אירלנד

הרפובליקה של אֵירלנד Poblacht na hÉireann
דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מוטו לאומי	אירלנד לעולם
המנון לאומי	שיר החיילים
יבשת	אירופה
שפה רשמית	אירית (ראשית), אנגלית (משנית)
עיר בירה (והעיר הגדולה ביותר)	דבלין 53°20′34″N 6°15′58″W
משטר	רפובליקה
ראש המדינה - נשיא - טישך	נשיא מייקל היגינס אינדה קני
הקמה - הכרזה - הכרה	עצמאות מבריטניה 21 בינואר 1919 6 בדצמבר 1921
שטח‏ - דירוג עולמי - אחוז שטח המים	70,273 קמ"ר  120 בעולם 2%
אוכלוסייה‏ (הערכה ליולי 2014) - דירוג עולמי של אוכלוסייה - צפיפות - דירוג עולמי של צפיפות	4,832,765 נפש  122 בעולם 68.77 נפש לקמ"ר 135 בעולם
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0 - 14 21.4% גילאי 15 - 24 11.9% גילאי 25 - 54 44.1% גילאי 55 - 64 10.1% גילאי 65 ומעלה 12.4%
תמ"ג‏ (הערכה לשנת 2014) - דירוג עולמי - תמ"ג לנפש - דירוג עולמי לנפש	224,700 מיליון $  60 בעולם 46,495 $ 27 בעולם
מדד הפיתוח האנושי‏ (2013) - דירוג עולמי	0.899  11 בעולם
מטבע	אירו ‏‏‏ ‏ (EUR)
אזור זמן	UTC
סיומת אינטרנט	.ie
קידומת בינלאומית	353

ערך זה הוא חלק מסדרת היסטוריה של אירלנד

היסטוריה קדומה ימי הביניים המוקדמים ימי הביניים מהרפורמציה עד קרומוול מהרסטורציה עד איחוד הפרלמנטים מהאיחוד עד מלחמת העולם הראשונה אירלנד במלחמת העולם הראשונה ממרד חג הפסחא עד החוזה האנגלו-אירי מדינת אירלנד החופשית היסטוריה של אייר אייר מ-1995 ואילך היסטוריה של צפון אירלנד

אירלנד

הרפובליקה של אירלנד (באירית: Poblacht na hÉireann, באנגלית: Republic of Ireland), או בשמה הרשמי אירלנד (באירית: Éire, באנגלית: Ireland), היא מדינה הנמצאת באי אירלנד ושולטת על 26 מתוך 32 המחוזות באי, המהווים כחמש שישיות משטחו. האי שוכן צפונית מערבית ליבשת אירופה, ממערב לאי בריטניה הגדולה. שאר שטחו של האי, הידוע בתור "צפון אירלנד" הוא חלק מהממלכה המאוחדת של בריטניה וצפון אירלנד.

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של אירלנד

העת העתיקה

בני אדם הגיעו לראשונה לאירלנד בתקופת הקרח האחרונה, בסביבות השנים 6000 עד 7000 לפני הספירה, דרך מעבר יבשתי שחיבר אז בין יבשת אירופה לבריטניה. באי התפתחה תרבות פגאנית מקומית שהושפעה מפלישה של שבטים קלטים וגאלים במאה הרביעית לפני הספירה. בניגוד לשכנתה בריטניה, אירלנד לא נשלטה מעולם על ידי האימפריה הרומית.

לפי המסורת, הגיע לאירלנד בשנת 432 לספירה פטריק הקדוש, כנראה ממוצא קלטי, שהחל להמיר לנצרות את תושבי האי. פטריק לא פגע באורח החיים השבטי ובמסורת החיים של האירים, אך כינס לספר חוקים את החוקים שלפיהם חיו התושבים, ושינה רק את אלה שסתרו את הנצרות. הוא שהנחיל את השימוש באלפבית הלטיני ואיפשר לנזירים האיריים לשמר חלקים נרחבים של הספרות הקלטית, שנשמרה עד אז רק בעל פה.

ההגמוניה הנוצרית הופרה, ובמשך 200 שנה של לחימה לא רצופה כשהוויקינגים שטפו את האי ושדדו כנסיות וערים. הם הקימו ערי חוף רבות, ביניהן דבלין (מהמילה הגאלית: Án Dubh Linn, "בריכה שחורה"). הם הובסו על ידי המלך האירי בריאן בורו (Brian Boru), והאירים היו משוחררים כ-150 שנה. למרות זאת בתקופה זו, הם כילו את מרצם ומשאביהם על מלחמות פנימיות בין השושלות.

שלטון אנגלי

בתחילת האלף השני עלו באירלנד מספר שליטים מקומיים שיסדו שושלות מלוכה. בשנת 1169 פלשו הבריטים והנורמנים לאירלנד, לאחר שהוזמנו על ידי מלך מקומי בשם דרמוט מק'מורו להתערב בסכסוך פנימי. הכתר האירי אוחד עם הכתר האנגלי והם נשלטו על ידי מלך אחד. למרות זאת כונן באירלנד פרלמנט עצמאי. תקופת שלטונו של הנרי השמיני מלך אנגליה הייתה מלאה תהפוכות באירלנד. בשנת 1541 היא הופרדה בצעד סמלי מבריטניה והוכרזה כממלכה נפרדת, אף על פי שבאופן אוטומטי שליטה היה מלך בריטניה. הנרי השמיני היה גם המלך שגירש את הכנסייה הקתולית מבריטניה בעקבות סירובו של האפיפיור לבטל את נישואיו. הנרי ובנו, אדוארד השישי, הצליחו להכחיד את הנצרות הקתולית מבריטניה אך לא הצליחו כך באירלנד שנשארה קתולית. במהלך המאה ה-17 שלחו פרוטסטנטים אנגלים וסקוטים שרצו למגר את הקתולים מאירלנד, מתיישבים שהקימו מושבות פרוטסטנטיות בצפון אירלנד.

ב-1801 העביר הפרלמנט האירי החלטה כי אירלנד תאוחד עם "הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה", שנוצרה מאיחוד של אנגליה וסקוטלנד ב-1707. כתוצאה מהאיחוד נוצרה "הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד". בעקבות האיחוד שונה דגל הממלכה המאוחדת שעד אז שילב בין דגלי אנגליה וסקוטלנד, ונוסף לו צלב אדום נטוי באלכסון, המייצג כביכול את סנט פטריק, הפטרון של אירלנד. "הצלב של סנט פטריק" הוסף על גבי הצלב הלבן של סקוטלנד, באופן שנותן לסקוטלנד עדיפות על-פני אירלנד. למעשה, "הצלב של סנט פטריק" לא היה סמל אירי מעולם, ואף השימוש שלו בקרב היוניוניסטים (תומכי האיחוד עם בריטניה) בצפון אירלנד, משני. נראה כי זה היה סמלה של משפחת המושל שמונה על אירלנד מטעם הממלכה המאוחדת.

הרעב הגדול

בשנת 1846 החל "רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד", אחד מהאירועים הטראומתיים ביותר בהיסטוריה האירית. באותה תקופה, ממגוון סיבות חקלאיות, כלכליות וחברתיות נוצרו תנאי רעב אשר המיתו מאות אלפים מתושבי האי. הגורם המיידי להיווצרות הייתה פטריית הכימשון, שהתפשטה בכל האי וכילתה את רוב היבולים של פריט המזון הבסיסי של רוב תושבי האי, תפוח האדמה. כתוצאה מהרעב שנמשך שלוש שנים, מתו מעל לחצי מיליון איש ומיליונים אחרים היגרו לארצות הברית, בריטניה, קנדה ואוסטרליה.

עצמאות

בתחילת המאה ה-20 גבר המאבק של האירים הקתולים לעצמאות. מרידת חג הפסחא (1916) הובילו ב-1919 למלחמת עצמאות שנמשכה שנתיים. בסיומה הוכרזה עצמאות אירלנד ב-6 בדצמבר 1921. בהסכם העצמאות נקבע כי המחוזות של צפון אירלנד, בהם הייתה גם אוכלוסייה פרוטסטנטית, יוכלו לבחור אם להצטרף לאירלנד או להישאר חלק מהממלכה המאוחדת. ששת המחוזות הללו (מתוך 32) אכן בחרו להישאר ב"ממלכה המאוחדת" וכך פוצל האי בינה לבין מדינת אירלנד החופשית.

אירלנד עברה מספר גלגולים חוקתיים עד שב-1947 הוכרזה הרפובליקה. אז היא גם התנתקה סופית מהממלכה המאוחדת ואף חדלה להיות חברה בחבר העמים הבריטי. בדצמבר 1955 הצטרפה אירלנד לאו"ם. אירלנד הצטרפה לאיחוד האירופי בשנת 1973.

במהלך החצי השני של המאה ה-20 הייתה ממשלת אירלנד מעורבת עמוקות במציאת פתרון לסכסוך בין הקתולים והפרוטסטנטים בצפון אירלנד. היא אף נתנה את חסותה להסכם השלום של שנת 1998. על פי ההסכם יוותרו אירלנד ובריטניה על תביעתן לצפון אירלנד ועתיד החבל יוכרע בידי תושביו.

יחסי אירלנד-ישראל

ערך מורחב – יחסי אירלנד-ישראל

בין מדינת ישראל ואירלנד קיימים יחסים דיפלומטיים מלאים נכון לשנת 2013, וכן שיתוף פעולה ידידותי בנושאים שונים, הקשורים לשתי המדינות. עם זאת, ביחסי שתי המדינות לאורך השנים התרחשו עליות ומורדות, כאשר האירועים המרכזיים שפגעו ביחסים ההדדיים היו קשורים לסכסוך הישראלי-ערבי, ולביקורת מטעם ממשלת אירלנד ביחס להתנהלות ישראל במסגרת המשא ומתן בין ישראל והפלסטינים.

פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של אירלנד

אירלנד היא רפובליקה, בה מערכת פרלמנטרית וממשלה. נשיא אירלנד, המשמש כראש המדינה, נבחר לתקופה בת שבע שנים, ויכול להיבחר לשתי תקופות כהונה. תפקידו של הנשיא הוא סמלי ברובו, אך עדיין יש לו מספר תפקידים וסמכויות על פי החוקה, בביצועם הוא נעזר בגוף מייעץ בשם "מועצת המדינה".

ראש ממשלת אירלנד מכונה באירית טישֵך (Taoiseach); במילה זו נעשה שימוש אף באנגלית (בעיקר בדיווחי חדשות). ראש הממשלה ממונה על ידי הנשיא לפי המלצת הפרלמנט, ולכן הוא על פי רוב מנהיג מפלגת הרוב בפרלמנט, או מנהיג קואליציה של מפלגות המהוות רוב.

הפרלמנט ובו שני בתים, מורכב מן הבית העליון, הסנאט, ומן הבית התחתון, הדול (Dáil). בסנאט שישים חברים: אחד-עשר מתמנים על ידי ראש הממשלה, שישה נבחרים על ידי האוניברסיטאות ו-43 נבחרים מתוך פאנלים של מועמדים. בדול 166 חברים, המכונים TD - Teachtaí Dála (מקביל לראשי התיבות ח"כ). חברי הדול נבחרים בבחירות אזוריות לפי שיטת הקול היחיד הנייד. על פי החוקה האירית יש לערוך בחירות לפחות אחת לשבע שנים. על פי החוק הבחירות נערכות אחת לחמש שנים.

הממשלה מוגבלת חוקתית לחמישה עשר חברים, כששניים לכל היותר הם חברי הסנאט. ראש הממשלה וסגנו, וכן שר האוצר חייבים להיות חברי הדאיל. הממשלה הנוכחית מורכבת מקואליציה של שתי מפלגות פיאנה פול, בהנהגת ראש הממשלה ברטי אהרן והדמוקרטים הפרוגרסיבים בהנהגת סגן רה"מ מרי הרני. האופוזיציה העיקרית כיום היא מצד מפלגות פיין גייל והלייבור.

המפלגות העיקריות באירלנד כוללות את פיאנה פול (המפלגה הרפובליקנית), מפלגת השלטון העיקרית בהיסטוריה של אירלנד. מאז ייסודה בשנת 1926 הייתה המפלגה בשלטון במשך 55 שנים (שלא ברציפות) ורוב נשיאי אירלנד וראשי ממשלתה יצאו משורות מפלגה זו. המפלגה השנייה בגודלה, המשמשת כיום באופוזיציה, היא פיין גייל, אשר הוקמה בשנת 1933 מאיחודן של כמה מפלגות. מבחינה היסטורית היו פיין גייל וקודמותיה תומכות בחוזה האנגלו אירי, אשר הקים את מדינת אירלנד החופשית שקדמה לאירלנד, על חלק משטח האי אירלנד, ופיאנה פול הייתה מפלגתם של המתנגדים לחוזה. הלייבור, מפלגה סוציאל-דמוקרטית היא השלישית בגודלה. מפלגה נוספת היא המפלגה הדמוקרטית הפרוגרסיבית, מפלגה ליברלית ימנית אשר נוסדה בשנת 1987 על ידי TD מפיאנה פול ומפיין גייל, כיום בקואליציה ומשורותיה מונתה סגן ראש הממשלה.

מפלגות אחרות הן שין פיין שהיא למעשה הזרוע הפוליטית של ה-IRA, הצבא האירי הרפובליקני, הלוחם לאיחודו של האי. המפלגה טוענת כי היא המשכה של מפלגת שין פיין ההיסטורית שהוקמה בשנת 1905, אך מאז עברו על מפלגה זו גלגולים רבים, וטענה זו מוטלת בספק. עד לאחרונה דישדשה המפלגה בשולי הפוליטיקה באירלנד, אך לאחר הפסקת האש בצפון בשנות ה-90, גדל באופן משמעותי מספר תומכיה, אך עדיין שולית ביחס לשלוש המפלגות הגדולות. כן פעילה באירלנד מפלגה ירוקה קטנה.

אחת הדמויות הידועות ביותר בפוליטיקה האירית ברחבי העולם היא מרי רובינסון, נשיאת אירלנד לשעבר, אשר בין 1997 ו-2002 שימשה כנציבת האו"ם לזכויות האדם.

ב-22 במאי 2015 הייתה אירלנד למדינה הראשונה בעולם שערכה משאל עם בנוגע לאישור נישואים חד-מיניים, וכן למדינה הראשונה שאישרה נישואים אלו בקלפי.‏

כלכלה

ערך מורחב – כלכלת אירלנד

אירלנד סבלה במשך שנים מעוני ומבריחת תושבים כתוצאה ממצבה הכלכלי הירוד והתבססה בעיקר על חקלאות. בשנות ה-90, במקביל להאצה בתיעוש, החלה תופעה שכונתה "הנמר הקלטי" שאופיינה בצמיחה מהירה של הכלכלה האירית והפכה אותה מכלכלה כושלת לכלכלה צומחת - המשק האירי צמח בממוצע בכ-10% בין השנים 2000-1995. אירלנד השיקה ב-1999 את האירו ביחד עם שאר מדינות האיחוד האירופי.

בעשור הראשון של המאה ה-21 החלה הממשלה האירית הסדרה של צעדים שמטרתם לטפל באינפלציה, להוריד את עול המסים, לשפר את איכות כוח העבודה ולעודד השקעות זרות בתחומי המדינה. כיום, המשק האירי הוא משק מודרני וקטן יחסית הנשען על מסחר. החקלאות, בעבר הסקטור החשוב בכלכלה האירית, הוחלפה בתעשייה שהיום אחראית לכ-46% מן התמ"ג, 80% מן היצוא ולכ-29% מכוח העבודה. אף על פי שיצוא הוא המנוע העיקרי שמניע את הכלכלה האירית גם העלייה בצריכה הפרטית וההתאוששות בענף הבנייה ובהשקעות העסקים תורמות לצמיחה הכלכלית.

עיר הבירה דבלין, מוקמה במקום ה-22 בסקר עולמי שבחן את יוקר המחיה בערים שונות ברחבי העולם.

מחוזות

ערך מורחב – מחוזות אירלנד

לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה

מחוזות אירלנד. למידע על מחוז, לחצו עליו.

הרפובליקה של אירלנד 1. מחוז דבלין 2. מחוז ויקלו 3. מחוז וקספורד 4. מחוז קארלו 5. מחוז קילדייר 6. מחוז מית' 7. מחוז לאות' 8. מחוז מונהאן 9. מחוז קאוואן 10. מחוז לונגפורד 11. מחוז וסטמית' 12. מחוז אופלי 13. מחוז ליש

14. מחוז קילקני 15. מחוז ווטרפורד 16. מחוז קורק 17. מחוז קרי 18. מחוז לימריק 19. מחוז טיפררי 20. מחוז קלייר 21. מחוז גולוויי 22. מחוז מאיו 23. מחוז רוסקומון 24. מחוז סלייגו 25. מחוז לייטרים 26. מחוז דונגאל

צפון אירלנד 1. מחוז פרמאנה 2. מחוז טיירון 3. מחוז לונדונדרי 4. מחוז אנטרים 5. מחוז דאון 6. מחוז ארמה

גאוגרפיה

התלתן של פטריק הקדוש - סמלם של האירים בכל תפוצותיהם

ראש ממשלת אירלנד ברטי אהרן (משמאל) ונשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש, 2005

מפת אירלנד

נוף טבעי באירלנד

קתדרלת קולמן הקדוש בקוֹאוּ (Cobh)

שלט דרכים דו-לשוני טיפוסי (הכתב הקטן: אירית). התמונה צולמה למעשה בלונדון, בריטניה

ערך מורחב – אירלנד (אי)

שטחו של האי האירי הוא 84,421 קמ"ר (האי השלישי בגודלו באירופה). אורך האי (מצפון לדרום) 485 ק"מ, רוחבו (ממזרח למערב) 275 ק"מ, ואורך קו-החוף שלו 1,448 ק"מ. ממערב לאי משתרע האוקיינוס האטלנטי, מצפונו התעלה הצפונית, ממזרח הים האירי המפריד בין אירלנד לבריטניה ומתחבר לאוקיינוס דרך תעלת סנט ג'ורג והים הקלטי, בדרום מזרח האי. למעשה, זהו אי באוקיינוס האטלנטי.

החלק המרכזי של האי הוא שפלה. המוקפת בשטחים הרריים. החוף המערבי של אירלנד בין קורק (Cork) ודונגל (Donegal) מורכב ברובו מצוקים תלולים שמסתיימים בים. ההר הגבוה ביותר הוא Carrauntoohil וגובהו 1,041 מטר. דרום מערב אירלנד כולל את אזור נהר שנון (Shannon), הנהר הארוך באי, אשר חוצה את האי מצפון-מזרח לדרום-מערב ונשפך אל הים ממערב לעיר לימריק (Limerick). האזור הדרום מערבי מכיל מספר רב של אגמים שבהם ניתן לדוג. בנוסף לאגמים יש בדרום מערב האי הרים קשוחים ומישורים פוריים. באזור זה נמצא גם מישור בורן, מישור ענק של אבן גיר.

אקלים

האי מושפע מאוד מהזרם הצפון אטלנטי, שהוא ההמשך הצפון מערבי של זרם הגולף הבא מהקריביים. חום המים בזרם גורם למזג אוויר מתון יחסית באי. הקיץ איננו חם אם כי הטמפרטורה יכולה להגיע ל-30 מעלות צלזיוס; בחורף הטמפרטורות מגיעות לעתים לקיפאון, אך השלג נדיר. גשם יורד כמעט כל השנה, בממוצע ב-275 ימים. כמויות הגשם הגדולות גורמות לכך שהאי מכוסה בשטחי דשא וצמחייה ירוקים כל השנה, ולכן הוא מכונה בשם "אי הברקת" (Emerald Isle).

חי וצומח

אדמת אירלנד פוריה ביותר ומכוסה בצמחייה ירוקת-עד. היערות אינם רבים ושטחי דשא ומרעה מכסים את רוב שטחו של האי. הגידול התרבותי הנפוץ ביותר הוא תפוח האדמה. העם האירי הסתמך במשך שנים ארוכות על גידול תפוחי אדמה למחייתו; פטרייה שהרסה בעבר את יבולי תפוחי האדמה הובילה לרעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד. גידול נפוץ נוסף הוא השעורה. עולם החי באי אינו מגוון. באי נפוץ גידולם של צאן, חזירים ובקר. ישנו העדר של הנחשים באי. המסורת האירית מספרת כי אלו גורשו משטחו של האי על ידי פטריק הקדוש.

דמוגרפיה

מבחינה אתנית, מרבית האירים הם קלטים, אף על פי שיש מיעוט גדול של אנגלים. השפות הרשמיות במדינה הן אירית ואנגלית, האחרונה מוגדרת מבחינה חוקתית כשפה השנייה במדינה, למרות זאת, בחיי היום יום אנגלית היא השפה בה מדברים מירב האירים.

מצבו של העם האירי ייחודי בכך שרוב רובו חי מחוץ לגבולות מדינת המוצא שלו. בהשוואה לכ-4 מיליון אירים החיים באירלנד, בארצות הברית חיים למעלה מ-30 מיליון תושבים שמוצאם אירי. קהילות גדולות נוספות קיימות בבריטניה ובקנדה.

הערים הגדולות ביותר באירלנד מבחינת גודל האוכלוסייה הן: דבלין (1,045,769 תושבים), קורק (190,384 תושבים), לימריק (90,757 תושבים), גולווי (72,729 תושבים) וווטרפורד (49,213 תושבים).

דת

הרפובליקה האירית היא ב-92% נוצרית קתולית, אולם קיימת ירידה הדרגתית באדיקות האמונה הקתולית באוכלוסייה האירית. מעמד הכנסייה נפגע בשנות ה-90 בשל מספר סקנדלים מיניים והאשמות על מסורת של טיוח, בין היתר בשל בתי-המחסה מגדלנה.

הדת השנייה בגודלה במדינה היא הכנסייה האירית (נצרות אנגליקנית). במאה ה-20 חלה ירידה במספר המאמינים המשתייכים אליה, אך בשנים האחרונות ניכרת עליה קטנה במספרם.

במדינה קיימות קהילות קטנות נוספות של כתות נוצריות וקהילות מוסלמיות. פטרוניה של אירלנד הם הקדוש קולומבה, פטריק הקדוש, ובריג'יד הקדושה.

היהודים באירלנד

ערך מורחב – יהדות אירלנד

היהודים התיישבו באירלנד עוד בימי הביניים אך הקהילה היהודית מעולם לא הייתה גדולה, ולא עלתה במספרה על אלפים בודדים. הגירה משמעותית לאירלנד החלה רק בשנות השמונים של המאה ה-19. ככלל, לא ניכרה אווירה אנטישמית במדינה.

ב-1971 היו באירלנד הצפונית 968 יהודים ובאירלנד הדרומית 2633. רוב יהודי אירלנד הדרומית יושבים בדבלין ובאירלנד הצפונית יושבים היהודים בבלפאסט.

הרב הראשי הראשון של מדינת ישראל, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, כיהן קודם לכן כרב הראשי של אירלנד. בנו, חיים הרצוג היה לנשיאה השישי של מדינת ישראל. לאחריו כיהן הרב יעקב שכטר כרבה הראשי.

תרבות

אירלנד ידועה בעושרה התרבותי המגוון. המהגרים האירים שימרו את תרבותם וכך הפיצו אותה בכל המקומות שהגיעו אליהם. אירלנד נודעת גם בזכות תרבות הפאבים התוססת והבירה האירית (הידועה ביותר היא גינס).

ספרות

מקרב העם האירי יצאו כותבים רבים:

• ג'ונתן סוויפט
• אוסקר ווילד
• ג'ורג' ברקלי
• ג'יימס ג'ויס
• ריצ'רד ברינסלי שרידן
• אוליבר גולדסמית
• אואן קולפר

פרס נובל לספרות הוענק ל:

• ויליאם בטלר ייטס
• ג'ורג' ברנרד שו
• סמואל בקט
• שיימוס היני

מוזיקה

אירלנד נודעת גם בזכות המוזיקה האירית המסורתית, אשר מנוגנת כיום על ידי להקות מכל רחבי העולם. המוזיקה כוללת לרוב שימוש בחליל, כינור וחמת חלילים.

בתחום המוזיקה הפופולרית, יוצרים אירים רבים זכו לפרסום עולמי. ביניהם: U2, שינייד אוקונור, בוב גלדוף, ווסטלייף, בויזון, ריברדאנס, הסקריפט, ואן מוריסון, הקורס, הקרנבריס, אניה, ג'דווארד, נייל הורן ועוד.

אירוויזיון

ערך מורחב – אירלנד באירוויזיון

בתחרות האירוויזיון מחזיקה אירלנד בשלושה שיאים:

• שיא הזכיות - שבע זכיות של אירלנד.
• שיא הזכיות הרצופות - 3 זכיות רצופות של אירלנד בשנים 1992-1994.
• זכיות של נציג המדינה - הזמר ג'וני לוגן, שייצג את אירלנד באירוויזיון 1980 ובאירוויזיון 1987 זכה בפעמיים בהן השתתף, וגם כתב את השיר הזוכה של אירוויזיון 1992.

ראו גם

• נוודים אירים
• תאומים איריים

קישורים חיצוניים

• מידע פוליטי-חברתי מקיף על אירלנד, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
• מדריך התיירות של ynet לאירלנד
• לשכת התיירות האירית בישראל
• רותם בר-כהן‏, אירלנד בחינם: שבעה אתרים נפלאים, באתר וואלה! NEWS‏, 15 ביוני 2011
• רוביק רוזנטל, אי של מיתוסים: טיול מרתק וירוק באירלנד, באתר nrg‏, 15 בספטמבר 2012