קירנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 32°49′30″N 21°51′30″E / 32.82500°N 21.85833°E / 32.82500; 21.85833

האתר הארכאולוגי בקִירֶנֶה
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
קירנה
קירנה
מדינה Flag of Libya.svg  לוב
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1982, לפי קריטריונים 2, 3, 6
קואורדינטות 32°49′00″N 21°51′00″E / 32.816666666667°N 21.85°E / 32.816666666667; 21.85 
שרידי האגורה בקירנה
שרידי הגימנסיון

קירנה (יוונית Κυρήνη - "קיריני") היא עיר עתיקה בתחומי לוב של ימינו. העיר נחשבת כמוקדמת והחשובה מבין חמש הערים היווניות (פֵּנְטַפּוֹלִיס) באזור, והיא העניקה למזרח לוב את שמו הקלאסי "קירנאיקה", שנמצא בשימוש עד היום. קירנה שוכנת בעמק שופע ברמת אל-ג'בל אל-אח'דר, ליד העיר שחאת, כ-10 ק"מ דרומית לחופי הים התיכון, וכ-200 ק"מ צפונית-מזרחית לבנגאזי, והיא נקראת על שם מעיין "קירה" (Κύρα) שהיוונים קידשו לאפולו.

בשנת 1982 הוכרו שרידי העיר כאתר מורשת עולמית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקופה היוונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קירנה נוסדה בשנת 630 לפנה"ס על ידי יוונים שהגיעו למקום מסנטוריני. לפי המסורת היא הוקמה בידי באטוס אריסטוטליס (Βάττος Aριστοτέλης) שהקימה כ-16 ק"מ דרומית-מערבית מעיר הנמל אפלוניה (כיום מארסה סוסה). העיר הפכה עד מהרה לחשובה באזור, והגיעה לשיאה במאה ה-5 לפנה"ס. היא עמדה בקשרי מסחר עם כל הערים היווניות, ונשלטה על ידי מלך מקומי.

באמצע המאה ה-5 לפנה"ס, הייתה קירנה לרפובליקה, ומאה שנה לאחר מכן מסרה עצמה לידיו של אלכסנדר מוקדון. לאחר מותו של אלכסנדר מוקדון בשנת 323 לפנה"ס, נשלטה קירנה על ידי בית תלמי. השלטון בעיר הוענק למגאס מקירנה, חתנו של תלמי הראשון, וזה הכריז על עצמו בשנת 276 לפנה"ס כמלך קירנה, הכריז על עצמאותה של העיר וכרת ברית עם הסלאוקים, במטרה לפלוש למצרים. הפלישה כשלה ולאחר מותו של מגאס בשנת 250 לפנה"ס ומלכותו של מלך נוסף, שנמשכה שנה בודדת, שוב הייתה העיר לרפובליקה, ושבה בשנת 246 לפנה"ס לשליטת בית תלמי.

התקופה הרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 96 לפנה"ס מסר שַליטה של קירנה תלמי אפיון (Πτολεμαίος ο Απίων) את העיר לידיה של הרפובליקה הרומית, אך העיר שמרה על אוטונומיה. באותה עת נחלקו תושבי העיר לארבעה מעמדות - אזרחים, חקלאים, תושבים זרים והיהודים שהיוו חלק גדול מהאוכלוסייה. עם אלה נמנה לפי המסורת שמעון מקירנה, אשר עזר לישו לשאת את הצלב במהלך דרך הייסורים. העיר הייתה לפרובינציה הרומית כרתים וקירנאיקה בשנת 75 לפנה"ס. מרקוס אנטוניוס מסר את העיר לידיה של קלאופטרה ואוגוסטוס שב ואיחד אותה עם כרתים. מרד יהודי פרץ בעיר בתקופת טריאנוס בשנת 116 אך דוכא לאחר שגבה מחיר כבד בחיי אדם. וכך תיאר דיו קסיוס את האירועים:

"בינתיים הציבו יהודי קירנה אחד אנדראס בראשם, והחלו הורגים ברומאים וביוונים… הם חצו רבים לשניים בחרבם, מראשם מטה, אחרים הם מסרו לחיות פרא, ואחרים הכריחו להלחם כגלדיטורים. סך הכל מצאו 220,000 איש את מותם..."‏[1].

לפי אוסביוס מקיסריה גרם המרד להתדלדלות האוכלוסייה בקירנאיקה במידה כזו, שמספר שנים לאחר מכן הקים אדריאנוס קולוניות חדשות בפרובינציה כדי לשמר את חיות היישוב במקום.

מטבע מקירנה ועליו נראה סיליפיום והכיתוב "קירה" (Κύρα)

צמח הסילפיום (Silphium) ששימש בהכנת תרופות ותבלינים היה ענף היצוא העיקרי של העיר משך חלק ניכר מההיסטוריה שלה. ככל הנראה דובר במין של שומר פשוט "ענק" שנוצל עד שנכחד. העיר ונמלה באפולוניה נותרו מרכז עירוני חשוב עד שפקדה אותן רעידת אדמה קשה בשנת 262. העיר שוקמה על ידי הקיסר קלאודיוס השני גותיקוס שקרא את שמה "קלאודיופוליס" (Claudiopolis), אך היא לא שבה לימי זוהרה, ורעידת אדמה קשה מקודמתה, שלוותה בגל צונאמי, פקדה את קירנה שוב בשנת 365. קירנה ננטשה במהלך המאה ה-4.

אתרי העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרידי העיר ערוכים במספר צברים עיקריים. בצפון-מערבו של האתר שוכן מעיין "קירה" המקודש שסביבו נמצאים מקדשי אפולו וארטמיס מהמאה ה-7 לפנה"ס, ומקדש פרספונה, האדס והקטה. למתחם פולחני זה נוספה סדרה של מבנים גדולים בתקופה הרומית, ובהם מרחצאות טריאנוס. בחלקו המערבי של האתר שכן התיאטרון היווני שהיה לאמפיתיאטרון בתקופה הרומית. בדרום-מערבה של קירנה נישא האקרופוליס ובדרום-מזרחה שוכנים האגורה והפורום הרומי. מקום זה היה מרכז החיים האזרחיים בעיר ובו ניצבו גם הארכיון, הבולטריון ומספר מקדשי הגיבורים שהידוע שבהם הוקדש לבאטוס הראשון. צפונית-מזרחית לעיר ניצב מקדש זאוס שחודש על ידי הרומאים והפולחן בו נמשך עד ימיה האחרונים של קירנה. הנקרופוליס הנחשב אחד הגדולים בעת העתיקה, שוכן במרחק של 10 ק"מ מהעיר לכיוון נמל אפולוניה. בשנת 2005 התגלו 76 פסלים רומיים באתר המתוארכים למאה ה-2, ואלה השתמרו מתחת לקיר שהופל ברעידת האדמה בשנת 365.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Flag of Libya
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית בלוב

האתר הארכאולוגי בלפטיס מגנההאתר הארכאולוגי בקירנההאתר הארכאולוגי בסברתההעיר העתיקה ברדאמסאתר אומנות הסלע בתדרארת אכאכוס