תאודור סוודברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תאודור סוודברג
Theodor Svedberg
1884 –‏ 1971
תאודור סוודברג
תרומות עיקריות
עבודות במערכות מפוזרות (קולואידים)
נתונים נוספים
ענף מדעי כימיה
נולד 30 באוגוסט 1884
נפטר 25 בפברואר 1971 (בגיל 86)
ארצות מגורים שבדיה
פרסים והנצחה

חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1926

תאודור (תה) סוודברג (שבדית: Theodor Svedberg; ‏30 באוגוסט 1884 - 25 בפברואר 1971) היה כימאי שבדי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1926 "על עבודתו במערכות מפוזרות" (קולואידים).

סוודברג, יליד יבלה, קיבל תואר בוגר בשנת 1905, מוסמך ב-1907, ודוקטור לפילוסופיה ב-1908, כולם מאוניברסיטת אופסלה. הוא קיבל משרת עוזר הוראה באוניברסיטה בשנת 1905, ומשרת מרצה בשנת 1907. ב-1909 קיבל, במינוי מיוחד, משרת מרצה ומדגים בכימיה פיזיקלית, וב-1912 היה לפרופסור לכימיה פיזיקלית. הוא המשיך לעבוד באוניברסיטה עד לפרישתו בשנת 1949. היה נשוי ארבע פעמים, ונולדו לו 12 ילדים, שישה בנים ושש בנות. הוא נפטר בארברו.

עבודתו של סוודברג בתחום הקולואידים תמכה בתאוריות התנועה הבראונית שהוצגו על ידי איינשטיין והגאופיזיקאי הפולני מאריאן סמולו'צובסקי. במהלך עבודתו זו, פיתח את הטכניקה של אולטרה-צנטריפוגה אנליטית, והפגין את יכולתה להפריד בין חלבונים טהורים.

היחידה סוודברג (המסומנת באות "S"), יחידת זמן המונה ‎10-13 sec‎, או 100fsec, קרויה על שמו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תאודור סוודברג בוויקישיתוף