טורקמנים
הטוּרְקְמֶנִים הוא הכינוי הניתן לשבטי נוודים שהתאסלמו וחדרו לתוך עולם האסלאם. מרבית הטורקמנים נמנו עם שבטי האוע'וז. הטורקמנים היו אחד ממקורות כוחה של האימפריה הסלג'וקית, אך אחרי שזו התבססה עמדו מנהגיהם הנוודיים בסתירה לשאיפות השלטוניות של הסולטאנים הסלג'וקים.
הפשיטות של הטורקמנים לתוך האימפריה הביזנטית היו הגורם העיקרי לפרוץ קרב מנזיקרט. אסיה הקטנה החלה להקרא "טורקיה" בעקבות המספר הגדול של הטורקמנים שנכנסו אליה בעקבות ניצחון אלפ ארסלאן הסלג'וקי על הקיסר הביזנטי רומאנוס דיוגנס בקרב זה[1].
אחרי כיבוש סוריה וארץ ישראל בידי מלכ שאה, בנו של ארסלאן, הגיעו טורקמנים גם לשם[2]. הם מוזכרים במאה ה-12 בספרי היסטוריה מוסלמים ובספרות הצלבנית כרועים-נוודים, כלוחמים בצד המוסלמי נגד הצלבנים, וכמגדלי סוסי קרב אשר נקראו גם הם "טורקמנים". לאחר מכן הם מתוארים גם בספרי מסע של תיירים וצליינים אירופיים מהמאה ה-13 ואילך[3].
בימי המנדט הבריטי חיו בארץ כ-2000 טורקמנים, חלקם כרועים-נוודים בדומה לבדואים, וחלקם בכפרי קבע קטנים – אבו זריק ליד קיבוץ הזורע של היום, נע'נע'יה בתחום המושב מדרך עוז של היום, ו-ליד אלאוע'זין באזור כפר ברוך של ימינו[3]. לאחר קרב משמר העמק ברחו תושבי הכפרים לג'נין.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ האנציקלופדיה העברית כרך עשרים וששה, תשל"ד – הערך "סלג'וקים",
- ^ האנציקלופדיה העברית כרך שלושים ושנים, תשמ"א – הערך "טורקמנים"
- ^ 3.0 3.1 אנציקלופדיה אריאל כרך ר' - ת', תשמ"א – הערך "טורקמנים"
