הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית
הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית - סבא"א (באנגלית: International Atomic Energy Agency - IAEA) היא סוכנות בינלאומית שהוקמה ב-29 ביולי 1957, ביוזמת האומות המאוחדות וארצות הברית, במטרה לקדם את השימוש באנרגיה אטומית לצרכים אזרחיים, ולמנוע את השימוש בה לצרכים צבאיים.
בסוכנות חברות 163 מדינות (נכון לינואר 2015)[1], ונציגיהן מתכנסים פעם בשנה לאספה כללית, כדי לבחור 35 חברים לצוות המצומצם. הצוות מתכנס חמש פעמים בשנה, ומכין הצעות שמגיעות להצבעה באספה הכללית.
מטה הסוכנות נמצא בעיר וינה, בירת אוסטריה. משרדים נוספים נמצאים בערים טורונטו (קנדה), ז'נבה (שווייץ), ניו יורק (ארצות הברית) וטוקיו (בירת יפן). הסוכנות מפעילה מעבדות באוסטריה ובמונקו, ומרכז מחקר באיטליה (בשיתוף האו"ם).
הסוכנות עוסקת בסיוע מדעי וטכני לשימושים אזרחיים באנרגיה אטומית, קובעת תקני בטיחות ומפקחת על שמירתם. בנוסף, הסוכנות עורכת בדיקות וחקירות בחשד להפרת האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, בחסות האו"ם. הבדיקות הבולטות ביותר הן בדיקת תוכנית הגרעין של עיראק (עד להשמדת הכור הגרעיני אוסיראק על ידי חיל האוויר הישראלי בשנת 1981), ובדיקת תוכנית הגרעין של איראן.
משנת 1981 עד שנת 1997 כיהן בתפקיד מנכ"ל הסוכנות השבדי האנס בליקס. אחריו כיהן בתפקיד מוחמד אל-בראדעי, נציג מצרים. ב-2 ביולי 2009, נבחר נציג יפן, יוקיה אמאנו, לעמוד בראש הסוכנות. ב-14 בספטמבר 2009 אישרה המליאה הכללית של הסוכנות בווינה את מינויו של אמאנו לתפקיד ראש הסוכנות.
הסוכנות זכתה (במשותף עם מנהלה אל בראדעי) בפרס נובל לשלום לשנת 2005.
תוכן עניינים
מבנה הסוכנות ותחומי פעולתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעמדה של הסוכנות לאנרגיה אטומית הוא סוכנות מיוחדת של האומות המאוחדות. הסוכנות איננה נמצאת בשליטה ישירה של האו"ם, אולם היא מדווחת לאסיפה הכללית של האומות המאוחדות ולמועצת הביטחון. מבנה הסוכנות ותחומי פעולתה הוגדרו באמנת היסוד של הסוכנות: "חוקת הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית". הסוכנות מורכבת משלושה גופים עיקריים: מועצת המנהלים, האסיפה הכללית והמזכירות.
מועצת המנהלים של הסוכנות היא אחת משני הגופים האחראיים לקביעת מדיניות הסוכנות. המועצה מורכבת מ-13 נציגי מדינות אשר כיהנו תקופת כהונה במועצה הקודמת ומ-22 נציגים שנבחרו על ידי האסיפה הכללית. המועצה הפורשת ממנה 10 נציגים ממדינות שהן המתקדמות ביותר בפיתוח טכנולוגיה גרעינית ושלושה נוספים ממדינות מתקדמות ביותר, שלא באזורי העולם מהם נבחרו עשרת הנציגים הראשונים, זאת מתוך האזורים הבאים: צפון אמריקה, אמריקה הלטינית, מערב אירופה, מזרח אירופה, אפריקה, המזרח התיכון ודרום אסיה, דרום מזרח אסיה, האוקיינוס השקט והמזרח הרחוק. נציגים אלה נבחרים לתקופת כהונה של שנה אחת. 22 הנציגים הנוספים במועצה נבחרים על ידי האסיפה לתקופת כהונה של שנתיים, 11 מתוכם נבחרים מדי שנה. חוקת הסוכנות מחייבת אף גיוון גאוגרפי עולמי לנציגים הנבחרים לתקופת כהונה של שנתיים.
מועצת המנהלים מתכנסת חמש פעמים בשנה ואחראית לקבלת רוב החלטות המדיניות של הסוכנות. המועצה מגישה המלצותיה, באשר לתקציב הסוכנות ופעילויותיה, לאסיפה הכללית של הסוכנות. המועצה אחראית לפרסום תקני הסוכנות וממנה את המנהל הכללי של הסוכנות, בכפוף לאישור האסיפה הכללית. לכל חבר במועצה קול בודד בהצבעותיה והחלטותיה בענייני תקציב צריכות להתקבל ברוב של שני-שליש הקולות, בעוד שבעניינים אחרים די ברוב רגיל.
האסיפה הכללית של הסוכנות היא הגוף המשני לקביעת מדיניות. האסיפה מורכבת מנציגי המדינות החברות. האסיפה מתכנסת אחת לשנה, בחודש ספטמבר, כדי לאשר את פעולות הסוכנות ותקציבה, כפי שהוגשו בפניה על ידי מועצת המנהלים. האסיפה הכללית ממנה לה נשיא בכל התכנסות שנתית. תפקודה של האסיפה הכללית של הסוכנות דומה לזה של האסיפה הכללית של האומות המאוחדות.
מזכירות הסוכנות היא הגוף המקצועי של הסוכנות לאנרגיה אטומית. בראש המזכירות עומד המנהל הכללי, האחראי לאכיפת הפעולות שעליהן החליטו מועצת המנהלים והאסיפה הכללית. המנהל הכללי נבחר על ידי מועצת המנהלים ומינויו מאושר על ידי האסיפה הכללית לתקופת כהונה של ארבע שנים. המנהל הכללי מפקח על פעולתן של שש מחלקות בסוכנות המוציאות לפועל את מדיניותה. מחלקות הסוכנות הן: אנרגיה אטומית, בטיחות גרעינית וביטחון, מדעי הגרעין וישומים, אמצעי בטיחות, שיתוף פעולה טכני וניהול.
תקציב הסוכנות מורכב משני חלקים. התקציב השוטף ממנו ממומנות רוב פעולות הסוכנות ואשר בשנת 2006 היה בסך 290 מיליון דולר, בא מדמי החבר השנתיים שמשלמת כל מדינה. תקציב שיתוף הפעולה הטכני ממומן מתרומות של חלק מן המדינות החברות מתוך מטרה לאסוף כ-80 מיליון דולר לשנה.
פעילות ישראל בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א)[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישראל חברה בסבא"א מאז הקמתה של הסוכנות בשנת 1957.
הוועדה לאנרגיה אטומית מופקדת מטעם מדינת ישראל על הקשר בין ישראל לסבא"א.
ישראל מיוצגת בסבא"א על ידי נציג במעמד של שגריר. השגרירה הנוכחית היא מירב צפרי-אודיז, שנכנסה לתפקידה ב 16 באוקטובר 2013. השגריר הקודם היה ד"ר אהוד אזולאי.
ישראל משתתפת בוועידות הכלליות של סבא"א, המתקיימות מדי שנה במטה הסוכנות בווינה, אוסטריה. בראש משלחת ישראל עומד מנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית.
כור המחקר בממ"ג נתון לפיקוח סבא"א, מכוח הסכם פיקוח שנחתם בין ישראל לבין הסוכנות בשנת 1966 בנוסף, ישראל חברה במספר אמנות בנושאי גרעין, אשר נחתמו במסגרת סבא"א.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר סבא"א
- אסף אוני, ברלין, פיצוח האטום, אנשי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית משחקים בתפקיד השוטר הטוב, באתר הארץ, 30/07/09
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| זוכי פרס נובל לשלום | ||
|---|---|---|
| 1901–1925 | דינן, פאסי (1901) • דוקומון, גובאט (1902) • קרמר (1903) • המוסד לחוק בינלאומי (1904) • פון זוטנר (1905) • רוזוולט (1906) • מונטה, רנו (1907) • ארנולדסון, באייר (1908) • ברנארט, דה קונסטן (1909) • לשכת השלום הבינלאומית בשווייץ (1910) • אסר, פריד (1911) • רוט (1912) • לה פונטן (1913) • לא הוענק (1914–1916) • הצלב האדום (1917) • לא הוענק (1918) • וילסון (1919) • בורז'ואה (1920) • ברנטינג, לאנגה (1921) • ננסן (1922) • לא הוענק (1923-1924) • צ'מברליין, דוז (1925) |  |
| 1926–1950 | בריאן, שטרזמן (1926) • ביוסון, קווידה (1927) • לא הוענק (1928) • קלוג (1929) • סודרבלום (1930) • אדמס, באטלר (1931) • לא הוענק (1932) • אנג'ל (1933) • הנדרסון (1934) • פון אוסייצקי (1935) • לאמאס (1936) • ססיל (1937) • משרד ננסן הבינלאומי לפליטים (1938) • לא הוענק (1939–1943) • הוועדה הבינלאומית של הצלב האדום (1944) • הול (1945) • באלץ', מוט (1946) • מועצת שירות הידידים הבריטית, אגודה אמריקאית לשירותי הידידים (1947) • לא הוענק (1948) • אור (1949) • באנץ' (1950) | |
| 1951–1975 | ז'ואו (1951) • שווייצר (1952) • מרשל (1953) • נציבות האו"ם לפליטים (1954) • לא הוענק (1955–1956) • פירסון (1957) • פיר (1958) • נואל-בייקר (1959) • לוטולי (1960) • המרשלד (1961) • פאולינג (1962) • הצלב האדום (1963) • לותר קינג (1964) • UNICEF (1965) • לא הוענק (1966–1967) • קאסן (1968) • ארגון העבודה הבינלאומי (1969) • בורלוג (1970) • ברנדט (1971) • לא הוענק (1972) • קיסינג'ר, לה דק טהו (סירב לקבל) (1973) • מקברייד, סטו (1974) • סחרוב (1975) | |
| 1976–2000 | ויליאמס, מגוואייר (1976) • אמנסטי אינטרנשיונל (1977) • בגין, סאדאת (1978) • תרזה (1979) • אסקיבל (1980) • נציבות האו"ם לפליטים (1981) • מירדאל, רובלס (1982) • ואלנסה (1983) • טוטו (1984) • האגודה הבינלאומית של רופאים למניעת מלחמה גרעינית (1985) • ויזל (1986) • אריאס (1987) • כוחות שמירת השלום של האומות המאוחדות (1988) • גיאטסו (1989) • גורבצ'וב (1990) • סו צ'י (1991) • מנצ'ו (1992) • מנדלה, דה קלרק (1993) • רבין, פרס, ערפאת (1994) • רוטבלט, קונגרס פגוואש בנושא מדע ועניינים בינלאומיים (1995) • בלו, הורטה (1996) • המאמץ העולמי לאיסור על השימוש במוקשים, ויליאמס (1997) • יום, טרימבל (1998) • רופאים ללא גבולות (1999) • קים (2000) | |
| 2001 ואילך | האומות המאוחדות, אנאן (2001) • קרטר (2002) • עבאדי (2003) • מאטאיי (2004) • הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, אל-בראדעי (2005) • יונוס, גרמין (2006) • גור, הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (2007) • אהטיסארי (2008) • אובמה (2009) • שיאובו (2010) • ג'ונסון-סירליף, בואי, כרמאן (2011) • האיחוד האירופי (2012) • הארגון למניעת הפצת נשק כימי (2013) • יוספזאי, סאטיארת'י (2014) | |
 |
||
|---|---|---|
| ארגוני תקינה ורגולציה | הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA)1 • הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית (ICAO) • ארגון הימאות הבינלאומי (IMO) • איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי (ITU) • איגוד הדואר העולמי (UPU) • הארגון המטאורולוגי העולמי (WMO) | |
| ארגונים חברתיים-כלכליים, תרבותיים והומניטריים | ארגון המזון והחקלאות (FAO) • ארגון העבודה הבינלאומי (ILO) • ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם (UNESCO) • ארגון האו"ם לפיתוח תעשייתי (UNIDO) • ארגון התיירות העולמי (UNWTO) • תוכנית המזון העולמית (WFP)2 • ארגון הבריאות העולמי (WHO) • הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO) | |
| ארגונים פיננסיים | הקרן הבינלאומית לפיתוח חקלאי (IFAD) • קרן המטבע הבינלאומית (IMF) • הבנק העולמי (WB)
הערות: 1סוכנות בינלאומית אוטונומית, בעלת מעמד מיוחד באו"ם – מדווחת על פעילותה לעצרת הכללית, ועל פי הצורך למועצת הביטחון. 2אינה "סוכנות מתמחה" מבחינה פורמלית אך מהווה חלק בלתי נפרד מהאו"ם בתוקף הסכם לשיתוף פעולה עמו. |
|
קואורדינטות: 48°14′8″N 16°24′51″E / 48.23556°N 16.41417°E
