גרמניום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארסן - גרמניום - גליום
 
Si
Ge
Sn  
 
 
Ge-TableImage.png
כללי
מספר אטומי 32
סמל כימי Ge
סדרה כימית מתכות למחצה
צפיפות 5323 kg/m3
מראה
אפרפר לבן
Polycrystalline-germanium.jpg
תכונות אטומיות
משקל אטומי 72.64 amu
רדיוס ואן דר ואלס - pm
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 8, 18, 4
תכונות פיזיקליות
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק
טמפרטורת התכה 1211.4K (938.3°C)
טמפרטורת רתיחה 3093K (2820°C)
לחץ אדים -Pa ב-330.9K
מהירות הקול 5400 מטר לשנייה ב293.15K
שונות
אלקטרושליליות 2.01
קיבול חום סגולי 320 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית 1.45/m·Ω
מוליכות תרמית 59.9 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה 762 kJ/mol
קערת גרמניום

גרמניום (Germanium) הוא יסוד כימי ממשפחת המתכות למחצה שסמלו הכימי Ge ומספרו האטומי 32.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו יסוד חזק, בצבע אפור-לבן מבריק עם המבנה הגבישי של יהלום. בנוסף לכך, גרמניום הוא מוליך למחצה עם תכונות ביניים של מתכת וחומר מבודד. גרמניום גבישי אינו מושפע מהאוויר ונשאר מבריק גם בנוכחותו.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות מראהו המתכתי, הוא אינו מוליך טוב של חשמל, ולכן משמש בתעשיית האלקטרוניקה לייצור טרנזיסטורים ומוליכים למחצה. תעשיית הסיבים האופטיים היא צרכנית גדולה של גרמניום. היסוד משמש גם כזרז בתעשיית הפולימרים (בעיקר PET - פוליאתילן טרפתלאט), ובשל שקיפותו לקרינה תת-אדומה הוא משמש בייצור ציוד אופטי תת-אדום.

לסגסוגת צורן-גרמניום יישומים חשובים בתעשיית המוליכים למחצה והמעגלים המשולבים. מעגלים אלקטרוניים שמכילים גרמניום וצורן מהירים יותר ממעגלים שמכילים צורן בלבד.

טרנזיסטורי גרמניום עדיין פופולריים בפדלים-אפקטים לגיטרה החשמלית, בניסיון לחקות את צליל ה"פאז" מימי הרוק'נ'רול הראשונים- אז הגרמניום היה עדיין בשימוש, לפני שהוחלף על ידי הצורן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרמניום זוהה בשנת 1886 על ידי הכימאי הגרמני קלמנס וינקלר, שהפריד אותו מהמינרל ארגירודיט. מנדלייב חזה את קיומו עוד בשנת 1871, לפי הטבלה המחזורית, וניבא כי תכונותיו יהיו דומות לאלו של צורן.

התפתחות הטרנזיסטור שמבוסס על גרמניום פתחה אין ספור דלתות ליישומים באלקטרוניקה. משנת 1950 ועד 1970 הדרישה לגרמניום רק גברה. הדרישה פסקה כאשר ניתן היה לייצר צורן טהור. צורן החל להחליף את גרמניום בייצור טרנזיסטורים, דיודות ורכיבים אלקטרונים נוספים. לצורן ישנן התכונות המתאימות ביותר לתעשיית האלקטרוניקה, אך הוא מחייב רמת טיהור גבוהה במיוחד שטכנולוגיית העבר לא יכלה לספק. היום, 85% מהגרמניום המופק מופנה לסיבים אופטיים, מערכות ראיית לילה ותעשיית הפלסטיק (כזרז בייצור פוליאתילן).

צורה בטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום גרמניום מופק כתוצר לוואי של הפקת אבץ, נחושת ועופרת מעפרותיהן, ולעתים ממחצבי פחם ואפר פחם. כרבע מתצרוכת הגרמניום העולמית היא של חומר ממוחזר, היתר מופק בעיקר בבלגיה, סין ורוסיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גרמניום בוויקישיתוף