כנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הינס אנדרס מאת אנדרס זורן, 1904

כנר הוא אדם המנגן בכינור, כמקצוע או כתחביב.

כנר יכול לבצע נגינת סולו. אך התופעה הנפוצה יותר היא קבוצת כנרים, היוצרת מיזוג של צלילי הכינור השונים למעין קול אחד. כמעט בכל התזמורות נוכחים כנרים, כמעין בסיס קולי לתזמורת בשלמותה. בכל קבוצת כנרים כזו יש כנר מוביל המכונה "כנר ראשון".

כנרים ידועים גם בערים גדולות כקבצני רחובות, אשר מנגנים כדי להנעים את זמנם של עוברי האורח, על-מנת לזכות בנדבה.

לימודי נגינה בכינור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלימודי נגינה בכינור ניתן להתחיל בגיל צעיר מאוד, ומפורסמת "שיטת סוזוקי", ללימוד נגינה בכינור עוד לפני לימוד הקריאה. לימודים אלה נעשים באמצעות מורה פרטי, או בקבוצות בקונסרבטוריון. לימודי נגינה בכינור למתקדמים נערכים במסגרת אקדמיה למוזיקה.

כנרים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים מן הכנרים המפורסמים הם יהודים כמו: יהודי מנוחין, יצחק פרלמן, יוזף סיגטי, פנחס צוקרמן, שלמה מינץ ורבים אחרים. הארץ הראשונה שממנה יצאו כנרים גדולים היא איטליה, אחד מהבולטים בתחום היה ניקולו פגניני, שכתב לכינור וניגן בכינור.

מוזיקאים רבים כתבו קונצ'רטי לכינור, ובהם קלאודיו מונטוורדי, ארכאנג'לו קורלי, באך, ויולדי, מוצרט, בטהובן, ברהמס, ויוטי, בריו ורבים אחרים.

גם במאה ה-20 ישנם כנרים גדולים, כמו דוד אויסטרך ובנו איגור אויסטרך מרוסיה, ישה חפץ מארצות הברית. דור הכנרים שבא אחריהם כולל את אייזק שטרן, יהודי מנוחין, אלכסנדר שניידר ואחרים. לחלק מן הכנרים הייתה נטייה להיקשר למלחינים מסוימים, כגון הכנר יוזף סיגטי שחבר למלחין בלה ברטוק.

בעולם כיום, שוררת תחרות גדולה בין הכנרים. כנרים רבים מטפחים את נגינתם על ידי אימון רב כבר מגיל צעיר.

כנרת בפינת רחוב בראשון לציון

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נתן דונביץ', וירטואוזים - גדולי הכנרים מפגניני עד מידורי, הוצאת זמורה ביתן, 2003