איסטנבול

איסטנבול İstanbul פוטומונטאז' של העיר מדינה / טריטוריה   טורקיה שטח 1,830.92 קמ"ר גובה 100 מטרים תאריך ייסוד 667 לפני הספירה (כביזנטיון) אוכלוסייה  ‑ בעיר  ‑ במטרופולין  ‑ צפיפות 11,755,536‏  (נכון ל-2009) 13,778,373‏  (נכון ל-2009) 6,211 נפש לקמ"ר (נכון ל-2009) קואורדינטות 41°00′44″N 28°58′34″E אזור זמן UTC +2 istanbul.gov.tr (למפת טורקיה מוגדלת)   אנקרה איזמיר בורסה אדנה גזיאנטפ קוניה אנטליה דיארבקיר גאורגיה אר. א. עיראק סוריה יוון בולגריה הים האגאי הים התיכון הים השחור איסטנבול (למפת טורקיה רגילה)   אנקרה איזמיר בורסה אדנה גזיאנטפ קוניה אנטליה דיארבקיר גאורגיה אר. א. עיראק סוריה יוון בולגריה הים האגאי הים התיכון הים השחור איסטנבול

תמונת לווין של מיצר הבוספורוס, עם איסטנבול משני צדדיו. מימין - אסיה, משמאל - אירופה

גשר הבוספורוס

יני ג'אמי (בטורקית: Yeni Camii המסגד החדש)

המסגד הכחול

איסטנבול (בטורקית: İstanbul, נהגה אֶ‏סְ-טָ‏אמְ-בּוּ‏ל כשההטעמה על ההברה האמצעית; בראשיתה נקראה ביזנטיון, והשם הוסב ב-330 לספירה לקונסטנטינופול. במקורות העבריים נקראה בשם קושטנדינא ובקיצור קושטא) היא העיר הגדולה בטורקיה, בעבר שימשה כבירת האימפריה הביזנטית ואחריה כבירת האימפריה העות'מאנית. ההערכות בנוגע למספר תושביה נעות בין 11 ל-15 מיליון איש.

מקור השם

מקור השם איסטנבול מהמילים היווניות המודרניות "סטן פולי" (στήν Πόλι) שמקורו במילים ביווניות העתיקות "איסט טן פולין" (εις τήν Πόλιν) שפירושן "אל העיר" - כאשר העיר בה מדובר היא עירו של קונסטנטין או "קונסטנטין - פוליס (פוליס - ביוונית: עיר).

השם "איסטנבול" החל להיות נפוץ בשפה הטורקית החל מהמאה ה-19, אף שרבים השתמשו (ומשתמשים גם היום) בצורה המקוצרת יותר המתבססת על הצורה המקורית - "סטמבול" - Stamboul. הוספת צליל "אי" בראשית השם מקובלת בטורקית לפני האותיות "ס" ו"ז", לדוגמה בשם העיר "איזמיר".

רק בשנת 1923 הסבה הרפובליקה הטורקית רשמית את השם ל"איסטנבול", שהיה הכינוי הנפוץ בשפה המדוברת. עד אז רווח השם קונסטנטינופול (יוונית: Κωνσταντινούπολις, לטינית: Constantinopolis), כלומר "עירו של קונסטנטינוס". במקורות ובדפוסים העבריים נקראה בווריאנט קושטנדינא (נכתב גם: קושטאנדינא, קושטנטינא, קושטאנטינא, קושטנטינה, קושטאנטינה), ובקיצור קושטא או קוסטא.

מלומדים ערבים נהגו לקרוא לעיר "קווסטנטיני", אבל העות'מאנים לא השתמשו בשם זה והעדיפו את הגרסה הפרסית: "פאי-אי טאחט" שפירושה בפרסית: "רגל כס המלכות" או "איסלמבול" שפירושו "של האסלאם".

גאוגרפיה

איסטנבול שוכנת לחופי מצר הבוספורוס, רצועת מים המפרידה בין אסיה ואירופה שאורכה כ-30 קילומטר, העיר בנויה משני צידי המצר ומשתרעת גם לאורך ים השיש (ים מרמרה). בכך איסטנבול היא למעשה העיר היחידה בעולם המשתרעת על שתי יבשות. שני גשרים מחברים בין חלקה ה"אסייתי" של העיר לחלקה ה"אירופי" וחוצים את הבוספורוס, הראשון, המכונה "גשר הבוספורוס" או "גשר הבוספורוס הראשון", הגשר השני, "גשר פתיה סולטאן מהמט" או "גשר הבוספורוס השני", שוכן כחמישה ק"מ צפונית לראשון.

הצד המערבי והאירופי של העיר בנוי משני צידי קרן הזהב - לשון ים החודרת מהבוספורוס לעומק השטח האירופי. שלושה גשרים חוצים את קרן הזהב, גשר גלאטה (Galata Köprüsü) סמוך למקום מפגשה עם הבוספורוס, גשר אטאטורק (Atatürk Köprüsü) כ-750 מטר ממנו וגשר הליצ' (Haliç Köprüsü) הנושא את הכביש המהיר הפנימי של העיר (Çevre yolu - D100/O-1). מדרום גובלת העיר בים השיש, ומצפון מגיעים שולי פרבריה עד הים השחור. פני השטח גבעיים משני צדי הבוספורוס. העיר גם סמוכה למוקדי רעש אדמה, הפוקד את העיר וסביבותיה אחת לכמה שנים.

תולדות העיר

ערכים מורחבים – ביזנטיון, קונסטנטינופול

בראשיתה הייתה העיר פוליס יוונית שנקראה ביזנטיון. היא נוסדה בצד האירופאי של הבוספורוס על ידי מתיישבים יווניים ממגארה בערך בשנת 660 לפנה"ס, שכפי שמספרת מסורת עתיקה, קראו ליישוב על שם מנהיגם ביזס (Βύζας).

הקיסר הרומי ספטימיוס סוורוס צר על העיר בשנת 196 לספירה וגרם לה הרס. הקיסר הרומי קונסטנטינוס (306 - 337 לספירה) שיקם את העיר והרחיבה, ובשנת 330 לספירה חנך אותה מחדש כ"רומא החדשה" (Nova Roma), בירתה החדשה של האימפריה הרומית. מאז נודעה על שמו, קונסטנטינופוליס (ביוונית: Κωνσταντινούπολη או Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis).

עם חלוקת האימפריה הרומית ב-395, נעשתה לבירת האימפריה הרומית המזרחית (האימפריה הביזנטית), ששלטה גם בארץ ישראל והייתה מרכז הנצרות המזרחית, שהתפתחה מאוחר יותר לכנסייה האורתודוקסית. מיקומה האסטרטגי - בין יבשות אירופה ואסיה, היותה בקצה דרך המשי המוליכה דרך אסיה עד לסין, וכן שליטתה על נתיבי המסחר ימיים המוליכים מן הים השחור לים התיכון הפכו את העיר למרכז עולמי של תרבות ומסחר.

במאה התשיעית היה מספר תושביה כ-800,000, והייתה לפיכך העיר הגדולה באירופה באותה תקופה.

העיר נכבשה על ידי הצלבנים במהלך מסע הצלב הרביעי בשנת 1204 ונגרם לה הרס רב. יתר על כן, היא הפכה לזמן מה למרכז של ממלכה צלבנית קתולית, הממלכה הלטינית. זו חזרה, בסופו של דבר, לשליטה ביזנטית בימיו של מיכאל השמיני פליאולוגוס שתפסה ללא קרב בשנת 1261.

בתחילת המאה ה-15 לא נותרה לאימפריה הביזנטית כמעט כל טריטוריה מלבד קונסטנטינופול.

בשנת 1453 נכבשה העיר על ידי הטורקים העות'מאנים באירוע הנודע ככיבוש קונסטנטינופול, ונהייתה בירת האימפריה העות'מאנית (עד לסיום קיומה של האימפריה - ב־1 בנובמבר 1922).

בשנת 1923 העבירה הרפובליקה הטורקית, יורשתה של האימפריה העות'מאנית, את הבירה לאנקרה.

אף על פי שאיסטנבול איננה עוד בירה, היא מהווה ללא ספק את מרכז התרבות, התיירות והמסחר של טורקיה, וזאת בשל גודלה, מיקומה ומורשתה.

בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 עברה איסטנבול פיתוח נרחב, אולם הקהילה היוונית הגדולה של העיר קטנה מאוד בשנים אלה בשל מלחמת יוון-טורקיה, שהובילו לבריחת היוונים ליוון. בשנות ה-60 ממשלתו של אדנאן מנדרס פעלה לפתח את המדינה, ונבנו בעיר כבישים רחבים חדשים על מנת לקשרה לערים אחרות. פעולות פיתוח אלה נעשו בלי מחשבה על שימור אתרים היסטוריים בעיר, והובילו להרס של בניינים רבים.

בשנות ה-70 של המאה העשרים, בשל הגירה נרחבת מאנטוליה ועיור נרחב, גדלה העיר בצורה קיצונית. מצוקת מקומות המגורים הובילה לבניית שיכונים רבים ובבנייה זולה ולא בטוחה מפני רעידות אדמה, וכן צמצום רב של השטחים הירוקים סביב העיר. האתרים ההיסטוריים של איסטנבול (ההיפודרום של קונסטנטיניוס, כנסיית האיה סופיה ומסגד סולימניה) הוכרזו כאתרי מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 1985.

רעידות אדמה

איסטנבול ממוקמת בקרבת העתק צפון אנטוליה (KAFK, Kuzey Anadolu Fay Hattı) - שבר פעיל האחראי למספר רב של רעידות אדמה בשנים האחרונות. קרבת העיר לים השיש מגבירה את הסיכון לעיר שכן בעקבות רעידות אדמה היא עשויה להיפגע מגלי צונמי.

השכלה

באיסטנבול הן אוניברסיטאות ציבוריות והן אוניברסיטאות פרטיות:

• אוניברסיטת איסטנבול (İstanbul University)
• אוניברסיטת איסטנבול בילגי (İstanbul Bilgi University)
• אוניברסיטת אישיק (Işık University)
• אוניברסיטת באחצ'שהיר (Bahçeşehir University)
• אוניברסיטת בואזיצ'י (Boğaziçi University) (בעבר נקראה מכללת רוברט).
• אוניברסיטת גאלאטסאראי (Galatasaray University)
• אוניברסיטת ידיטפה (Yeditepe University)
• אוניברסיטת מרמרה (Marmara University)
• אוניברסיטת סבאנג'י (Sabancı University)
• אוניברסיטת פאטי (Fatih University)
• אוניברסיטת קוץ' (Koç University)
• האוניברסיטה הטכנית של איסטנבול (İstanbul Technical University)
• האוניברסיטה הטכנית של יילדיז (Yıldız Technical University)

תחבורה

שדות תעופה

• נמל התעופה הבינלאומי איסטנבול אטאטורק
• נמל התעופה הבינלאומי איסטנבול סביהה גקצ'ן

מחוזות העיר

אבג'ילאר (Avcılar) אדאלאר (Adalar) - האיים אימראנייה (Ümraniye) איסקידאר (Üsküdar) איִיפ (Eyüp) אמינני (Eminönü) אסנלר (Esenler) באג'ילאר (Bağcılar) באהצ'ליאבלר (Bahçelievler)

באקירקיי (Bakirköy) בִּייִיקצ'קמג'ה (Büyükçekmece) בייראמפאשה (Bayrampaşa) בייאולו (Beyoğlu) בייקוז (Beykoz) בשיקטש (Beşiktaş) גאזיוסמאנפאשה (Gaziosmanpaşa) גינגרן (Güngören) זייטינבורנו (Zeytinburnu)

טוזלה (Tuzla) מאלטפה (Maltepe) סארִיֵיר (Sarıyer) סולטאנביילי (Sultanbeyli) שילה (Şile) סיליברי (Silivri) שישלי (Şişli) פאטיה (Fatih) פנדיק (Pendik)

צ'אטאלג'ה (Çatalca) קאדיקֵי (Kadiköy) קאיתהנה (Kağıthane) קארטאל (Kartal) קיצ'יקצ'קמג'ה (Küçükçekmece)

אתרים בעלי חשיבות

האזור ההיסטורי באיסטנבול
אתר מורשת עולמית
מדינה	טורקיה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1985, לפי קריטריונים 1, 2, 3, 4
קואורדינטות	41°00′36″N 28°57′37″E

מסגד אורטאקוי על גדות הבוספורוס

ארמונות

• ארמון דולמאבהצ'ה
• ארמון טופקאפי
• הארמון השקוע
• ארמון ביילרביי

בתי כנסת

• בית הכנסת האיטלקי (איסטנבול)

מסגדים

• המסגד הכחול (מסגד הסולטאן אחמט)
• מסגד אראפ
• מסגד פטי
• מסגד סולימאן
• מסגד אורטאקוי

מוזיאונים

• איה סופיה (Ayasofya camii)
• המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול
• מוזיאון הפסיפסים

מבנים בעלי חשיבות

• מגדל גאלטה
• טירת שבעה המגדלים
• ירבאטאן
• הטונל
• אצטדיון אטאטורק

רחובות

• שדרות איסטיקלל
• כיכר טקסים
• רחוב בגדד

שווקים

• הבזאר הגדול
• השוק המצרי

אתרים אחרים

• איי הנסיכים
• קרן הזהב
• הבוספורוס

גשרים

• גשר גלאטה
• גשר הבוספורוס
• גשר פתיה סולטאן מהמט

ספורט

• אצטדיון אטאטורק
• אצטדיון שיקרי סראג'ולו
• טורק טלקום ארנה

קבוצות כדורגל

• פנרבחצ'ה
• גלאטסראיי
• בשיקטש
• איסטנבולספור AS
• קסימפשה

ערים תאומות

לאיסטנבול 45 ערים תאומות, בהן:

אודסה, אוקראינה אוש, קירגיזסטן אלמטי, קזחסטן ברצלונה, ספרד פוסאן, קוריאה הדרומית ג'דה, ערב הסעודית ג'והור באחרו, מלזיה ג'קארטה, אינדונזיה

דובאי, איחוד האמירויות הערביות דורס, אלבניה חרטום, סודאן יוסטון, טקסס, ארצות הברית קאזאן, טטרסטן מארי, טורקמניסטן סרייבו, בוסניה והרצגובינה סקופיה, מקדוניה

סנקט פטרבורג, רוסיה עמאן, ירדן פלובדיב, בולגריה קהיר, מצרים קונסטנצה, רומניה קלן, גרמניה רבאט, מרוקו ריו דה ז'ניירו, ברזיל

שימונוסקי, יפן שנגחאי, סין טביליסי, גאורגיה קראקס, ונצואלה לאהור, פקיסטן נבי מומבאי, הודו הוואנה, קובה

ראו גם

• ביזנטיון
• קונסטנטינופול
• יהודי איסטנבול
• שבע גבעות איסטנבול

קישורים חיצוניים

• מדיה וקבצים בנושא איסטנבול בוויקישיתוף
• איסטנבול, באנציקלופדיה ynet
• פרק בתוכנית (המשודרת גם כפודקאסט "ציפורי לילה עפות" רחוק לאיסטנבול
• מידע והיסטוריה על העיר
• איסטנבול - מידע שימושי וכתבות מסע אחר
• תמונות היסטוריות של איסטנבול
• מוזיאונים באיסטנבול
• איסטנבול מהחלל
• איסטנבול
• מדריך אזורי העיר (בעברית)
• אבירמה גולן, ביקור באיסטנבול, שתהיה בשנה הבאה בירת התרבות של אירופה, מגלה עיר מהפנטת לא מפוענחת, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2009
• הארץ, מנהרת היבשות של ארדואן חושפת גם את העבר של איסטנבול, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2013
• הילה רגב, איסטנבול למתחילים: עשר עצירות חובה, באתר עכבר העיר, 7 באפריל 2014

אתרי מורשת עולמית בטורקיה
האזור ההיסטורי באיסטנבול • חתושש: הבירה החתית • האתר הארכאולוגי של טרויה • ספרנבולו • המסגד הגדול ובית החולים בדיבריאי • הייראפוליס ופמוקלה • לטואון וקסנתוס • הר נמרוט • הפארק הלאומי גרמה ואתרי הסלע בקפדוקיה • מסגד סלימייה והמתחם החברתי • האתר הניאוליטי של צ'טלהויוק • פרגמון • לידת האימפריה העות'מאנית - בורסה וג'ומלקזק

הערים הגדולות בעולם: ערים המונות לפחות חמישה מיליון תושבים
איבדאן • איסטנבול • בגדאד • בואנוס איירס • בוגוטה • בייג'ינג • בנגלור • בנגקוק • ג'קרטה • דאקה • דלהי • הונג קונג • טהראן • טוקיו • טורונטו • יאנגון • כלכותה • לאגוס • לאהור • לונדון • לימה • מומבאי • מוסקבה • מנילה • מקסיקו סיטי • ניו יורק • סאו פאולו • סיאול • סינגפור • סנטיאגו דה צ'ילה • קראצ'י • קהיר • קינשאסה • ריו דה ז'ניירו • שאנגחאי