אירו

אירו

שם המטבע	שם רשמי Euro, ευρώ, евро, שמות שונים בשפות שונות
ISO 4217	EUR
משתמש(ים)	מדינות "גוש האירו": אוסטריה, אסטוניה, איטליה, אירלנד, בלגיה, גרמניה, הולנד, יוון, לוקסמבורג, לטביה, ליטא, מלטה, סלובניה, סלובקיה, ספרד, פורטוגל, פינלנד, צרפת, קפריסין. מדינות נוספות: אנדורה, מונטנגרו, מונאקו, סן מרינו, קוסובו, קריית הוותיקן.
אינפלציה	0.3‏‏
יחידות משנה
1/100	אירו סנט
סמל	€
מטבעות בשימוש	1, 2‏, 5, 10, 20 ו־50 סנטים 1 אירו ו־2 אירו
שטרות בשימוש	5, 10, 20, 50, 100, 200, ו־500 אירו
בנק מרכזי	הבנק המרכזי האירופי
אתר אינטרנט	http://www.ecb.int

██ גוש האירו (19)

██ מדינות האיחוד האירופי המחויבות לאמץ את האירו בעתיד (7)

██ מדינה חברה באיחוד האירופי בעלת פטור מאימוץ האירו (הממלכה המאוחדת ודנמרק) (2)

██ אזורים מחוץ לאיחוד האירופי המשתמשים באירו בהסכם (4)

██ אזורים מחוץ לאיחוד האירופי המשתמשים באירו ללא הסכם (2)

האירו (Euro, מסומן €; ולפי תקן ISO 4217 סימנו הבנקאי הוא EUR) הוא המטבע האחיד של תשע־עשרה מתוך עשרים ושמונה המדינות החברות באיחוד האירופי. מדינות אלו מכונות גוש האירו.

המדינות המשתמשות באירו

• 19 המדינות החברות באיחוד האירופי המהוות את גוש האירו (מכונה גם "מרחב האירו" – "eurozone"), ובהן האירו משמש כמטבע היחיד: אוסטריה, אסטוניה, איטליה, אירלנד, בלגיה, גרמניה, הולנד, יוון, לוקסמבורג, לטביה, ליטא, מלטה, סלובניה, סלובקיה, ספרד, פורטוגל, פינלנד, צרפת וקפריסין.
• 4 מדינות אירופיות קטנות, שאינן חברות באיחוד האירופי, חתמו על הסכמים עם האיחוד לפיהם הן רשאיות להשתמש באירו ואף להטביע מטבעות עם צד ייחודי לאותה מדינה: מונאקו, סן מרינו, ותיקן ואנדורה.
• 2 מדינות באירופה שהנהיגו את האירו באופן חד־צדדי: מונטנגרו וקוסובו. מונטנגרו וקוסובו היו חלק מיוגוסלביה והשתמשו בעבר במטבעות של יוגוסלביה, סרביה או גרמניה. לשלוש המדינות האלה אין רשות להנפיק מטבעות אירו, ואין שיתוף פעולה בינן לבין האיחוד האירופי בנוגע לשימוש באירו.
• מטבע של מדינה אחת באיחוד האירופי מוצמד לאירו במטרה להחליפו כאשר יעמוד בתנאים המתאימים - כתר דני - אך לא צפוי שיוחלף בעתיד הקרוב.
• 2 טריטוריות אוטונומיות של צרפת מחוץ לאירופה: מיוט וסן פייר ומיקלון. בנוסף להן משתמשות באירו כל הטריטוריות מחוץ לאירופה שנחשבות חלק מצרפת. טריטוריות אוטונומיות אחרות של צרפת משתמשות במטבעות אחרים‏.

החברות הוותיקות באיחוד האירופי שלא הצטרפו לגוש האירו הן הממלכה המאוחדת, דנמרק ושבדיה, ולא צפוי כי מדינות אלו תצטרפנה בעתיד הקרוב‏.

חברות נוספות באיחוד האירופי שאינן חלק מגוש האירו הן שלוש מתוך עשר המדינות שהצטרפו לאיחוד האירופי ב־1 במאי 2004: הונגריה, פולין וצ'כיה. מדינות אלו התחייבו לאמץ את האירו כשיעמדו בתנאים הכלכליים הנדרשים על פי אמנת מאסטריכט. בולגריה ורומניה שהצטרפו לאיחוד ב־1 בינואר 2007 וקרואטיה שהצטרפה ב-1 ביולי 2013 גם הן אינן חלק מגוש האירו.

בנובמבר 2010 כתב ולדימיר פוטין בעיתון הגרמני Süddeutsche Zeitung כי בהחלט אפשרי שרוסיה תצטרף בעתיד לגוש האירו.

שם המטבע

בכל המסמכים של האיחוד האירופי שם המטבע הוא Euro,‏ ευρώ באלפבית יווני או евро באלפבית קירילי. צורת הרבים של שם המטבע לא מוגדרת באופן אחיד, והיא משתנה משפה לשפה. במסמכים אחרים מותר שימוש בשם שונה למטבע, לפי שפת המסמך.

השם "אירו" נגזר מהמילה אירופה, ובכל שפה הוא מבוטא כפי שמבוטאת תחילתה של המילה "אירופה". מכיוון שצורת ההגייה של המילה "אירופה" משתנה ממדינה למדינה, משתנה בהתאם גם צורת ההגייה של שם המטבע.

בגרמנית מבוטא שם המטבע כאוֹירו, באנגלית מבוטא שם המטבע כ"יורו", בספרדית ואיטלקית כ"אֶאוּרו", וביוונית כ"אֶברוֹ", וכו'. יחידת המשנה קרויה אירו־סנט (Euro cent) או בקיצור סנט (cent), אבל ביוונית היא קרויה לפטה (λέπτα). בצרפתית מקובל להשתמש במילה "סַנְטִים" (centime), הן משום שכך נקרא החלק המאה של הפרנק הצרפתי, והן כדי למנוע בלבול, שכן משמעות המילה cent בצרפתית היא "מאה". באיטלקית נקרא הסנט בלשון הדיבור צֶ'נְטֶזִימוֹ (centesimo).

בעברית, שמו הרשמי של המטבע, כפי שקבעה האקדמיה ללשון העברית, הוא "אירו", הנגזר מהמילה "אירופה"‏. בנק ישראל ורוב העיתונים בעברית נוהגים על־פי הקביעה הזאת. גם הצורה "יורו", על־פי הגיית שם המטבע באנגלית, מקובלת בלשון הדיבור.

הקיצור לאירו בכל מדינות אירופה בהן משתמשים באותיות לטיניות הוא EUR, לפי קוד ISO 4217 של המטבע. הקוד הזה חורג מהכללים הקבועים של תקן ISO, על פיו קוד של יחידת מטבע שאינו מטבע לאומי מתחיל ב־X. ביוון, שאיננה משתמשת באלפבית הלטיני, נהוג קיצור שונה בתקשורת המקומית. אין סימון רשמי לסנט.

אחריות מוניטרית

על האירו אחראים הבנק המרכזי האירופי והבנקים המרכזיים הלאומיים של המדינות החברות. הבנק המרכזי האירופי (שמקום מושבו בפרנקפורט) אחראי בלעדית על המדיניות המוניטרית של האיחוד המוניטרי האירופי, בעוד שהבנקים המרכזיים הלאומיים, הכפופים לבנק המרכזי האירופי, אחראיים על הנפקת השטרות והמטבעות והפצתם ברחבי גוש האירו, ועל תפעול מערכת התשלומים של גוש האירו.

השקת האירו

מטבע	קיצור	שער
פרנק לוקסמבורגי	(LUF)	40.3399
אסקודו פורטוגלי	(PTE)	200.482
פזטה ספרדית	(ESP)	166.386
דרכמה יוונית	(GRD)	340.750
טולר סלובני	(SIT)	239.640
לירה מלטזית	(MTL)	0.4293
לירה קפריסאית	(CYP)	0.585274
קורונה סלובקית	(SKK)	30.1260
לטס לטבי	(LVL)	0.702804

מטבע	קיצור	שער
שילינג אוסטרי	(ATS)	13.7603
קרון אסטוני	(EEK)	15.6466
פרנק בלגי	(BEF)	40.3399
גילדן הולנדי	(NLG)	2.20371
מרק פיני	(FIM)	5.94573
פרנק צרפתי	(FRF)	6.55957
מארק גרמני	(DEM)	1.95583
פונט אירי	(IEP)	0.787564
לירה איטלקית	(ITL)	1936.27

האירו הושק ב־1 בינואר 1999 והחליף את יחידת המטבע האירופית בשער חליפין זהה. באותו יום היה שווי של אירו אחד 1.17 דולר אמריקאי. האירו החליף את המטבעות שהיו נהוגים במדינות השונות עד להפיכתו להילך חוקי יחיד ב־1 בינואר 2002.

המטבעות הלאומיים הוצמדו לאירו בשער חליפין קבוע ובלתי־משתנה, ולמעשה הם הפסיקו להתקיים כמטבעות עצמאיים. השימוש במטבעות ובשטרות הלאומיים נמשך עד ה־1 בינואר 2002 (המכונה גם "יום ה-€"). ביום זה החל תהליך הוצאת המטבעות והשטרות הלאומיים מהמחזור הכספי והחלפתם במטבעות ובשטרות האירו החדשים, ולאחר תהליך חפיפה של כחודשיים, הפך האירו להיות ההילך החוקי היחיד של גוש האירו.

שערי ההמרה של המטבעות הישנים לאירו מוצגים בטבלה שמשמאל. תאריך קביעת שער החליפין של 11 המטבעות הראשונים היה ב־31 בדצמבר 1998. יוון צורפה לגוש האירו מאוחר יותר, והדרכמה היוונית הוצמדה לאירו ב־1 בינואר 2001. מטבעות נוספים צורפו במועד מאוחר יותר, ובהם הטולר הסלובני ב־11 ביולי 2006, הלירה המלטזית והלירה הקפריסאית ב־10 ביולי 2007 והקורונה הסלובקית ב־28 במאי 2008.

דולר לאירו
1999–2011

שנה		הנמוך ביותר ↓			הגבוה ביותר ↑
		תאריך	שער		תאריך	שער
1999		03 Dec	$1.0015		05 Jan	$1.1790
2000		26 Oct	$0.8252		06 Jan	$1.0388
2001		06 Jul	$0.8384		05 Jan	$0.9545
2002		28 Jan	$0.8578		31 Dec	$1.0487
2003		08 Jan	$1.0377		31 Dec	$1.2630
2004		14 May	$1.1802		28 Dec	$1.3633
2005		15 Nov	$1.1667		03 Jan	$1.3507
2006		02 Jan	$1.1826		05 Dec	$1.3331
2007		12 Jan	$1.2893		27 Nov	$1.4874
2008		27 Oct	$1.2460		15 Jul	$1.5990
2009		04 Mar	$1.2555		03 Dec	$1.5120
2010		08 Jun	$1.1942		13 Jan	$1.4563
2011		10 Jan	$1.2903		4 May	$1.4882
Source: Euro exchange rates in USD, ECB

המטבעות שהוחלפו לאחר תאריך ההשקה

• סלובניה: טולר סלובני (1 בינואר 2007)
• מלטה: לירה מלטזית (1 בינואר 2008)
• קפריסין: לירה קפריסאית (1 בינואר 2008)
• סלובקיה: קורונה סלובקית (1 בינואר 2009)
• אסטוניה: קרון אסטוני (1 בינואר 2011)
• לטביה: לטס לטבי (1 בינואר 2014)‏

התנהגות האירו מול הדולר לאחר ההשקה

עם השקתו היה שוויו של אירו אחד 1.17 דולר. בתחילת דרכו הפגין האירו חולשה והגיע עד לשווי של 0.825 דולר (באוקטובר 2000), אך לאחר מכן החל במגמה של התחזקות כלפי הדולר והחל מסוף 2003 הגיע לרמות סביב 1.25 דולר לאירו והתייצב בשנים שלאחר מכן. בשנת 2007 החל המטבע להתחזק שוב, וביולי 2008, ערב פרוץ משבר האשראי העולמי במלוא עוזו, הגיע לשיא של כמעט 1.6 דולר לאירו. ממועד זה החל האירו במסע של החלשות כלפי הדולר, ומדצמבר 2009, עת היה שוויו כ־1.51 דולר לאירו, ועל רקע המשבר בגוש האירו ביוני 2010, החל שערו להתדרדר עד לרמות של פחות מ־1.2.

תיאור המטבע

אירו הוא יחידת המטבע העיקרית. יחידת המשנה היא סנט. מאה סנטים מהווים אירו אחד.

שטרות האירו אחידים בכל המדינות החברות בגוש האירו, והם מודפסים בערכים של 5, 10, 20, 50, 100, 200, ו־500 אירו. על השטרות מודפסים איורים של גשרים ושערים בדויים, לפי סגנונות אדריכליים שונים, כדי לא לקשר אותם למדינות מסוימות.

מטבעות האירו מוטבעים בערכים של 1 סנט, 2 סנטים‏, 5 סנטים, 10 סנטים, 20 סנטים, 50 סנטים, 1 אירו ו־2 אירו. למטבעות האירו צד אחד המשותף לכל מדינות גוש האירו, ואילו הצד השני שונה ממדינה למדינה ומותאם למורשת המקומית. עם זאת, המטבעות נחשבים הילך חוקי בכל גוש האירו, ללא תלות בהטבעה על הצד הלאומי של המטבע. לארבע מדינות בגוש האירו שאינן חברות באיחוד (מונאקו, סן מרינו, אנדורה וקריית הוותיקן) יש זכות להטביע מטבעות עם הצד הייחודי להן.
הצד האחורי של מטבעות 2 אירו משמש את המדינות השונות, בנוסף לעיצוב הרגיל, גם לציון אירועים לאומיים מיוחדים. כל מדינה זכאית להטביע פעם בשנה מטבעות 2 אירו עם צד אחורי מיוחד לציון אירועים אלו.

כמו כן מוטבעים מטבעות לאספנים, שאינם מיועדים לשימוש יום־יומי ואינם מהווים הילך חוקי מחוץ למדינה בה הוטבעו.

השטרות (פנים)

• 

  €5

• 

  €10

• 

  €20

• 

  €50

• 

  €100

• 

  €200

• 

  €500

השטרות (גב)

• 

  €5

• 

  €10

• 

  €20

• 

  €50

• 

  €100

• 

  €200

• 

  €500

דוגמאות מטבע של 1 אירו (הצד הלאומי)

• 

  ליטא

ראו גם

• 2 אירו
• 1 אירו
• 50 אירו-סנט
• 20 אירו-סנט
• 10 אירו-סנט

שערי חליפין

שער חליפין נוכחי עבור EUR
מהאתר Google Finance:	AUD CAD CHF GBP HKD ILS JPY USD
מהאתר Yahoo! Finance:	AUD CAD CHF GBP HKD ILS JPY USD
מהאתר XE.com:	AUD CAD CHF GBP HKD ILS JPY USD
מהאתר OANDA.com:	AUD CAD CHF GBP HKD ILS JPY USD

קישורים חיצוניים

• מדיה וקבצים בנושא אירו בוויקישיתוף
• אתר האירו, בתוך אתר הבנק המרכזי האירופי
• אתר האירו בתוך אתר האיחוד האירופי
• התנהגות האירו מול הדולר מאז השקתו
• אירופה מטילה מטבע
• האירו מגיע - תערוכת צילומים
• ynet עוברים לאירו
• גל וגנר, צעד ראשון בדרך לארצות הברית של אירופה, באתר ynet‏, 13 בדצמבר 2001
• השער היציג של האירו (ומטבעות נוספים), באתר בנק ישראל
• אירו או יורו? באתר האקדמיה ללשון העברית, מרץ 2010