גיאורגי הראשון, מלך גאורגיה
(998 או 1002;  גאורגיה - 16 באוגוסט 1027; תריאלתי) |
|
| שם בשפת המקור | გიორგი I |
|---|---|
| מדינה | גאורגיה |
| מקום קבורה | קתדרלת בגרטי כותאיסי |
| בת-זוג |
מרים מוספוראקאן |
| שושלת שושלת בגרטיוני | |
| תואר | מלך הממלכה הגאורגית המאוחדת |
| אב | בגרט השלישי |
| מלך הממלכה הגאורגית המאוחדת | |
| תקופת כהונה | 7 במאי 1014 - 16 באוגוסט 1027 (13 שנים) |
| הקודם בתפקיד | בגרט השלישי |
| הבא בתפקיד | בגרט הרביעי |
גיאורגי הראשון (בגאורגית: გიორგი I) (998 או 1002 - 16 באוגוסט 1027) מבית בגרטיוני היה מלך הממלכה הגאורגית המאוחדת משנת 1014 ועד למותו בשנת 1027. שבע שנים משנות שלטונו עברו במלחמה עקרה, עקובה מדם, כנגד האימפריה הביזנטית.
תוכן עניינים
תקופת השלטון המוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]
גיאורגי, בנו של בגרט השלישי, נולד בשנת 998 (על פי גרסה מאוחרת יותר של הכרוניקל הגאורגי, נולד בשנת 1002). עם מות אביו ב-7 במאי 1014, ירש את ממלכת אבחזיה, כארתלי וממלכת קאחתי מאוחדות לממלכה אחת - סכרתוולו ("כל-גאורגיה"). כמו קודמו, קיבל גיאורגי בירושה את התואר "מלך האבחזים" ו"מלך הגאורגים".
השליט הצעיר החדש נוצל מיד בידי האצילים, שדוכאו בידי בגרט. בסביבות אותה שנה, המחוזות המזרחיים ביותר של קאחתי והרתי, שהושגו במאמץ על ידי בגרט, מרדו והחזירו את מלכם, קוויריקה השלישי הגדול (1010 או 1014 - 1037) לכס המלוכה בקאחתי, שאיחד גם את אראן (آران), הקים את ממלכת קאחתי-הרתי והכריז על עצמו כ"מלך הקאחים והראנים". גיאורגי לא היה מסוגל למנוע את המרד ולאחד בחזרה את המחוז הסורר לממלכתו, והניח את תביעתו לקאחתי והרתי ליורשיו.
מלחמה ושלום עם האימפריה הביזנטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
  |
| מקור הסכסוך |
| אישים: דוד השלישי | גורגן | בגרט השלישי |
| שטחים במחלוקת: טאו | תאודוסיופוליס | פאסיאן | ימת ואן |
| מלחמת גיאורגי בבסיליוס (1015-1022) |
| קרבות: קרב שירימני | קרב סוונדכס |
| שליטים: גיאורגי הראשון | בסיליוס השני |
| כללי: המשמר הורנגי | התמה של איבריה |
| מרידות ליפריט, דוכס קלדקארי |
| קרבות: קרב סאסירתי |
| מעורבים: ליפריט הרביעי | בגרט הרביעי |
| רומנוס השלישי | קונסטנטינוס השמיני |
| ראו גם: הממלכה הגאורגית המאוחדת והאימפריה הביזנטית |
המאורע הפוליטי והצבאי העיקרי בתקופת שלטונו הייתה המלחמה באימפריה הביזנטית, ששורשיה נעוצים עוד בשנות התשעים של המאה העשירית, כאשר הנסיך הגאורגי דוד השלישי, נאלץ לוותר על טאו והשטחים הסמוכים לו עם מותו, וזאת בעקבות מרידת הנפל שלו בבסיליוס השני. כל מאמציו של אביו בגרט למנוע את סיפוח השטחים האלה בידי הביזנטים עלו בתוהו. גיאורגי הצעיר והשאפתן פתח במערכה כדי להחזיר את שטחי דוד השלישי, וכבש את טאו ב-1015 - 1016. גיאורגי גם כרת ברית עם הח'ליף הפטאמי של מצרים, אל-חכים (996 - 1021), שהעמידה את בסיליוס במצב קשה, והכריחה אותו לעצור בעצמו מלהגיב למתקפה של גיאורגי.
מלבד כל זאת היו הביזנטים מעורבים במלחמה אכזרית כנגד הבולגרים, שהגבילה את פעולותיהם למערב. מיד עם השלמת כיבוש בולגריה, ועם מותו של אל-חכים, בשנת 1021, כבר הוביל בסיליוס השני את צבאו כנגד הממלכה הגאורגית. המלחמה הגאורגית-ביזנטית נמשכה שנתיים והסתיימה בניצחון ביזנטי מוחלט, שהכריח את גיאורגי לחתום על הסכם שלום, שבו נאלץ לוותר לא רק על טאו, אלא גם על שטחים נוספים בדרום-מערב הממלכה, ולהשאיר את בנו בן השלוש, בגרט, כבן-ערובה. בהתאם להסכם השלום, ביקר הפטריארך הקתולי של הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית, מלכיצדק הראשון (1001 - 1030), בקונסטנטינופול, וקיבל סיוע כספי לבניית קתדרלת סווטיצחובלי, קתדרלה אורתודוקסית ראשית בעיר במצחתה, שבמזרח גאורגיה.
מאוחר יותר המשיך בסיליוס לקיים את הסכם השלום עם הממלכה הגאורגית, ושנתיים מאוחר יותר, בשנת 1025, התיר לנסיך בגרט לחזור לביתו. אלא שבדצמבר של אותה שנה מת בסיליוס, וקונסטנטינוס השמיני ירש אותו כקיסר האימפריה הביזנטית, והחליט להחזיר את בגרט לקונסטנטינופול. הוא שלח שליח להחזיר את בגרט אבל לא הצליח להחזיר אותו. כתוצאה מכך התערערו היחסים בין האימפריה הביזנטית לממלכה הגאורגית. היחסים הידרדרו ביתר שאת לאחר שהתגלה הקנוניה שאורגנה על ידי השליט של וספוראקאן (Վասպուրական) [1] ובמעורבות, לכאורה, של גיאורגי.
גיאורגי מצידו התכונן באופן ברור לנקום על תבוסתו, אבל מת באופן פתאומי בתריאלתי, ב-16 באוגוסט 1027. הוא נקבר בקתדרלת בגרטי בבירת הממלכה, כותאיסי. לאחרונה התגלה קבר, שנשדד כפי הנראה במאה ה-19, המיוחס לגיאורגי.
משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גיאורגי היה נשוי פעמיים:
- מרים מוספוראקאן, נסיכה ארמנית שממנה נולדו לו בנו הבכור ויורשו בגרט ובת בשם גוראנדוחט.
- אלדה מאלניה שילדה לו את דמטרה שהיה הטוען לכתר. בנו, דוד בגרטיוני, נישא לרוסודן, ביתו של דוד הבנאי
מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מרים לורדקיפנידזה, גאורגיה במאות האחת עשרה והשתים עשרה,
- סטפן ה. ראפ (2003), מחקרים בהיסטוגרפיה הגאורגית של ימי הביניים: הטקסטים המוקדמים וההקשרים האירואסיאתיים, ISBN 9042913185, (אנגלית)
- רונלד גריגור סאני (1994), יצירת האומה הגאורגית, ISBN 0253209153, (אנגלית)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ וספוראקאן (Վասպուրական) - פרובינציה וממלכה ארמנית, שנכבשה על ידי האימפריה הביזנטית
