הונדורס

רפובליקת הונדורס República de Honduras
דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מוטו לאומי	אין
המנון לאומי	דגלך מואר באופן שמיימי
יבשת	אמריקה, אמריקה המרכזית
שפה רשמית	ספרדית
עיר בירה (והעיר הגדולה ביותר)	טגוסיגלפה 14°6′N 87°13′W
משטר	רפובליקה נשיאותית
ראש המדינה - נשיא	נשיא חואן אורלנדו הרננדז
הקמה - עצמאות - הוכרזה - הוכרה	מספרד 15 בספטמבר 1821 1823
שטח‏ - דירוג עולמי - אחוז שטח המים	112,090 קמ"ר‏ 103 בעולם זניח
אוכלוסייה‏ (הערכה) - דירוג עולמי של אוכלוסייה - צפיפות - דירוג עולמי של צפיפות	8,598,561 נפש‏  93 בעולם 76.71 נפש לקמ"ר 125 בעולם
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0 - 14 34.8% גילאי 15 - 24 21.2% גילאי 25 - 54 35.3% גילאי 55 - 64 4.7% גילאי 65 ומעלה 4.0%
תמ"ג‏ (הערכה לשנת 2014) - דירוג עולמי - תמ"ג לנפש - דירוג עולמי לנפש	38,950 מיליון $  112 בעולם 4,530 $ 169 בעולם
מדד הפיתוח האנושי‏ (2013) - דירוג עולמי	0.617  129 בעולם
מטבע	למפירה ‏ (HNL)
אזור זמן	UTC -6
סיומת אינטרנט	.hn
קידומת בינלאומית	504
(למפת הונדורס מוגדלת)   טגוסיגלפה לה סייבה סן פדרו סולה צ'ולוטקה קומאיאגואה ניקרגואה אל סלבדור גואטמלה בליז הים הקריבי האוקיינוס השקט הונדורס (למפת הונדורס רגילה)   טגוסיגלפה לה סייבה סן פדרו סולה צ'ולוטקה קומאיאגואה ניקרגואה אל סלבדור גואטמלה בליז הים הקריבי האוקיינוס השקט הונדורס

רפובליקת הונדורס (בספרדית: República de Honduras) היא מדינה באמריקה המרכזית. היא גובלת במערב עם גואטמלה ועם אל סלוודור, בדרום עם ניקרגואה ועם האוקיינוס השקט ובצפון עם מפרץ הונדורס ועם הים הקריבי. בליז נמצאת כ-75 ק"מ מעבר למפרץ הונדורס בנקודות הקרובות ביותר בין שתי המדינות.

היסטוריה

בשנת 1502 הגיע לחופי הונדורס כריסטופר קולומבוס, במסעו הרביעי והאחרון לאמריקה. לאחר מכן הפכה הונדורס לחלק מן האימפריה הספרדית ושויכה לממלכת גואטמלה. עד אז חיו בהונדורס שבטים אינדיאנים, צאצאי שבטי המאיה.

ב-1821 הכריזה הונדורס על עצמאות ביחד עם שאר מדינות מרכז אמריקה. ב-1822 היא הפכה לחלק מהאימפריה המקסיקנית של איטורבידה, ושנה מאוחר יותר התרחשה מהפכה והשלטון המקסיקני נפל. מדינות מרכז אמריקה הפכו לפרובינציות המאוחדות של מרכז אמריקה. ב-1838 התפרק האיחוד והונדורס הפכה למדינה עצמאית.

ב-1888 נסללו פסי רכבת שעברו דרך כל הקריביים, פסי הרכבת תוכננו להיסלל עד לבירה, טגוסיגלפה, אך עקב מחסור בתקציב הגיעו פסי הרכבת רק עד סן פדרו סולה והיא הפכה למרכז המסחר של הונדורס, ולעיר השנייה בגודלה. בסוף המאה ה-19 שלטו בהונדורס שליטים טוטליטריים, בעזרת אמצעים צבאיים. ב-1907 פלשה ניקרגואה למדינה וכפתה אליה ממשלת בובות אך יצאה משם במהירות בלחץ אמריקאי. רוב האזרחים במדינה היו איכרים עניים שגידלו בננות (מכאן המונח "רפובליקת בננות"). התאגיד אמריקאי "חברת הפירות המאוחדת" גילה את הפוטנציאל הכלכלי במדינות הללו והתחיל לייבא מוצרים מהונדורס. התאגיד השתלט על הפוליטיקה המקומית בעזרת נשיא הממונה בידי התאגיד, ומנע מעובדים להתארגן או לשבות. ב-1910 סירב נשיא הונדורס לתת לתאגיד הקלות במס, דבר שהביא להדחתו.

ב-1969 התרחשה מלחמת הכדורגל, בין הונדורס לאל סלוודור. באותו הזמן היה מתח מדיני בין שתי המדינות, בייחוד אחרי שנשיא הונדורס האשים את אל סלוודור בכלכלה הרעועה של הונדורס, בגלל הגירה לא חוקית של תושבי אל סלוודור להונדורס. שיא העימות בין המדינות פרץ במוקדמות מונדיאל מקסיקו 1970, נבחרת אל סלוודור ניצחה במשחק שנערך באל סלוודור, וחודש לאחר מכן פלשה אל סלוודור להונדורס, במלחמה שנמשכה 100 שעות.

בשנות ה-80 הייתה בהונדורס פעילות צבאית אמריקאית אינטנסיבית מפני שלטון הסנדיניסטה בניקרגואה. חיילי ארצות הברית אומנו על אדמות הונדורס כדי להפיל את שלטון הסנדיניסטה השמאלני, בתמיכתה ועזרתה של אל סלוודור.

את הונדורס פקדו הוריקנים רבים, ביניהם הוריקן פיפי ב-1974 והוריקן מיץ' ב-1998, שהחריב כליל את כלכלת הונדורס.

פוליטיקה

המשטר בהונדורס הוא רפובליקה נשיאותית. ראש המדינה, שעומד גם בראש הרשות המבצעת, הוא הנשיא, שנבחר בבחירות ישירות לתקופת כהונה בת ארבע שנים. על-פי החוקה הנוכחית, הנשיא מוגבל לתקופת כהונה יחידה. את הרשות המחוקקת מהווה הקונגרס הלאומי של הונדורס, פרלמנט בן בית אחד שמונה 128 חברים, הנבחרים לתקופת כהונה של ארבע שנים.

שתי המפלגות הגדולות הן ה-PNH, המפלגה הלאומית, שהיא מפלגה ימנית-שמרנית, וה-PLH, המפלגה הליברלית, שהיא מפלגת מרכז ליברלית. לצדן מיוצגות בקונגרס שלוש מפלגות קטנות. בניגוד למדינות אחרות באמריקה הלטינית, אין בהונדורס מחנה סוציאליסטי חזק.

בבחירות האחרונות, שנערכו בנובמבר 2007 והיו רצופות במחלוקות חוקתיות, ניצח מועמד המפלגה הליברלית מנואל סלאיה, והמפלגה זכתה למספר המושבים הגדול ביותר בקונגרס - 62 לעומת 55 של המפלגה הלאומית. ביוני 2009 הודח סלאיה על ידי הצבא, לאחר שיזם משאל עם בשאלה האם לשנות את החוקה כדי לאפשר לנשיא לכהן במשך יותר מתקופת כהונה אחת. סלאיה יצא לגלות בקוסטה ריקה ואת מקומו תפס בפועל יו"ר הפרלמנט, רוברטו מיצ'לטי, גם הוא חבר המפלגה הליברלית.

כלכלה

כלכלת הונדורס היא בין החלשות במרכז אמריקה: 28% מאזרחיה הם מובטלים. זוהי גם אחת מהמדינות בעלות החוב הגבוה ביותר. עקב כך קיבלה הונדורס ב-2005 מהבנק העולמי הקלה בתשלום החוב. שירותי החשמל והטלפון הם מונופולים המסובסדים בידי הממשל.

הנפט ומוצרים אחרים במדינה הם בעלי מחיר נקוב. הונדורס חתומה על הסכם של סחר חופשי יחד עם עוד מדינות: ניקרגואה, אל סלוודור, קוסטה ריקה, גואטמלה וארצות הברית.

המטבע של הונדורס הוא למפירה והוא מונפק על ידי הבנק המרכזי של הונדורס.

חלוקה מנהלית

ערך מורחב – מחוזות הונדורס

הונדורס מחולקת ל-18 מחוזות ו-298 מחוזות משנה.

המחוזות מכילים את: אטלנטידה, צ'ולוטקה, קולון, קומאייגואה, קופאן, קורטס, אל פאראיסו, פרנסיסקו מורזן, גרסיאס א דיוס, ינטיבקה, איסלאס דה לה באהיה , לה פאס, למפירה, אוקוטיפקווי, אולנצ'ו, סנטה ברברה, ואלה, ויורו.

המחוז הגדול ביותר בגודל השטח הוא מחוז אולנצ'ו. והגדול ביותר בגודל האוכלוסייה הוא המחוז פרנסיסקו מורזן שבירת הונדורס טגוסיגלפה נמצאת בו. המחוז הקטן ביותר בשטח ובאוכלוסייה הוא איסלאס דה לה באהיה.

גאוגרפיה

הונדורס גובלת בניקרגואה מדרום, באל סלוודור מדרום-מערב ובגואטמאלה ממערב. היא שוכנת לחוף הים הקריבי מצפון, ויש לה קטע חוף קצר באוקיינוס השקט מדרום-מערב.

האקלים הוא טרופי או טרופי מתון. אזורי המרכז והדרום הם חמים יותר ולחים פחות מאזורי הצפון.

81% מהשטח הוא הררי, כמו כן אזורי ג'ונגלים רבים ולא מאוכלסים.

באזור לה-מוסקיטה נמצא נהר פלאטַנו. אזור זה הוכרז כשמורת טבע ביוספרית על ידי "אונסק"ו" ב-1980.

משאבים טבעיים: עץ, זהב, נחושת, עופרת, פחם, ברזל, עַפְרָה, אנטימון, כסף.

כמו כן יש חסילונים ודגים וייצור חשמל מאנרגיית מים.

דמוגרפיה

מרבית האוכלוסייה היא תערובת של אירופים וילידים אינדיאנים (מסטיסו) קתולים, אך ישנם גם אוונגליסטים רבים.

לאורך החופים הצפוניים חיים דוברי אנגלית אשר הצליחו להתקיים בנפרד משאר האוכלוסייה, חלקם מקורם בפיראטים שפלשו אל האי.

בצפון ישנן קבוצות רבות של אוכלוסייה אפרו-לטינית. בניגוד לשאר האוכלוסיות האפריקאיות או האפרו-לטיניות במרכז אמריקה, האוכלוסייה הזאת בהונדורס מקורה במהגרים אפריקאים ולא בעבדים. קיימת אוכלוסייה אסייתית שמקורה בעיקר בסין וביפן. כמו כן יש מהגרים פלסטינים ולבנונים אשר הגיעו להונדורס בעת השלטון העות'מאני, בדרכונים טורקיים (ולכן הם נקראים בפי האוכלוסייה Turcos).

כמו כן חיה בהונדורס אוכלוסייה יהודית קטנה.

רבים מהשבטים האינדיאניים עדיין מתקיימים, בהם: צ'ורטי, פֵץ', פאיה, טולוּפן, חיקַקֵה, לנקה, סומו, טוואקה ומיסקיטו.

רבים מהשבטים דוברי שפות שבטיות. ברוב המקרים אוכלוסיית האינדיאנים ענייה מאוד בשל הזנחה מצד הממשלה ובשל אזור מגוריהם המרוחק.

תרבות

האוכלוסייה ברובה היא נוצרית אדוקה, כמו בשאר מדינות מרכז אמריקה. תושבי המדינה קרויים קטרצ'וס (catrachos), מקור השם הוא פלורנסיו קטרוץ', גנרל שב-1857 הגן על שטחי המדינה מפני פלישת צבאו של ויליאם ווקר.

קטרצ'וס מפורסמים:

אחד מהסופרים הידועים ביותר המתגורר כיום בצ'כיה הוא רמון אמיה אמדור.

אוסקר אמיה רודריגז הוא חשמן אשר היה מועמד לתפקיד האפיפיור ב-2005.

סלוודור מונוקאדה הוא מדען וחוקר מפורסם של תרופות לב, והוא תרם לפיתוח הויאגרה, הוא נשוי לנסיכת בלגיה, מארי איזמרלדה.

הספורט הפופולרי ביותר במדינה הוא הכדורגל.

ראו גם

• רפובליקת בננות

קישורים חיצוניים

• הונדורס, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
• הונדורס באתר למטייל

הערות שוליים

מדינות אמריקה המרכזית
אל סלוודור · בליז · גואטמלה · הונדורס · ניקרגואה · פנמה · קוסטה ריקה