות פעילות בני האדם תהא בשעות היום.

ימי השוויון וההיפוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ימי השוויון וההיפוך

אורך היום משתנה במהלך השנה: בחצי הכדור הצפוני, היום הקצר ביותר הוא 21 בדצמבר, והיום הארוך ביותר הוא 21 ביוני. בחצי הכדור הדרומי, היום הקצר ביותר הוא 21 ביוני, והיום הארוך ביותר הוא 21 בדצמבר. בשני ימים בשנה, אורך היום שווה לאורך הלילה - ימים אלה מתרחשים בנקודת השוויון.

בשני הקטבים היום והלילה נמשכים כל אחד שישה חודשים. כאשר בקוטב אחד יש אור יום, בקוטב השני חושך, לאחר חצי שנה המצב מתחלף.

היום בהלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהלכה מתחיל היום עם עלות השחר - זמן הופעת אור השמש על פני השמים, למרות שהשמש עצמה איננה נראית, ועודנה מתחת לאופק אך לכתחילה היום מתחיל מהנץ החמה - זמן הופעת השמש בפועל. היום מסתיים עם שקיעת החמה, שלאחריה מתחיל זמן בין השמשות עד צאת הכוכבים.

בהלכה נהוגה חלוקה של היום ל-12 שעות זמניות, ולכן אורכה של שעה זמנית משתנה בהתאם להשתנות אורך היום.

במיתולוגיה היוונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי התיאוגניה מאת הסיודוס "יום"-המרה‏ (ביוונית: Ημέρα‎‏) היא נקבה והיא בתם של ניקס (הלילה) ושל אחיה ארבוס (העלטה), שניהם צאצאיו של כאוס. בתיאורו את טרטרוס, מתייחס הסיודוס להמרה כאחותה של ניקס ולא כבתה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]