ג'יימס בטשלר סאמנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'יימס בטשלר סאמנר
James Batcheller Sumner
1887 –‏ 1955
James Batcheller Sumner.jpg
תרומות עיקריות
גיבוש אנזימים, הוכיח כי אנזימים הם חלבונים
נתונים נוספים
ענף מדעי כימיה
נולד 19 בנובמבר 1887
נפטר 12 באוגוסט 1955 (בגיל 67)
ארצות מגורים ארצות הברית
פרסים והנצחה

חתן פרס נובל לכימיה בשנת 1946

ג'יימס בטשלר סאמנר (James Batcheller Sumner;‏ 19 בנובמבר 1887 - 12 באוגוסט 1955) היה כימאי אמריקני, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1946, במשותף עם ג'ון הווארד נורתרופ וונדל מרדית' סטנלי, "על תגליתו כי ניתן לגבש אנזימים".

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סאמנר נולד בקנטון, מסצ'וסטס, ב-19 בנובמבר 1887, לצ'ארלס סאמנר ואליזבת' ראנד קלי. אבותיו היו פוריטנים, שהגיעו לאמריקה מביסטר שבאנגליה ב-1636, והתיישבו בבוסטון. בבית הספר, סאמנר הצעיר השתעמם כמעט מכל מקצוע, למעט כימיה ופיזיקה. בתאונת ציד בגיל 17 איבד את ידו השמאלית, וסאמנר, שהיה שמאלי, נאלץ ללמוד להשתמש בידו הימנית. אובדן ידו דחף אותו לניסיון להצטיין במגוון סוגי ספורט, כמו טניס, סקי, החלקה על הקרח, ביליארד וקליעה למטרה.

סאמנר החל בלימודי תואר ראשון באוניברסיטת הארוורד ב-1906, ווסיים ב-1910 עם תואר בכימיה. לאחר תקופה קצרה בה עבד במפעל האריגה של דודו, קיבל משרת הוראה במאונט אליסון קולג' בסאקוויל, ניו ברנזוויק, קנדה. לאחר מכן עבד תקופה קצרה כעוזר מחקר במכון הפוליטכני ווסטר. בשנת 1912 החל בלימודי ביוכימיה בבית הספר לרפואה של הארוורד, וקיבל תואר דוקטור לפילוסופיה בשנת 1914, בהנחיית אוטו פולין. לאחר סיום לימודיו קיבל משרת פרופסור משנה (assistant professor) לביוכימיה באוניברסיטת קורנל באית'קה, ניו-יורק. ב-1915 נישא לסיד ריקטס, שלמדה באותה עת בבית הספר לרפואה בקורנל, ולזוג נולדו ארבעה ילדים. ב-1930 התגרשו.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקורנל החל סאמנר לנסות לבודד אנזימים בצורתם הטהורה, דבר שלא נעשה עד אז. הוא התמקד באנזים אוראז, המפרק שתנן לפחמן דו-חמצני ואמוניה. שנים רבות מחקרו לא נשא פרי, אך לבסוף, ב-1926, הצליח לבודד ולגבש את האוראז. באמצעות בדיקות כימיות הצליח סאמנר להוכיח כי אוראז טהור הינו חלבון. הייתה זו ההוכחה הניסיונית הראשונה לכך שאנזים הוא חלבון, דבר שלא היה ברור באותה עת.

בעקבות הצלחתו המחקרית, זכה לדרגת פרופסור מן המניין בקורנל ב-1929. ב-1937 הצליח לבודד ולגבש אנזים שני, קטלאז, אנזים נפוץ ביותר, האחראי על פירוק מי חמצן למים וחמצן. במקביל, ג'ון הווארד נורתרופ באוניברסיטת רוקפלר (מכון רוקפלר דאז) הצליח לגבש אנזימים בשיטות דמות, החל ב-1929 עם פפסין. הצלחתו זו הראתה כי סאמנר מצא שיטת גיבוש כללית לאנזימים, וכי האנזימים כולם הם חלבונים.

ב-1946 קיבל את פרס נובל לכימיה, יחד עם ג'ון הווארד נורתרופ וונדל מרדית' סטנלי (מחצית לסאמנר, רבע לנורתרופ, ורבע לסטנלי). ב-1948 נבחר לאקדמיה הלאומית למדעים, וב-1949 לאקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים.

סאמנר נפטר מסרטן בגיל 67, ב-12 באוגוסט 1955.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'יימס בטשלר סאמנר בוויקישיתוף