אשלגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סידן - אשלגן -
 
Na
K
Rb  
 
 
K-TableImage.png
כללי
מספר אטומי 19
סמל כימי K
סדרה כימית מתכת אלקלית
צפיפות 856 kg/m3
מראה
אפור כסוף
Potassium.JPG
תכונות אטומיות
משקל אטומי 39.0983 amu
רדיוס ואן דר ואלס 275 pm
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 8, 8, 1
תכונות פיזיקליות
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק
טמפרטורת התכה 336.53K (63.38°C)
טמפרטורת רתיחה 1032.15K (759°C)
לחץ אדים 1.06×10-4Pa ב-K
מהירות הקול 2000 מטר לשנייה ב293.15K
שונות
אלקטרושליליות 0.82
קיבול חום סגולי 757 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית 13.9 106/m·Ω
מוליכות תרמית 102.4 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה 418.8 kJ/mol

אַשְׁלְגָןאנגלית: Potassium, בלטינית: Kalium) הוא יסוד ממשפחת המתכות האלקליות שסמלו הכימי K ומספרו האטומי 19.

מקור שמו העברי במרקם היסוד וצבעו הלבן, המזכירים את מרקם השלג. תרכובת אשלגן קרויה אשלג או פוטאש (Potash), ומקור שמו האנגלי הנ"ל של היסוד במילה זו. זהו מינרל חשוב והוא נפוץ בעיקר בנוזל התוך תאי.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם צפיפות נמוכה משל מים, אשלגן היא המתכת הקלה ביותר אחרי ליתיום. האשלגן רך וצבעו לבן כסוף, ניתן לחתוך אותו בקלות עם סכין. אשלגן מתחמצן במהירות באוויר ולכן יש לאחסנו בשמן, נפט או קרוסין. בדומה למתכות אלקליות אחרות, אשלגן מגיב בצורה "אלימה" בתגובה כימית עם מים ופולט מימן.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האשלגן זוהה בשנת 1807 על ידי הכימאי הבריטי האמפרי דייווי שהפיק אותו מאשלגן הידרוקסידי (KOH). מתכת אלקלית זו היא הראשונה שבודדה באמצעות אלקטרוליזה.

האשלגן לא היה ידוע בימי הרומאים ולכן שמו הלטיני- "Kalium", איננו שם לטיני "קלאסי", ונלקח מהמילה "Alkali" שנגזרה מהמילה הערבית "אל קאלי" שפירושה "אפר שרוף".

צורה בטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

האשלגן מרכיב כ־2.4% ממסת קרום כדור הארץ והוא היסוד השביעי בתפוצתו בכדור-הארץ. עקב מטענו החיובי החזק, קשה להפיק אשלגן ממינרלים.

האוקיינוסים הם מקור חשוב לאשלגן, אך כמות האשלגן המופקת מנפח מסוים של מי ים קטנה מאוד לעומת כמות הנתרן.

ניתן להפיק אשלגן באמצעות אלקטרוליזת KOH. טכניקות נוספות להפקת אשלגן מאשלגן כלורי הומצאו גם הן ו-KOH אינו המקור היחידי. היסוד כמעט לא נמצא בטבע בצורתו החופשית, אבל ליוני K+ תפקידים חשובים באורגניזמים.

תפקיד ביולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשלגן הוא מינרל הכרחי בתזונה יום יומית, הוא עוזר בתהליך ההתכווצות של השרירים ובשמירה על נוזלים. אשלגן חשוב בשליחת מידע עצבי דרך תאי עצב ובשחרור אנרגיה מחלבונים, שומן ופחמימות בזמן מטבוליזם. מחסור באשלגן מתבטא במצב קטלני היפוקלמיה (Hypokalemia, תת-אשלגן בדם). אכילת מגוון סוגי מזון שמכילים אשלגן היא הדרך הטובה ביותר לקבל כמות מספקת. מיני פירות, ירקות ובשרים רבים מכילים אשלגן, במיוחד פירות וירקות אדומים.

בנוסף, אשלגן נקשר עם סידן ומונע את בריחתו מהגוף. כאשר אוכלים סוכרים, הסוכרים מפרקים את האשלגן, מה שמאפשר את בריחת הסידן. הדבר גורם להיווצרות שיניים חלשות, ובהמשך לדלדול עצם.

אמצעי זהירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשלגן מתכתי מגיב ב"אלימות" עם מים ולכן יש לשמור אותו בשמן תעשייתי או קרוסין ולטפל בו בהתאם. תוצאות מגע בין אשלגן ומים יכולות להיות מסוכנות. בנוסף, אין לגעת בו בעור חשוף מפני שהוא עלול לגרום לכוויות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]