יוון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרפובליקה ההלנית
Ελλάδα
Flag of Greece.svg Coat of arms of Greece.svg
דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה
גיברלטר אוסטריה בלגיה בולגריה קפריסין צ'כיה גרמניה דנמרק דנמרק אסטוניה ספרד פינלנד צרפת צרפת הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת יוון יוון הונגריה אירלנד איטליה איטליה איטליה ליטא לוקסמבורג לטביה הולנד פולין פורטוגל רומניה שבדיה סלובניה סלובקיה איסלנד מונטנגרו מקדוניה קרואטיה טורקיה טורקיה מלטה סרביה גרינלנד איי פארו נורבגיה נורבגיה האי מאן גרנזי ג'רזי אנדורה מונאקו שווייץ ליכטנשטיין קריית הוותיקן סן מרינו אלבניה קוסובו בוסניה והרצגובינה מולדובה בלארוס רוסיה אוקראינה חצי האי קרים קזחסטן אבחזיה דרום אוסטיה גאורגיה אזרבייג'ן נחצ'יבאן ארמניה איראן לבנון סוריה ישראל ירדן ערב הסעודית עיראק רוסיה תוניסיה אלג'יריה מרוקוGreece in European Union (-rivers -mini map).svg
אודות התמונה
מוטו לאומי חופש או מוות
המנון לאומי המנון לחירות
יבשת אירופה
שפה רשמית יוונית
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
אתונה
37°47′52″N 23°37′4″E / 37.79778°N 23.61778°E / 37.79778; 23.61778
משטר דמוקרטיה
ראש המדינה
- נשיא
- ראש הממשלה
נשיא
פרוקופיס פבלופולוס
ואסיליקי תאנו (בפועל)
הקמה
- עצמאות
- תאריך
מלחמת העצמאות היוונית
מהאימפריה העות'מאנית
25 במרץ 1821
שטח[2]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
131,957 קמ"ר 
97 בעולם
0.86%
אוכלוסייה[3]
(הערכה ליולי 2014)

- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות

10,775,557 נפש 
80 בעולם
81.66 נפש לקמ"ר
119 בעולם
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 14.1%
גילאי 15 - 24 9.8%
גילאי 25 - 54 43.2%
גילאי 55 - 64 12.7%
גילאי 65 ומעלה 20.2%
תמ"ג[4]
(הערכה לשנת 2014)

- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש

284,300 מיליון $ 
52 בעולם
26,384 $
59 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[5]
(2013)

- דירוג עולמי

0.853 
29 בעולם
מטבע אירו[1] ‏ (EUR)
אזור זמן UTC +2
סיומת אינטרנט .gr
קידומת בינלאומית 30

יווןיוונית: Ελλάδα, תעתיק: אֵלַדַֿה) או הרפובליקה ההלנית (ביוונית: Ελληνική Δημοκρατία, תעתיק: אֵלִינִיקִי דִֿימוֹקְרַטִיַה) היא מדינה בדרום-מזרח אירופה, השוכנת בקצה הדרומי של חבל הבלקן לחוף הים התיכון. יש בה כ-3,000 איים, והיא גובלת בצפון עם בולגריה, אלבניה ומקדוניה, במזרח עם טורקיה והים האגאי, במערב עם הים היוני ובחל הצפון מזרחי עם הים התיכון. רבים רואים ביוון העתיקה את ערש תרבות המערב.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוון הקדומה הורכבה משבטים שונים שהתפרשו באזור איטליה, יוון וטורקיה של ימינו, ושבטים אלו הם אלו שהעניקו את שמם לחבל ארץ זו; תחילה היה זה חבל ארץ בו גרו שבט ה"הלנים" (Έλληνες) שכונה בהתאם בשם "הֶלאַס" (‎′Ελλάς), ובהדרגה הורחב כינוי זה לכל ארץ יוון. עמי המזרח לעומת זאת, שבאו תחילה במגע עם שבט ה"יוֹנִים", העניקו את השם "יוון" לארץ זו, (ומכאן בא הכינוי יוון בשפה העברית)‏[6], ואילו עמי איטליה שנחשפו תחילה לשבט המערבי, ה"גרַאיקים" (Γραικοί), גזרו משם שבט זה את שם הארץ, ומכאן בא השם "Graecia" בלטינית, ובצורות דומות בשאר לשונות אירופה.‏[7]

הרומאים, בזמן שלטונם על יוון, כינו את פרובניקיה זו בשם "אַכַיאה". בתקופה הביזאנטית ראו היוונים את עצמם כ"רומיים" (Ρωμαίοι), וכינו את ארצם בהתאם בשם "רומאניה", ובעקבות כך התקבל השם "רוּם" (رُومُ) ככינוי ליוון בקרב המוסלמים. במאה ה-19, עם הקמת מדינת יוון מחדש, חזרו היוונים לשמם הקדום "הלאס" (או: "אֶלאס").‏[8]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היסטוריה של יוון

ההיסטוריה של יוון נמשכת אלפי שנים, ומתועדת מראשית האלף השני לפנה"ס. זו ההיסטוריה של התרבויות שצמחו וקמלו לחופי הים האגאי. ראשיתה בתרבות המינואית הכרתית; אחריה קמה התרבות המיקנית שצמחה בפלופונסוס - היא שאחראית להשמדת טרויה. לאחר קמילת התרבות המיקנית ירדה על יוון תקופת חושך תרבותית שנמשכה עד המאה ה-8 לפנה"ס, אז החלה התרבות היוונית להשתקם. התקופה הארכאית, החל מהמאה ה-7 לפנה"ס, הביאה עמה את ראשית צמיחת ערי המדינה היווניות - הפוליס, שהמפורסמות בהן היו אתונה, ספרטה, קורינתוס ותבאי. בתקופה הקלאסית, החל מהמאה ה-5 לפנה"ס, הגיעו רובן לשיא מבחינה תרבותית ומדינית, אך מלחמות בלתי פוסקות הביאו לירידתן. את התרבות הקלאסית ירשה התרבות ההלניסטית, שהתפשטה ברחבי המזרח העתיק, החל מהמאה ה-3 לפנה"ס, עם מסע כיבושיו של אלכסנדר מוקדון, ממקדוניה.

יורשיו, הדיאדוכים חילקו ביניהם את שטחי כיבושיו העצומים לכמה ממלכות, שהתקיימו זו לצד זו, נלחמו זו בזו, עד שנכבשו על ידי רומא, וחדלו להתקיים סופית באמצע המאה ה-1 לפנה"ס. יוון הפכה לפרובינקיה רומית, אך התרבות היוונית נותרה דומיננטית באגן המזרחי של הים התיכון. כאשר חולקה האימפריה הרומית לשניים, במאה ה-4 לספירה, נותר החלק המזרחי שלה, המוכר כאימפריה הביזנטית טבוע באופי התרבות היוונית. האימפריה הביזנטית שרדה עד המאה ה-15, אז נכבשה על ידי האימפריה העות'מאנית.

העות'מאנים שלטו ביוון עד תחילת המאה ה-19. בשנת 1821 מרדו היוונים, ובשנת 1822 הכריזו על עצמאות. מלחמת העצמאות נמשכה עד שנת 1832 והסתיימה בניצחון היוונים. במהלך המאה ה-19 והמאה ה-20 התקיימה סדרת מלחמות בין היוונים לעות'מאנים. היוונים שאפו להגדיל את שטח מדינתם, על מנת לכלול את כל דוברי היוונית בתחומה. יוון הגיעה לגבולותיה הנוכחיים בשנת 1947, בתום מלחמת העולם השנייה. אחרי מלחמת העולם השנייה פרצה ביוון מלחמת אזרחים, שנמשכה עד 1949.

בשנת 1967 תפס הצבא את השלטון בהפיכה צבאית, וייסד את "משטר הקולונלים". בשנת 1973 ביטל המשטר החדש את המלוכה ביוון והכריז על "הרפובליקה ("דימוקרטיה") היוונית" תוך כדי המשך הרודנות. ב-1974 מימנה החונטה הצבאית הפיכה כושלת בקפריסין, דבר שגרם להפלתה. ב-1975 הוקמה רפובליקה דמוקרטית. יוון הצטרפה לקהילייה האירופית (שהפכה בהמשך לאיחוד האירופי) בשנת 1981, ושינתה את המטבע שלה לאירו בשנת 2001. מאז שנת 2008 נמצאת יוון במשבר כלכלי חמור. בעקבות משבר זה, הוצא ליוון תוכנית הצלה כלכלית מטעם האיחוד האירופי אשר סירבה לו בעקבות משאל עם.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקת 1975 מגדירה את יוון כ"רפובליקה פרלמנטרית" ומבטיחה לאזרחיה חירויות וזכויות אזרח שוות. החוקה קובעת כי ראש המדינה הוא נשיא, שנבחר על ידי הפרלמנט לקדנציה של חמש שנים ויכול להיבחר שוב לחמש שנים נוספות. מועצת המדינה (Συμβούλιο της Επικρατείας) עוזרת לו בניהול המדינה.

ראש הממשלה והקבינט הם בעלי הכוח הפוליטי העיקרי ביוון, ואילו לנשיא יש סמכות מוגבלת ברשות המבצעת ותפקידים סמליים.

הפרלמנט היווני (ביוונית: Βουλή των Ελλήνων, בתעתיק: Vouli ton Ellinon) מורכב מבית אחד בעל 300 חברים אשר נבחרים אחת לארבע שנים בבחירות כלליות. הבחירות הן אזורית, עם מספר משתנה של נציגים בכל מחוז בחירה. מספר הנציגים משתנה ממחוז למחוז, 8 מחוזות דלי-אוכלוסין בוחרים נציג יחיד, ולעומתם מחוז אתונה A בוחר 42 נציגים. במחוזות רבי-נציגים נעשית הבחירה בשיטה יחסית. אחוז החסימה עומד על 3% מהקולות הכשרים.

בבחירות נבחרים 250 חברי פרלמנט, והמפלגה הגדולה ביותר זוכה ב-50 נציגים נוספים - מתוך מטרה לייצב את המערכת הפוליטית ולחזק את המשילוּת.

מאז כינון החוקה ועד בחירות 2012, שנערכו בצלו של משבר כלכלי קשה, הייתה המערכת הפוליטית ביוון דו-מפלגתית מיסודה, ועל השלטון התמודדו התנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית (פּאסוֹק) הסוציאל-דמוקרטית ומפלגת הדמוקרטיה החדשה מן המרכז-ימין. בדרך-כלל הצליחה אחת משתי המפלגות הגדולות להגיע לרוב מוחלט בפרלמנט. בבחירות שנערכו במאי 2012, הגיעה לראשונה מפלגה אחרת אל המקום השני - "קואליציית השמאל הרדיקלי", הידועה בכינוי סיריזה, ומפלגת הימין הקיצוני השחר הזהוב נכנסה לראשונה לפרלמנט.

בינואר 2015, רשמה "קואליציית השמאל הרדיקלי" ניצחון מוחץ והיסטורי בבחירות הכלליות. יו"ר המפלגה, אלכסיס ציפראס, הבטיח בלילה שאחרי הניצחון, כי "אחרי חמש שנים של צעדי צנע וקיצוצים קשים שפגעו מאוד באיכות החיים של היוונים, תם עידן 'ההשפלה והסבל' שכפו על יוון האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית"."‏[9]".

יום לאחר הבחירות, תוך התעלמות משותפים טבעיים כמו הקומוניסטים והסוציאליסטים הקימה "קואליציית השמאל הרדיקלי" קואליציה עם המפלגה השמרנית "היוונים העצמאים" וציפראס הושבע כראש ממשלה.

צבא וביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הצבא היווני

שלטון מקומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מחוזות יוון

יוון מורכבת מ-13 אזורים מינהלתים, הנקראים מחוזות, או פריפריות, שמחולקים חלוקה משנית ל-51 מחוזות משנה ("נומוס" ביחיד, "נומוי" ברבים):

בנוסף קיים מחוז אוטונומי, הר אתוס, שמהוה מדינת נזירים תחת ריבונות יוונית.

מחוזות המשנה מחולקים ל-147 נפות ("אפרכיות"), שמחולקות ל-1,033 רשויות מוניציפליות, 900 מתוכן רשויות עירוניות, ו-133 רשויות כפריות.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כלכלת יוון

יוון היא מדינת רווחה שבה מגזר ציבורי רחב התורם כ-50% מהתל"ג. תיירות היא ענף חשוב מאוד בכלכלת המדינה, עם נתח גדול בתל"ג והכנסת מטבע חוץ.

בשנת 2001 הצטרפה יוון לגוש האירו ומאז ההילך החוקי בה הוא האירו (במקום הדרכמה שהייתה נהוגה עד אז). יוון הייתה בין הנהנות העיקריות מהכניסה לאיחוד האירופי והעזרה שהיא קיבלה מהאיחוד מגיעה לכדי 2.6% מהתוצר הלאומי הגולמי. התל"ג גדל בשיעור שנתי של 4% בממוצע בשנים 2003 עד 2007, בין היתר כתוצאה ממהשקעות ממשלתיות הקשורות לאירוח אולימפיאדת אתונה (2004).

צי הסוחר היווני הוא הגדול בעולם, וענף הספנות הוא ענף מרכזי במשק היווני. חברת התעופה הלאומית של יוון היא אולימפיק איירליינס.

המשבר הכלכלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משבר החוב של יוון

למצוקה הכלכלית החמורה אליה נקלעה יוון בסופו של העשור הראשון של המאה ה-21 חברו מספר גורמים: המשבר הכלכלי העולמי שהתפרץ ב-2008, חשיפת העובדה כי ממשלת יוון מתנהלת לאורך שנים במצב שבו מדי שנה ההוצאות התקציביות שלה עולות על הכנסותיה ממסים, ובנוסף, הגרעון שהלך ותפח מומן על ידי נטילת הלוואות מבנקים בעולם - בעיקר בגרמניה. השילוב של הגורמים הללו יחד עם משבר החוב האירופי הוביל את יוון לסף חדלות-פירעון במהלך 2010, בדומה לשאר מדינות ה-PIIGS (פורטוגל, אירלנד, איטליה וספרד).

ביוני 2010 שרי האוצר של המדינות החברות בגוש האירו אישרו ליוון סיוע כספי מידי מדינותיהם בהיקף של 80 מיליארד אירו, ומידי קרן המטבע הבינלאומית, בהיקף של 30 מיליארד אירו. הסיוע הותנה בכך שיוון תממש תוכנית קיצוצים נרחבת. יוון הפריטה נכסים בשווי 50 מיליארד אירו וביצעה קיצוצים בשווי 28 מיליארד אירו כחלק מתוכנית הצנע, שגררה הפגנות רבות ביוון. האיחוד האירופי אישר את תוכנית הצנע של יוון והעניק לה סיוע כלכלי. ביולי 2011 מנהיגי גוש האירו הסכימו על חבילת סיוע נוספת ליוון, בהיקף של כ-109 מיליארד אירו. ב-20 באוקטובר 2011 אישר הפרלמנט של יוון צעדי צנע נוספים, שעוררו הפגנות אלימות ביוון. במסגרת התוכנית יקוצצו תקציבי משרדי הממשלה, יועלו מסים, יופחתו משכורות ופנסיות, יוצאו לחופשה בתשלום מופחת כ-30 אלף עובדי מדינה ויינתנו אישורים מיוחדים לפירוק התאגדויות העובדים המאוגדים בהסכמי עבודה קולקטיביים. ב-27 באוקטובר החליטו מנהיגי גוש האירו להגדיל את היקף קרן החילוץ האירופית לכטריליון אירו. כמו כן, הוחלט לקצץ לפחות 40% מהחוב של יוון. ב-6 בדצמבר אישר הפרלמנט היווני את תוכנית הצנע ברוב של 258 תומכים מול 41 מתנגדים.

ב-10 בפברואר 2012 אישרה ממשלת יוון חבילת קיצוצים נוספת לאחר ששרי האוצר של גוש האירו התנו את העברת חבילת חילוץ נוספת בסך 130 מיליארד אירו בהעמקת היקף תוכנית הצנע. במסגרת התוכנית יופחת שכר המינימום במדינה ב-22% ויפוטרו 150 אלף עובדים במגזר הציבורי עד שנת 2015‏[10]. בתגובה להחלטה התפטרו שישה שרים וחודשו ההפגנות במדינה‏[11]. ב-12 בפברואר אישר הפרלמנט היווני את הקיצוצים ברוב של 199 מול 74 מתנגדים; 43 מחברי הקואליציה נמנעו או התנגדו וכתוצאה מכך סולקו מהקואליציה. מחוץ לבניין הפרלמנט התקיימה הפגנה בהשתתפות כ-100,000 איש‏[12]. במהומות אלימות שהתחוללו נפצעו עשרות בני אדם ועשרות בתי עסק הוצתו ופשטו את הרגל.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גאוגרפיה של יוון

המדינה מורכבת מאיים רבים, חלק יבשתי גדול בדרום חצי האי בלקן וחצי האי פלופונסוס אשר מופרד על ידי תעלת קורינתוס מהיבשת. אורך החופים ביוון הוא 14,880 קילומטר ואורך הגבול היבשתי כ-1,160 קילומטר.

כ-80% משטח המדינה הררי ויבש. רק 26% מהקרקע ניתנת לעיבוד חקלאי. ביוון המערבית יש הרבה ימות ואזורים לחים. פינדוס, רכס ההרים במרכז יוון מתנשא לגובה ממוצע של כ-2,650 מטר והנקודה הגבוהה ביותר בו, היא הר אולימפוס: 2,917 מטר מעל פני הים.

האקלים ביוון הוא ים תיכוני טיפוסי. בחורף יורד שלג בהרים גבוהים ולעתים אפילו באתונה.

חי וצומח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצמחייה ביוון הדרומית והמרכזית היא מטיפוס ים-תיכוני מזרחי, הדומה לזו של ארץ ישראל (מיהודה צפונה). ביוון הצפונית ועל המורדות הגבוהים של ההרים היא מתקרבת לטיפוס המרכז-אירופי. כיום עוסקים הרבה בייעור ההרים החשופים. ביוון חיים בעלי חיים ים תיכוניים ואירופיים, דוגמת עינחש עדינה, ובים של יוון יש גם שוניות אלמוגים וגם חופים פתוחים עם בעלי חיים ים -תיכוניים, כמו כלב הים הנזירי המצוי.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דמוגרפיה של יוון

רוב היוונים (98%) הם נוצרים אורתודוקסים עם מיעוט מוסלמי קטן של 1.7%, אשר מתגורר בתראקיה. המוסלמים הם המיעוט היחיד שמוכר באופן רשמי. 0.3% מוגדרים כ"אחרים" וכוללים נוצרים מזרמים אחרים, יהודים, וחסרי דת.

נכון ל-2007 הריבוי הטבעי ביוון נמוך ועומד על 0.163%. תוחלת החיים היא 79.38 שנה. (76.85 לגברים ו-82.06 לנשים).

יהדות יוון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יהדות יוון

יהדות יוון היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות ביותר, וראשיתה בתקופה ההלניסטית. תחת שלטון ביזנטיון סבלה הקהילה מגבלות ורדיפות, ואולם שלטון העות'מאנים שהחל במאה ה-15 הביא ברכה לקהילה, ויהודים רבים שגורשו בגירוש ספרד התיישבו ביוון. המגורשים נעשו ליסוד הדומיננטי בקהילה, שנהגה ברובה לפי מנהגי יהדות ספרד, ואולם באיים ובמקומות נוספים נשמרו קהילות של יהודים רומניוטים, ששמרו על מנהגים דתיים קדומים ודיברו בניב ייחודי של יוונית, יווניטיקה. קהילה גדולה וחשובה במיוחד התפתחה בעיר הנמל סלוניקי.

ערב מלחמת העולם השנייה חיו ביוון כ-80,000 יהודים (כשני שליש מהם בסלוניקי) אשר למעלה מ-60,000 מהם נספו בשואה. כיום מונה הקהילה כ-5,300 איש, מתוכם כ-3,500 באתונה ו-1,000 בסלוניקי.

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תרבות יוון העתיקה

יוון העתיקה היא ערש התרבות המערבית. בה צמחו הפילוסופים הגדולים, המחזאים, המדענים והאומנות. יצירות כמו האיליאדה ואדיפוס, וכתביהם של הפילוסופים היוונים אפלטון, אריסטו וסוקרטס עדיין נלמדים כיום בכל העולם, ומהווים את הבסיס לחשיבה המערבית.

כיום, מרבית האוכלוסייה ביוון הם יוונים אורתודוקסים, והדבר בולט גם בחיי היום יום. פסטיבלים דתיים נחגגים ברוב פאר והדר, וגם ניתן למצוא כנסיות בכל מקום ונרות זיכרון היכן שאנשים נהרגו בתאונות.

היוונים ידועים באהבתם לחגיגות הכוללות מוזיקה, ריקודים ואוכל. המוזיקה היוונית הייחודית הצמיחה כוכבים רבים, בהם גליקריה, דלראס, אריס סאן, ננה מושקורי, ונגליס ודמיס רוסוס. המטבח היווני מושפע מהמטבח הטורקי ומהטבע. בין המאכלים האופיינים למטבח היווני ניתן למנות סופלקי, צזיקי, סלט יווני, יוגורט, גבינת פטה, שמן זית והמשקה החריף אוזו. בעבר נהגו היוונים לשבור צלחות בשמחות, אולם כיום מנהג זה הוחלף בזריקת עלי כותרת.

צילום לווין של יוון

שפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יוונית

יוונית היא לשון הודו-אירופאית המדוברת בחלק הדרומי של חצי האי הבלקני, ובאיים סביבו השפה מדוברת בפי עשרה מיליון איש. שפה זאת מבוססת על היוונית העתיקה שהייתה נפוצה במדינות הים התיכון. הכתב היווני מקורו בכתב הכנעני הקדום.

אדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדריכלות של יוון העתיקה היא הבסיס לרוב ההתפתחות האדריכלית באירופה מאז. היוונים המציאו את הגג הדו שיפועי, ושכללו את שיטת הבנייה על עמודים בדלים (בודדים). שלושת סגנונות העמודים הנפוצים ביותר הם: הסגנון הדורי (ללא בסיס), הסגנון היוני עם כותרת מסולסלת, והסגנון הקורינתי עם כותרת בצורת עלים. קיימות דוגמאות רבות לאדריכלות יוון העתיקה, אך המבנה הבולט ביותר הוא האקרופוליס באתונה.

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספורט ביוון העתיקה

בעיר אולימפיה שביוון נערכו המשחקים האולימפיים העתיקים. מרוץ המרתון קרוי על שם העיר העתיקה מרתון ביוון. ביוון התקיימו המשחקים האולימפיים המודרניים הראשונים בשנת 1896 ופעם נוספת בשנת 2004. מועדוני הספורט המובילים במדינה הם פנאתינייקוס ואולימפיאקוס.

חגים ואירועים מקומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך שם עברי שם מקומי הערות
1 בינואר סילבסטר Πρωτοχρονιά ידוע גם כיום בזיליוס הקדוש ,פרט לשנה החדשה
6 בינואר חג ההתגלות Θεοφάνεια חג הטבילה של ישו
משתנה יום שני הנקי Καθαρά Δευτέρα  
25 במרץ יום העצמאות - היווני Εικοστή Πέμπτη Μαρτιου נחגג גם כחג הבשורה
משתנה פסחא Κυριακή του Πάσχα  
1 במאי אחד במאי (יום העבודה) Εργατική Πρωτομαγιά  
משתנה פנטקוסט Πεντηκοστή  
15 באוגוסט חג עליית מרים השמיימה Η Κοίμηση της Θεοτόκου  
28 באוקטובר יום ה"לא" Το Όχι or Ημέρα του Όχι יום זיכרון לסירוב יוון לאולטימטום של איטליה ב-1940
25 בדצמבר חג המולד Χριστούγεννα  
26 בדצמבר יום התהילה לאם האלוהים Σύναξις Ὑπεραγίας Θεοτόκου Μαρίας  

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏לפני שנת 2002 - דרכמה.‏
  2. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  3. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  4. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-23 באפריל 2015
  5. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2013 בדו"ח 2014 של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  6. ^ במקרא מוזכר המונח "יוון" בלוח העמים "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת בְּנֵי נֹחַ, שֵׁם חָם וָיָפֶת - וַיִּוָּלְדוּ לָהֶם בָּנִים אַחַר הַמַּבּוּל: בְּנֵי יֶפֶת גֹּמֶר וּמָגוֹג וּמָדַי וְיָוָן וְתֻבָל" (ספר בראשית, פרק י"ב, פסוקים א'-ב'), אצל זכריה "וְעוֹרַרְתִּי בָנַיִךְ צִיּוֹן, עַל בָּנַיִךְ יָוָן" (ספר זכריה, פרק ט', פסוק י"ג), ואצל דניאל "הָאַיִל אֲשֶׁר רָאִיתָ, בַּעַל הַקְּרָנָיִם - מַלְכֵי מָדַי וּפָרָס, וְהַצָּפִיר הַשָּׂעִיר - מֶלֶךְ יָוָן" (ספר דניאל, פרק ח', פסוק כ"א).
    למקורות נוספים ולהרחבה בעניין, ראו:
  7. ^ באנגלית: Greece; בגרמנית: Griechenland.
  8. ^ מקור לפרק זה: "יון; השם", האנציקלופדיה העברית (כרך יט, עמ' 408-409), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשכ"ח.
  9. ^ יוון תשנה את אירופה? "תם עידן ההשפלה" (עמ' 1), ‏26 בינואר 2015
  10. ^ יוון: 4 חברי ממשלה התפטרו; איגוד השוטרים: נעצור בכירי קרן המטבע, באתר TheMarker‏, 10 בפברואר 2012
  11. ^ יוון: הפגנות אלימות נגד תוכנית הקיצוצים, 11 בפברואר 2012, באתר כלכליסט
  12. ^ תוכנית הצנע ביוון: סולקו 43 מחוקקים שהתנגדו, באתר ynet‏, 13 בפברואר 2012
יוון – תבניות ניווט
מחוזות יוון
אטיקה · אפירוס · דרום הים האגאי · האיים היוניים · כרתים · מזרח מקדוניה ותראקיה · מערב יוון · מערב מקדוניה · מרכז יוון · מרכז מקדוניה · פלופונסוס · צפון הים האגאי · תסליה מפת מחוזת יוון
מדינות אירופה

אוסטריה · אוקראינה · אזרבייג'ן 1 · איטליה · איסלנד · אירלנד · אלבניה · אנדורה · אסטוניה · ארמניה 2 · בולגריה · בלגיה · בלארוס · בוסניה והרצגובינה · גאורגיה 1 · גרמניה · דנמרק · הולנד · הונגריה · הממלכה המאוחדת · הרפובליקה הצ'כית · ותיקן · טורקיה 1 · יוון · לוקסמבורג · לטביה · ליטא · ליכטנשטיין · מולדובה · מונאקו · מונטנגרו · מלטה · מקדוניה · נורבגיה · סן מרינו · סלובניה · סלובקיה · ספרד · סרביה · פולין · פורטוגל · פינלנד · צרפת · קזחסטן 1 · קפריסין 2 · קרואטיה · רומניה · רוסיה 1 · שבדיה · שווייץ


חבלי ארץ "לא מוכרים": אבחזיה · דרום אוסטיה · טרנסניסטריה · נגורנו קרבאך · קוסובו · צפון קפריסין 2


שטחים תלויים: אולנד · אקרוטירי ודקליה 2 · איי פארו · גיברלטר · גגאוזיה · גרנזי · יאן מאיין · ג'רזי · האי מאן · סבאלברד · חצי האי קרים


הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באסיה. 2 מבחינה גאוגרפית נמצאת באסיה, אך נחשבת חלק מאירופה מסיבות היסטוריות.
אירופה
מדינות הבלקן
אלבניה · בוסניה והרצגובינה · בולגריה · טורקיה · יוון · מונטנגרו · מקדוניה · סלובניה · סרביה · קוסובו · קרואטיה · רומניה מפת מדינות הבלקן
מדינות ואזורים לחופי הים התיכון

איטליה · אלבניה · אלג'יריה · בוסניה והרצגובינה · טורקיה · יוון · ישראל · לבנון · לוב · מונאקו · מונטנגרו · מלטה · מצרים · מרוקו · סוריה · סלובניה · ספרד · צרפת · קפריסין · קרואטיה · תוניסיה


טריטוריות חסות של הממלכה המאוחדת: אקרוטירי ודקליה · גיברלטר


טריטוריות לא עצמאיות: הרשות הפלסטינית · הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין
MediterraneanSeaFromIsrael.jpg
הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי
אוסטריהאוסטרליהאיטליהאיסלנדאירלנדאסטוניהארצות הבריתבלגיהגרמניהדנמרקהולנדהונגריההממלכה המאוחדתטורקיהיווןיפןישראללוקסמבורגמקסיקונורבגיהניו זילנדסלובניהסלובקיהספרדפוליןפורטוגלפינלנדצרפתצ'ילהצ'כיהקוריאה הדרומיתקנדהשבדיהשווייץ
OECD logo.svg