ז'ואן דה נובה
| ז'ואן דה נובה Île Juan de Nova |
|
|---|---|
.jpg) תמונת נוף של האי |
|
| נתונים גאוגרפיים | |
| מיקום | מצר מוזמביק 17°03′16″S 42°43′30″E / 17.054444444444°S 42.725°E קואורדינטות: 17°03′16″S 42°43′30″E / 17.054444444444°S 42.725°E |
| סוג | אי נמוך |
| שטח | 4.4 קילומטר רבוע |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה | צרפת |
| אוכלוסייה | 0 תושבים |
| מגלה | ז'ואן דה נובה |
| תאריך גילוי | 1501 |
|
(למפת האוקיינוס ההודי רגילה)
 ז'ואן דה נובה
 |
|
ז'ואן דה נובה (בצרפתית: Île Juan de Nova) הוא אי נמוך לא מיושב במצר מוזמביק בשלטון צרפת. האי הוכרז כשמורת טבע על ידי צרפת.
תוכן עניינים
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האי התגלה על ידי האדמירל הספרדי בשירות פורטוגל חואן דה נובה שגילה אותו בשנת 1501, ומכאן שמו. צרפת שולטת באי מאז 1897.
כריית גואנו באי החלה בתחילת המאה ה-20 ונסתיימה ב-1970. במהלך מלחמת העולם השנייה, האי נחרב על ידי גרמניה הנאצית שתקפה בין היתר תוך שימוש בצוללנים.
באי מסלול נחיתה שאורכו 1,300 מטרים.
גאוגרפיה ואקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אורכו של האי הוא 6 קילומטרים ורוחבו כקילומטר. מסביב לאי ישנן שוניות אלמוגים בשטח של 40 קמ"ר. פני השטח שלו מיוערים ושטוחים.
האי, זוהה כאזור חשוב לציפורים (Important Bird Area). באי, מושבה של כ-100,000 שחפיות כהות. באי ישנה מושבה קטנה יותר בת 100 שחפיות צהובות מקור.
בני אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]
היישוב האנושי באי החל בתחילת המאה ה-20 לכריית הגואנו. כאשר גרמניה הנאצית החריבה את האי, כלל האי האנגר, קווי רכבת ובתים. היישוב באי ננטש ב-1970 עת הופסקה כריית הגואנו.
כיום ישנו באי חיל מצב צרפתי קטן ותחנה מטאורולוגית (המידע מהתחנה נגיש ברשת האינטרנט).
