דמוגרפיה של ישראל
תוחלת חיים בלידה (נכון לשנת 2012[1]) |
גברים - 80.02 נשים - 84.0 |
צפיפות אוכלוסין | 315 נפש/קמ"ר. 91% עירוניים |
התפלגות היהודים |
68.8% ילידי הארץ |
שיעור גידול האוכלוסייה | 1.54% |
דתות | |
יהודים | 75% |
מוסלמים | 17% |
אחרים (בעיקר ללא סיווג דת) | 4.3% |
ערבים נוצרים | 1.9% |
דרוזים | 1.8% |
חינוך | |
אוניברסיטאות | 9 |
סטודנטים | 300,000 |
יודעי קרוא וכתוב |
כלל האוכלוסייה- 95.5% |
בריאות: | |
בתי חולים | 44 |
רופאים | 25,000 |
תמותת תינוקות | 4.3 ל-1000 לידות |
יהודים | 3.1 |
ערבים | 7.7 |
מדינת ישראל מנתה נכון ליום העצמאות ה-67[2] באפריל 2015, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 8.345 מיליון תושבים. עם קום המדינה מנתה אוכלוסיית ישראל 806 אלף תושבים.
כ-74.9% הם יהודים (כ-6.251 מיליון), כ-20.73% הם ערבים או דרוזים (כ-1.73 מיליון), וכ-4.3% אחרים, שהם כ-364 אלף נוצרים לא-ערבים, בני דתות אחרות וחסרי סיווג דת במשרד הפנים. המספרים אינם כוללים עובדים זרים אשר הערכת מספרם עולה מעט על 200,000.
תוכן עניינים
שיעורי פריון[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכון ל-2013 שיעור הפריון בישראל מתקרב ל-3. בקרב נשים חרדיות שיעור הפריון הוא הגבוה ביותר, ועמד ב-2009 על 6.5. בתחילת שנות השמונים היה שיעור הפריון בקרב נשים חרדיות סביב 5.6, אך מאז טיפס ועלה עד כדי 7.5-7.6 בשנת 2002. מאז נמצא הפריון בירידה, אך הוא נותר עדיין גבוה.[3].
בקבוצות אחרות באוכלוסייה היהודית שיעורי הפריון הם: אצל דתיים שאינם חרדים סביב 4.3, בנשים מסורתיות-דתיות 2.6, במסורתיות שאינן דתיות 2.2-2.3 ובנשים חילוניות הוא הנמוך ביותר - 2.1. באוכלוסייה הערבית השיעור אצל נשים שאינן דתיות וכן הממוצע של כלל האוכלוסייה הוא 3.5 והוא נע בין 2.8 עבור "נשים דתיות מאוד" לבין 3.8 עבור "נשים דתיות".[4] [5] שיעור הפריון הכולל בקרב הבדואים במחוז הדרום, הוא 5.7.
קבוצות אתניות[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
75% מאוכלוסיית ישראל הם יהודים. האוכלוסייה היהודית מנתה במרץ 2013, 6,040,000 תושבים.
נכון ל-2006:
ערבים[עריכת קוד מקור | עריכה]
20.7% מאוכלוסיית ישראל הם ערבים (מוסלמים ונוצרים) או דרוזים. אוכלוסייה זו מנתה במרץ 2013 כ-1,656,000 תושבים, כולל כ-300 אלף ערבים תושבי מזרח ירושלים שמחזיקים בתעודת תושב קבע. ההתפלגות של אוכלוסייה זו היא כדלקמן:
- מוסלמים - 1,206,100: 16.5%
- נוצרים - 151,700: 2.1%
- דרוזים - 119,700: 1.7%
תושבים שאינם יהודים או ערבים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כ-4% מתושבי מדינת ישראל מוגדרים כ'אחרים' (כ-302,400 תושבים). רובם המכריע הם עולים מברית המועצות לשעבר ובני משפחותיהם אשר אינם רשומים כיהודים במשרד הפנים (תושבים ללא סיווג דת ונוצרים לא ערבים). חלקה המכריע של קבוצה זו עובר תהליך של היטמעות תרבותית בחברת-הרוב הישראלית, ומאמץ גם פרקטיקות דתיות הנהוגות במרחב הציבורי, והפער בין ראייתו העצמית כשייך לה לבין הגדרתו הדתית מוליד חיכוך ועימותים בזירות שונות. בין היתר, עלתה הקריאה לעודד גיור המוני בקרב אוכלוסייה זו. הצ'רקסים בארץ מונים כ-4,000 נפש והארמנים כ-3,000 נפש.
השומרונים (כולם אזרחי ישראל) מונים 751 נפש, כ-0.01% מכלל תושבי מדינת ישראל. דתם שונה מהיהדות, והם מגדירים עצמם 'בני ישראל' או 'ישראלים שומרונים'.
דתות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – דת בישראל
באוכלוסייה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
לא קיימים נתונים רשמיים לגבי מספר האתאיסטים או האוכלוסייה הלא-דתית, אשר עשויה לכלול עד רבע מכלל האוכלוסייה היהודית בישראל. לפי סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה:[6]
- 43% לא דתיים, חילוניים
- 23% מסורתיים לא כל כך דתיים
- 15% מסורתיים דתיים
- 10% דתיים
- 9% חרדים.
הערה: הנתונים מהלמ"ס, נכון ל-2011 (פורסם ב 2012), על פי הגדרה עצמית של בני 20 ומעלה. בשל כמות הילדים הגדולה יותר בכל משפחה חרדית ודתית, סביר כי אחוז הדתיים והחרדים (הכולל גם בני 19 ומטה) הוא גדול יותר בכמה אחוזים.
התפלגות מאמינים ולא מאמינים על פי מחקר המשך של מרכז גוטמן שבוצע ב 2009:
- 80% מאמינים באלוהים
- 20% לא מאמינים
כאשר התפלגות כמות אלו שהגדירו עצמם "שומרים מסורת במידה רבה" בקרב היהודים:
- בשנת 1991 - 24%
- בשנת 1999 - 19% (ירידה משמעותית בעיקר עקב העלייה המאסיבית והחילונית באופייה מברית המועצות)
- בשנת 2009 - 26%
פרופ' ארנון סופר מצביע על נתוני ילודה לפי התפלגות דתית: בשנת 2007 נולדו כ 110,000 ילדים יהודים מתוכם כ-18,000 בלבד למשפחות חילוניות (כ 16.4%). בשל שיעורי הילודה הגבוהים יותר של האוכלוסייה הדתית והאוכלוסייה המסורתית בישראל לעומת האוכלוסייה החילונית, חלקם בקרב האוכלוסייה הכללית בישראל הולך ומתגבר לאורך השנים.
באוכלוסייה הערבית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כ-83% מהאוכלוסייה הערבית (שהם 17.0% מאוכלוסיית ישראל) הם ערבים מוסלמים.
- כ-9% מהאוכלוסייה הערבית (שהם 2.0% מאוכלוסיית ישראל) הם ערבים נוצרים.
- כ-8% מהאוכלוסייה הערבית (שהם 1.5% מאוכלוסיית ישראל) הם דרוזים.
שנה | יהודים | מוסלמים | אחוז מוסלמים |
1955 | 1,203.0 | 116.1 | 8.80% |
1972 | 2,752.7 | 360.6 | 11.58% |
1995[7] | 4,522.3 | 811.2 | 15.21% |
2011 | 5,921.7 | 1,335.7 | 17.02% |
אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוכלוסייה לפי מין[עריכת קוד מקור | עריכה]
(2013)
- גברים:49.5 %
- נשים: 50.5 %
אוכלוסייה לפי גיל[עריכת קוד מקור | עריכה]
(2013)
- 28.2% היו בני 0-14,
- 15.2% היו בני 15-24,
- 14.2% היו בני 25-34,
- 12.8% היו בני 35-44,
- 10.0% היו בני 45-54,
- 9.1% היו בני 55-64,
- 10.5% היו בני 65 ומעלה
גידול האוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
(2012)
- כל האוכלוסייה: 1.9 %
- יהודים ואחרים: 1.7 %
- ערבים: 2.8 %
צפיפות אוכלוסין[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פריסה גאוגרפית (2005):
- 100% סך כולל (6,990,700 נפש)
- 12% מחוז ירושלים (851,400)
- 17% מחוז הצפון (1,185,400)
- 12% מחוז חיפה (858,000)
- 24% מחוז המרכז (1,649,800)
- 17% מחוז תל אביב (1,190,000)
- 14% מחוז הדרום (1,002,400)
- 4% אזורי יהודה, שומרון (אזרחי מדינת ישראל בלבד, רובם המכריע יהודים) (350,143 נכון לשנת 2011 על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)
היסטוריה ומגמות דמוגרפיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרכב האוכלוסייה במדינת ישראל הושפע מגלי עליה והגירה, מלחמות, ושינויי פיריון. מה שהקשה על חיזוי הדמוגרפיה בישראל. הדמוגרף המשמעותי הראשון, שמעון דובנוב, חזה ב 1898 שלפי חישוביו האופטימיים ביותר בישראל בשנת 2000 יהיו כ 500,000 יהודים. האוכלוסייה היהודית הושפעה מגלי העלייה, כאשר ישנן תקופות של מיעוט עליה (שנות ה-30, 60, 80, שנות ה 2000), ותקופות של עליה המונית / בינונית- שנות ה 50, 70, 90.
גם האוכלוסייה הערבית בישראל, ובתחומי האוטונומיה, עברה זעזועים ושינויים. בתקופת המנדט הבריטי האוכלוסייה הערבית בתחומי ארץ ישראל הייתה בעלת הגידול המהיר ביותר במזרח התיכון, כאשר בסמוך ליישובים יהודיים היה גידול של עד 11% באוכלוסייה הערבית (לא ברור אם טיבה הגירה פנימית/חיצונית בחלקה). בשנת 1948 האוכלוסייה הערבית הדלדלה כמעט לחלוטין, ובשנים שלאחר קום המדינה ישראל אפשרה לכ200,000 ערבים לחזור להתיישב בתחומי מדינת ישראל. בשנים 1948-1967 חלה התמעטות מה באוכלוסיית יהודה ושומרון. בשנים 1967-1993, חל גידול חד באוכלוסייה הערבית ביהודה ושומרון. בשנת 1993, במסגרת הסכמי אוסלו הובאו לישראל כ50,000 ערבים, וייתכן שהיגרו לישראל במסגרת מדיניות פתיחת הגבולות עם ירדן עוד כ400,000 ערבים (ארנון סופר), אך אלו לא קיבלו אזרחות. גם אוכלוסיית הערבים אזרחי ישראל הושפעה: ישראל נתנה אזרחות קלה לערבים שהתחתנו עם אזרחים ישראלים, במסגרת איחוד משפחות. כמה מאות אלפי ערבים קיבלו אזרחות מאז שנת 67. בשנות ה-2000 והאינתיפאדה השנייה חלה הגירה שלילית של ערבים מיהודה ושומרון. וגם קיטון חד בילודה, שתואם מגמת ירידת פיריון בקרב כל ערביי האזור.
במקביל, חלה עליה בפיריון ילודת יהודים, ובמיוחד יהודים חילונים. כך ששיעור הפריון בין יהודים לערבים השתווה. לאחרונה חל קיטון קל בפיריון נשים חרדיות ובפיריון נשים בדואיות.
מגמות שינויי הפיריון, המלחמות, ההגירה השלילית והחיובית אינם נכללים בדרך כלל בחיזויים דמוגרפיים. כיון שישראל הושפעה רבות ממגמות אלה, חיזוי העתיד נתון לוויכוחים בין דמוגרפים באקדמיה לדמוגרפים אחרים- כמו יורם אטינגר.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משה ליסק, דן הורוביץ, מצוקות באוטופיה: ישראל – חברה בעומס יתר, תל אביב: הוצאת עם עובד, 1990.[8]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
- נתונים דמוגרפיים: החילונים יולדים יותר, הערבים פחות (2011)
- הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - אוכלוסייה ודמוגרפיה
- ישראל, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
- אתר אנשים ישראל - המדריך לחברה הישראלית
- ארצות מוצא במגזר החילוני הוותיק, באתר "אנשים ישראל"
- אוכלוסיית ישראל 2009-1990 (סטטיסטי-קל), הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- ארנון סופר ויבגניה ביסטרוב, ישראל, דמוגרפיה בין השנים 2007-2020 – קתדרת חייקין לגיאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה
- ארנון סופר ויבגניה ביסטרוב, ישראל דמוגרפיה 2030-2010 בדרך למדינה דתית – קתדרת חייקין לגיאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה
- עוזי רבהון וגלעד מלאך, מגמות דמוגרפיות בישראל, מרכז מציל"ה, דצמבר 2009 (עדכון ל-2009 )
- דמוגרפיה בארץ ישראל, המכון לאסטרטגיה ציונית
- חגי עמית, נופר סיני, "לא יצאנו לחופשה מאז ירח הדבש, אין לנו כבלים והאוטו יד שנייה מליסינג", באתר TheMarker, 26 בינואר 2012
- החברה הישראלית, באנציקלופדיה ynet
- אברהם בן-עזרא, דמוגרפיה: מבט על העבר ואל העתיד, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1), 29 באפריל 2012
- אם בישראל היו רק 100 אנשים, באתר כלכליסט, 22 באפריל 2015
- בישראל יש מיליון תושבים. טקס לפתיחת המיליון השני על סיפון האניה "ארצה". יומני כרמל דצמבר 1949 (התחלה 1:31)
- מאמרים של המכון לאסטרטגיה ציונית בנושאי דמוגרפיה. (התחלה 1:31)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ על פי נתוני הלמ"ס
- ^ הודעה לעיתונות, ערב יום העצמאות ה-67
- ^ פריון של נשים יהודיות ומוסלמיות בישראל לפי מידת הדתיות שלהן בשנים 2009-1979, באתר הלמ"ס
- ^ פריון של נשים יהודיות ומוסלמיות בישראל לפי מידת הדתיות שלהן בשנים 2009-1979, באתר הלמ"ס
- ^ תחזיות אוכלוסייה לישראל לטווח ארוך: 2059-2009, באתר הלמ"ס, 21 במרץ 2012
- ^ התפלגות לפי יחס לדת על פי הלמ"ס, נכון לשנת 2011
- ^ בעקובות חוק ירושלים בשנת 1980 נוספו למדינת ישראל ערביי מזרח ירושלים.
- ^ ביקורת: שלמה אהרונסון, על ספרם של דן הורוביץ ומשה ליסק, עיונים בתקומת ישראל 1, 1991, עמ' 555-552