אייזיאה תומאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svgערך זה עוסק בכדורסלן עבר. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אייזיאה תומאס (פירושונים).
אייזיאה תומאס
Isiah Thomas.jpg
תאריך לידה 30 באפריל 1961 (בן 54)
מקום לידה שיקגו שבאילינוי
עמדה רכז
גובה 1.83 מטר
מכללה אוניברסיטת אינדיאנה
דראפט בחירה מספר 2, 1981
דטרויט פיסטונס
קבוצות כשחקן

1981-1994

דטרויט פיסטונס
הישגים כשחקן

אליפות ה-NBA‏ (1989, 1990)
12 משחקי אולסטאר (1982 - 1993)
חמישיית העונה ב-NBA‏ (1984 - 1986)
MVP של משחק האולסטאר (1984, 1986)
MVP של גמר הפלייאוף (1990)
קבוצות כמאמן

2000-2003
2006-2008
2009-2012

אינדיאנה פייסרס
ניו יורק ניקס
אוניברסיטת פלורידה
מאזן מדליות
אליפות העולם בכדורסל
מתחרה עבור Flag of the United States.svg ארצות הברית
זהב טורונטו 1994 ארצות הברית

אייזיאה לורד תומאס השלישי (באנגלית: Isiah Lord Thomas III; נולד ב-30 באפריל 1961, שיקגו, אילינוי, ארצות הברית) הוא כדורסלן ומאמן לשעבר בליגת ה-NBA. תומאס מזוהה עם קבוצת דטרויט פיסטונס בה שיחק לאורך כל הקריירה שלו. תומאס נחשב לאחד מהשחקנים והרכזים הטובים ששיחקו בליגת ה-NBA בכל הזמנים, נבחר לאחד מ-50 השחקנים הגדולים בתולדות ה-NBA בחגיגות היובל לליגה ב-1996, השתתף שתים עשרה פעמים במשחק האולסטאר של הליגה, וזכה במדליית זהב באליפות העולם בכדורסל במדי נבחרת ארצות הברית. נבחר להיכל התהילה של הכדורסל בשנת 2000. תומאס הוא מאמנן לשעבר של הקבוצות אינדיאנה פייסרס והניו יורק ניקס.

קריירה ככדורסלן[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

אייזיאה תומאס שיחק בקבוצת הכדורסל של אוניברסיטת אינדיאנה, בין השנים 1980 ל-1981, תחת המאמן בובי נייט. בשנתו השנייה, הוביל את הקבוצה לתואר אליפות טורניר המכללות של ה-NCAA. תומאס נבחר ל-MVP של הטורניר, ולאחר עונה זו הציג עצמו כמועמד לבחירה בדראפט ל-NBA.

בדראפט של 1981, נבחר על ידי דטרויט פיסטונס בבחירה השנייה של הסיבוב הראשון, וכבר בעונתו הראשונה נבחר לפתוח בחמישייה הראשונה במשחק האולסטאר. לאורך כל הקריירה המקצוענית שלו שיחק תומאס בפיסטונס, כשהוא מוליך אותם לאליפות הראשונה בתולדותיה ב-1989 ואליפות נוספת ב-1990, בה נבחר ל-MVP של סדרת הגמר ב-NBA. הוא פרש ממשחק מקצועני ב-1994 לאחר שורה של פציעות.

קריירה כמנהל וכמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום קריירת המשחק שלו, הצטרף תומאס לקבוצת הבעלים של קבוצת טורונטו ראפטורס, קבוצת NBA חדשה, שהצטרפה לליגה ב-1995. במשך 4 שנים שימש כסגן הנשיא והמנהל הכללי של הקבוצה. בין 1998 ל-2000 היה הבעלים של ליגת ה-CBA, אותה רכש ב-5 מיליון דולר, הוא קיווה להפוך את הליגה לליגת משנה של ה-NBA, אך דחה את הצעת ה-NBA לרכישתה תמורה 11 מיליון דולר. כשמונה בשנת 2000 למאמן אינדיאנה פייסרס אולץ להפקיד את ניהול הליגה לנאמנות עיוורת, הנהלת ה-NBA החליטה על הקמת ליגה משנה משלה, ה-NBDL, צעד שהוביל לפשיטת רגל כלכלית של ה-CBA. בין השנים 2000 ל-2003 אימן את האינדיאנה פייסרס מה-NBA, כשהוא מחליף בתפקיד את לארי בירד, חוסר הצלחתו להביא את הקבוצה להישגים משמעותיים, שלוש פעמים הודחה הקבוצה כבר בסיבוב הראשון של הפלייאוף, הביא לפיטוריו על ידי בירד שחזר לקבוצה בתור נשיא.

בדצמבר 2003 מונה תומאס למנהל המקצועי של הניו יורק ניקס, שנותיו בניקס היו מהגרועות ביותר שידעה הקבוצה לאורך קיומה, בסיס האוהדים של הקבוצה הפנה לה עורף, ותבע לפטר את תומאס‏[1], שעל אף השימוש בתקציב הגבוה ביותר בליגה, קבוצתו הציגה ביצועים גרועים. במאי 2008 פוטר תומאס מהמועדון.

באפריל 2009 התמנה למאמן נבחרת הכדורסל של אוניברסיטת פלורידה אינטרנשיונל (FIU) ב-NCAA. הוא פוטר מתפקידו לאחר שלוש עונות בהן השיגה הקבוצה מאזן שלילי של 26 ניצחונות לעומת 65 הפסדים.

ב-2015 מונה לנשיא קבוצת הכדורסל ניו יורק ליברטי מליגת ה-WNBA, אחראי לענייני הכדורסל והעסקים של המועדון, כמו כן הפך להיות אחד מבעלי הקבוצה.

סכסוכים מתוקשרים וביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקריירה של תומאס רצופה בסכסוכים מתוקשרים וביקורות, הן לאורך שנותיו כשחקן והן כמנהל ומאמן. בשנותיו בדטריוט פיסטונס הנהיג תומאס את חבורת "הילדים הרעים" שהצעידו את הפיסטונס לאליפות, אך נודעו במשחקם האגרסיבי במיוחד. בעקבות משחק האולסטאר ב-1985, בו שימש כרכז הפותח של קבוצת המזרח, הואשם באי שיתופו של הכוכב הצעיר דאז מייקל ג'ורדן, יש הטוענים‏[2] כי צעד זה הביא לאי בחירתו ל"נבחרת החלומות", נבחרת הכדורסל של ארצות הברית, שייצגה את המדינה באולימפיאדת ברצלונה, במקומו הועדף הרכז ג'ון סטוקטון. תומאס הביע את מחאתו בכלי התקשורת, וכן על המגרש, בעימותים אלימים עם ג'ורדן, סטוקטון וקארל מלון (חברו לקבוצה של סטוקטון).

בעת שכיהן כמאמן הניו יורק ניקס, הואשם‏[3] בגרימת מריבה אלימה במשחק נגד הדנוור נאגטס, לאחר שהורה כביכול לשחקניו לעשות עבירות לא ספורטיביות במתכוון על כוכב הקבוצה היריבה.

בשנת 2006 נתבע על הטרדה מינית של אחת מעובדות המדיסון סקוור גארדן, אולמם הביתי של הניקס, חבר המושבעים הרשיע את תומאס, ובהסכם פשרה לפני הקראת גזר הדין נקבעו לתובעת פיצויים בסך 11.6 מיליון דולר.‏[4]

סטטיסטיקה והישגים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מספר נקודות לאורך הקריירה 18,822 , ממוצע של 19.2 למשחק.
  • מספר אסיסטים לאורך הקריירה 9,061 ממוצע של 9.3 למשחק (רביעי בכל הזמנים).
  • מספר חטיפות לאורך הקריירה 1,861 ממוצע של 1.9 למשחק (תשיעי בכל הזמנים).
  • 12 פעמים נבחר למשחק האולסטארס, פעמיים זכה ל-MVP של המשחק.
  • 3 פעמים נבחר לחמישייה הראשונה של מצטייני העונה הסדירה, ופעמיים לחמישייה השנייה.
  • שתי אליפויות, וסגנות אליפות אחת.
  • בחירה ל-MVP של סדרת הגמר של ה-NBA.
  • MVP של טורניר אליפות המכללות בכדורסל.
  • בחירה להיכל התהילה של הכדורסל (2000).
  • כמאמן: 410 משחקים, 183 ניצחונות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏Counted Out, Knicks Show Their Resolve
  2. ^ Mitch flashback: Why is Isiah leaving Detroit - Part 2
  3. ^ Melo apologizes; Isiah reportedly under investigation
  4. ^ Isiah Thomas, Madison Square Garden Settle Sexual Harassment Suit


MVP של משחק האולסטאר של ה-NBA

1951: מקאולי • 1952: אריזין • 1953: מיקן • 1954: קוזי • 1955: שרמן • 1956: פטיט • 1957: קוזי • 1958: פטיט • 1959: ביילור/פטיט • 1960: צ'מברליין • 1961: רוברטסון • 1962: פטיט • 1963: ראסל • 1964: רוברטסון • 1965: לוקאס • 1966: א. סמית' • 1967: בארי • 1968: גריר • 1969: רוברטסון • 1970: ריד • 1971: וילקינס • 1972: וסט • 1973: קאונס • 1974: לניר • 1975: פרייזר • 1976: בינג • 1977: אירווינג • 1978: ר. סמית' • 1979: תומפסון • 1980: גרווין • 1981: ארצ'יבלד • 1982: בירד • 1983: אירווינג • 1984: תומאס • 1985: סמפסון • 1986: תומאס • 1987: צ'יימברס • 1988: ג'ורדן • 1989: מלון • 1990: ג'ונסון • 1991: בארקלי • 1992: ג'ונסון • 1993: סטוקטון/מלון • 1994: פיפן • 1995: ריצ'מונד • 1996: ג'ורדן • 1997: רייס • 1998: ג'ורדן • 1999: לא נבחר • 2000: אוניל/דאנקן • 2001: אייברסון • 2002: בראיינט • 2003: גארנט • 2004: אוניל • 2005: אייברסון • 2006: ג'יימס • 2007: בראיינט • 2008: ג'יימס • 2009: בראיינט/אוניל • 2010: וייד • 2011: בראיינט • 2012: דוראנט • 2013: פול • 2014: אירווינג • 2015: וסטברוק
MVP של סדרת הגמר ב-NBA

1969: וסט | 1970: ריד | 1971: עבדול-ג'באר | 1972: צ'מברליין | 1973: ריד | 1974: האבליצ'ק | 1975: בארי | 1976: וייט | 1977: וולטון | 1978: אנסלד | 1979: ד. ג'ונסון | 1980: מ. ג'ונסון | 1981: מקסוול | 1982: מ. ג'ונסון | 1983: מלון | 1984: בירד | 1985: עבדול-ג'באר | 1986: בירד | 1987: מ. ג'ונסון | 1988: וורת'י | 1989: דיומרס | 1990: תומאס | 1991: ג'ורדן | 1992: ג'ורדן | 1993: ג'ורדן | 1994: אולאג'ואן | 1995: אולאג'ואן | 1996: ג'ורדן | 1997: ג'ורדן | 1998: ג'ורדן | 1999: דאנקן | 2000: אוניל | 2001: אוניל | 2002: אוניל | 2003: דאנקן | 2004: בילאפס | 2005: דאנקן | 2006: וייד | 2007: פארקר | 2008: פירס | 2009: בראיינט | 2010: בראיינט | 2011: נוביצקי | 2012: ג'יימס | 2013: ג'יימס | 2014: לאונרד | 2015: איגודלה
גביע האזרחות של ג. וולטר קנדי

1975: אנסלד • 1976: ואטס • 1977: בינג • 1978: לניר • 1979: מרפי • 1980: קאר • 1981: גלן • 1982: בנסון • 1983: אירווינג • 1984: ליידן • 1985: אייסל • 1986: קופר/ספארו • 1987: תומאס • 1988: אינגליש • 1989: ביילי • 1990: ריברס • 1991: ג'ונסון • 1992: ג'ונסון • 1993: פורטר • 1994: דיומרס • 1995: אוטול • 1996: דדלי • 1997: בראון • 1998: סמית' • 1999: גרנט • 2000: דיבאץ • 2001: מוטומבו • 2002: מורנינג • 2003: רובינסון • 2004: מילר • 2005: סנואו • 2006: גארנט • 2007: נאש • 2008: בילאפס • 2009: מוטומבו • 2010: דלמברט • 2011: ארטסט • 2012: גאסול • 2013: פאריד • 2014: דנג • 2015: נואה
מקור: https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אייזיאה_תומאס&oldid=17196620