קרל פופר

קרל פופר
תאריך לידה	28 ביולי 1902
תאריך פטירה	17 בספטמבר 1994 (בגיל 92)
זרם	פילוסופיה אנליטית
תחומי עניין	פילוסופיה של המדע, פילוסופיה פוליטית
הושפע מ	אפלטון, אריסטו, הגל, קאנט, החוג הווינאי
השפיע על	אגסי, לקטוש, פייראבנד, ליבוביץ

המצבה על קברו

קרל ריימונד פופר (בגרמנית: Karl Raimund Popper; ‏ 28 ביולי 1902 - 17 בספטמבר 1994) היה פילוסוף אוסטרי-בריטי ממוצא יהודי, מהפילוסופים המשפיעים ביותר במאה ה-20 בכלל, ובפילוסופיה של המדע בפרט.

קורות חייו והשפעות על הגותו

פופר נולד בווינה, בירת אוסטריה, לסימון, עורך דין, ולג'ני לבית שיף. הוריו נטשו את היהדות והמירו את דתם לנצרות פרוטסטנטית.

לאוניברסיטת וינה נרשם בשנת 1918, למרות שאת בחינות הבגרות השלים רק בהיותו בן 20. בתקופה שלאחר מלחמת העולם, חוזה ורסאי והאינפלציה הגואה, ירדה משפחתו מנכסיה ופופר נאלץ לעבוד למחייתו במקביל ללימודיו, כמורה למדעים וכנגר.

בשנת 1928 קיבל תואר דוקטור לפילוסופיה מאוניברסיטת וינה. בשנת 1937, בעקבות עליית הנאציזם, היגר לניו זילנד, שם לימד פילוסופיה. בשנת 1946 היגר לבריטניה, והתמנה לפרופסור ב"לונדון סקול אוף אקונומיקס", שבו הורה לוגיקה ומתודה מדעית. בשנת 1965 קיבל תואר אבירות מידי מלכת בריטניה.

בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה רווחו באוסטריה ובאירופה כולה שלל תורות אידאולוגיות. פופר היה לסוציאליסט וב-1919 אף נטה לקומוניזם, אולם המציאות הקשה בהונגריה תחת שלטונו של בלה קון והצידוקים האידאולוגיים המרקסיסטיים לשפיכות דמים כחלק בלתי נמנע של שבירת הסדר הישן, הביאו אותו להתרחקות מהממסד המרקסיסטי. גם כשלאחר מכן תיאר את עצמו כסוציאליסט, כיוון לכך שהוא מחויב לצדק חברתי, ולא להיותו חלק מקולקטיב רעיוני במסגרת מאורגנת של מפלגה. לאחר מכן ביטא השקפות שלפיהן סוציאליזם ממוסד מביא לדיכוי ושהחירות קודמת לשוויון, ובהיעדרה לא ייתכן שוויון בין מי שאינם בני חורין.

פופר מצא עניין בתאוריות המדעיות והפילוסופיות שצמחו על רקע חיי הרוח האוסטרים, שהתפתחו בצל הסתלקותה של האימפריה האוסטרו-הונגרית וירידתה של אוסטריה ממעמד של מרכז פוליטי אירופי. בחיי הרוח לקחו חלק איינשטיין, פרויד, החוג הווינאי בהנהגת מוריץ שליק ועוד.

פעילותו של איינשטיין משכה אותו לכיוון הפיזיקה. בניגוד לרעיונותיהם של פרויד, מרקס והוגים אחרים, קסמה לפופר העובדה שבפיזיקה, לשיטתו, ניתן להתעמת עם העובדות ולהפריכן במידת האפשר. מבחן ההפרכה הפך בהמשך דרכו של פופר לנושא מרכזי בהגותו.

קרל פופר נפטר ב-17 בספטמבר 1994, בגיל 92.

פילוסופיה של המדע

פופר טבע את עקרון ההפרכה. על-פי עיקרון זה, רעיון הוא מדעי אם ניתן לחשוב על דרך להפריכו ובכך להעמידו במבחן. רעיון ההפרכה נובע מתפיסתו היסודית שלפיה האמת נפרדת מעולם התופעות, ובאופן עקרוני לא ניתן לאדם להגיע אליה ללא תיווך התופעות. משמעות עמדתו בדבר אמת מטאפיזית, מוביל בהכרח לספקנות אימננטית שהביטוי שלה הוא בעיית האינדוקציה. מכיוון שמדען זקוק לאינסוף ניסיונות על מנת להוכיח דבר כלשהו ואילו להפרכה אחת בלבד כדי לשלול אותו – מתקדם המדע, גרס פופר, מהפרכה להפרכה. בחשבון אחרון האדם מתקרב אל עבר האמת על ידי כך שהוא יכול לומר בביטחון מה אינו נכון או מה אינו אמיתי. ככל שהצטברות ההפרכות גדלה, כך יהיה המדע קרוב יותר להגשמת תכליתו, האמת. מסיבה זו הוא טען כי רעיון שאין אפשרות למצוא מבחן להפרכתו איננו רעיון מדעי (אך אין זאת אומרת שהוא איננו רעיון מעניין, חשוב ואף תורם להעשרת התרבות או ליכולתנו להשליט סדר בבואנו לתאר את חלקי המציאות שאינם ניתנים לתיאור מדעי). מסיבה זו, התאוריות של פרויד ומרקס אינן מדעיות, הואיל ואין הן מציעות מבחן שבמסגרתו הן עלולות להתברר כשגויות (הן אינן ניתנות להפרכה). תאוריה האוחזת בכלים נזילים כל כך עד שהיא יכולה להסביר כל תופעה תחת השמש, אינה יכולה להיחשב למדעית, בהיותה גמישה מספיק על מנת להסביר מדוע ההפרכה אינה תקפה. הפרוידיאנים יכולים, למשל, לבטל כל טענה לאי תקפותה של תורתם בתירוץ שטוען הטענה נמצא במצב של הכחשה. או המרקסיסטים יכולים לטעון כי ההיסטוריה מראה כי הפועלים ימרדו. אם אכן ימרדו אזי תוכח התאוריה המרקסיסטית, אך גם אם לא ימרדו גם אז לא תופרך התאוריה המרקסיסטית, שכן אז יינתן ההסבר, שהפועלים אינם מורדים משום שהם נמצאים תחת השפעתה של תודעה כוזבת.

פופר טען כי המדע אינו מתקדם באופן אינדוקטיבי על ידי הכללה של תצפיות לכדי חוקים כלליים ואימותם של חוקים אלה. בהיותו מושפע מבעיית האינדוקציה של יום, טען פופר שהמדע לעולם אינו יכול להוכיח את נכונותם של חוקי טבע. לכל היותר הוא יכול להעמיד את התאוריות שלו למבחן, לנסות לפסול טענות בלתי נכונות, וכן לבחור בתאוריה מסוימת מבין תאוריות מתחרות. המדע מסביר את המציאות על דרך השלילה, מדוע אירועים מסוימים אינם יכולים להתרחש. לדוגמה, הטענה שאי אפשר לשאת מים בכברה ממקום למקום. שום מדען לא ינסה להוכיח טענה כזו על ידי ניסיונות אינסופיים לבצע את המשימה הזו. בנוסף, פופר היה ריאליסט. הוא האמין שבאמצעות השיטה המדעית שניסח על השערות והפרכות, המדע משתפר ומתקרב לתיאור האמת שבטבע.

פילוסופיה של מדעי החברה

פופר תרם לפילוסופיה של מדעי החברה שלושה רעיונות מרכזיים הקשורים זה בזה: אינדיבידואליזם מתודולוגי, ניתוח סיטואציה (situational analysis) ועקרון הרציונליות.

על-פי האינדיבידואליזם המתודולוגי, על מדעי החברה להסביר את המציאות החברתית באמצעות פעולותיהם של יחידים ויחידים בלבד. פופר התנגד להשקפה, המזוהה עם קרל מרקס, שלפיה קיימות קבוצות בחברה, כגון מעמדות, שהאינטרסים שלהן אינם ניתנים לרדוקציה לאינטרסים האינדיבידואליים של חבריהן.

ברעיון השני - ניתוח סיטואציה, קובע פופר כי על מנת לתאר את התנהגותם של יחידים, על מדעי החברה לבנות מודל של סיטואציה טיפוסית, שבתוכה פועלים אנשים כיחידים. פעולותיהם של האנשים בתוך המודל יוצרות תוצאות שאליהן התכוונו וכן תוצאות לא מכוונות. למשל, עסקאות שאנשים מבצעים כיחידים עשויות להביא לעליית מחירים. ניתוח הסיטואציה מנוגד לגישה שפופר מכנה "תיאורית הקנוניה", אשר לפיה על מנת להסביר מצבים חברתיים מסוימים עלינו לבחון אילו אינטרסים הם משרתים. את תיאורית הקנוניה מזהה פופר עם מרקס, שמסביר את התפתחות החברה המודרנית כמשרתת את האינטרסים של מעמד הבורגנות.

ברעיון השלישי - עקרון הרציונליות, קובע פופר כי על מדעי החברה להניח שהאנשים פועלים בתוך הסיטואציה באופן רציונלי, כלומר, באופן המתאים ביותר להשגת מטרותיהם בתוך הסיטואציה, בהתאם לכללי ההתנהגות בה. עקרון הרציונליות מנוגד לגישת הפסיכולוגיזם, שאותה פופר מבקר, ושלפיה על מדעי החברה להסביר התנהגות אנושית על ידי רדוקציה שלה לחוקים פסיכולוגיים בסיסיים.

פילוסופיה פוליטית

ספרו החשוב ביותר בתחום הפילוסופיה המדינית, "החברה הפתוחה ואויביה", נכתב במהלך מלחמת העולם השנייה ויצא לאור בשנת 1945. פופר מצביע בספר על אפלטון כאביו הקדמון של הטוטליטריזם, ותוקף גם את הגל ומרקס. בספר מגן פופר על ליברליזם, על חשיבה ביקורתית ועל אחריות אישית של אנשים לפעולותיהם, ומגדירם כחיוניים לתפקודה התקין של החברה. רעיונות אלה עולים בקנה אחד עם פילוסופית מדעי החברה שלו.

ספריו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

• החברה הפתוחה ואויביה (The Open Society and Its Enemies)
• דלות ההיסטוריציזם (The Poverty of Historicism)
• השערות והפרכות (Conjectures and Refutations)
• הלוגיקה של הגילוי המדעי (The Logic of Scientific Discovery)
• ידע אובייקטיבי: הגישה האבולוציונית (Objective Knowledge: An Evolutionary Approach)
• ידע והבעיה הפסיכופיזית (Knowledge and the Mind-Body Problem)

ראו גם

• פילוסופיה של המדע
• תומאס קון
• תקרית הדוקרן

לקריאה נוספת

• קרל פופר, החברה הפתוחה ואויביה, הוצאת שלם, 2003.
• הדוקרן של ויטגנשטיין - סיפורו של ויכוח בין פופר ללודוויג ויטגנשטיין, מאת דייוויד אדמונדס וג'ון איידינאו, תרגום של יובל אילון, ידיעות אחרונות (2005)
• פרדריק רפאל, פופר, מאנגלית עדי מרקוזה-הס, ידיעות ספרים, 2001. 94 עמודים.

קישורים חיצוניים

• רשימת הפרסומים של קרל פופר בקטלוג הספרייה הלאומית
• קרל פופר באנציקלופדיה סטנפורד לפילוסופיה
• פופר קארל מדע: השערות והפרכות
• ג'יימס א' אורמסון (עורך), בן עמי שרפשטיין (עורך המהדורה העברית), פופר קארל, בספר "פילוסופיה" באתר מט"ח
• אתר המוקדש לקארל פופר
• החברה הפתוחה ואויביה:
  • ציטוטים נבחרים
  • סיכום של כל פרקי הספר (באנגלית)
  • שירי לב-ארי, קרל הגדול ואויביו, באתר הארץ