לב לבייב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לב לבייב
30 ביולי 1956 (בן 59)
לב לבייב.JPG
מדינה הממלכה המאוחדת
מקום מגורים לונדון
מקצוע איש עסקים

לב (לוי) לבייב (נולד ב-30 ביולי 1956) הוא איש עסקים ופילנטרופ שהתגורר 36 שנים בישראל ומסוף 2007 מתגורר בלונדון. עומד בראשות איגוד הקהיליות היהודיות בחבר המדינות ובראשות הקונגרס העולמי של יהודי בוכרה‏‏. יו"ר לשכת המסחר והתעשייה רוסיה-ישראל-חבר המדינות ויו"ר קבוצת אפריקה ישראל.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבייב נולד בטשקנט, בירת אוזבקיסטן (אז חלק מברית המועצות)‏[1] לאבנר וחנה לויוב. משפחתו הייתה דומיננטית בקרב קהילת יהודי בוכרה, ואביו היה מהבולטים בין פעילי חב"ד ויהדות בוכרה. ב-1971, בגיל 15, עלתה כל משפחתו לישראל. לבייב החל ללמוד בישיבה המקצועית של חב"ד בלוד. בגיל 16 החל לעבוד כשוליה בליטוש יהלומים ולאחר שירותו הצבאי ברבנות הצבאית עבד כקבלן משנה של חברת סטאר דיאמונד.‏[2]

לבייב מדגיש את יהדותו, והתייחס לכך בראיון:

אנחנו מתביישים במה שאנחנו, בגלל זה אנחנו מרגישים שאנחנו צריכים להיפטר מהערכים של ההיסטוריה המפוארת שלנו ורצים ללמוד ממדינות חדשות אחרות. אני לא נראה לך איש העולם הגדול? אני לא אחד שמדבר עם אנשי עסקים המובילים ביותר בעולם? ולא מפריע שאני יהודי ויהודי גאה וחובש כיפה בכל מקום, וזה הסמל והזהות שלי. היו יהודים שאמרו לאנשים פה, אל תלבשו טלית, אל תלכו כמו יהודים, תתנהגו בשקט. אבל זה מה שמביא את האנטישמיות, כשיהודי מנסה להידמות לגוי. כשיהודי מתנהג כמו שהוא, יהודי, גם גוי מתחיל לכבד אותו. כשהוא לא מתבייש, אז מכבדים אותו. אני מגיע לאכול עם אנשים מאוד חשובים בעולם ואני אומר 'רק כשר', ותמיד עם כיפה. אני לא זוכר אי פעם שסבלתי מזה בעסקים שלי.‏[3]

פעילות עסקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבייב הקים עם גיסו דוד אלישיוב, חברה לסחר ביהלומים. לחברה מספר מכרות יהלומים ברוסיה ובאפריקה ועם התרחבותה החלה להוות תחרות משמעותית לחברת דה בירס, השולטת על סחר היהלומים הבינלאומי. עם התפרקות ברית המועצות הרחיב לבייב את עסקיו למדינות מזרח אירופה ולמדינות ברית המועצות לשעבר.

ב-1996 רכש את גרעין השליטה בחברת האחזקות אפריקה ישראל להשקעות. עיקר השקעותיה של החברה הם בתחומי נדל"ן, אנרגיה, תקשורת והיי טק. בראיון שהעניק בתחילת 2007 העריך לבייב שעד סוף 2007 יגיע שווי החברה ל-7 מיליארד דולר - כפול משוויה בעת מתן הראיון.‏[4] בפועל הדברים התגלגלו אחרת, ובשנת 2008 הציגה החברה הפסד של 4.9 מיליארד ש"ח, שבעקבותיו ירד שוויה בצורה תלולה, והיא התקשתה לפרוע את אגרות החוב שלה.‏[5] לבייב מחזיק בחברת ממורנד הפרטית, דרכה הוא מחזיק בכ-50% ממניותיה של חברת אפריקה ישראל להשקעות.

לבייב מחזיק ב-1.6 אחוז ממניות פז אותן רכש בהנפקה מוסדית בהשקעה של כ-75 מיליון ש"ח. ומבעלי גוטקס, בבעלותו גם שני אחוז מחברת קמור, יבואנית BMW בישראל, והוא אף רכש באמצעות חברה פרטית מניות בשווי כ-50 מיליון שקל בהנפקת סלקום, שהתבצעה בניו יורק בשנת 2007.

לבייב ביחד עם אברהם קוזניצקי פנו לעסקי הכליאה, במיזם משותף להקמת בית סוהר פרטי ראשון ישראל, בדרום הארץ. לימים פסל בג"ץ את החוק שאיפשר הקמת בית סוהר פרטי בישראל ולמקימיו ניתן פיצוי כספי.

פעילות חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבייב הוא תורם גדול לחב"ד ועם הוראתו וברכתו של הרבי מליובאוויטש סייע בהקמה מחדש של סניפי התנועה במדינות חבר העמים הכוללים בתי ספר, בתי כנסת, בתי תמחוי, בתי חב"ד ועוד. כמו כן הוא עומד בראשות קרן אור אבנר על שם אביו שעוסקת בפעילות פילנטרופית וחינוכית במדינות ברית המועצות לשעבר. לבייב גם עומד בראשות איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים, ארגון גג המאגד מספר ארגונים יהודיים ומספר רב של קהילות יהודיות. כמו כן הוא עומד בראשות הקונגרס העולמי של יהודי בוכרה, אותו הקים‏‏.

בנוסף, מכהן לבייב כיו"ר לשכת המסחר והתעשייה רוסיה-ישראל-חבר המדינות.

בסוף דצמבר 2007 העתיק לבייב את מקום מגוריו הקבוע מבני ברק לשכונת המפסטד היוקרתית בלונדון,‏[6] והפך לתושב בריטניה.‏[7]

בעקבות המשבר העולמי של שנת 2008, הירידה החדה במניות אפריקה-ישראל, והחובות הכבדים שצברו החברות שבבעלותו, הוערך כי הונו ירד ל-1.5 מיליארד דולר (על פי "פורבס") ‏‏.‏[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]