אוניברסיטת בר-אילן

אוניברסיטת בר-אילן
מוטו:	מדע, יהדות, מצוינות, סובלנות
תאריך ההקמה:	1955
סוג:	אוניברסיטה ציבורית
צוות:	1,000
נשיא:	פרופ' דניאל הרשקוביץ
סגן נשיא:	פרופ' אריה צבן (למחקר) יהודית חיימוב (נלווה)
רקטור:	פרופ' מרים פאוסט
מנכ"ל:	מנחם גרינבלום
סגל:	1,192
סטודנטים:	24,453‏ (מתוכם 6,217 לומדים במכללות אשקלון, כנרת, גליל מערבי וצפת)‏
סטודנטים לתואר ראשון:	15,421‏ (מתוכם 6,217 לומדים במכללות אשקלון, כנרת, גליל מערבי וצפת)‏
סטודנטים לתואר שני:	6,829‏
סטודנטים לתואר שלישי:	1,922‏
סטודנטים מתוקצבים:	16,544‏
מיקום:	רמת גן צפת
קואורדינטות	32°04′04″N 34°50′33″E
Biu.ac.il

חלקה הדרומי של האוניברסיטה ומחלף בר-אילן מהאוויר

מרכז וואהל בתכנונו של דניאל ליבסקינד

בניין המחלקה לפסיכולוגיה בתכנונו של דוד נופר

מגדל התצפית ומבנה הוועדה לתואר שני, מימין הספרייה המרכזית

בית מנחם ועליזה בגין (בתכנון דוד נופר) המשמש את הוצאת ספרים בר-אילן, רשות המחקר והפקולטה למדעי הרוח

המרכז לחקר המח ע"ש גונדה בתכנונו של בני פרי

גשר הכניסה לבניין הספרייה המרכזית, פברואר 2008

אוניברסיטת בר-אילן היא אוניברסיטה ציבורית שמרכזה ברמת גן, שנוסדה בשנת 1955 ונקראה על-שם הרב מאיר בר-אילן, ממנהיגי הציונות הדתית. האוניברסיטה הוקמה כדי לקדם את הלימודים של מדעי היהדות והמדעים הכלליים לפי הגישה של "תורה עם דרך ארץ" וברוח היהדות האורתודוקסית.

מבנה ניהולי

המוסד העליון של אוניברסיטת בר-אילן הוא חבר הנאמנים, שאחראי בין היתר להתוות את המדיניות של האוניברסיטה ואת יעדיה, לקיים את האוניברסיטה כמוסד להשכלה גבוהה, על מנת לטפח ולקדם את הלימוד ואת המחקר בכל ענפי התורה והמדע, ברוח תורת ישראל ומסורת ישראל. בין יתר תפקידיו, להתוות את המדיניות הכללית של האוניברסיטה ויעדיה, לאשר את תקציבה, לפקח על ניהולה, השגת יעדיה וקידומה. חבר הנאמנים מהווה את החוליה המקשרת את האוניברסיטה עם יהדות התפוצות, ומעודד את פעולת ידידיה בארץ ובעולם. חבר הנאמנים ממנה את הנשיא, המבקר, היועץ המשפטי ורואה החשבון של האוניברסיטה ונושא בסמכות השיורית בכל ענייני האוניברסיטה שלא הוקנתה בתקנון לרשות או מוסד אחר‏. מתוך חבר הנאמנים מתמנה הוועד המנהל המורכב מחברי חבר הנאמנים שהם תושבי ישראל ומחברים מכוח תפקידם. בתקופות שבין אסיפה לאסיפה של חבר הנאמנים, משמש כמורשה של חבר הנאמנים למלא את כל הסמכויות והכוחות המסורים לחבר הנאמנים, פרט לסמכויות שאינן ניתנות להעברה, על פי החוק. הוועד המנהל, מלבד התכנסויותיו התקופתיות, פועל באמצעות ועדות משנה מטעמו הממלאות הלכה למעשה את תפקידי הפיקוח הציבורי על פעולות האוניברסיטה.

הסנאט הוא הסמכות האקדמית העליונה באוניברסיטה, והוא אחראי על ההוראה והמחקר המתבצעים בה. יחד עם חבר הנאמנים, הוא מופקד על שמירת היסודות הרוחניים של האוניברסיטה. הסנאט מורכב מחברים נבחרים, מחברים בתוקף תפקידם וממשתתפים בתוקף תפקידם. הוא כולל 70 חברים, מהם 60 חברים נבחרים, 10 ממלאי תפקיד ועוד משתתפים בתוקף תפקידם. תפקידי הסנאט כוללים, בין היתר, פיתוח וקידום המחקר המדעי, הענקת תארים אקדמיים, מינוי דיקני הפקולטות וחברי הוועדה המרכזת, המלצה על מינוי חברי סגל לדרגת פרופסור מן המניין וקידומם, הענקת קביעות לחברי סגל, ועוד. הסנאט מתכנס לפחות 6 פעמים במהלך כל שנה אקדמית, והוא פועל באמצעות ועדות קבועות, כגון הוועדה המרכזת, שתפקידה לרכז את עבודת הסנאט, להכין את החומר לקראת דיוניו ולקבל החלטות בעניינים הנתונים לסמכותה. הסנאט ממנה ועדות נוספות, האחראיות למינוי חברי סגל וקידומם, קבלת תלמידים, משמעת תלמידים ועוד‏.

המועצה האקדמית העליונה היא הגוף הייצוגי העליון של האקדמיה באוניברסיטת בר-אילן. חברים בה כל חברי הסגל באוניברסיטה בדרגת פרופסור מן המניין במשרה מלאה, בעלי קביעות ובמינוי במסלול הרגיל, נגיד האוניברסיטה, נשיא האוניברסיטה, רקטור האוניברסיטה (יושב ראש), דיקני פקולטות ונציגי דרגות אקדמיות אחרות. סמכויות המועצה כוללות בין היתר: בחירת הרקטור, אישור מינוי סגן הרקטור ובחירת חברי הסנט, חברי ועדות המינויים והערעורים וממלאי מקומם. הרקטור הוא הראש האקדמי של האוניברסיטה ויושב ראש המועצה האקדמית העליונה, ולצדו סגן הרקטור. המזכירות האקדמית מסייעת לרקטור להוציא אל הפועל את המדיניות האקדמית‏.

החל משנת 1960 פועלת באוניברסיטה אגודת סטודנטים, והחל מ-2010 פעילותה נעשית תחת השם "הגילדה".

מבנה האוניברסיטה

הפקולטות באוניברסיטה הן:

הפקולטה ללימודי יהדות הפקולטה למשפטים הפקולטה למדעי החברה הפקולטה למדעי הרוח

הפקולטה למדעים מדויקים הפקולטה למדעי החיים הפקולטה להנדסה הפקולטה לרפואה

באוניברסיטה פועלת הפקולטה ללימודי יהדות הגדולה בעולם, וכן בית הספר לחינוך ובית הספר לעבודה סוציאלית הגדולים בישראל. כמו כן פועלים בה מכוני מחקר מדעיים בתחומים פיזיקה, כימיה רפואית, מתמטיקה, חקר המוח, כלכלה, לימודי אסטרטגיה, פסיכולוגיה התפתחותית, מוזיקולוגיה, ארכאולוגיה, הלכה והגות יהודית. פועל בה גם מכון מחקר חדיש לננוטכנולוגיה. בשנת הלימודים 2002 נפתח באוניברסיטה בית ספר להנדסת חשמל ומחשבים. בית הספר הפך ב-2011 לפקולטה עצמאית‏.

בשנת 2008 הוקם בצפון הקמפוס קומפלקס של ארבעה בניינים המכיל את בית הספר להנדסה והאוניברסיטה המשיכה להתרחב משמעותית ולהקים במתחם הצפוני קומפלקס של מבנים חדשים לפקולטה למדעי הרוח ומרכז חדש לחקר המוח, שפעילותו עוררה מחאות נמרצות של ארגונים למען זכויות בעלי חיים, עקב ניסויים בבעלי חיים המבוצעים בו.

בשנת לימודים 2009-2010 למדו בה 22,800 סטודנטים (כולל תלמידי מכינות) לעומת 20,500 בשנת 2008‏. האוניברסיטת רשמה בשנה זו את הגידול המשמעותי ביותר במספר הסטודנטים יחסית למוסדות אקדמיים אחרים בישראל, והייתה לראשונה למוסד האקדמי עם מספר הסטודנטים הגדול ביותר בישראל‏.

לקראת יובל החמישים שלה, בשנת 2005, הצליחה האוניברסיטה להגדיל מאוד את מספר הדוקטורנטים ולהביאו ל-1,500. 4 שנים לאחר מכן למדו באוניברסיטה יותר מ-1,800 דוקטורנטים.

בשנת 2010 החלה אוניברסיטת בר-אילן, ביוזמת הממשלה, בהקמת הפקולטה לרפואה בצפת‏, וזו החלה לפעול בשנת 2011.

חסות אקדמית

אוניברסיטת בר-אילן פורסת חסות אקדמית על ארבע מכללות אזוריות: המכללה האקדמית גליל מערבי, המכללה האקדמית צפת, המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן והמכללה האקדמית אשקלון. אלו, מהוות למעשה סניפים של האוניברסיטה ברחבי הארץ. הסטודנטים במכללות אלה לומדים במסלולים הפועלים באחריות אקדמית של האוניברסיטה ונחשבים לסטודנטים בבר-אילן - זאת החל מקבלתם ללימודים, הנעשית על ידי האוניברסיטה (לאחר רכישת "מעטפת הרשמה ללימודים", בדיוק כמו אצל אלו המתעתדים ללמוד בקמפוס ברמת-גן), ועד לקבלת הדיפלומה.

עד לשנת הלימודים תשס"ה נכללה גם "מכללת יהודה ושומרון" (החל מ-2013, "אוניברסיטת אריאל") בין המכללות אשר פעלו באחריות אקדמית של האוניברסיטה.

חלק מהשלוחות נמצאות בעיצומו של תהליך הפיכה למוסדות אקדמיים עצמאיים. כך למשל, המכללה האקדמית אשקלון מעניקה החל מתשס"ח תארים מטעמה בחלק מהתחומים הנלמדים בה.

מערך הספריות

ערך מורחב – מערך הספריות

רשת הספריות של האוניברסיטה מאגדת כ-20 ספריות ברחבי האוניברסיטה. הספריות אינן בנויות בהיקף אחיד. ישנן ספריות פקולטטיות גדולות (כגון הספרייה למדעי היהדות והספרייה למדעי החברה), ספריות מחלקתיות (כגון הספרייה לכימיה, הספרייה לפסיכולוגיה והספרייה לכלכלה) ומספר ספריות מחקר קטנות (כגון ספרייה ליהדות הגולה וארכיון הציונות הדתית).

מערך הספריות הוא חלק מקונסורטיום מלמ"ד המשותף לאוניברסיטאות, המכללות האקדמיות בישראל ומספר מכוני מחקר נוספים.

תולדות האוניברסיטה

הוגה אוניברסיטת בר-אילן ומייסדה היה הפרופסור להיסטוריה וספרות יהודית בארצות הברית, פנחס חורגין. בין יוזמיה היו גם אנשי אקדמיה ומנהיגים דתיים אמריקאים, ואנשי תנועת המזרחי בארצות הברית. שאיפתם הייתה לשלב מסורת ולימודי יהדות עם מחקר מדעי מודרני. לקידומה הפוליטי של היוזמה הייתה אחראית תנועת המזרחי בארץ ולכן, לא במקרה נקראה האוניברסיטה על שם אחד מראשי התנועה - הרב מאיר בר-אילן. בהתאם לכך, לפחות בשנותיה הראשונות, בעלי התפקידים הראשיים שבה מונו על ידי תנועת המזרחי, ועל ידי ממשיכת התנועה - המפד"ל.

רעיון הקמת אוניברסיטה בעלת אוריינטציה דתית והקשורה קשר אמיץ עם מפלגה דתית, נתקל בהתנגדות קשה, בעיקר מצד אנשי האוניברסיטה העברית בירושלים. למרות זאת, ראש הממשלה דוד בן-גוריון שוכנע לבסוף להסכים להקצות קרקעות למוסד האקדמי החדש, אך לא התחייב להכרה ממלכתית מלאה. בן ציון דינור, שר החינוך, היה מראשי המתנגדים. ההסתייגות באה לידי ביטוי בהיעדרות ראשי המדינה מטקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטה. גם לאחר ייסודה לא התלהבה המועצה להשכלה גבוהה מעובדת קיומה. היא סירבה להכיר בתארים שלה ואיימה על ראשיה בתביעה פלילית אם בכל אופן יעניקו אותם לבוגריהם. באותן שנים העניקה בר-אילן תארים של אוניברסיטת ניו יורק, ורק לאחר 11 שנה בר-אילן זכתה להכרה מלאה מהמל"ג ולתואר ישראלי.

מייסדי בר-אילן שמו דגש על שלושה מוקדי חינוך: למורשת היהודית, לתחיית עם ישראל בארצו ולידע האקדמי המדעי. כפי שהעיד נשיא האוניברסיטה בשנת 1965 - "יכול אני לומר בוודאות שכל הפרופסורים והמרצים אצלנו הם... שומרי מצוות, וכך גם הרוב הגדול של הסטודנטים הם יראים ושלמים". בתחילת דרכה של האוניברסיטה באו רוב הסטודנטים מארצות הברית.

בתחילה הייתה התוכנית להאריך את משך לימודי התואר הראשון משלוש שנים לארבע, כדי לפנות זמן למספר רב של קורסים ביהדות. בסופו של דבר הלימודים נמשכים שלוש שנים, אך על כולם חלה החובה ללמוד שבעה קורסים (14 נקודות זכות בסך הכל) ביהדות. יוצאי הדופן הם לא-יהודים המחויבים ללמוד קורסים כלליים במקום לימודי יהדות, וכן גברים ונשים בעלי רקע תורני, היכולים ללמוד בכולל ובמדרשה. סטודנטים בפקולטה למשפטים מחויבים רק בשלושה קורסים בלימודי יהדות, וזאת בשל חובת לימודי משפט עברי בפקולטה.

הפתח שנתנה בר-אילן לסטודנטים חילונים להתקבל אליה, הביא לכך שרוב הסטודנטים הם חילונים, אף שבתנאי הקבלה נקבע כי לבר-אילן זכות להעדיף מועמדים בעלי רקע ישיבתי. בשל כך נזנח התקנון הדורש מהתלמידים הגברים לחבוש כיפה ורק מרצים מהסגל עדיין חויבו בו. לאחר מכן, גם לגבי המרצים סעיף זה בתקנון הפך ללא-מחייב. כמו כן נזנחה גם הכוונה המקורית לחייב את כל הסטודנטים להשתתף בתפילות. בלימודי היהדות באוניברסיטה, שהם חובה לכל סטודנט, ישנו מיעוט של מרצים שדורשים מהסטודנטים לחבוש כיפה, אך עם זאת אין שום הגבלה מעשית על לבוש הבנות, גם בלימודי היהדות, והוא מקביל לזה שבשאר האוניברסיטאות.

כנגד האוניברסיטה עלו טענות, כי קיימת העדפה ברורה לשומרי תורה ומצוות בבחירת הסגל האקדמי הבכיר, עד כי יש אנשי סגל הנאלצים להעמיד פנים לגבי אורחות חייהם, בתקווה לקבל קביעות. מקצת מעניין זה דלף לעיתונות בשערורייה שהתחוללה בסוף שנות התשעים סביב נהלי המינוי האקדמיים במחלקה למוזיקולוגיה. עם זאת, עדיין אחוז נכבד מסגל ההוראה הוא חילוני במוצהר.

שאלת צביונה של האוניברסיטה עלתה ביתר שאת בתקופת העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים. נשמעה הטענה שיש למנוע 'הצפה' של האוניברסיטה בעולים, שכן הללו נטולי כל רקע ביהדות ויטשטשו לחלוטין את אופייה המיוחד. בסופו של דבר לא התקבלה גישה זו, מה עוד שבר-אילן, שנזקקה לסיוע תקציבי נרחב מהמדינה המותנה במספר התלמידים, לא יכולה הייתה להרשות לעצמה סלקטיביות יתרה, מה גם שחלק ניכר מהסטודנטים והמרצים דוברי הרוסית באוניברסיטה הם דתיים לאומיים. כמו כן ישנם סטודנטים רבים דוברי אנגלית וצרפתית (עולים חדשים ותיירים) שרובם הגדול דתיים לאומיים, כך שהחשש שצביונה הדתי של האוניברסיטה יישתנה עקב "הצפה בעולים" התבדה.

כדי לחזק את האופי הדתי של בר-אילן הוקם בשנות השבעים המכון הגבוה לתורה (מג"ל), שבו מתקיימת הפרדה בין גברים לנשים: הוא מחולק לבית מדרש (המכונה "הכולל"), בראשות הרב שבתי רפפורט, ומדרשה תורנית לנשים, אחת משתי המדרשות הראשונות בישראל, בראשות ד"ר טובה גנזל. נשיא המכון הוא הרב פרופ' דניאל שפרבר. הלימוד בכולל הוא ישיבתי מסורתי, ומתמקד בלימודי תלמוד בבלי והלכה, ואילו במדרשה הלימוד מתמקד במחשבת ישראל ובתנ"ך, הלכה ותלמוד. תלמידות המדרשה מחויבות במספר כפול של קורסים ביהדות (14 במקום 7) ותלמידי הכולל מחויבים במספר שעות לימוד בשבוע בבית המדרש, אך רבים מהם נהנים ממלגה, וחלקם אף מפטור מלא משכר לימוד ‏‏‏. אופי הלימוד בכולל ובמדרשה הוא דתי-מסורתי, והמרצים בו ברובם אינם אנשי אקדמיה, אך הלימוד בפקולטה למדעי יהדות הוא מחקרי מובהק, ואף נעשה בו שימוש (אומנם מצומצם) בביקורת המקרא.

בפולמוס הגדול שליווה את התהליכים המדיניים בתקופת ממשלת יצחק רבין הייתה פעילות ימנית ענפה בקמפוס. רצח יצחק רבין שבוצע בנובמבר 1995 על ידי יגאל עמיר, סטודנט למשפטים בבר-אילן ותלמיד במכון הגבוה לתורה (הכולל), חולל זעזוע באוניברסיטה, שציינה אותו בשני ימי שבתון, וגרר הפניית אצבעות מאשימות לעברה. כתוצאה מכך יזמו בבר-אילן, בין היתר, גם סדנת הידברות בין דתיים לחילונים, אשר מקנה נקודות זכות אקדמיות. האוניברסיטה גם הפסיקה את הרצאותיו של אורי מילשטיין, חוקר היסטוריה צבאית שנהג לבקר את רבין בהרצאותיו.

בעקבות הפרסום שיאיר לפיד לומד לתואר דוקטור בתוכנית לפרשנות ולתרבות, אף שאין לו תואר שני ואף לא תואר ראשון, הורתה המועצה להשכלה גבוהה לאוניברסיטה להפסיק את לימודיהם של תלמידים הלומדים לתואר דוקטור או לתואר שני מבלי שהשלימו תואר ראשון‏, והטילה סנקציות על האוניברסיטה‏.

ראו גם

• פרויקט השו"ת
• המרכז הישראלי לקידום מדעי המתמטיקה
• אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בר-אילן

לקריאה נוספת

• מנחם קליין, בר-אילן - אקדמיה, דת ופוליטיקה, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, ירושלים, תשנ"ח 2007 (ISBN 9652239518)
• דב שוורץ (עורך), אוניברסיטת בר-אילן - מרעיון למעש (2 כרכים), הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ו - 2006 (ISBN 9652263214 ; ISBN 9652263249).
• יעקב עירם, יהודה פרידלנדר, שמעון אוחיון, ייעודה של אוניברסיטה דתית, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ג

בניין המחלקות למתמטיקה ולמדעי המחשב בניין בתכנון האדריכל משה ספדיה

קישורים חיצוניים

• אוניברסיטת בר-אילן - האתר הרשמי
• המכון הגבוה לתורה - אוניברסיטת בר-אילן
• אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בר-אילן - אתר אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בר-אילן
• המרכז לננוטכנולוגיה של אוניברסיטת בר-אילן
• רשימה מלווה בתמונות על תולדות תכנון האוניברסיטה בשנות החמישים ומגדל המים והתצפית שבה באתר 'חלון אחורי', 1/11.
• שוקי שדה, התיק האישי של פרופ' קוה, באתר TheMarker‏, ‏22 ביוני 2012
• מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על צפון הקמפוס ובניין פסיכולוגיה ע"ש ווב, באתר 'חלון אחורי', 13.12.13
• מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על בניין המעונות ותוכנית האב של משה ספדיה לקמפוס, באתר 'חלון אחורי', 6 ביולי 2014
• מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על בניין המנהלה, באתר 'חלון אחורי', 20 ביולי 2015
• הנחת אבן הפינה לאוניברסיטת בר-אילן, יומני כרמל אוגוסט 1953 (התחלה 1:05)
• במלאת 60 לבר-אילן, סרטון באתר YouTube

הערות שוליים

נשיאי אוניברסיטת בר-אילן
פנחס חורגין | יוסף חיים לוקשטיין | משה ימר | עמנואל רקמן | מיכאל אלבק | צבי ארד | שלמה אקשטיין | משה קוה | דניאל הרשקוביץ