דרד סקוט

דרד סקוט

דרד סקוט (באנגלית: Dred Scott‏; 1795 - 17 בספטמבר 1858) היה עבד שחור שתבע את אדונו ודרש את שיחרורו, בפסק-הדין הידוע דרד סקוט נגד סנדפורד, שבו הכריע בית המשפט העליון של ארצות הברית כי שחורים הם גזע נחות מאשר הגזע הלבן, וכי הם רכוש של אדוניהם. החלטה זו הייתה אחד הגורמים שהובילו למלחמת האזרחים של ארצות הברית.

קורות חיים

דרד סקוט נולד בוירג'יניה בשנת 1795 כרכוש של משפחת פטר בלאו. משפחת בלאו עברה עם עבדיה בשנת 1830 לסנט לואיס, שם, בשל קשיים כלכליים, מכרה את סקוט לד"ר ג'ון אמרסון, אשר שירת כרופא צבאי בצבא ארצות הברית. אמרסון, במסגרת תפקידו, נסע לאילינוי ולוויסקונסין - שתי טריטוריות בהן, בהתאם לפשרת מיזורי נאסרה העבדות. במהלך נסיעות אלה פגש סקוט את הרייט רובינסון ונשא אותה לאישה. סקוט, אשתו ומשפחת אמרסון חזרו למיזורי בשנת 1842. אמרסון נפטר בשנת 1843, וג'ון פ. א. סנפורד, אחיה של אירין אמרסון (אלמנתו של אמרסון), מונה למנהל עיזבונו.

סקוט פנה לבית המשפט בשנת 1846 בתביעה לשחררו. התביעה מומנה על ידי משפחת בלאו - בעליו הראשונים. סקוט הפסיד במשפט הראשון, אולם לאחר ערעורו בשל עדות שמועה בלתי קבילה, הותר לו לפנות בשנית לבית המשפט, ובשנת 1850 החליט חבר המושבעים כי סקוט הינו חופשי על פי הכלל של "פעם חופשי תמיד חופשי" (מאחר שהיה בטריטוריות שבהן העבדות אסורה). אמרסון ערערה לבית המשפט העליון של מיזורי אשר הפך את קביעת המושבעים, וסקוט חזר לעבדות.

סקוט הגיש תביעה נוספת - הפעם לבית המשפט הפדרלי, ולאחר שהפסיד ערער לבית המשפט העליון של ארצות הברית.

בשנת 1857 הכריע בתיק נשיא בית המשפט העליון של ארצות הברית - רוג'ר ב. טייני - בו קבע כי עבדים הם רכוש ולא אזרחים, ולכן אין להם זכות עמידה בפני בית המשפט. יתרה מכן, טייני קבע כי פשרת מיזורי הינה בלתי חוקית בהיותה פוגעת בתיקון החמישי לחוקת ארצות הברית המגן על זכות הקניין.

לאחר המשפט הושב סקוט לבעליו המקוריים - משפחת בלאו, אשר העניקה לו את חירותו.

דרד סקוט נפטר משחפת שנה לאחר מכן, בשנת 1858. הוא קבור בבית הקברות קלברי (גולגותא) בסנט לואיס, מיזורי‏.

קישורים חיצוניים

• ביוגרפיה - אתר מדינת מיזורי
• פסק הדין של בית המשפט במקרה דרד סקוט נגד סנדפורד
• מקורות נוספים בעניין פסק הדין